תוכן עניינים

  • תשובה
  • מקורות

טבת תשפ"א

שאלה

האם אפשר לקנות וללבוש בגדים חדשים בשנת האבל על הורי?

תשובה מאת הרבנית שורלה רוזן

פרטי הדינים לגבי לבישת בגדים חדשים באים כחלק מההלכות העוסקות בכיבוס וגיהוץ בגדים בשבעה, בשלושים, ובאבלות של י”ב חודש על פטירת אב ואם.

היות והשאלה עוסקת רק בבגדים חדשים, נזכיר בקצרה את ההקשר בו מובאת ההלכה:

הברייתא במועד קטן (כ”ג.) מבארת את דיני הכביסה בימי השבעה והשלושים:

“כל שלושים לגיהוץ – אחד כלים (בגדים) חדשים ואחד כלים ישנים יוצאין מתוך המכבש.

רבי אומר – לא אסרו אלא כלים חדשים בלבד

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לא אסרו אלא כלים חדשים לבנים בלבד”

הטור (יורה דעה הלכות אבילות סימן שפט) מביא שלהלכה פסקו כרבי שמעון ברבי אלעזר ומותר מיד אחרי השבעה לכבס וללבוש בגדים ישנים לבנים או צבעוניים ובלבד שלא יעברו תחת המכבש (מתקן המיישר ומשטח את הבגדים).

כפי שראינו בברייתא, האבל אסור בכל סוג של כביסה למשך כל השבעה. האיסור חל לא רק על מלאכת הכביסה אלא על לבישת בגדים שכובסו לפני השבעה. ומוסיף השו”ע שאין צריך לומר שאבל אסור בלבישת בגדים חדשים (שו”ע יו”ד שפט א)

השו”ע (בסעיף ה) פוסק כי אף במשך השלושים אין ללבוש בגד לבן חדש (אך בגד לבן ישן מכובס – מותר מיד) ובאבלות על אב ואם הממשיכה י”ב חודש מוסיף השו”ע שגם אחרי השלושים אין ללבוש בגד לבן חדש ומגוהץ עד שיגיע הרגל הראשון (פסח/שבועות/סוכות) שאחרי תקופת השלושים ויגערו בו חבריו שעליו ללבוש בגדים חדשים לקראת החג.

הטור (יו”ד שפט) מביא שאכן ספר המצות מציין שעל אף שמותר ללבוד בגד לבן ישן מכובס ומגוהץ מיד בתום השבעה, נהגו העם איסור במשך השלושים ונתנו את הבגד לאדם אחר שילבשנו למשך יומיים-שלושה בטרם ילבשנו האבל.

הרמ”א פוסק כן להלכה: “העולם נהגו בו איסור (בבגד ישן מכובס תוך השלושים) ונוהגין שאדם אחר לובשם תחלה, ואח”כ לובשם האבל, והמנהג עיקר. וכן נוהגין במדינות אלו לאחר שבעה; ואם לבשו אדם אחר שעה אחת די בכך (יו”ד שפט א).

לעומת ספר המצות שכתב שאדם אחר ילבש את הבגד הלבן הישן המכובס יומיים שלושה, מביא הרמ”א שנהגו ששעה אחת מספיקה כדי לאפשר לאבל ללבוש את הבגד.

דינם של בגדים חדשים לאחר השלושים

כפי שראינו, השו”ע פוסק כי עד שיגיע הרגל הראשון שלאחר השלושים, אין ללבוש בגד לבן חדש. נראה כי הוא מתיר בבגד חדש צבעוני.

הרמ”א לעומת זאת (שם סעיף ג) מוסיף שאין לעשות בגדים חדשים בשלושים (מכל סוג שהוא, לבנים או צבעוניים) ושעל אף שמותר לאחר ארבעה שבועות ראשונים, נהגו לאסור כל י”ב חודשי האבלות.

האם יש דרך להתיר לבישת בגדים חדשים בתום השלושים

‘באר הגולה’ בשם ‘הכלבו’ (שם ס”ק יז) מבאר שניתן ללבוש בגדים חדשים בתקופה שנהגו איסור אם ייתן אותם למישהו אחר שילבשם תחילה למשך יומיים שלושה.

