(ט) וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (י) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת־קְצִירָ֑הּ וַהֲבֵאתֶ֥ם אֶת־עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִירְכֶ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ (יא) וְהֵנִ֧יף אֶת־הָעֹ֛מֶר לִפְנֵ֥י ה' לִֽרְצֹנְכֶ֑ם מִֽמָּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת יְנִיפֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃ (יב) וַעֲשִׂיתֶ֕ם בְּי֥וֹם הֲנִֽיפְכֶ֖ם אֶת־הָעֹ֑מֶר כֶּ֣בֶשׂ תָּמִ֧ים בֶּן־שְׁנָת֛וֹ לְעֹלָ֖ה לַה'׃ (יג) וּמִנְחָתוֹ֩ שְׁנֵ֨י עֶשְׂרֹנִ֜ים סֹ֣לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֛מֶן אִשֶּׁ֥ה לַה' רֵ֣יחַ נִיחֹ֑חַ וְנִסְכֹּ֥ה יַ֖יִן רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃ (יד) וְלֶחֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד־עֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־קָרְבַּ֖ן אֱלֹקֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃ (ס)
Questions to consider:
1 - Why is there such a numerical discrepancy between the amount of complementary offerings brought along with the Omer HaTenufa versus the Lechem HaTenufa?
2 - Is there significance to the fact that the young ram-lamb brought with the Omer was an Olah (with its attendant flour and wine libation) while the two ram-lambs brought with the Shtei HaLechem were designated as Shelamim?
3 - Why is "ritzui" (לִרְצֹנְכֶם) mentioned with regard to the Omer but absent by the Shtei HaLechem?
4 - What are we actually counting towards when we recite Sefirat HaOmer?
5 - What is "tenufa" and what is its purpose?
6 - What did the Lechem HaTenufa look like?
Firstly, was the Korban HaOmer brought from wheat or barley?
To help us analyze this question let us first get a sense of the seasonal cycle of biblical Israel; we'll turn towards a primary source, the Gezer Calendar.
A tablet of soft limestone inscribed in a paleo-Hebrew script, the Gezer Calendar is one of the oldest known examples of Hebrew writing, dating to the 10th century BCE. It was discovered in excavations of the Biblical city of Gezer, 30 miles northwest of Jerusalem, by R.A.S. Macalister in his excavations between 1902 and 1907, and it is preserved in the Museum of the Ancient Orient in Istanbul. (Source: www.historyofinformation.com)
Megillat Ruth also alludes to this sequence.
The Gemara has its own source...
The Rambam poskins that the Omer was brought from barley...
(יא) עֹמֶר זֶה מִן הַשְּׂעוֹרִים הָיָה בָּא. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ.
(11) This sheaf came from barley, in accord with an ancient tradition transmitted from our teacher Moses.
From here we get a clear understanding of when the respective krobanot were brought: the Omer at the beginning of the barley harvest and the Shtei HaLechem in the middle or near the end of the wheat harvest.
Let's segue from here into some of the other questions.
Why is there such a numerical discrepancy between the amount of complementary offerings brought along with the Omer HaTenufa versus the Lechem HaTenufa?
Why is "ritzui" (לִרְצֹנְכֶם) mentioned with regard to the Omer but absent by the Shtei HaLechem?
To begin to unravel this mystery we need to get an even deeper sense as to what it was like to live in Biblical Israel this time of year.
The cornerstone verse in unravelling this all comes from this verse in Yirmiyahu.
וְלָעָ֤ם הַזֶּה֙ הָיָ֔ה לֵ֖ב סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֑ה סָ֖רוּ וַיֵּלֵֽכוּ: וְלֹֽא־אָמְר֣וּ בִלְבָבָ֗ם נִ֤ירָא נָא֙ אֶת־ה' אֱלֹקֵ֔ינוּ הַנֹּתֵ֗ן גֶּ֛שֶׁם וירה [יוֹרֶ֥ה] וּמַלְק֖וֹשׁ בְּעִתּ֑וֹ שְׁבֻע֛וֹת חֻקּ֥וֹת קָצִ֖יר יִשְׁמָר־לָֽנוּ׃
Yet this people has a wayward and defiant heart; They have turned aside and gone their way. They have not said to themselves, “Let us revere the LORD our God, Who gives the rain, The early and late rain in season, Who keeps for our benefit The weeks appointed for harvest.”
