Save "Krias Shema al HaMitah

Parshas Balak
"
Krias Shema al HaMitah Parshas Balak
(כד) הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
(24) Lo, a people that rises like a lion, Leaps up like the king of beasts, Rests not till it has feasted on prey And drunk the blood of the slain.

(ב) לא ישכב. בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ עַד שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְחַבֵּל כָּל מַזִּיק הַבָּא לְטָרְפוֹ, כֵּיצַד? קוֹרֵא אֶת אֶת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ וּמַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד הַמָּקוֹם, בָּא מַחֲנֶה וְגַיִס לְהַזִּיקָם, הַקָּבָּ"ה שׁוֹמְרָם וְנִלְחָם מִלְחֲמוֹתָם וּמַפִּילָם חֲלָלִים (שם);

(2) לא ישכב HE LIES NOT DOWN at night on his bed until he consumes (עד יאכל) and destroys every noxious thing which comes to prey upon him (טרף). How so? He reads the Shema at his bedside and commends his spirit into the hands of the Omnipresent (Midrash Tanchuma, Balak 14). If a camp or troop comes to injure them, the Holy One, blessed be He, protects them and fights their battles and causes them (the enemies) to fall slain (חללים).

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם קְרִיאַת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַאי קְרָא — ״רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה״. אָמַר רַב נַחְמָן:
Rabbi Yehoshua ben Levi said: Even though one recited Shema in the synagogue, it is a mitzva to recite it upon his bed in fulfillment of the verse: “When you lie down.” Rabbi Yosei said: What verse alludes to the fact that one must recite Shema in the evening, upon his bed, as well? “Tremble, and do not sin; say to your heart upon your bed and be still, Selah” (Psalms 4:5). This is understood to mean: Recite Shema, about which it is written, “on your hearts,” upon your bed, and afterward be still and sleep. With regard to Rabbi Yehoshua ben Levi’s statement, Rabbi Naḥman said:
אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא — אֵין צָרִיךְ. אָמַר אַבָּיֵי: אַף תַּלְמִיד חָכָם מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר חַד פְּסוּקָא דְרַחֲמֵי, כְּגוֹן: ״בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי ה׳ אֵל אֱמֶת״.
If one is a Torah scholar, he need not recite Shema on his bed since he is always engaged in the study of Torah and will likely fall asleep engrossed in matters of Torah. Abaye said: Even a Torah scholar must recite at least one verse of prayer, such as: “Into Your hand I trust my spirit; You have redeemed me, Lord, God of truth” (Psalms 31:6).
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב שֶׁל שְׁתֵּי פִיּוֹת בְּיָדוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם״, מַאי מַשְׁמַע? אָמַר מָר זוּטְרָא וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: מֵרֵישָׁא דְעִנְיָנָא, דִּכְתִיב: ״יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם״. וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם״. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ — מַזִּיקִין בְּדֵילִין הֵימֶנּוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף״, וְאֵין ״עוּף״ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ״. וְאֵין ״רֶשֶׁף״ אֶלָּא מַזִּיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי״.
The Gemara continues its treatment of the recitation of Shema upon one’s bed. Rabbi Yitzḥak said: Anyone who recites Shema on his bed, it is as if he holds a double-edged sword, guarding him from all evil, as it is stated: “High praises of God in their mouths, and a double-edged sword in their hands” (Psalms 149:6). The Gemara asks: From where is it inferred that this verse from Psalms refers to the recitation of Shema? Mar Zutra, and some say Rav Ashi, said: We derive it from the preceding verse, as it is written: “Let the pious exult in glory; let them joyously sing upon their beds.” The praise of God from one’s bed is the recitation of Shema. And it is written thereafter: “High praises of God in their mouths, and a double-edged sword in their hands.” And Rabbi Yitzḥak said: Anyone who recites Shema upon his bed, demons stay away from him. This is alluded to, as it is stated: “But man is born into trouble, and the sparks [reshef ] fly [uf ] upward” (Job 5:7). The verse is explained: The word fly [uf ] means nothing other than Torah, as Torah is difficult to grasp and easy to lose, like something that floats away, as it is stated: “Will you set your eyes upon it? It is gone; for riches certainly make themselves wings, like an eagle that flies into the heavens” (Proverbs 23:5). The word “sparks” means nothing other than demons, as it is stated: “Wasting of hunger, and the devouring of the sparks [reshef] and bitter destruction [ketev meriri], and the teeth of beasts I will send upon them, with the venom of crawling things of the dust” (Deuteronomy 32:24). Here we see reshef listed along with ketev meriri, both of which are understood by the Sages to be names of demons.

