מתניתין: היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כוון לבו יצא בפרקים...
Mishna: One was reading from the Torah and it became time to say the Shma, if he intends to fulfill the mitzvah he has fulfilled it...
(ז) התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטס,אם קול שופר שמע, יצא. ואם קול הברה שמע, לא יצא.וכן מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת, או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת, ושמע קול שופר או קול מילה,אם כון לבו, יצא. ואם לאו, לא יצא.אף על פי שזה שמע וזה שמע, זה כיוון לבו וזה לא כיוון לבו.
(7) One who blows into a cistern, a barrel, or a jar: If he heard the sound of the shofar – he has fulfilled [his obligation]; if he heard the sound of an echo – he has not fulfilled [his obligation]. Similarly: one who was passing behind a synagogue, or whose house was adjacent to a synagogue, and heard the sound of the shofar or the sound of the scroll [of Esther, on Purim]: If he directed his heart – he has fulfilled [his obligation], but if not – he has not fulfilled [his obligation]. Even though this one and that one both heard, this one directed his heart, and that one did not direct his heart.
רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ו הלכה ג
אכל מצה בלא כונה כגון שאנסוהו גוים או לסטים לאכול יצא ידי חובתו
Rambam, Laws of Chametz and Matzah 6:3
If one at matzah without intent, such as he was forced to eat it by someone, he has fulfilled his obligation.
הר"ן על הרי"ף מסכת ראש השנה דף ז עמוד ב
גרסי' בגמרא שלחו ליה לאבוה דשמואל כפאוהו ואכל מצה יצא כלומר שאם כפאוהו פרסיים ואכל מצה בלילי הפסח שלא לכונת מצוה יוצא ידי חובתו. וכתב הרא"ה ז"ל דדוקא כי האי גוונא יצא שיודע הוא שעכשיו פסח וזו מצה אלא שאינו מתכוין לצאת. אבל כסבור חול הוא ואכל מצה או כסבור לאכול בשר ואכל מצה ודאי לא יצא...וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפרק שני מהלכות שופר דצריך שיתכוין משמיע להוציא ושומע לצאת הא לאו הכי לא יצא אלא שבפרק ו' מהלכות חמץ ומצה כתב דכפאוהו ואכל מצה יצא.
Ran on the Rif, TB Rosh HaShana 7b
Gemara: If one was forced to eat matzah, he has fulfilled the mitzvah...The Ra'ah wrote: he fulfilled his obligation only because he knew that it was Pesach at that time and that he was eating matzah, he just did not have intention on fulfilling the mitzvah. But if he thought that it was a weekday and he ate matzah or he didn't think that he was eating matzah then he did not fulfill the mitzvah...Rambam teaches (with regards to shofar) that one must have intention of fulfilling the mitzvah when listening to the sound of a shofar, but with regards to matza he says that one does not need to have intention when eating...
טור אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפט
וצריך שיכוין התוקע להוציא השומע שאם תקע ולא כיון להוציא לא יצא...וכ"כ בהלכות גדולות הלכך המתעסק שאינו מכוין לתקיעת מצוה אלא מלמד לאחרים לתקוע לא יצא והשומע ממנו לא יצא וה"מ דבעי שיכוין בפרט להוציא זה השומע ביחיד התוקע אבל ש"צ התוקע מסתמא דעתו להוציא כל השומעין דתנן היה עובר אחורי בית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא. והרי"ץ גיאת פסק כרבא דמצות אין צריכות כוונה ותוקע לשיר יצא ומתעסק היינו טעמא דלא יצא שלא נתכוין לשמוע אלא לתקיעה בעלמא.
Tur, Orach Chaim- Rosh HaShana 589
If he had intention while listening to the shofar blowing then he has fulfilled the mitzvah, and if not then he has not fulfilled the mitzvah...The Halachot Gedolot writes, therefore someone who is playing around with a shofar to teach others, he has not fulfilled the mitzvah of blowing and those who heard it have not fulfilled the mitzvah of listening. But the one who blows the shofar in the shul has in mind to fulfill the mitzvah for those who are present...Ri"tz Giat agrees with Raba that mitzvot do not need intention, and so that one who blows the shofar as for song has fulfilled the mitzvah of blowing the shofar...
שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן כח
ולפענ"ד הגם דבדיעבד מה שעשה עשה אבל ודאי לכתחילה צריך לכוין לשם עושהו ולקיים המצוה... בכל המצות קודם עשייתן אומרים איזה תפלה ובקשה ומכונים לשם המצוה ולשם עושהו.
Sh"ut Mishneh Halachot 15:28
In my humble opinion, even if after one has already done the action, then it is seen as done, but one should think about fulfilling the mitzvah and have intention of doing so before the action...before any mitzvah one should say a prayer and focus on doing the action in the name of the mitzvah and for God.
מושגים תלמודיים מצוות צריכות כוונה
העושה מצוה
יש אומרים, שמצוות צריכות כוונה, ואם לא נתכוון לא יצא ידי חובת המצוה וצריך לחזור ולעשותה; ויש אומרים שמצוות אין צריכות כוונה.
יש שכתבו, כי גם לדעת הסוברים כי "מצוות אין צריכות כוונה", אין זה אלא במצוות התלויות במעשה, כי המעשה עצמו מורה על קיום המצוה, ואין צריך עוד למחשבה, אבל במצוות התלויות במחשבה או בדיבור, הכל מודים שמצוות צריכות כוונה.
Topics from the Talmud: Do Mitzvot Need to Have Intention
There are those who say that mitzvot do need intention, and if one did not have intention they have not fulfilled the commandment and they must go back and do it again; and there are those who say that mitzvot do not need to have intention.
And there are those who say, that when one says "mitzvot do not need intention" this is only talking about mitzvot that have an action, because the action itself shows that you have fulfilled the mitzvah and you do not need any more thought involved. But those mitzvot that are dependent on speaking or thinking, everyone agrees that you need to have intention of fulfilling the mitzvah.
(ד) יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מִצְוֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצְּרִיכוֹת כַּוָּנָה לָצֵאת בַּעֲשִׂיַּת אוֹתָהּ מִצְוָה, וְכֵן הֲלָכָה.
(4) There are those who say that mitzvot do not require intent and there are those who say they do require intent to fulfill the obligation to do that mitzvah-- and the latter is the ruling.
בית חדש ח'
מה שהכריח ללרבינו להורות דבעי שיכוון בהתעטפו וכן ביקוק תפילין ובישיבת סוכה נרא: דלפי שכתוב בפרשת ציצית למען תזכרו.וגוי' ובתפילין והיה לך לאות וגו׳ למען תהיה תורת יי׳ בפ־ך כי ביד חזקה'הוציאך יי׳ ממצרים ובסוכה למען ידעו דורותיכם וגו׳ יורה כי עיקר המצוה וקיומה תלויה בכוונתה שיכוץ בשעת קיום המציה מש־ו״כ שאר מצות דיוצא ידי סובתה אע״פ שלא יכוץ בה דבר כי אם שעישה המציה לשם יי׳ שציוה אותו לעשותה ועיין במ״ש בה׳ סוכה בס״ר: (סעיף ח׳| ויעיין הציצית וכוי. ה
Bayit Chadash: Yoel Sirkis