ערוך השולחן (יו”ד שפט יא) מבאר שיש דינים שונים לגבי סוגי בגדים שונים. בגדים חדשים כמו כותונת, שהיו לובשים צמוד לגוף אין צורך לתת למישהו אחר ללובשם מפני שהרבה אנשים חשים דחייה אם מישהו אחר ילבש אותם לפניהם.

כמו”כ על דברי הרמ”א שמביא את המנהג לאסור הכנת בגדים חדשים כל י”ב חודש מבאר ערוך השולחן שהכוונה ל”בגד חשוב חדש וודאי אסור, אבל בגדים פשוטים כמכנסים וכיוצא בזה, וגם בגד חול כשיש הכרח לזה – מותר לעשות, דאין זה בגד חשוב”.

ערוך השולחן אף הוא מצטט את ה’כלבו’: “דאם איש אחר ילבוש אותו שנים או שלושה ימים – מותר בגד חדש” (באר הגולה). ומוסיף כי באופן זה נראה שהכלבו התיר גם בגד חשוב, ויש לסמוך על זה אם צריך לכך. (וכן רואים באמרי ברוך יח יא)

היום, שאין מכינים בגדים לבד אלא קונים, דינים אלו חלים על רכישת בגדים חדשים אם יש צורך בכך או לבישת בגדים חדשים שנרכשו קודם לאבלות.

ומה עם רכישת בגדים יד שנייה?

האגרות משה (יו”ד חלק ד סימן סא יח) מחדש שהעניין תלוי בכמה שמחה מסבה הקנייה לאבל. רב משה פינשטיין פותח שאם הרמ”א אסר רק הכנת בגדים חדשים, הרי שיש לנו לאסור רק מה שכתוב במפורש. אולם לעיתים מציאת בגד יד שניה שמתאים למידותינו ויושב טוב על הגוף מסב שמחה גדולה יותר מבגד חדש שלא נראה עלינו טוב. במקרה כזה סובר הר”מ פינשטיין שאין להתיר בשל השמחה היתרה שהקנייה מסבה לאבל.

לעומת זאת, אם השמחה היא רק בגלל שמצאנו בגד יד שנייה זול פי כמה וכמה מאותו בגד חדש (כמו בגדי מעצבים יד שנייה), ולאו דווקא בגלל ההתאמה המדויקת למידות הגוף הרי שהשמחה בחיסכון הכספי אינה משמעותית דיה כדי לאסור קניה ולבישה של בגד זה ולכן ר”מ פינשטיין מתיר במקרה זה.

לסיכום:

  • אבל אסור בלבישת בגדים חדשים כל זמן השבעה
  • בשלושים – השו”ע מתיר ברגל הראשון לאחר השלושים כשיגערו בו חבריו
  • לרמ”א אין להתיר חדשים כל י”ב חודש בשל המנהג לאסור.
  • הכלבו מאפשר לבישת חדשים בתום השלושים לאחר שילבשם אדם אחר למשך יומיים-שלושה. ערוך השולחן מבאר שמדובר בבגדי חול פשוטים אך גם בבגדים חשובים ומכובדים בתנאי שיש צורך בכך.
  • בגדים הנלבשים בצמוד לגוף (הלבשה תחתונה) מותר לקנות וללבוש מיד.
  • בגדים הנקנים מיד שניה – אם מסבים שמחה לאבל מעצם היותם מתאימים למידותיו ויושבים טוב על הגוף, ר”מ פינשטיין כותב שיש לאסור. אך אם מסבים שמחה רק בגלל החיסכון הכספי ולא בשל ההתאמה המושלמת לגוף, מותר לקנות וללבוש.

הרבנית שורלה רוזן בוגרת המכון התלמודי העיוני במתן ירושלים וכיום מנהלת תכנית 'מתיבתא' ללימודי גמרא מתקדמים במתן ולומדת בתכנית 'הלכתא'. משיבה הלכתית במסגרת פרויקט 'משיבת נפש' אונליין. טוענת רבנית מוסמכת, כותבת טור פרשת שבוע לחומש שמות בעיתון 'מקור ראשון'. נשואה ומתגוררת עם משפחתה בירושלים.