What is the significance of a double edged sword?

G"ra explains that this is a reference to a) Olam HaZeh and Olam HaBah or b) the left side and the right side

Q - The 2 statements of R' Yitzchak seem to contradict each other - on the one hand, he says that the Mazikin are killed and on the other he says they will be kept away?

A - Tz'lach gives 2 answers: a) They are kept away through killing or b) One Passuk tells us they stay away and one Passuk tells us they are driven away entirely

Yafeh l'Tal answers that the difference is whether one said Shema with Kavana or not.

שם ואמר ר"י כל הקורא ק"ש על מטתו מזיקין בדילין הימנו כו' שנאמר כו' ואין עוף כו'. י"ל דלפ"ז לא הו"ל למימר כל העוסק בק"ש מזיקין בדילין הימנו אלא כל העוסק בתורה דהא האי קרא דהתעיף עיניך לאו בק"ש לחוד איירי אלא בכל התורה. ואפשר משום דכל העוסק בתורה ודאי שאין המזיקים בדילין הימנו לגמרי דהא לקמן אמרינן להיפך דדוחקא דכלה מינייהו הוי והני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו אלמא שדרך המזיקים להתקרב אצל לומדי תורה אלא שאין בהם כח להזיקן משא"כ בק"ש בדילין לגמרי כדאמרי' בעלמא האי מאן דמבעית ליקרי ק"ש וכדאמר ר"י גופא הכי לעיל דכאילו חרב של ב' פיפיות בידו כו' וא"כ לפ"ז ע"כ דחקינן לקרא דאין עוף אלא תורה לענין ק"ש. וכמו שכתב מהר"י פינטו ז"ל אלא דנ"ל להוסיף על דבריו דמה שרומז הכתוב ענין ק"ש בלשון תורה דאפשר דאין המזיקין בדילין אף ע"י ק"ש אלא במי שקורא אותה בכוונת הלב ובדיקדוק אותיות וטעמים כמי שלומד תורה דאמרינן לקמן בד"ת כ"ע בעינן כוונה דכתיב הסכת ושמע כנ"ל:
הַנִּכְנָס לִישַׁן עַל מִטָּתוֹ, אוֹמֵר מִ״שְּׁמַע יִשְׂרָאֵל״ עַד ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ״, וְאוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … הַמַּפִּיל חַבְלֵי שֵׁינָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפַּי, וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקַי, שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַרְגִּילֵנִי לִידֵי מִצְוָה, וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִידֵי עֲבֵירָה, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר טוֹב, וְאַל יִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי מִפֶּגַע רַע, וּמֵחֳלָאִים רָעִים. וְאַל יְבַהֲלוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים. וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כּוּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ״.
The Gemara proceeds to cite additional blessings recited as part of one’s daily routine. One who enters to sleep on his bed recites Shema in his bed from Shema Yisrael to VeHaya Im Shamoa. Then he recites:
Blessed…Who makes the bands of sleep fall upon my eyes and slumber upon my eyelids,
and illuminates the pupil of the eye.
May it be Your will, O Lord my God,
that You make me lie down in peace and give me my portion in Your Torah,
accustom me to mitzvot and do not accustom me to transgression,
lead me not into error, nor into iniquity, nor into temptation nor into disgrace.
May the good inclination have dominion over me
and may the evil inclination not have dominion over me.
Save me from an evil mishap and evil diseases.
Let neither bad dreams nor troubling thoughts disturb me.
May my bed be flawless before You, that my progeny should not be flawed.
Enlighten my eyes in the morning lest I sleep the sleep of death, never to awaken.
Blessed are You, O Lord, Who gives light to the whole world in His glory.

רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי וגאני היכי עביד הכי והאמר ר' יהושע בן לוי אסור להתרפאות בדברי תורה להגן שאני

It is related that Rabbi Yehoshua ben Levi would recite these verses to protect him from evil spirits during the night and fall asleep while saying them. The Gemara asks: How could he do that? But doesn’t Rabbi Yehoshua ben Levi himself say: One is prohibited from healing himself with words of Torah? The Gemara answers: To protect oneself is different, as he recited these verses only to protect himself from evil spirits, and not to heal himself. The Gemara challenges: But rather, when Rabbi Yehoshua ben Levi said that this is prohibited, he was referring to a situation where there is already a wound and one recites these verses in order to heal himself.

להני קראי - שיר של פגעים: וגני - כשהוא הולך לישן בלילה:
והאמר ריב"ל אסור להתרפאות בדברי תורה וכו'. מתוך כך הקשה בכאן ולא הקשה לגבי ק"ש שעל מטתו מפני שאלו הפסוקים אינו אומר אותן לעולם לשם חובה והם של שמירה ונראה כמו שמתרפא בדברי תורה אבל בק"ש שדרך הוא לאומרו לשם חובה אינו נראה כמתרפא בדברי תורה:
והאריב"ל אסור להתרפאות בד"ת. כתבו תלמידי הר"י וז"ל מתוך כך הקשה בכאן ולא הקשה גבי ק"ש שעל מטתו מפני שאלו הפסוקים אינו אומר אותם לעולם לשם חובה והם של שמירה ונראה כמו שמתרפא בד"ת אבל בק"ש שדרך הוא לאומרה לשם חובה אינו נראה כמתרפא בד"ת ע"כ. ועי"ל דכיון שאין בפרשה ק"ש שום לשון שנראה ממנו כמתרפא לכך לא מתסר לפי שנראה כקורא בתורה ולפי זה בכל הפסוקים שאין נראה מתוכן כמתרפא מהם מותר וריב"ל סתמא קאמר אסורלהתרפאות בד"ת ומה שנ"ל הוא דמק"ש ליכא לאקשויי כלל דקרא אשכח ודרש אמרו בלבבכם וגו':

ORDER OF KRIAS SHEMA AL HAMITTAH

הַנִּכְנָס לִישַׁן עַל מִטָּתוֹ, אוֹמֵר מִ״שְּׁמַע יִשְׂרָאֵל״ עַד ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ״, וְאוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … הַמַּפִּיל ...

The Gemara proceeds to cite additional blessings recited as part of one’s daily routine. One who enters to sleep on his bed recites Shema in his bed from Shema Yisrael to VeHaya Im Shamoa. Then he recites:
Blessed…Who makes ...

(א) כְּשֶׁתִּקְּנּוּ חֲכָמִים דִּבְרֵי תְּפִלּוֹת אֵלּוּ תִּקְּנוּ בְּרָכוֹת אֲחֵרוֹת לְבָרֵךְ אוֹתָן בְּכָל יוֹם, אֵלּוּ הֵן. כְּשֶׁיִּכָּנֵס אָדָם לְמִטָּתוֹ לִישֹׁן בַּלַּיְלָה מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳‎ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי וְהַמַּשְׁקִיעַ שֵׁינַת תַּרְדֵּמָה וְהַמֵּאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עַיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ׳‎ אֱלֹקַי שֶׁתַּצִּילֵנִי מִיֵּצֶר רַע וּמִפֶּגַע רַע וְאַל יְבַהֲלוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְלֹא הִרְהוּרִים רָעִים וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְתַעֲמִידֵנִי מִמֶּנָּה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְהָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳‎ הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:

(ב) וְקוֹרֵא פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה מִקְּרִיאַת שְׁמַע וְיָשֵׁן. וַאֲפִלּוּ אִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה עִמּוֹ (קוֹרֵא פָּסוּק רִאשׁוֹן אוֹ פְּסוּקֵי רַחֲמִים וְאַחַר כָּךְ יִישַׁן). וְאִם אֲנָסַתּוּ שֵׁנָה קוֹרֵא אֲפִלּוּ פָּסוּק רִאשׁוֹן אוֹ פְּסוּקֵי רַחֲמִים וְאַחַר כָּךְ יִישַׁן:

(1) When the sages instituted these services of prayer, they likewise instituted other blessings, to be recited daily. These are as follows: When about to retire to rest for the night, one recites the blessing, "Blessed art Thou, O Lord, our God, king of the Universe, who causest the bands of sleep to fall upon my eyes and givest light to the pupil of the eye. May it be Thy will, O Lord my God, to deliver me from the evil inclination and from mishap. Let not evil dreams nor evil imaginations trouble me. May my rest be perfect before Thee. Cause me to rise from it to life and to peace, and lighten mine eyes lest I sleep the sleep of death. Blessed art Thou, O Lord, who givest light to the whole world in Thy glory."

(2) He then reads the first section of the Shema and sleeps. If he is overcome by drowsiness, he reads even if it be only one verse [of the Shema] or verses of a supplicatory character and sleeps.

(א) דין ק"ש על מטתו. ובו ב סעיפים:
קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו': הגה ויקרא ק"ש סמוך למטתו ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע על מטתו אלא ישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (כל בו רוקח ורבינו ירוחם נ"ב ח"ב) ועיין לעיל סי' ס"ג אי מותר לקרות כשהוא שוכב ואם קרא קריאת שמע ולא יוכל לישן מיד אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו (הגהות מה'' פ"ז) ואין מברכין על ק"ש של ערבית (הגהות מה'' פ"ז וב"י בשם תוס' פ' כל הבשר) ואומר יושב בסתר עליון ואומר ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה ואומר ברוך ה' ביום ברוך ה' בלילה ברוך ה' בשכבנו ברוך ה' בקומנו ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן וכו' ה' שומרך וכו' מעתה ועד עולם בידך אפקיד רוחי וכו' יברכך ה' וכו' עד וישם לך שלום ואומ' השכיבנו עד סמוך לחתימה:

(ב) ומברך המפיל וכו'. משמע דברכת המפיל יאמר אחר שמע כדי שתהא הברכ' סמוכה לשינה וכן עיקר כנ"ל, ומסדור ל' הטור וש"ע משמע דאחר שמע יאמר המפיל ואח"כ יאמר יושב בסתר וכו' וצ"ל דטעמו משום דשמע א"א משום שמירה רק משום דילפינן מקרא אמרו בלבבכם כדאיתא בגמרא שצ"ל ד"ת או בקשה סמוך לשינה לכן צ"ל קודם ברכת המפיל שלא יהיה הפסק בין ברכה לשינה אבל יושב בסתר ואינך דהוי משום שמירה לא הוי הפסק אבל הרמב"ם פ"ז והג"מ ס"ל שגם שמע אומר באחרונה וכ"כ הרד"א בשם רבינו האי דס"ל דגם שמע הוי משום שמירה וכ"כ התו' ריש ברכות דמוכח כן בגמ' וכ"ה בירושלמי ובירושלמי פ"ק איתא פלוגתא דרב זעירא דקרי וחזר וקרי ס"ל דשמע או' באחרונה וריב"ל ס"ל דאומר מזמורים אח"כ נמצא דהרמב"ם והג"מ ס"ל כרב זעירא והטור וב"י פסקו כריב"ל וא"כ מהתימא על רמ"א שכ' קורא וחוזר וקורא וכו' והוא נגד דעת הרב"י ולענין הלכה נ"ל דהלכה כריב"ל כמ"ש ברי"ף פרק בני העיר, ובאמת המזמורים אינן חיוב כלל רק שמע והמפיל רק שנהגו לאומרם מדחזי' דריב"ל אמרם המנהג לאמרם ואף ריב"ל לא אמר אלא השני מזמורים ונ"מ לענין חולה או אנוס ומה שלא נהגו הנשים לאומרה אפשר דס"ל כיון דאינו נוהג אלא בלילה פטורין דהוי שה"ג כמו שפטורים מקריאת שמע:

HOW MUCH OF SHEMA?

הַנִּכְנָס לִישַׁן עַל מִטָּתוֹ, אוֹמֵר מִ״שְּׁמַע יִשְׂרָאֵל״ עַד ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ״,

The Gemara proceeds to cite additional blessings recited as part of one’s daily routine. One who enters to sleep on his bed recites Shema in his bed from Shema Yisrael to VeHaya Im Shamoa.

אמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם ק"ש בבית הכנסת מצוה לקרותה על מטתו ודוקא פרשה ראשונה כדאמרינן (דף ס:) בפרק הרואה:

(ב) וְקוֹרֵא פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה מִקְּרִיאַת שְׁמַע וְיָשֵׁן. וַאֲפִלּוּ אִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה עִמּוֹ (קוֹרֵא פָּסוּק רִאשׁוֹן אוֹ פְּסוּקֵי רַחֲמִים וְאַחַר כָּךְ יִישַׁן). וְאִם אֲנָסַתּוּ שֵׁנָה קוֹרֵא אֲפִלּוּ פָּסוּק רִאשׁוֹן אוֹ פְּסוּקֵי רַחֲמִים וְאַחַר כָּךְ יִישַׁן:

(2) He then reads the first section of the Shema and sleeps. If he is overcome by drowsiness, he reads even if it be only one verse [of the Shema] or verses of a supplicatory character and sleeps.

(א) דין ק"ש על מטתו. ובו ב סעיפים:
קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ...

עד סוף האשמורה הראשונה – שליש הלילה כדמפרש בגמרא (דף ג.) ומשם ואילך עבר זמן דלא מקרי תו זמן שכיבה ולא קרינן ביה בשכבך ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה והכי תניא בבריי' בברכות ירושלמי. ולפיכך חובה עלינו לקרותה משתחשך. ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא:

UNTIL THE END OF THE FIRST WATCH- A third of the night, as will be explained in the Gemara (p. 3a), and from then on the time has passed for it is not the time of lying down, and is not referred to in the words "Bishachbicha". Also, before this period is not considered the time for lying down. Therefore, if one read the Shema before, he does not fulfill his obligation. If so, why do we read the Shema in the Synagogue? In order to stand in Tefilah, in connection with words of Torah as is taught in the Briata in the Jerusalem Talmud Berachot. Therefore one would have to read again after it gets dark. [In this case] Reading the first section of the Shema at bed time suffices.

(א) פרשה ראשונה. ור"י כתב עפ"י המדרש לומר כל ק"ש שהיא רמ"ח תיבות לשמור רמ"ח אבריו ועמ"ש סי' רל"ה:

(א) (ס"ק א) פרשה כו' שהיא רמ"ח כו' וצ"ל דאומר תחלה אל מלך נאמן. וע' לעיל סי' ס"א במ"א ס"ק ד':

WHY?

3 reasons are given:

a) As a protection

b) One should say words of Torah when retiring for the night

c) To accept the yoke of Heaven

WHEN?

(ג) סמוך למטתו. וכתוב בסדה"י דלא יקרא קריאת שמע כשיכנס לישן אלא כשרואה שהשינה באת עליו ובכ"ה כתב שיש לקרות מיד שמא תחטפנו שינה אח"כ ולא יקרא ואין לחוש משום הפסק אלא כשעושה דבר אחר בנתיים:

(ה) [ה] [לבוש] ולא יאכל וכו'. אבל אם יושב דומם אפילו יברך אותם קודם השינה זמן הרבה אין קפידא ...

WOMEN?

(ב) ומברך המפיל וכו'. ... ומה שלא נהגו הנשים לאומרה אפשר דס"ל כיון דאינו נוהג אלא בלילה פטורין דהוי שה"ג כמו שפטורים מקריאת שמע:

(ד) [ד] יושב בסתר וכו'. במטה משה מסיק להתחיל מן ויהי נועם עד סופו וכופלין פסוק אורך ימים. עוד כתב נהגו לומר אדון עולם באחרונה לפי שיש בו בידו אפקיד רוחי. כתבו ספרי מוסר שגם הנשים צריך ליזהר בקריאת שמע שעל המטה בכוונה ודקדוק התיבות, עד כאן. מגן אברהם כתב דמה שלא נהגו לאומרה משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא בלילה, עד כאן, ואין נכון דאטו גברי בעי שמירה ונשי לא, דהא כתבתי דקריאת שמע משום שמירה:

HOW?

