שבת מחקר סטטיסטי תלמוד

כותר: שבת מחקר סטטיסטי תלמוד
המחקר והממצאים: כדי להציל זמנכם בדקתי עד דף קב' עמוד ב' [כמאה דפים שהם כמאתיים עמודי ספר] מה נשאר?
כי יהיה קשה לאחרים לבדוק כול פרט ופרט ממאות פרטים ויש שלא יבדקו וחלילה לקבל בלי בדיקה. ואחרי בדיקה אנחנו נדע שהרבה פרטים נוגדים את השיטות שמנהיגי ההלכה מסרו לנו במסורת ההלכה. והשיטה שמסרו לנו לעולם ללמד קצר מלמדת לתקן. לא למנוע תיקון חלילה כדברי רבני היהדות שמתעלמים מהמקורות של המסורת היהודית. הם אומרים לחילוני "אסור להתעלם כי זה זלזול וצריך לכבד היינו לקבל את כול הפרטים שאנחנו מלמדים" כאשר בעצמם רבני היהדות פועלים באותו זלזול והתעלמות מהשיטות שמנהיגי ההלכה מסרו לנו.
מתוך פרטים עד דף קב' עמוד ב' יש רק חמישה פרטים שההלכה לא פסלה עד דברי רבן שמעון בן גמליאל בדף קב' ולכן עלי לפרסם את השיקולים כדי להכיר שהספר שמסרו לנו פגום כי ראוי לשמור רק חמישה פרטים אבל השאר גורמים איחור ומונעים מלהגיע לדברי רבן שמען בן גמליאל שרק מופיע אחרי מאתים עמודים במהדורה הפגומה ואילו היו מקצרים, ויכלו לפי השיטות שמנהיגי ההלכה מסרו לנו, היו מגיעים כבר בפרט השישי לדברי רבן שמעון בן גמליאל וכאן אני מונה חמישה פרטים והשיקולים כי מתוך מאתיים עמודים רק ששה פרטים שייכים למשנה שבת ואין לשמור כאן פרטי רשות כי מנהיגי הדת כבר קבעו שיש מסכת עירוב בנפרד, עבור רשות ויש פרטי טמא ויש הרבה פרטים שההלכה דחתה את פרטי האוסרים.
בפרק ראשון לא נשאר פרט אחד כאשר אדגים בשיקולים.
והופתעתי לראות שמפרק רביעי עד דברי רשבג בפרק יב' אין פרט אחד שמקומו כאן כי יש פרטי רשות או מוציא או יציאה ששיך לעירוב כנזכר, או פרטים ששיטות בהלכה פסלו ואילו כיבדו רבי היהדות את השיטות שנמסרו במסורת היו הם מלמדים אבל רבני היהדות לא מייצגים בנאמנות את המסורת היהודית ועלי לפרסם את המידע שנמסר כי רבני היהדות מתעלמים מהמקורות כאשר אדגים ולכן מי שטוען שמכבד את המורשת היהודית יכול לדעת שכבוד המורשת גורם לקצר כדי להגיע בפרט הששי לדברי רבן שמעון בן גמליאל כאשר אדגים ולא לגרום איחור בפרטים פחות חשובים שיכלו לקצר לפי שיקלוי ההלכה עצמה.
___
פרט הראשון
אמרו חכמים [דף כ' עמוד ב'] אחד חלב מבושל ואחד שאינו מבושל, אין מדליקין בו.
וזה הפרט הראשון ששיטות ההלכה לא פסלו אומנם כול הפרטים האחרים שגורמים איחור של כארבעים עמודים מונעים מלהגיע לפרט הזה עד אחרי כארבעים עמודים של דיון וקודם שמגיעים לפרט הראשון שראוי לשמור יש עיכוב והעיכוב דווקא פרטים שיכלו לקצר ודיון על פרטים שיכלו לקצר ואני מדגים תיקון לפגם ומביא עוד פרטים כי רק חמישה פרטים ראויים להקדים קודם דברי רבן שמעון בן גמליאל שהם איחרו עד דף קב' כנזכר.
השני
המכבה את הנר מפני כחס על הפתילה [כט,ב] חייב חוב לשמים כרבי יוסי מפני שהוא עושה פחם והוא הפרט של ביעור אש ככתוב לא תבערו אש כמילה ובערת הרע ופירש רבי יוסי כאן רק לצורך פתילה.
עד פרק ג שני פרטים
השלישי מעשה
מעשה שעשו אנשי טבריה, הביאו סילון [לח,ב] של צונן לתוך אמה של חמין. ובגמרא אמר עולא הלכה כאנשי טבריה לאפשר הטמנה ולדחות דברי האוסרים הטמנה כולל דברי רב יהודה וזאת סיבה גם לקצר פרטים שמסרו לנו בפרק רביעי 4
קדירה או אלפס שהעביר מאש מרותחין, אם יש בו חומץ וציר לא ייתן לתוכן תבלין כרבי יהודה שאמר [מב,ב] לכול קדרה נותן תבלין חוץ ממזון שיש חומץ וציר
5
אין מטלטלין נר אם דולק בשבת כרבי שמעון [מד,א] אבל השאר אמר שמטלטלין ופירשו כי אין איסור מוקצה כלל וכן פירש רב שלמה רשי ורב אשר ראש ואחרי שהכריעו שהלכה כרב שמעון נחשף פגם שהאריכו בדיני טלטול הנוגדים את רב שמעון
ששי 6 עד פרק יב רק חמישה פרטים והשאר גורם איחור כי מעכב מלהגיע לדברי רבן שמעון בן גמליאל
שאמר רבן שמעון בן גמליאל [דף קב' עמוד ב'] המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חייב חוב לשמים מפני שהוא כמתקן מלאכה
נמצא 202 עמודים גורמים איחור לדין שלו והאיחור הזה לא מוצדק כי מקום הפרטים במקום אחר אוו כבר קבעו מנהיגי ההלכה שיטות שפסלו הרבה פרטים ולכן עלי לפרסם את השיקולים כדי שתדעו קוראים יקרים שהספר שמסרו לנו פגום והאופן שיכלו לתקן אילו כיבדו את רבן שמעון בן גמליאל ואילו כיבדו את השיטות שמסרו במסורת
ולמרות שיש שיקול חילוני לבדות את הפרי של המעשים
להשוות למקרה שזרקתי כלי חרס יש פרי של נזק כי שברתי אבל מי שנולד באמרקה ורגיל לאכול בשר לא מרגיש שמוזר לאכול בשר לעומת מי שנולד בהודו שם רגילים לאכול רק עוף ולא בשר אבל אין פרי של נזק אם אוכל פר או חזיר או אם בשבת מכה בקורנס על סדן אין נזק בכך גם הפרט הזה אומנם ההלכה לא פסלה את דבריו לעומת הפרטים האחרים שיש שיקול הלכתי לקצר ולא לגרום עיכוב מלהגיע לדברי רבן שמעון בן גמליאל ויכלו לכבד אותו לקצר כדי שלא יהיה איחור מלהגיע לדבריו כי השיטה במסורת לעולם ללמד קצר אך רבני היהדות מזלזלים יותר מחילוני במידע שנמסר במסורת ומתעלמים מהשיטות שמסרו לנו ומראים שלא מכבדים את דברי רבן שמעון בן גמליאל כי דבריו מאוחרים בספר הפגום שמסרו לנו אחרי מאתיים ושנים עמודים 202 עמודים של דיון דווקא בפרטים שיכלו לקצר ולכן עלי לפרסם את השיקולים
___
עד פרק ד רק חמישה פרטים ואז עסקו בהטמנה אומנם קבע עולא שהלכה כאנשי טבריא לכן אין לקבל דברי האוסרים הטמנה במוסיף חום ואפילו בדקה כי הלכה כאנשי טבריא
וחכמים התירו הלכה כמרובים
עד פרק ה רק חמישה פרטים ובין פרק ה עד דף קב הפרטים רק גורמים איחור מלהגיע לדברי רבן שמעון בן גמליאל שראוי לשמור אבל התלמיד לא יגיע לדבריו ומה גורם איחור דווקא פרטים שיכלו לקצר כי אין מקומם כאן או כי כבר קבעו שיטות בהלכה לדחות שאר הפרטים ולא לקבל
___
שיקולים של ההלכה שנמסרו במסורת להגיב למשנה
מלבד הפרטים ששיטות ההלכה התירו או משנה מסוג סתם של רב מאיר מה נשאר
קבעו שהלכה כבית הלל בגלל בת קול שהתיר להתחיל משום שהכלי עושה מלאכה בשבת בכל הפרטים שנוגדים לבית הלל אפילו כשיש שם יכלו לקצר
וגם רב אלעזר שמותי ושמאי אבל בית הלל מתירים כי הכלי עושה
מפרק ראשון לא נשאר
פרק שני
הלכה כרב עקיבה וכמרובים שהתירו
1
אמרו חכמים אחד חלב מבושל ואחד שאינו מבושל, אין מדליקין בו
המכבה את הנר מפני כחס על הפתילה [כט,ב] חייב חוב לשמים כרבי יוסי מפני שהוא עושה פחם והוא הפרט של ביעור אש לצורך פתילה
עד פרק ג שני פרטים
3
מעשה שעשו אנשי טבריה, הביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין. ובגמרא אמר עולא הלכה כאנשי טבריה לאפשר הטמנה ולדחות דברי האוסרים הטמנה כולל דברי רב יהודה
4
קדירה או אלפס שהעביר מאש מרותחין, אם יש בו חומץ וציר לא ייתן לתוכן תבלין כרבי יהודה שאמר לכול קדרה נותן תבלין חוץ ממזון שיש חומץ וציר
5
אין מטלטלין נר אם דולק בשבת כרבי שמעון אבל אין איסור מוקצה כלל וכן פירש רב שלמה רשי ורב אשר ראש
עד פרק ד
קבע עולא שהלכה כאנשי טבריא לכן אין לקבל דברי האוסרים הטמנה במוסיף חום
ואפילו בדקה כי הלכה כאנשי טבריא
וחכמים התירו הלכה כמרובים
עד פרק ה
ופרקים חמישי וששי עסקו ביציאה מהבית ואחרי שהפרידו מסכת עירובין פרטים אלה שייך לעירוב ועדיף שם לא כאן
רב יוסי אסר יציאה זה שייך לעירוב לכן עדיף שם לא כאן
פרק ו
חכמים פוטרם ממכת מרדות והלכה כמרובים ואף מה שאסרו שייך ליציאה כנזכר
ושייך לעירוב מקום הפרטים שם לא כאן
פרק ז
עד פרק ז מה נשאר
רק חמישה פרטים
ובפרק שביעי
גם המשנה של אבות מלאכות מסוג סתם ואין מקור לאסור ויש פרט שהתירו לקשור והייתי מוחק כי מתיר אבל חושף שאין באמת מסורת לאסור קשירה ופוסל את הרשימה של אבות מלאכות ובנוסף התירו להתיר בסוף המסכת לפסול את הרשימה שהמאוחרים טעו לקבל
וכן פרטי מוציא שייך לעירוב וכבר קבעו להפריד לכן מקום הפרטים שם לא כאן
עד פרק ח 5 פרטים
גם פרטי מוציא כנזכר
עד פרק ט
ובפרק ט שייך לטמא לא כאן
כאן דיברו על זריעה האם זורע בשבת כי אם לא דין שבת אין מקום הפרט כאן
או פרטי מוציא כנזכר
פרק י
ויש פרטי מוציא מסוג סתם ואז של רב מאיר ויכלו לקצר אף ממסכת עירוב
רבי שמעון פוטר ממכות מרדות כי אילו חייב מכות אז לא באמת פטור וגם פרט זה שייך לעניין מוציא ולעירוב והמקום הראוי הוא שם, אבל לא כאן כדי להגיע לפרט הבא. חשוב לזכור בדיקת הפרטים אם חייב לעשות, כי אין ההלכה ממש מחייבת לעשות משנה מסוג סתם ולא להתנהג כמו תנא קמא כשיש חולק ואף כשאין חולק אם מסוג סתם, אין ההלכה באמת מחייבת. ולזכור בדיקת פטור שאם פטרו אז אין עונש, כי אילו היה עונש לא באמת פטור, אך האמת דבר חשוב שקבעו פטור.