יש לך שאלה הלכתית? https://bit.ly/ask-shayla

מקורות

תָּנוּ רַבָּנַן כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם לְגִיהוּץ אֶחָד כֵּלִים חֲדָשִׁים וְאֶחָד כֵּלִים יְשָׁנִים יוֹצְאִין מִתּוֹךְ הַמַּכְבֵּשׁ רַבִּי אוֹמֵר לֹא אָסְרוּ אֶלָּא כֵּלִים חֲדָשִׁים בִּלְבָד רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא אָסְרוּ אֶלָּא כֵּלִים חֲדָשִׁים לְבָנִים בִּלְבָד

§ The Sages taught yet another baraita: During the entire thirty-day period of mourning, it is prohibited to wear ironed garments, whether they are new garments or old garments taken out of the press, as ironed garments appear to be new. Rabbi Yehuda HaNasi disagrees and says: The Sages prohibited wearing only new garments. Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: They prohibited wearing only new white garments.

תניא כל יום לגיהוץ ופי' רבינו האי עבורי חומרתא אמנא אחד בכלים חדשים אחד בישנים יוצאת מתחת המכבש רבי אומר לא אסרו אלא בחדשים בלבד ר' אליעזר ברבי שמעון אומר לא אסרו אלא בחדשים לבנים והלכתא כוותיה

אבל אסור בכביסת כסותו ודין גיהוץ. ובו ח' סעיפים:
אבל אסור לכבס כסותו כל שבעה ימים אפילו במים לבד ולאחר שבעה מותר וכשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש המכובסים קודם לכן... וא"צ לומר שאסור ללבוש חדשים...

A mourner is forbidden to wash his garment during the entire seven days [of mourning], even [if washed] in water alone. However, after the seven [days of mourning], it is permissible. Just as he is forbidden to wash [garments], so also is he forbidden to put on [garments] that were washed prior to this. And after the seven [days of mourning] it is permissible, but people treat this as forbidden. However, it is customary that another person puts them on first, after which the mourner may wear them; and [this] custom is fundamental, and this is the common practice in these countries after the seven [days of mourning]. If another person puts it [the garment] on even for an hour, it is sufficient. Needless to say that it is forbidden to put on new garments. It is also forbidden to wash the sheets and bed-covers, or to spread out those already washed. And so too, hand-towels, although it is permissible to wash them during [Hol-] ha-Moed, and likewise, [the garments of] all those [persons] of whom we learnt that they may wash [their garments] during [Hol-] ha-Moed, e.g., one coming out of captivity or prison, or one under a ban and was released by the Sages, or one who applied to a Sage and was released [from a vow], or one arriving from beyond the sea [for the purpose of conducting business] in order to make profit and had no opportunity to cut his hair, — are forbidden [to be washed] during one's mourning, — for if one of these [aforementioned] things happened to him [the mourner] prior to the [period of his] mourning, and he [thus] entered forthwith into the [period of] mourning, — [the law is that] he is forbidden to wash [his garments], unless one of these [aforementioned] things happened to him, following which he suffered one bereavement immediately after another, [in which case only] is he permitted to wash [his garments], even in natron and lye, and even during the seven [days of mourning], provided he does it in privacy in his home; and after [the period wherein] he suffered one bereavement immediately after another [is over], he is permitted to wash [his garments] in water, but not in natron, or in the [ingredients of the] alcalic plant.

כל שלשים יום אסור ללבוש (או להציע תחתיו) (ב"י בשם רבינו ירוחם) בגד מגוהץ והוא שיהא לבן וחדש ואפילו הוא של פשתן ועל אביו ועל אמו אסור עד שיגיע הרגל אחר שלשים ויגערו בו חביריו:

[During] the entire thirty days [the mourner] is forbidden to wear, or to spread out under him a pressed garment, provided it is white and new, and even if it is a flaxen [garment]. [One in mourning] for his father or mother is forbidden [to wear pressed garments] until the [first] Festival after the thirty days arrives and his friends rebuke him.

אבל אסור לכבס כסותו כל ז' ימים אפילו במים לבד ולאחר ז' מותר וריב"א אסר כל ל' ובספר המצות כתב מותר ללבוש חלוק לבן מיד אחר ז' והעולם נהגו בו איסור ונוהגין שאדם אחד לובשם תחילה ואח"כ לובשם הוא וזה המנהג עיקר ע"כ ואיני יודע טעם למנהג זה ...

