משנה פרק ערבי פסחים, בלי רב מאיר
מבוא: למרות שרב מאיר תרם הרבה לטקסי ליל הסדר עדיין מנהיגי ההלכה שאחריו קבעו שיש סיבה לא ללכת כדברי רב מאיר ולכן בדקתי כיצד ייראה הפרק ערבי פסחים בלי רב מאיר ובלי פרטי זבח.
מסרו לנו פרק בו רק 415 מילים, שבאמת ארוך יותר מהפרק הארוך ביותר במסכת שבת, זוכרים מבדיקת הסטטיסטיקה? היה דתי שמתתוך דעה קדומה להגן על החלוקה במשנה שבת, וטען "אסור שיהיה בפרק של משנה יותר מארבע מאות מילים"... כי לא ידע פרק זה, ורק פרט אחד גורם אריכות והוא הפרט של "ארמי עד שגומר כול הפרשה" זה גורם אריכות אומנם גם פרט הזה מסוג סתם היינו בלי שם ואז ידוע לפי המסורת שהפרט של רב מאיר וכבר קבעו מנהיגי ההלכה שאין ללכת כדברי רב מאיר כי יש סיבה בפרק ראשון של גמרא עירובין.
יישארו 123 מילים, פחות מחצי ואף פחות משליש כי פחות משלושים אחוז.
___
פרק ערבי פסחים ניסוח מתוקן לפי שיקולי המסורת
ערבי פסחים מתחיל לברך על היין ואחריו מברך על היום כבית הלל. חרוסת מצוה כרבי אלעזר ברבי צדוק. רבן גמליאל אמר כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח, מצה, ומרור. פסח על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים מרור על שם שמיררו המצריים את חיי אבותינו במצרים מצה על שם שנגאלו.
ב' קורא עד חלמיש למעיינו מים כבית הלל וכרבי עקיבה מברך קודם מזונו אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרור כן ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו יגיענו לרגלים ולמועדים אחרים הבאים לקראתנו בשלום, שמחים בבניין עירך, ונודה לשמך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו ברוך אתה א' גאל ישראל.
סיום פרק ערבי פסחים וטקס ליל פסח
__
פירוש דרכי נועם
לברך היינו שבע מילים ברוך אתה א' על היין ועל היום כניסוח שמסר בית הלל אבל כבוד המסורת גורם לא לשנות מהניסוח שבית הלל מסר. מיצווה הינו להביא זכר לטיט כשמו חרס. שלושה דברים כפי שנמסר במשנה כי לא ממש חייב להזכיר מהמקרא, כמנהג המאוחר שאיו מקורי. חובתו של זבח פסח אבל לא משחרב המקדש ולא במקום שאין זבח פסח למשל מי שלא מתעלם מדברי ירמיה הנביא שהקדוש ברוך הוא טרח להודיע לתקן טעות שבאמת לא ציויתי זבח. חלמיש כי רק בעניין של מצרים עד סוף העניין ומהיכן מתחיל מעניין בצאת ישראל ממצרים כי בענין מצרים. יגיענו לפי ההלכה מוסיף כי הלכה כרב עקיבה ואף שבדבריו יש זבח, אומנם טרח הקדוש ברוך הוא להודיע לנביא ירמיה שנחשב נביא טוב, שלא ציוה זבח ואחרי שיודעים נבואת ירמיה, לא נקבל מסרים המטעים את התלמידים שציוה כי נחשב טעות אחרי שהודיע שבאמת לא ציוה זבח ולכן יקצר בתוספת בלי פרטי זבח
ברוך אתה א' ויכול להגיד בריך רחמנא לפי המסורת ואחרי קריאות אלה אוכל מזונו ואין טקס נוסף במשנה לא להמשיך הלל כי אין הלכה כרב מאיר ואין מקור במשנה לקרא הלל בבוקר של חג המצות ולא להוסיף תפילת מוסף כי תפילת מוסף רק היה עם מוסף במקדש בדורות שהתעלמו מדברי ירמיה ואפשרי שאמירת פסח מצה ומרור רק בזמן שעש זבח פסח אבל בלי זבח פסח אין צריך לומר מצה ומרור כי מיצוותם הייתה עם הזבח ככתוב על מצות ומרורים יאכלוהו והמשנה מעול לא חייבה לאכול מצה רק רשות כי אין לחם חמץ ובסיבה זו לא צריך טקס עם שיעור של אכילת מצה אפילו פעם אחת לפי המשנה וניכר שהדתיים רחוקים מאוד מהיהדות של ההלכה כאשר משויים למקורות כי רבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת של ההלכה ולא את דברי הנביא ירמיה למרות שקוראים מספרו בשבת מתעלמים במעשים חלילה מדבריו .