פרט נוסף שראוי עליו להדפיס דיון הוא דין ציפורניים. אך כבוד הנשיא גורם שזה יהיה פרט שביעי אחרי דברי הנשיא.
וכדי לתקן עוול אין להאריך בפרטים אחרים מלבד דברי הנשיא לגרום איחור לפרט זה של שבות, כי האריכות גורמת איחור להגיע לדברי חכמים בפרט של שבות.

השביעי 7 אסרו חכמים בשבת שאין נוטל צפרניו [צד',ב'] זו בזו או בשיניו וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת משום שבות.

עד פרק יא רק חמישה פרטים כנזכר כדי לתקן עוול ולמנוע טעות ולמען לא לגרום איחור מלהגיע לדברי רבן שמעון בן גמליאל הנשיא.
פרטי רשות שייך לעירוב ומקום הפרטים שם לא כאן
וכשחכמים פוטרים היינו ממכת מרדות כי אין איסור מהרבנים ויכלו לקצר
וכן פרט בור מסוג סתם
עד פרק יב
5
והשאר גורם איחור מעכב מלהגיע לדברי רבן שמעון בן גמליאל
אמר רבן שמעון בן גמליאל [דף קב' עמוד ב'] המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חייב חוב לשמים מפני שהוא כמתקן מלאכה.

ואחרי דברי הנשיא, אז להשלים פרט של שבות מפרק קודם: השביעי 7 אסרו חכמים בשבת שאין נוטל צפרניו [צד',ב'] זו בזו או בשיניו וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת משום שבות. וכנזכר.