סוגית הפלה בדת היהדות

סוגית הפלה בדת היהדות
א' הפלה קודם לידה
בחברה של החילונים, המציאו מילה שונה מרצח, כדי לבטא שמקובל להרוג עובר קודם לידה בתירוץ שהמצב קודם לידה, אבל מה הדת היהדות מלמדת בנושא
למרות שבעיניי קל לבדוק את הטענות של הפלה, לבדוק השוואה "אחרי לידה" כאשר אדגים עדיין נבדוק מה היהדות מלמדת
שמעתי טענה מעורפלת, שאם אישה נאנסה חלילה, היינו שגבר אנס אותה למצב הריון "היא לא חייבת לגדל את הבן של האנס" אפשרי לבדוק טענה זו
הטענה רק אומרת מה שלא. אם היא לא חייבת... הטענה הסתירה מה לעשות, במקום לגדל. אז נבדוק האם טענה זו היא סיבה אחרי הלידה להפסיק את החיים של הבן בגלל שהוא בן של האנס שעשה מעשה נוראי, היינו לבדוק האם הטענה להפיל גם סיבה "להצדיק אחרי לידה" בגלל שהיא נאנסה, בוודאי שאחרי לידה אין הצדקה בתירוץ שנאנסה אז מדוע חושבים שקודם הלידה שונה
??
אותו ילד שנולד הוא אותו שהיה בפנים גם אם מקובל להרוג פר בשביל בשר העובר לא פר
מדוע חושבים שמקובל להפסיק את חיי העובר? זה אותו עובר שיצא הוא אותו שהיה בפנים
??
ואותו שבפנים הוא אותו שהטבע יוציא בלידה... לא אחר, ההיגיון לא מאפשר להבדיל. רק בחברה "נחשב מקובל" ובגלל זה המציאו שם אחר לשחק במילים כאילו מילה אחרת, בשם הפלה שונה מרצח
אבל מה היהדות מלמדת בנושא
??
מה היהדות מלמדת בנושא הפסקת חיים קודם לידה
קודם שכתבו את התלמוד, כתבו משנה ובמשנה יש מקור שביום הלידה נחשב רצח להרוג ילד. המקור הזה הגביל את החוק של רצח. הפרט מונע טעות שלא נטעה "קודם לידה כמו אחרי לידה" כי קודם הלידה לא בכלל האיסור של דת שהוא "איסור מן התורה" לא לרצוח ובמילים אחרות רצח נחשב חטא דתי אך החטא הזה מוגבל מהלידה אבל לא קודם לידה היינו שעד הלידה אין איסור מן התורה, כי יש מקור להבדיל את המצבים
אז ידוע אחרי הלידה נחשב רצח אבל הדיון של הפלה הוא קודם לידה
??
אם נדמיין ספק, אולי אסרו הרבנים גם לרצוח קודם הלידה? או לא? אז יש כלל הלכתי "ספק דרבנן לקולא
מה פתאום
??
צריך מקור לאסור כי בלי מקור הדת לא אסרה
אבל הדת מלמדת לא תרצח, והתורה לא כתבה "רק אחרי הלידה" אז נדמה בין קודם לידה בין אחרי לידה לא תרצח
??
עד שכתבו את המשנה לשמור שיש הבדל אחרי הלידה לעומת קודם הלידה במילים אחרות המשנה הגבילה את החוק לא לרצוח, בקו מבדיל שהוא מהלידה אבל קודם לידה לא בכלל
_____
ב' דיון בתלמוד
מאוחר יותר, הרבנים המאוחרים דיברו באופן מעורפל
אמרו בתלמוד בבלי סנהדרין דף פד' עמוד ב' שיכול לחשוב "שבן שמונה ונפל בכלל" לכן נאמר במקרא ששונה
נמצא שני סוגים
הסוג שהתורה אסרה והוא רצח אחרי לידה
והסוג שלא בכלל האיסור מן התורה בן שמונה ונפל כנזכר. ואותו שלא בכלל האם אסור או מותר
??
רק גלוי שלא בכלל האיסור ולכן בלי מקור לאסור יש רשות אבל אפשרי לדמיין אולי הרבנים אסרו? כנזכר בלי מקור הדת לא אסרה וכנזכר כבר קבעו מנהיגי ההלכה שספק דרבנן לקולא לאפשר את המעשה כי ככה הכלל בהלכה ונשאר רק לברר מה השמות האלה
____
ג' בן שמונה
חסר שמונה מה
??
ימים או שנים
??
האם הכוונה בן שמונה ימים שאם רצח בן שמונה ימים אחרי הלידה לא בכלל
??