שבועות חקות קציר ישמור לנו. אותם שבועות מחקות קציר ישמור לנו שלא ירד מטר בימי הקציר שלא יפסיד הקציר וזהו חק הקציר ומשפטו וגם שתהיה רוח טובה נושבת בימי הקציר לזרות ולהבר הוא חק הקציר ומשפטו גם כן לפיכך אמר חקות ומה שאמר שבועות ולא אמר ימי הקציר לפי שאנו סופרים שבעה שבועות עד חג השבועות לפיכך תלה ימי הקציר בשבועות ויונתן תרגם בזמן קיים שביעיא דבזמן חצדא נטר לנא:
This pasuk is also brought as the source in Life in Biblical Israel (King and Stager, 2001) to exemplify the sentiment felt back then.
This reason, according to the Gemara, literally underlies the Tenufa ceremony of the Omer...
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁהָאַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁלּוֹ מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ בְּמַעְרְבָא מַתְנוּ הָכִי אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מוֹלִיךְ וּמֵבִיא כְּדֵי לַעֲצוֹר רוּחוֹת רָעוֹת מַעֲלֶה וּמוֹרִיד כְּדֵי לַעֲצוֹר טְלָלִים רָעִים אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא זֹאת אוֹמֶרֶת: שְׁיָרֵי מִצְוָה מְעַכְּבִין אֶת הַפּוּרְעָנוּת שֶׁהֲרֵי תְּנוּפָה שְׁיָרֵי מִצְוָה הִיא וְעוֹצֶרֶת רוּחוֹת וּטְלָלִים רָעִים.
Rabbi Yoḥanan said: He moves them to and fro to dedicate them to He Whom the four directions are His. He raises and lowers them to He Whom the heavens and earth are His. In the West, Eretz Yisrael, they taught it as follows. Rabbi Ḥama bar Ukva said that Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: He moves them to and fro in order to request a halt to harmful winds, storms and tempests that come from all directions; he raises and lowers them in order to halt harmful dews and rains that come from above. Rabbi Yosei bar Avin said, and some say that it was Rabbi Yosei bar Zevila who said: That is to say: non-essential aspects of a mitzva avert calamity, as waving is a non-essential aspect of the mitzva, since even if one failed to wave the loaves he fulfilled his obligation, and nevertheless it halts harmful winds and dews.
Now we can understand why "ritzui" (לִרְצֹנְכֶם) must be associated with the Omer, while it is not necessary by the Shtei HaLechem.
We can also glean an understanding of the reasons as to the discrepancy of korbanot attendant to the Omer versus the Shtei HaLechem: the reason for the numerous korbanot on Shavuot is symbolic of the national redemption of Am Yisrael from the days of uncertainty that were the "weeks" between Pesach and Shavuot and celebration of our close relationship with God.
Delving deeper, is there significance to the fact that the young ram-lamb brought with the Omer was an Olah (with its attendant flour and wine libation) while the two ram-lambs brought with the Shtei HaLechem were designated as Shelamim? [Discuss that the intervening period was a time of peril]
What is the connection between the Korban Olah and Korban Shelamim? Let's first look at the Olah.
Patrick Miller (1935-2020) (Professor of Old Testament Theology at Princeton) notes in his book, The Religion of Ancient Israel (2000) in discussing the Korban Olah...
Another source...
(א) רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ. זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּולְדותָם. בִּהְיותָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצון. וּשעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרון לְכֻלָּם יִהְיוּ... וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עולָה לה'. פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם. וְאַיִל אֶחָד. כְּבָשים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם:
Now we can understand on a deeper level the necessity of the bringing specifically a Korban Olah along with the Koban HaOmer, and the ritzui being implored via the waving...
And we can also understand why the Shtei HaLechem were brought specifically as leavened bread...
