כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר. והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה, שאינן בטלין לעולם. ואע"פ שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר: "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני," (ישעיהו סה:טז) ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם." (אסטר ט:כח)
All the books of the Prophets and all the Writings will be annulled in the days of the Messiah, apart from Megillat Esther. It will continue to be binding like the Five Books of Moses and the entire Oral Law which will never be invalidated. Even though all memory of our suffering will be erased…still the days of Purim will not be annulled.
ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן: שמונים וחמשה זקנים ומהם שלשים וכמה נביאים היו מצטערין על...
Rabbi Shmuel bar Nachman in the name of Rabbi Yochanan: Eighty-five elders, and among them thirty and some-odd prophets, were distressed regarding...
... הדבר הזה. אמרו: כתיב (ויקרא כז:לד) "אלה המצות אשר צוה ה' את משה"- אלו המצות שנצטוינו מפי משה. וכך אמר לנו משה: אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה. ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר?! לא זזו משם נושאים ונותנין בדבר, עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם, ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים... רב ור' חנינה ור' יונתן ובר קפרא ור' יהושע בן לוי אמרו: המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ר' יוחנן ורשב"ל-- ר' יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל. מה טעמא? "קול גדול ולא יסף." (דברים ה:יט) רשב"ל אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל. נאמר כאן: "קול גדול ולא יסף," ונאמר להלן: (אסתר ט:כח) "וזכרם לא יסוף מזרעם." הלכות: (חבקוק ג) הליכות עולם לו.
... this matter. They said: it is written: "These are the commandments that the Lord gave Moses," these are the commandments regarding which we have been commanded by Moses. And thus said to us Moses: A future prophet is not allowed to innovate for you anything new. And Mordecai and Esther are seeking to innovate something new for us?! They did not move from there discussing and debating the matter until God enlightened them and they found [the command to read the Megillah written in the Pentateuch, the Prophetic books, and the Hagiographical books... Rav and Rabbi Haninah and Rabbi Yonantan and Rabbi Yehoshua ben Levi said: This Megillah was said to Moses at Sinai, though the Torah is not written in chronological order. Rabbi Yochanan and Rabbi Shimon ben Levi: Rabbi Yochanan said: the Prophetic books and the Hagiographical books are to be nullified in the future, while the Pentateuch will not be nullified in the future. What is the reason? “[The Lord spoke those words]—those and no more—[to your whole congregation at the mountain, with] a mighty voice [out of the fire and the dense clouds.]” (Deuteronomy 5:19) Rabbi Shimon ben Levi said: Even the Book of Esther and halachot will not be nullified in the future. It says there, “...those and no more... a mighty voice...” while it says later “and the memory of [these days of Purim] shall never perish among [the Jews’] descendents.” (Esther 9:28) [Regarding] halachot: “the ways (halichot) are forever to Him.” (Habakkuk 3:6) (Trans. E.M.S.)
השגות הראב"ד הלכות מגילה ב:יח
א"א: לא יבטל דבר מכל הספרים, שאין ספר שאין בו למוד. אבל כך אמרו: אפילו יבטלו שאר ספרים מלקרות בהם, מגילה לא תבטל מלקרותה בצבור. עכ"ל.
Animadversions of the RA'ABAD
Not a single thing from any book will be nullified, since there is no book without academic value. Rather, the following is what [our Sages] said: that although the rest of the books of the Bible will no longer be read, the Book of Esther will never cease to be read in public. (Trans. E.M.S.)
לחם משנה שם
נראה כוונתו שהוא הבין בדברי רבינו ז"ל שר"ל שספרי הנביאים יתבטלו לגמרי ואין לומדים מהם לדבר מן הדברים וכמאן דליתיה ואמר שאין הדבר כן שהרי כל ספר וספר מהם אנו לומדים ממנו דברים הרבה וא"כ יתבטלו אותם הדינים, וזה אמרו שאין ספר שאין בו למודין, לכך אמר דאין הכוונה כמ"ש רבינו ז"ל שיגנזו אלא קיימים יהיו אלא אע"פ שאין קוראים בהם בכל שעה אלא לשום עת רחוק מ"מ במגילת אסתר קורין.
Lechem Mishneh (ad loc.)
It appears that [Rabad’s] intention is that he understood in our master’s words that he meant that the Prophetic books will be totally nullified, and no one will learn from them any possible thing, and it would be as if they did not exist. And [Rabad] said that this cannot be correct, since from every book we learn out many laws, and if [Rambam’s claim is accurate], those laws would become nullified. This is what [Rabad] meant when he said “there is no book without exegetical derivations,” and thus he said that that the intent [of the Sages] was not as our Master has written, that [such books] would be hidden. Rather, they will still be extant. Rather, although they will not be read from constantly, rather at far off intervals, nevertheless the Book of Esther will continue to be read. (Trans. E.M.S.)