זה נגד מה שכבר ידוע שבן יום כבר בכלל רצח
אולי הכוונה בן שמונה חדשים של הריון, שלא בכלל רצח כאשר בפנים
אם נפרש כן אז קודם שמונה חודשים, ברור שאין מקור לאסור, כי אפילו בחודש השמיני לא בכלל האיסור
כשבפנים ואז נדמה שבחודשים עד חודש השמיני למשל בן 220 יום בהריון ברור בלי ספק שאפשרי לבצע הפלה קודם לידה כי מוקדם יותר מחודש השמיני ואז גם בלי תירוץ יש רשות אם רוצים פשוט אין מקור לאסור ודבר של בחירה כי הדת לא אסרה כמו שהדת לא אסרה להרוג פר חי, אם הוא שלי
אם כן מה נגיד על עובר בשבועות שאחרי חודש שמיני של ההריון
??
כי הריון בריא ארבעים שבועות 280 ימים כמות גדולה משל שמונה חודשים
רק אם שכחנו את המשנה יש ספק
אבל אתם זוכרים את המקור במשנה שהקו הוא יום לידה אז גם בשבועות שאחרי חודש שמיני לדוגמה
ימים אחרי יום 241 התורה לא אסרה ואין מקור לאסור
אז מה הדין המעורפל הזה של בן שמונה
??
לא בפנים כי הקו הוא לידה, כב-משנה וכנזכר אלא המונח מתאר לידה בן שמונה חודשים למרות שנולד, עדיין רשות לרצוח אותו בגלל שנולד בן שמונה חודשים, התורה לא אסרה ואז אין מקור לאסור והדבר רשות כמו כול דבר שהתורה לא אסרה בעצם האיסור הוא להוסיף דין חדש המונע הפלה התוספת לאסור היא החטא הדתי
גם לא אמרו שהרבנים אסרו, ונמצא "שאפשרי אם רוצה" בגלל שהוא נולד בן שמונה חודשים אבל קודם שנולד אין ספק שאין מקור לאסור
וכן נפל שנולד חי בן תשעה חדשים, ראו מקור בהמשך, הכוונה אחרי הלידה ועדיין רשות לרצוח בגלל שיש פגם, התורה לא אסרה לרצוח נפל היינו שנולד חי בן תשעה חודשים ובו פגם, הדת כאן העניקה רשות אם רוצה כי לא בכלל האיסור ואין מקור לאסור, כי מקור לא תרצח לא כולל נפל שנולד חי עם פגם מסוג נפל ואז ידוע שקודם לידה יותר רחוק ולא בכלל האיסור ואין מקור לאסור כי המשנה קבעה קו להבדיל כנזכר
וגם זרע של גבר קודם הלידה ורק במאמר מוסגר [מסכנים הדתיים מרגישים אשמה כאשר נאלצים לשחרר את הצינור של זרע כי אין אבר לשמור בו ולאגור את הזרע של גבר והפיתרון הוא לעזוב את "הדת האוסרת להוציא זרע מלבד לתוך אישה" כי דת כזאת עדיף לעזוב, ואז לפי שיקול חילוני אין נזק לאדם אם מוציא זרע ויש לחילונים שיקולים אחרים לקבוע מה אסור ומה מזיק. אילו היו חכמים להבין שאין אבר לשמור בו ולאגור בו את הזרע, היו בורחים מדת שמלמדתת "לא להוציא זרע מלבד לתוך אישה" אבל נחזור להפלה] ה
אם אשה טוענת אני לא חייבת לגדל בן של אנס
נבדוק טענה זו אחרי הלידה, האם היא חייבת לגדל בן של האנס אחרי לידה
הטענה לא דיברה על רצח כי יש הרבה אפשרויות כמו שילד בלי אנס יש מסירה לאימוץ גם הנאנסת יכולה למסור לאימוץ, אבל לא להרוג אין הצדקה אחרי הלידה באותה טענה ההיא, ואחרי שידוע שהטענה לא מצדיקה אחרי הלידה ברור שאותו ילד שיצא הוא אותו שהיה בפנים, רק בגלל הרגש משחקים במילים אבל ההיגיון לא מאפשר הבדל כי אותו שיצא הוא אותו שהיה בפנים
רק הדת הבדילה שיש מקור במשנה להבדיל כנזכר ואז לא צריך תירוץ בגלל אונס. כול ילד אם
החליטו שלא רוצים, יש בחירה לרצוח כי קודם לידה לא בכלל האיסור של הדת ובסיבה זו "לא צריך תירוצים וסיבות וטענות" כי פשוט קודם הלידה שונה
לא בגלל שנאנסה, גם אם לא נאנסה, רק כי לא רוצים, או כי יש מצב נפשי של רגש, או מחשבנים נטל כספי והפסד שינה, אין מקור לאסור קודם לידה, פשוט לא צריך טענה כי קודם הלידה שונה
אפילו הפרט של בן שמונה כנזכר היינו אחרי הלידה כשנולד בן שמונה חודשים כנזכר לא כשבפנים
וכאשר טוענים "רק בגלל שנאנסה" כאילו אסור מלבד מקרה חריג, התקלה נחשפת בעיקר כי אין מקור לאסור אבל גם קל לבדוק שאחרי הלידה אין טענה זו מצדיקה וכן קודם הלידה
לפי הדת לא צריך טענה קודם לידה אלא פשוט "קודם הלידה שונה" כי לא בכלל האיסור כנזכר, כי יש מקור במשנה שהדת הבדילה בין עובר לבין ילוד ואז לא צריך שום תירוץ ולא סיבה
אבל אם מנסים להגיד "צריך סיבה" אז יש תקלה למשל הטענה "זה הבן של האנס" בוודאי הבן גם שלה ובתור אם מוטלת על האם לגדל אותו אז התגובה כן, היא חייבת לגדל אותו למרות שגם בן אנס כי גם בן שלה
ובכל ילד שלא רוצים "האם נעניש את האם גם לגדל ילד שלא רצתה..." הניסוח של השאלה כאילו ילד הוא עונש
??