חמץ תאפינה בכורים העומר היה בכורי שעורים ואלה היו בכורי קציר חטים ועל שמם נקרא החג ''יום הבכורים'', כאמרו וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ואמר לה' כי בהם הותר החדש לקרבן ובהיות זה כענין הודאה על שבועות חקות הקציר שבהם היתה סכנת התבואה היו שתי הלחם חמץ קרבות עם כבשי שלמים כמו שהיה הענין בשלמי תודה על חלות לחם חמץ:
(א) חמץ תאפינה צוה הכתוב שתהיינה חמץ לפי שהם תודה לשם כי חקות קציר שמר לנו וקרבן תודה יבוא על לחם חמץ...
(1) THEY SHALL BE BAKED WITH LEAVEN. Scripture commanded that these two loaves be leavened, because they are a thanksgiving-offering to G-d for having kept for us the appointed time of the harvest, and a thanks-offering comes with cakes of leavened bread...
Note how the Seforno and Ramban allude to our verse in Yirmiyahu.
The Torah lists a variety of korbanos brought with the Shtei HaLechem, but what was the truly central korban?
עומר קודם לכבש הבא עמו שתי הלחם קודמים לכבשים הבאים עמהם זה הכלל דבר הבא בגין ליום קודם לדבר הבא בגין לחם:
The omer offering precedes the lamb that accompanies it; the two loaves, i.e., the public offering on Shavuot of two loaves of bread from the new wheat, precede the sheep that accompany them. This is the principle: A matter that comes due to a mitzva of the day precedes a matter that comes due to the bread. The omer and two loaves are meal-offerings brought due to the day. The accompanying sheep are brought due to the meal-offerings.
מתני׳ אלו טעונות תנופה ואין טעונות הגשה... שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה נותן שתי הלחם על גבי שני כבשים ומניח שתי ידיו למטה מוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר (שמות כט, כז) אשר הונף ואשר הורם...
MISHNA: These are the items that require waving and do not require bringing near to the altar... the two loaves and the accompanying peace offering of two lambs brought on Shavuot also do not require bringing near but do require waving, as it is written: “And the priest shall wave them with the bread of the first fruits for a wave offering before the Lord, with the two lambs” (Leviticus 23:20). How does one perform this waving? He places the two loaves on top of the two lambs and places his two hands below the loaves and the lambs, extends the offerings to each of the four directions and brings them back, then raises and lowers them, as it is stated with regard to the waving of the ram of the inauguration of the priests: “Which is waved, and which is heaved up” (Exodus 29:27); i.e., waved back and forth, and heaved up and down...
So we see that Shavuot symbolized the triumph of the harvest and the renewal of mincha service in the Temple, symbolized by the bringing of wheat loaves; but now, why is it accompanied specifically by Korbanei Shelamim?
In discussing the relationship between the Olah and Shelamim, Prof. Miller quotes Baruch Levine (b. 1930) (Prof. Emeritus of Bible and Ancient Near Eastern Studies at New York University):
And according the the Rama, Rabbi Moshe Isserles, in his Torat HaOlah, the Kivsei Atzeret represent even more than just celebratory korbanot...
רבי משה איסרליש, תורת העולה, ב:כ״ה
וכן בכבשי עצרת בהיותן מורה על שלימות האומה וקבלת התורה בו ביום כמו שכתבתי למעלה (פרק יב)...
Let's jump to the end Parshat Mishpatim, where in describing the events surrounding Mattan Torah, or leading up to it, we find... Korban Shelamim!
(ד) וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁ֗ה אֵ֚ת כָּל־דִּבְרֵ֣י ה' וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ה) וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַה' פָּרִֽים׃ (ו) וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּאַגָּנֹ֑ת וַחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ ... (ח) וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל־הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַֽם־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת ה' עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
(4) Moses then wrote down all the commands of the LORD. Early in the morning, he set up an altar at the foot of the mountain, with twelve pillars for the twelve tribes of Israel. (5) He designated some young men among the Israelites, and they offered burnt offerings and sacrificed bulls as offerings of well-being to the LORD. (6) Moses took one part of the blood and put it in basins, and the other part of the blood he dashed against the altar... (8) Moses took the blood and dashed it on the people and said, “This is the blood of the covenant that the LORD now makes with you concerning all these commands.”