מגיד משנה שם
במדרש, ויש כאן השגה. ואם כוונתו כפשוטו לימות המשיח האמת יראה את דרכו.
Magid Mishneh (ad loc.)
[Rambam’s statement is derived] from a midrash, and there is an animadversion [from Rabad.] And if [Rambam’s] intent is as he stated regarding the messianic era, then the truth will tell whether or not he is correct. (Trans. E.M.S.)
קריאת המגילה בזמנה, מצות עשה מדברי סופרים. והדברים ידועים שהיא תקנת הנביאים. והכל חייבים בקריאתה: אנשים, ונשים, וגרים, ועבדים משוחררים. ומחנכים את הקטנים לקרותה. ואפילו כהנים בעבודתן, מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה; קל וחומר לשאר מצוות של תורה, שכולן נדחין מפני מקרא מגילה. ואין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו, חוץ ממת מצוה שאין לו קוברין; שהפוגע בו – קוברו תחילה, ואחר כך קורא.
The Reading of the Megillah in its (proper) time is a positive *Rabbinic* commandment. And it is known that it is a Rabbinic enactment. All are obligated in its reading: men, women, converts, and freed slaves. And we educate minors in its reading. Even Priests engaged in worship cease their worship and come to hear the reading of the Megillah, and similarly do we cease Torah study to hear the reading of the Megillah. How much more so, then, are all other commandments of the Torah superseded by the reading of the Megillah. There is nothing that the reading of the Megillah does not supersede, except the burial of a deceased person who has no relatives; one who encounters his [corpse] buries it first, then reads [Megillah]. (Trans. E.M.S.)
ת"ר: ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל. ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה, חוץ ממקרא מגילה.
Our Rabbis taught: Forty-eight prophets and seven prophetesses prophesied to the Jews, and they did not diminish from nor augment that which is written in the Torah, excepting [the commandment of] reading the Megillah.
(א) בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל. ועליהן הבטיחה תורה, שנאמר: "על פי התורה אשר יורוך," זו מצות עשה. וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן. (ב) כל מי שאינו עושה כהוראתן עובר בלא תעשה, שנאמר: "לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל."... אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה, והם תורה שבעל פה. ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן, ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא. ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה, והן הגזרות והתקנות והמנהגות. כל אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע להן, והעובר על כל אחד מהן עובר בלא תעשה. הרי הוא אומר, "על פי התורה אשר יורוך," אלו התקנות והגזירות והמנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם. "ועל המשפט אשר יאמרו," אלו דברים שילמדו אותן מן הדין באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן. "מכל הדבר אשר יגידו לך," זו הקבלה שקבלו איש מפי איש.
אלו הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות שנאמרו לו למשה בסיניי, הן וכללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן; וכל אותן הכללות והפרטות והדקדוקין והביאורין של כל מצוה ומצוה, היא תורה שבעל פה שקיבלו בית דין מפי בית דין. ויש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה, וקבעו אותן נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל--כגון מקרא מגילה, ונר חנוכה, ותענית תשעה באב, וידיים, ועירובין. ויש לכל מצוה ומצוה מאלו פירושין ודקדוקין; והכול יתבאר בחיבור זה. כל אלו המצוות שנתחדשו--חייבין אנו לקבלם ולשומרם, שנאמר "לא תסור, מכל הדבר . . ." (ראה דברים יז,יא); ואינם תוספת על מצוות התורה. ועל מה הזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א)--שלא יהיה נביא רשאי לחדש דבר ולומר שהקדוש ברוך הוא ציווהו במצוה זו להוסיפה למצוות התורה, או לחסר אחת מאלו השש מאות ושלוש עשרה מצוות. אבל אם הוסיפו בית דין עם נביא שיהיה באותו הזמן מצוה דרך תקנה, או דרך הוראה, או דרך גזירה--אין זו תוספת: שהרי לא אמרו שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרות מגילה בעונתה. ואלו אמרו כן, היו מוסיפין על התורה. אלא כך אנו אומרים, שהנביאים עם בית דין תיקנו וציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא ותשועות שעשה לנו, והיה קרוב לשווענו כדי לברכו ולהללו, וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה, "ומי גוי גדול, אשר לו אלוהים קרובים אליו." (ראה דברים ד,ז; דברים ד,ח) ועל דרך זו היא כל מצוה ומצוה שהיא מדברי סופרים, בין עשה ובין לא תעשה.