והאם צריך הסכמה של האב כדי לבצע הפלה
??
אני לא יודע כי אפילו בזמן התלמוד ידעו שחלק של הגבר צריך חלק של האישה כדי להתאחד לילד וכלול בזה שהילד לא גופה אלא גם האב שותף ואז אפילו אם האב הוא אנס הוא עדיין שותף לכן אני בספק ואין לעשות מעשה בלי רשות האב
אין אפשרות לעשות מעשה לשנות את הטבע
וניכר מכול הטענות הללו שכול הדיונים רק כתם על היהדות כי אם נניח שצריך סיבה להצדיק הפלה אז יש בעיה כי אחרי הלידה הטענה לא מצדיקה למשל טענה שנאנסה או כול טענה אחרת לא מצדיקה להרוג את הבן והוא אותו בן קודם שנולד. אומנם הדת לא הצריכה תירוצים פשוט הגבילה את איסור הרצח בקו הפרדה של לידה
האם יש מקור לאסור קודם לידה
??
בלי מקור לאסור, אז לא צריך תירוץ, יש רשות לרצוח בלי תירוץ לפי דת היהדות עד הלידה
אומנם המשנה ההיא בלי שם
אז דברי מי
??
משנה סתם היינו בלי שם של רב מאיר ואין הלכה כרב מאיר, דבריו רק עוזרים לנו להבין מהו המונח "בן שמונה שכנזכר שנולד בן שמונה חודשים ולא בפנים אך עדיין הקו והדין הוא של רב מאיר וכבר קבעו מנהיגי ההלכה שאין ללכת בשיטה של רב מאיר כי יש סיבה בפרק ראשון של תלמוד בבלי עירובין
ואז בלי המשנה יש חוק לאסור "מכה איש ומת" האם זה כולל עובר
??
נשאר רק הפירוש בתלמוד סנהדרין שאפילו אחרי לידה, אם נולד חי בן שמונה חודשים הוא לא בכלל האיסור של רצח, ובלי מקור לאסור רשות לרצוח אותו בלי תירוץ וכן נפל שנולד חי בן תשעה חודשים אך פגום כאשר כתב הפרשן הרבני רב שלמה רשי שם
___
מסקנה
אחרי בדיקה הדעה האישית שלי היא שפרט הזה במשנה הוא כתם כי ההיגון לא מבדיל היינו אותו עובר שנולד הוא שהיה בפנים אותו אחד. ומי שמכבד היגיון ישמור מרחק מדת המבדילה בין קודם לידה לאחרי לידה כי זה אותו עובר כמו שאחרי לידה צריך רחמים לתינוק ככה לפני לידה צריך לחשוב על ההיבט של התינוק הוא לא אבן
ואם חלילה אישה נאנסה ושואלת אותי אני משיב "צריך רחמים לתינוק" זה לא שן של גופה שהיא עוקרת כרצונה, או כליה שהיא תורמת כרצונה, אלא לחשוב מההיבט של העובר בתור תינוק, כי לפי ההיגיון אותו שיצא הוא אותו שהיה בפנים ולא לשחק במילים חדשות כאילו הפלה שונה כי "רק אם הגוף הפיל באופן טבעי" אז מתאים המונח הפלה, אבל "מעשה אדם" זה לא רק נזק אלא גרוע עוד יותר שזה להתעלם מה-היבט של התינוק וצריך רחמים לתינוק, גם אחרי הלידה לא לכרות מגופו "בלי צורך רפואי דחוף" וגם קודם הלידה צריך רחמים לחשוב מההיבט של התינוק, איפה הרחמים... בדת המכוערת של היהדות
??
עלינו להכיר ברוע של דת היהדות
עד כאן.