דף ע

Byגילעד בן-צור

עמוד א

קושייה א

רב נחמן בר יצחק (שהוא תלמידו של רב נחמן, שהוא תלמידו של שמואל) טוען:

שבת ס״ט ב:ט׳

מַתְקִיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַדְּרַבָּה, (ההפך מסתבר!) אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא: ״וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת״ — שְׁמִירָה אַחַת לְכׇל שַׁבָּת וְשַׁבָּת (הקפדה על כל שבת ושבת). ״וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״ — שְׁמִירָה אַחַת לְשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה (הקפדה על כל השבתות כאחד).

Shabbat 69b:9

Rav Naḥman bar Yitzḥak strongly objects: On the contrary, the opposite is reasonable. “And the children of Israel observed the Shabbat”: One observance for each and every Shabbat. “And you shall observe My Shabbatot”: One observance for multiple Shabbatot. In any case, Rav Naḥman bar Yitzḥak also holds that the halakha of our mishna is derived from comparing and contrasting these two verses.

במקום אחר בגמרא שנינו על דרכו של רבי שמעון בן מנסיא:

יומא פ״ה ב:ג׳

ר' שמעון בן מנסיא אומר (שמות לא, טז) ושמרו בני ישראל את השבת אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה (שעדיף שאדם יחלל שבת אחת, כדי שיחיה ויוכל לשמור שבתות הרבה) א"ר יהודה אמר שמואל אי הואי התם הוה אמינא דידי עדיפא מדידהו (ויקרא יח, ה) וחי בהם ולא שימות בהם (מסכים שמואל עם דברי רבי שמעון בן מנסיא ומגיע עם הטענה שהתורה מצווה אותנו לחיות במצוות ולא למות על ידם).

Yoma 85b:3

Rabbi Shimon ben Menasya said: It is stated: “And the children of Israel shall keep Shabbat, to observe Shabbat” (Exodus 31:16).The Torah said: Desecrate one Shabbat on his behalf so he will observe many Shabbatot. Rav Yehuda said that Shmuel said: If I would have been there among those Sages who debated this question, I would have said that my proof is preferable to theirs, as it states: “You shall keep My statutes and My ordinances, which a person shall do and live by them” (Leviticus 18:5), and not that he should die by them. In all circumstances, one must take care not to die as a result of fulfilling the mitzvot.

מדברי רבי שמעון בן מנסיא מהפסוק במסכת יומא, עולה כי הפסוק בתנ"ך: " וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ " - לדעתו מתייחס כלפי שבתות הרבה (ולא לכלפי כל שבת ושבת!).

עוד עולה מהפסוק בגמרא, ששמואל מסכים עמו!

ואיך זה רלוונטי כלפי קושייה זו? שמואל - הוא רבו של רב נחמן. רב נחמן הוא רבו של רב נחמן בר יצחק. והוא שנה שהפסוק התנכ"י - מתייחס כלפיי כל שבת ושבת!

עמוד ב

קושייה ב

מהפסוק הבא למדנו מ רבא, שאם אדם שכח שהיום שבת וגם שוכח את דיני המלאכות האסורות בשבת - הוא חייב חטאת על כל אב מלאכה. כאמור:

שבת ע׳ ב:ב׳

(שאל רבא מרב נחמן) בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: הֶעְלֵם זֶה וָזֶה בְּיָדוֹ, מַהוּ? ....(תשובתו של רב נחמן)..... (תשובתו של רבא לדברי רב נחמן:) אַדְּרַבָּה, הֲרֵי הֶעְלֵם מְלָאכוֹת בְּיָדוֹ וְחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת! .....(המשך הפסוק)......

Shabbat 70b:2

Rava raised a dilemma before Rav Naḥman: What is the halakha if a person had a lapse of awareness of both this, Shabbat, and that, a particular labor? He said to him: He had a lapse of awareness with regard to Shabbat and is liable to bring only one sin-offering. Rava said to him: On the contrary, he had a lapse of awareness with regard to prohibited labors, and he should be liable for each and every labor that he performed. Rather, Rav Ashi said: We see, if it is due to awareness of Shabbat that he desists from performing the labor when he is told what day it is, then, apparently, it was a lapse of awareness with regard to Shabbat, and he is liable for only one. And if it is due to awareness of the prohibited labor that he desists, then, apparently, it was a lapse of awareness with regard to the labors and he is liable for each and every one. Ravina said to Rav Ashi: Does he desist due to Shabbat for any reason other than because he knows that the labors are prohibited? And similarly, does he desist from performing the labors when told that it is prohibited for any reason other than because he knows that it is Shabbat? When one desists from labor when he is told that it is Shabbat, it is because he understands that the labor he is performing is prohibited on Shabbat. Similarly, when one desists from his labor when he is told that the labor is prohibited, it is because he understands that the day is Shabbat. Rather, there is no difference between the cases, and in both he is considered unwitting with regard to Shabbat.

מדוע רבא שונה כך? הרי כתוב בבירור במשנה שישנם 2 תנאים לכך שיביא חטאת אדם חטאת על כל מלאכה ומלאכה!

(שהם- 1. לשכוח שהיום שבת. 2. לשכוח את דיני המלאכות האסורות.)

כמו ששנינו:

שבת ס״ז ב:י״ז

(אדם היודע שהיום הוא יום שבת) הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה — חַיָּיב עַל כׇּל......

Shabbat 67b:17

MISHNA: The Sages stated a significant principle with regard to the halakhot of Shabbat: One who forgets the essence of Shabbat, i.e., one who is entirely ignorant of the mitzva of Shabbat according to Torah law, and performed numerous prohibited labors on multiple Shabbatot, is liable to bring only one sin-offering for all those labors when he becomes aware that those actions were prohibited. One who knows the essence of Shabbat but forgets which day is Shabbat, i.e., one who lost track of the days of the week, and performs numerous prohibited labors on multiple Shabbatot is liable to bring a sin-offering for each Shabbat when he becomes aware that he performed those actions on Shabbat. One who is aware that the day is Shabbat but temporarily forgot that certain labors were prohibited and performed numerous prohibited labors on multiple Shabbatot is liable to bring a sin-offering for each

ורבא בעצמו שאל את השאלה מה קורה אם אדם גם שכח שבת וגם שכח מלאכות!