Salt of the Heavens - Parshat Vayikra
1 א
(א) וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃ (ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קָרְבַּנְכֶֽם׃ (ג) אִם־עֹלָ֤ה קָרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֝תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

(1) The Eternal called to Moshe and spoke to him from the Tent of Meeting, saying: (2) Speak to the Israelite people, and say to them: When any of you presents an offering of cattle to the Eternal, he shall choose his offering from the herd or from the flock. (3) If his offering is a burnt offering from the herd, he shall make his offering a male without blemish. He shall bring it to the entrance of the Tent of Meeting, for acceptance in his behalf before the Eternal.

2 ב

וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תַקְרִ֞יב קָרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיהוָ֔ה סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קָרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃

When anyone presents a grain offering to the Eternal, his offering shall be of choice flour; he shall pour oil upon it, and lay frankincense on it.

3 ג
(יג) וְכָל־קָרְבַּ֣ן מִנְחָתְךָ֮ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל־קָרְבָּנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח׃ (ס)

(13) You shall season your every grain offering with salt; you shall not omit from your grain offering the salt of the covenant of your God; with all your offerings you must offer salt.

4 ד

מלח ברית אלהיך: עד היום הזה נשיאי הערביים כשכורתים ברית מביאים כלי של מלח ואוכלים יחד פת במלח (רוז'), והנה זה היה מנהג ידוע בימי קדם בארצות המזרח שהברית נכרת במלח.

the salt of the covenant of your God - we see this even today, that when Arab princes make a covenant, they bring a bowl of salt and eat it with bread. And this custom of forging a covenant with salt was well-known in the ancient near east.

5 ה

מלח ברית. שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַמֶּלַח מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֻבְטְחוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים לִקָּרֵב בַּמִּזְבֵּחַ בַּמֶּלַח וְנִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג:

the salt of the covenant - because a covenant was established with salt during the six days of Creation when the lower waters were promised that they would be offered on the altar in the form of salt and also in the water-drawing ceremony [nisukh hamayim] on the Sukkot festival.‎

6 ו
(ו) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃ (ז) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ (ח) וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ (פ)
(6) God said, “Let there be an expanse in the midst of the water, that it may separate water from water.” (7) God made the expanse, and it separated the water which was below the expanse from the water which was above the expanse. And it was so. (8) God called the expanse Sky. And there was evening and there was morning, a second day.
7 ז

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, לֹא פֵּרְשׁוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים מִן הָעֶלְיוֹנִים אֶלָּא בִּבְכִיָּה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב כח, יא): מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ.

Rabbi Berekhya said: When the lower waters were separated, they were weeping [bivkhiya]. As it is written, "God dams up the sources [mibkhi] of the stream." (Job 28:11)

8ח

תורה שלימה, ויקרא, אות קיא

שכאשר נתחלקו המים התחתונים מן העליונים געו בבכיה שיהיו במקום טומאה. אמר להם הקב׳׳ה שתקו ואני אצוה עליכם ניסוך המים ולא נתפייסו כי אינם כי אם פעם אחת בשנה וכרת להם הקב׳׳ה ברית שימלחו הקרבנות, שנאמר על כל קרבנך תקריב מלח ולא תשבית מלח. (מדרש)

Torah Shleimah, Leviticus, #111

When the lower waters were divided from the upper, they screamed, weeping, that they would be stuck in a place of impurity. The Holy Blessed One said to them, if you will be quiet, then I will command them to perform the water-drawing ceremony. But they would not be appeased, because they said, that is only once a year! So the Holy Blessed One made a covenant with them that the offerings would be salted, as it says, "With all your offerings, you must offer salt... Do not leave out the salt." (Midrash)

9 ט


ויש במדרש הזה דבר נעלם מאוד, לפי שכל הדברים תמיד הם הולכים להעלות, ומעלין בקודש ולא מורידים (ברכות כח. ) , ומים תחתונים נבדלו מן עליונים ונעשו תחתונים, וזהו הפך סדר הבריאה והמציאות, שהולך הכל להתעלות תמיד. ולפיכך, לא היו נבדלים מהם עד שהבטיח השם יתברך אותם להיות קרבים על המזבח, שיקנו ההתעלות.

There is, in this Midrash, a great secret. For everything always wants to to be raised up. As it says in the Talmud, ‘we increase in holiness and never decrease.’ So when the lower waters were separated from the upper waters, and turned into low things, this was the opposite of the order of creation and existence, where everything is always longing to be raised. Therefore, they refused to be divided until God promised them that they would be offered on the altar, and finally achieve elevation.