אבל אסור בכביסת כסותו ודין גיהוץ. ובו ח' סעיפים:
ואחר ז' שרי והעולם נהגו בו איסור (כדעת ריב"א וסייעתו) ונוהגין שאדם אחר לובשם תחלה ואח"כ לובשם האבל והמנהג עיקר (טור בשם סמ"ק וכ"כ המרדכי ה"א וכל בו) וכן נוהגין במדינות אלו לאחר שבעה ואם לבשו אדם אחר רק שעה אחת די בכך (כל בו וסמ"ק) ו

A mourner is forbidden to wash his garment during the entire seven days [of mourning], even [if washed] in water alone. However, after the seven [days of mourning], it is permissible. Just as he is forbidden to wash [garments], so also is he forbidden to put on [garments] that were washed prior to this. And after the seven [days of mourning] it is permissible, but people treat this as forbidden. However, it is customary that another person puts them on first, after which the mourner may wear them; and [this] custom is fundamental, and this is the common practice in these countries after the seven [days of mourning]. If another person puts it [the garment] on even for an hour, it is sufficient. Needless to say that it is forbidden to put on new garments. It is also forbidden to wash the sheets and bed-covers, or to spread out those already washed. And so too, hand-towels, although it is permissible to wash them during [Hol-] ha-Moed, and likewise, [the garments of] all those [persons] of whom we learnt that they may wash [their garments] during [Hol-] ha-Moed, e.g., one coming out of captivity or prison, or one under a ban and was released by the Sages, or one who applied to a Sage and was released [from a vow], or one arriving from beyond the sea [for the purpose of conducting business] in order to make profit and had no opportunity to cut his hair, — are forbidden [to be washed] during one's mourning, — for if one of these [aforementioned] things happened to him [the mourner] prior to the [period of his] mourning, and he [thus] entered forthwith into the [period of] mourning, — [the law is that] he is forbidden to wash [his garments], unless one of these [aforementioned] things happened to him, following which he suffered one bereavement immediately after another, [in which case only] is he permitted to wash [his garments], even in natron and lye, and even during the seven [days of mourning], provided he does it in privacy in his home; and after [the period wherein] he suffered one bereavement immediately after another [is over], he is permitted to wash [his garments] in water, but not in natron, or in the [ingredients of the] alcalic plant.

אסור ללבוש תוך שבעה כלים חדשים צבועים וישנים יוצאים מתחת המכבש (פי' כלי לעצור בו הבגדים): הגה י"א דאסור ללבוש בגדי שבת תוך ד' שבועות הראשונים אבל אח"כ מותר אפילו על אביו ואמו וכן לעשות בגדים חדשים (כל בו בשם מוהר"ם) אבל נהגו איסור כל י"ב חודש:

It is forbidden to wear during the seven [days of mourning] new dyed garments or old clothes coming out of the press, i.e., an instrument for pressing clothes. Gloss: Some say that it is forbidden to wear Sabbath garments during the first four weeks [of mourning], but subsequent to that it is permissible, even [for one who is in mourning] for his father or mother. So too, [is it permissible] to make new garments [after the first week of mourning]. However, the common practice is to treat this [matter] as forbidden for the entire twelve months.
שם וכ"כ הנ"י:
(°) וכתב הכל בו בשם ר"מ במקום שאסור ללבוש חדשים אם מניח לאחר ללבשן ב' או ג' ימים הכל מותר ונלע"ד דוקא בצריך להם:
כתב רבינו הרמ"א בסעיף ג (שולחן ערוך יורה דעה שפט, ג): יש אומרים דאסור ללבוש בגדי שבת תוך ארבעה שבועות הראשונים. אבל אחר כך מותר אפילו על אביו ואמו, וכן לעשות בגדים חדשים. אבל נהגו איסור כל שנים עשר חודש. עד כאן לשונו. וזה כמאה שנה שלא נחה דעת גדולי הדור לילך בבגדי חול בשבת דהוי כפרהסיא, וכן בשבת חזון, והנהיגו לילך בבגדי שבת. ובגד חשוב חדש וודאי אסור, אבל בגדים פשוטים כמכנסים וכיוצא בזה, וגם בגד חול כשיש הכרח לזה – מותר לעשות, דאין זה בגד חשוב. ובכל בו כתב דאם איש אחר ילבוש אותו שנים או שלושה ימים – מותר בגד חדש (באר הגולה). ונראה דהתיר באופן זה גם בגד חשוב, ויש לסמוך על זה אם צריך לכך.