(א) דין ק"ש על מטתו. ובו ב סעיפים:
... ועיין לעיל סי' ס"ג אי מותר לקרות כשהוא שוכב ...:

(א) לישב בשעת ק"ש ושלא ישן. ובו ט סעיפים:
קורא אותה מהלך או עומד או שוכב או רוכב על גבי בהמה או יושב אבל לא פרקדן דהיינו שפניו טוחות בקרקע או מושלך על גבו ופניו למעל' אבל קורא והוא שוכב על צדו: הגה מאחר שכבר שוכב ואיכא טרחא לעמוד [הר"י פ' מי שמתו]: ואם היה בעל בשר הרב' ואינו יכול להתהפך על צדו או שהי' חולה נוטה מעט לצדו וקורא:

(1) [The Laws regarding the requirement] to sit at the time of the recitation of the Shema and to not sleep [during it] - and it contains 9 se'ifim
One may recite it [i.e. the Sh'ma] walking, standing, lying, riding on the back of an animal, or sitting, but not "p'rakdan", that is, with one's face into the ground or cast on one's back with one's face upwards, but one may recite while lying on their side. Rem"a: Since one was already lying and it is troublesome to stand up [Ri on the chapter "one whose dead" (B'rakhot 3)] And if one was very heavyset and not able to turn over onto their side or was sick, then they [should] incline a little towards their side and recite [the Sh'ma].

(א) דין ק"ש שעל מטתו (רל"ט)
בלילה כשהולך לשכב צריך לקרות ק"ש לפחות פרשה ראשונה ויש קורין כל ג' פרשיות. ולכתחלה וקרא אותה יושב או עומד ואם כבר שוכב יטה על צדו ויקרא ויאמר יושב בסתר ופסוקי דרחמי כמו שנדפס:

(ה) כשהוא שוכב. והיינו דוקא בק"ש של חובה אבל אם כבר קראה אחר צ"ה וקוראה על מטתו לשמירה מותר לקרותה שוכב דהא ר' זעירא קרי וחזר וקרי עד דמשתקע בשינתיה:

(ו) (ו) כשהוא שוכב - ר"ל דשם מוכח בס"א בהג"ה דלכתחלה אין כדאי לילך ולשכב ולקרותה בשכיבה אפילו כשהוא שוכב על צדו ממש. כתב המ"א דוקא כשקורא זו הק"ש לשם חובה כגון שהתפלל ערבית מבע"י וצריך עתה לכוון לקיים המ"ע דק"ש לכך צריך ליזהר בכל פרטיה אבל אם כבר קרא בזמנה וקורא עתה רק משום ק"ש שעל המטה מותר לכתחלה לקרותה בשכיבה ויש שמחמירין לכתחלה לקרותה בעמידה או בישיבה אכן אם כבר שכב לכו"ע מותר להטות על צדו ולקרוא. ויש לו לאדם להרגיל עצמו לשכב על צדו דוקא ואיסור גדול לשכב פרקדן דהיינו שמושלך על גבו ופניו למעלה או שפניו טוחות למטה:

INTERRUPTIONS BETWEEN SHEMA AND SLEEP

(ד) (ד) אחר ק"ש וכו' - ואם תאב לשתות או לדבר איזה ענין נחוץ נראה שמותר אך יחזור ויקרא פרשת שמע אכן אם כבר אמר ברכת המפיל יזהר בזה כי יפסיק בין הברכה להשינה:

R' Shlomo Zalman Auerbach (Halichos Shlomo, Hilchos Tefillah, Chapter 13, D'var Halacha 24) permits Asher Yatzar, eating and drinking, saying a B'racha on thunder and lightning between Hamapil and sleep.