(ב) באגנת. שְׁתֵּי אַגָּנוֹת, אֶחָד לַחֲצִי דַּם עוֹלָה וְאֶחָד לַחֲצִי דָּם שְׁלָמִים לְהַזּוֹת אוֹתָם עַל הָעָם...
(2) באגנת IN BASONS — There were two basins, one for holding the half of the blood of the burnt offering and the other for holding the half of the blood of the peace offerings, in order to sprinkle it (both bloods) on the people...
רבי משה איסרליש, תורת העולה, ב:י״ב
אמנם בעצרת שבו היה מתן תורה, והיו אז שלמים, כמו שנאמר (דברים ה כו) מי יתן והיה לבבם זה להם כל הימים. אז ראויין להקריב שלמים. ובירושלמי דראש השנה פרק בתרא (פרק ד הלכה ח) רב משרשיא בשם רב אידי, בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא, אמר להם הקדוש ברוך הוא מכיון שקבלתם עליכם עול תורה, מעלה אני עליכם כאלו לא חטאתם מימיכם, הרי ראויים להקריב שלמים בו ביום, ולפי שאמרו נעשה ונשמע שהיו שלמים בעשייה ובשמיעה באו שני כבשים שלמים, והיו מקריבין אותו על לחם התנופה שהוא מורה על התורה הנקרא לחם, כמו שנאמר (משלי ט ה) לכו לחמו בלחמי וגו'.
(ה) וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַה' פָּרִֽים׃ (ו) וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּאַגָּנֹ֑ת וַחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (ז) וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר ה' נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע׃ (ח) וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל־הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַֽם־הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת ה' עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
Wrapping up, what are we actually counting towards when we recite Sefirat HaOmer?
Let's take a closer look at the pesukim. [The culmination of the counting is the ritual of the Shtei HaLechem]
The ruling of the Shulchan Aruch leaves the mystery intact...
בליל שני אחר תפל' ערבית מתחילין לספור העומר ואם שכח לספור בתחל' הלילה הולך וסופר כל הלילה ומצוה על כל אחד לספור לעצמו וצריך לספור מעומד ולברך תחל' וסופר הימים והשבועו' כיצד ביום הראשון אומר היום יום אחד (בעומר) עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד (בעומר) וביום שמיני אומר היום שמונה ימים שהם שבוע א' ויום א' (בעומר) וכן עד שיגיע לארבע' עשר יאמר היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועו' (בעומר) ועל דרך זה מונה והולך עד מ"ט יום:
(1) On the second night after the evening prayer, we begin to count the Omer. And if someone forgot to count, [that one may count] from the beginning of the evening onwards. He may account all night. It is a mitzvah for each person to count for themselves. He needs to count standing and bless before. He should count the days and weeks. How? On the first day he should say “today is day one [of the Omer]”, until he arrives to seven days. [At which point he should say], “they are one week [of the Omer].” And on the eighth day he should say “today is eight days and they are one week and one day [of the Omer].” And also, when he arrives to the 14th day, he should say “today is 14 days, they are two weeks [of the Omer].” And in this way he should count and onwards until the 49th day.
Finally, can we get a sense of what the Shtei HaLechem actually should look like?
שתי הלחם ארכן שבעה טפחים ורחבן ארבע טפחים וקרנותיה ארבע אצבעות לחם הפנים ארכן עשרה טפחים ורחבן חמישה טפחים וקרנותיו שבע אצבעות
Each one is an "issaron solet" - one tenth of an ephah of fine flour.
An ephah is equivalent to 22 liters (Source: www.convert-me.com)
22 liters equals 9.3 cups of flour (Google)
According to my wife this would be a super challa. This is an image of Machon HaMikdash's re-creation of the Lechem HaTenufa.
