Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 239:4

[א] [לבוש] לישון וכו'. אמרו חכמים שצריך לבדוק נקביו קודם שינה, תשב"ץ:

[ב] [לבוש] נוהגין קצת וכו'. ושיירי כנסת הגדולה כתב דפשט המנהג שלא לומר אלא פרשה אחת, ועיין הטעם במטה משה ולחם חמודות, ועיין לעיל סימן רל"ה ס"ק ג':

[ג] [לבוש] ואומר תחילה וכו'. כתב בשל"ה בהגהות דף קכ"ג זה לשונו אבל בש"ס פרק הרואה משמע בהדיא ובכל הפוסקים דברכת המפיל אומר באחרונה כדי שלא יהא הפסק בין ברכה לשינה, וכן כתב הגאון המקובל מהר"ם קארדיווארא וספרי המוסר ורבינו ירוחם, עד כאן לשונו. ותמיהני ממה שכתב בספר מטה משה דף פ"ו וזה לשונו עם היות שלפי פשט הש"ס משמע שפרשת שמע קודמות לה, הנה רוב הפוסקים סידרו ברכה זו קודם הכל, וכן כתב הכלבו להדיא עד כאן לשונו. הרי שרוב הפוסקים סבירא להו דאומרים הברכה קודם שמע, ואיך כתב שכל הפוסקים כתבו דברכות המפיל באחרונה ולפחות הוה ליה להזכיר דברי מטה משה, וכן באבודרהם פרק ז' מהלכות תפילה מבואר כמנהגא דידן, וכן מצאתי באבודרהם דף י"ד בשם רבינו האי להדיא, וכן פסק שיירי כנסת הגדולה שכן המנהג. והפרישה כתב הא דאמרינן בירושלמי ר' זעירא קרא קריאת שמע וחזר וקרא עד שנשתקע בשינה, למנהגינו אפשר דגם שאר דברים שהוסיפו הכל נקרא על שם קריאת שמע, עד כאן לשונו. וגדולה מזו פירש בשל"ה בהגהה ראשונה דקאי על שאר פסוקים כגון בידך אפקיד רוחי ולא על קריאת שמע עיין שם, וכן מבואר בר' דוד אבודרהם שם. ולפי זה כולי עלמא סבירא ליה הך ירושלמי אלא דהפוסקים דסבירא להו שקורא שמע באחרונה פירשו חזר וקרי על קריאת שמע לבד, והפוסקים דסבירא להו דקורא שמע בתחילה פירשו נמי על הפסוקים. עוד יש לומר כיון דעיקר הגנה הוא בקריאת שמע קרי ליה כמה פעמים והיינו אחר שאמר כל סדר קריאת שמע, כל זה כתבתי לאפוקי ממטה משה שהאריך ומשנה מחלוקת אי הלכה כר' זעירא, גם ברבי דר' יהושע בן לוי פליג על ר' זעירא, וקצת פוסקים פסקו כר' זעירא וקצת כר' יהושע בן לוי, ועל כן תמה על רמ"א שפסק הך דזעירא, עיין שם ושארי ליה מארי, ועוד דאי פליגי ודאי כולי עלמא היו סבירא להו כר' יהושע בן לוי כיון שפסקו בש"ס דילן. גם מה שכתב דטור סבירא ליה דשמע אין אומרים משום שמירה רק שמצוה לומר דברי תורה קודם שינה, לא דק דמבואר בש"ס ורי"ף ותוספות הרבינו יונה ור"ן פרק קמא דברכות וכל הפוסקים דהוא משום שמירה, אלא יש לפרש דעת הטור דברכת המפיל אומר אחר כל הפסוקים באחרונה ממש כדמשמע בשל"ה ומשום הפסק, ואף אם נאמר כפשטיה דאומר הפסוקים אחר המפיל דמה שיש משום שמירה אינו הפסק יש לומר דשאני שמע כיון שצריך לאומרה לשם חובה נראה כהפסק כמו שכתב תוספות הרבינו יונה שם. כתב מצאתי בב"א [בברכת אברהם] דף כ"ז קשה שמא לא יישן כמו דאין מברכין על השינה בסוכה, ויש לומר דברכת המפיל הוא על טבע שינה שאי אפשר שלא יישן אבל בסוכה אם מצטער לא יישן כלל, עוד יש לומר שהמפיל הוא על מנהגו של עולם כמו ברכת הנותן לשכוי בינה ואפילו לא יישן מברך. ראיתי בתשב"ץ סימן ר"ס זה לשונו ואומר המפיל חבלי שינה וכו' בעמידה, עד כאן, וראשונים ואחרונים לא הזכירו זה. והנה נוסחא דילן ותנומה על עפעפי יהי רצון וכו', אבל בטור על עפעפי ומאיר לאישון בת עין יהי רצון וכו', וכן הוא בש"ס פרק הרואה ובעל הלכות גדולות ורי"ף ורמב"ם שם וסמ"ג ואגודה ור' דוד אבודרהם, וכן כתב מטה משה בסתם, וכתב טעם על פי מדרש והנה טוב מאוד זה שינה שמתוך שישן קימעה עומד ויגע בתורה וזה פירוש שמתוך שינה מאיר לאישון בת עין. כתב של"ה זה לשונו כתב התשב"ץ ואומר לישועתך בכל ששה פנים לישועתך קויתי ה' לישועתך ה' קויתי, קויתי ה' לישועתך קויתי לישועתך ה', ה' קויתי לישועתך ה' לישועתך קויתי, עד כאן, וכן כתב מטה משה, והטעם להבריח המזיקין והמשחיתים מכל ששה קצוות העולם שהם מעלה ומטה וארבע רוחות. עוד כתב אומר מזמור שמחתי באומרים לי וכו' כדי להזכיר ירושלים ומתוודה בכל לילה קודם שינה וקורא עשרת הדברות בפרשת ואתחנן וכן כתב רש"ל בתשובה, ועיין לעיל סימן א' סק"ו. והך וידוי היינו שיפשפש במעשיו שעשה אותו היום ויתוודה עליהם בפרט בעבירות המצויים כגון חניפות שקרים ולצנות ולשון הרע, אבל וידוי שכיב מרע כתב מגן אברהם שאין נכון לומר כדאיתא בברכות דף ס' דלא ליפתח אדם פיו לשטן. כתב הב"ח בשם הסמ"ג שיש לומר מזמור ארוממך ה' כי דליתני וכו', עד כאן, מיהו כל המזמורים אינו חיוב כלל רק שמע והמפיל רק שנהגו לאומרם מדחזינן דר' יהושע בן לוי אמרן, ואפילו ר' יהושע בן לוי לא אמר רק ויהי נועם ה' מה רבו צרי, ונפקא מינה לענין חולה או אונס:

[ה] [לבוש] ולא יאכל וכו'. אבל אם יושב דומם אפילו יברך אותם קודם השינה זמן הרבה אין קפידא ואני נוהג בשעה שהשינה באה עלי לומר בידך אפקיד רוחי וכו' רגזו ואל תחטאו וכו', וראיתי כתב טוב וישר לשמש מטתו קודם שיאמר קריאת שמע, והוקשה לי שהרי אין לשמש מטתו בתחילת הלילה ולא בסוף הלילה, ודוחק לומר דעד אותו זמן יהיה ניעור, ואולי תיקון למי שמשמש מטתו קודם שישן קאמר, עד כאן לשון שיירי כנסת הגדולה. וראיתי כתבי האר"י זכרונו לברכה מנהג הרב זכרונו לברכה בליל טבילה להיות ניעור עד חצות ועוסק בתורה ואחר כך שימש מטתו וקורא קריאת שמע ויישן, עד כאן לשונו. ושל"ה דף ק"ג כתב דיקרא קריאת שמע קודם ביאה, רק ברכת המפיל לא יאמר עד אחר ביאה ויאמר שנית פרשה ראשונה של קריאת שמע, עד כאן. ונראה דאזיל לטעמיה דאומרים המפיל באחרונה, אבל לפי מה שכתבתי לעיל אומרים המפיל קודם קריאת שמע, גם צריך עיון שלא הזכיר דברי האר"י זכרונו לברכה דמבואר שקרא כל הקריאת שמע אחר ביאה וכדברי שיירי כנסת הגדולה:

[ו] [לבוש] יחזור ויקרא וכו'. כתב מגן אברהם נראה לי דהוא הדין אם מהרהר בדברי תורה שפיר דמי דהא אמרינן בש"ס תלמיד חכם אין צריך לקרות קריאת שמע, עד כאן. ואני אומר אי משום הא לא יקרנה אפילו בפעם ראשון כמבואר בש"ס ורי"ף ובעל הלכות גדולות ורמב"ם שם וכמו שכתבו תוספות ריש ברכות, ועוד הא צריך לומר חד פסוקי דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי וכו', ועוד הא אמרינן פרק ב' דשבועות דר' יהושע בן לוי סידר קריאת שמע וגני, ובירושלמי ר' זעירא קרא וחזר וקרא הא תלמידי חכמים הם, אלא ודאי חיובא ליכא על תלמידי חכמים, אבל מכל מקום ראוי לו לקרות קריאת שמע. אך קשה איך יחזור ויקרא הא לעיל סימן ס"א סעיף י' כתבו דיש אומרים דפסוק ראשון לא יכפול ומשמע בבית יוסף שם שכן הלכה, וכן דעת לחם חמודות, ועיין לעיל סק"ג:

[ז] [לבוש] ואפילו כשהוא במטה וכו'. זה לשון רמ"א ועיין לעיל סימן ס"ג אי מותר לקרות כשהוא שוכב, וכתב מגן אברהם היינו דוקא בקריאת שמע של חובה, אבל אם כבר קראה אחר צאת הכוכבים וקוראה על מטתו לשמירה מותר לקרותה שוכב, עד כאן. וזה נראה דעת הלבוש שסתם כאן להיתר, אך מרמ"א לא משמע הכי, ואין לומר דקאי על פעם ראשון דהא פסק ריש סימן רל"ה דקורא מיד בצאת הכוכבים וקריאת שמע על מטתו אינו אלא שמירה עיין שם, ועוד דקשה מאי הקשה תוספות הרבינו יונה הביאו בית יוסף בסימן ס"ג על הא דשנים שהיו ישנים במטה אחת וזה חוזר פניו וקורא דילמא התם בקריאת שמע על מטתו מיירי, וכדמשמע מרמב"ם פרק ז' מהלכות תפילה, והא סבירא ליה לתוספות הרבינו יונה דקריאת שמע על מטתו אינו אלא משום שמירה: