העונשים --בראשית פרק ג׳

12th grade 2020 2021

יד וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ:

טו וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב:

טז אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ; בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ:

יז וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:

יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה:

יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי-עָפָר אַתָּה וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב

רש"י על בראשית ג׳:י״ד

(א) כי עשית זאת. מִכָּאן שֶׁאֵין מְהַפְּכִים בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֵסִית, שֶׁאִלּוּ שְׁאָלוֹ לָמָּה עָשִׂיתָ זֹאת? הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין? (סנהדרין כ"ט):

Rashi on Genesis 3:14

(1) כי עשית זאת BECAUSE THOU HAST DONE THIS — From here we infer that we should not occupy ourselves with what may be in favour of one who seduces people to idolatry, for had He asked it, “Why hast thou done this?”, it could have answered Him, “When the words of the teacher and those of the pupil are contradictory, whose orders should be obeyed?” (Sanhedrin 29a). (i. e. if You told them one thing and I another, should they not have obeyed You?). (2) מכל הבהמה ומכל חית השדה FROM AMONG (or, MORE THAN) ALL CATTLE AND ALL THE BEASTS OF THE FIELD — If it was cursed more than the cattle whose period of gestation is longer than that of beasts does it not necessarily follow that it was cursed more than the beasts? Our Rabbis have definitely established the correctness of the following deduction in treatise Bekhorot 8a, that it (viz., the use of these apparently superfluous words “and more than all the beasts of the field”) teaches that the period of gestation of the serpent is seven years. (3) על גחנך תלך UPON THY BELLY SHALT THOU GO — It had feet but they were cut off (Genesis Rabbah 20:5).

ספורנו על בראשית ג׳:י״ד

(א) ארור אתה מכל שישיג תאוותיו וצרכיו בצער ובחסרון תענוג יותר מכל שאר בעלי חיים כאמרם ראית חיה ועוף שהם בני אומנות והם מתפרנסים שלא בצער. ופירש זה באמרו על גחונך תלך. שתשיג מזונותיך בצער כאמרם (קידושין פ' כתרא) שהרעותי מעשי וקפחתי את פרנסתי ואמרו כמה טרחות טרח אדם הראשון עד שלא אכל פת: (ב) ועפר תאכל שלא תשיג את התענוג שהיה לך קודם החטא במאכל ובמשתה ובמשגל כמו שקרה לישראל בחטאם כאמרם (פרק בתרא דסוטה) הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח והמעשרות נטלו את שומן הדגן:

Sforno on Genesis 3:14

(1) ארור אתה מכל. The serpent was condemned henceforth to attain its needs as well as its desires only through experiencing more pain and greater lack of pleasure than all the other creatures. Compare Kidushin 82 ראית חיה ועוף שהם בני אומנות והם מתפרנסים שלא בצער, “Did you ever see a beast or bird practicing a vocation, and yet they find their livelihood without pain?” [the scholar makes the point that our parnassah lies in the hands of G’d and is not due to our professional level. Ed.] G’d’s curse is explained in detail by the words על גחונך תלך, “you will have to crawl on your belly.” This means that the serpent will find its sustenance only laboriously, experiencing frustration in doing so. Our sages (Berachot 58) mention how many laborious stages the kernel of wheat had to undergo until Adam finally was able to eat the bread that he made out of it. (2) ועפר תאכל, you will not enjoy the food (or other earthly pleasures) previously enjoyable. The Talmud Sotah 49 describes something similar happening to the Jewish people as a whole after the destruction of the Temple, saying: הטהרה נטלה את הטעם ואת הריח, והמעשרות נטלו את שומן הדגן, [the subject being the negative fallout for the entire nation of the destruction of the Temple, Ed.] “previously pleasant tasting and fragrant foods no longer tasted as well with the exception of food which needed to be consumed in a state of ritual purity, and the tithes now assumed the richness of cereals.”

ספורנו על בראשית ג׳:י״ט

(א) ואל עפר תשוב כמו שהעידותי בך כשצויתי ואמרתי ביום אכלך ממנו מות תמות שתהיה מוכן אל המות בסוף:

Sforno on Genesis 3:19

(1) אל עפר תשוב, you will revert to dust, just as I had told you “on the day you eat from it you will surely become mortal.” (not that he would actually die on that same day).

רש"י על בראשית ג׳:ט״ז

(א) עצבונך. זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים (עירובין ק'): (ב) והרנך. זֶה צַעַר הָעִבּוּר: (ג) בעצב תלדי בנים. זֶה צַעַר הַלֵּדָה: (ד) ואל אישך תשוקתך. לְתַשְׁמִישׁ, וְאַעַפִּ"כֵּ אֵין לָךְ מֵצַח לְתָבְעוֹ בַּפֶּה, אֶלָּא הוּא יִמְשָׁל בָּךְ, הַכֹּל מִמֶּנּוּ וְלֹא מִמֵּךְ: (ה) תשוקתך. תַּאֲוָתֵךְ, כְּמוֹ נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה (ישעיהו כ"ט):

Rashi on Genesis 3:16

(1) עצבנך THY PAIN — viz., the trouble of rearing children (Eruvin 100b). (2) והרונך AND THY CONCEPTION— viz., the pain of pregnancy. (3) בעצב תלדי בנים IN PAIN THOU SHALT BEAR CHILDREN — This refers to the pangs of childbirth (Eruvin 100b). (4) ואל אישך תשוקתך AND TO YOUR HUSBAND WILL BE YOUR DESIRE — for sexual relations. And, nonetheless, you will not have the temerity to proposition him with [your] mouth, but rather HE WILL RULE OVER YOU — everything will come from him and not from you. (5) תשוקתך THY DESIRE — Similar to (Isaiah 29:8), ונפשו שוקקה “and his soul hath appetite”, (desires).

רמב"ן על בראשית ג׳:ט״ז

(א) ואל אישך תשוקתך לתשמיש ואף על פי כן אין לך מצח לתבעו בפה אלא הוא ימשול בך הכל ממנו ולא ממך לשון רש"י ואיננו נכון כי זה שבח באשה כמו שאמרו (עירובין ק) וזו מדה יפה בנשים... והנכון בעיני שהעניש אותה שתהיה נכספת מאד אל בעלה ולא תחוש לצער ההריון והלידה, והוא יחזיק בה כשפחה ואין המנהג להיות העבד משתוקק לקנות אדון לעצמו אבל יברח ממנו ברצונו והנה זו מדה כנגד מדה כי היא נתנה גם לאישה ויאכל במצותה, וענשה שלא תהיה היא מצוה עליו עוד והוא יצוה עליה כל רצונו:

Ramban on Genesis 3:16

...