Menachem Nachum of Chernobyl (1763 - 1797)
וידבר יהוה אל משה לאמר זאת חקת התורה וגו׳ ויקחו אליך פרה וגו׳. דנודע שהתורה היא אותיות ונקודות וטעמים ותגין, אך זה הוא בחי׳ התורה דאתגליא, כי כל זה אפשר לשכל אנושי להשיג כל אחד לפי מדריגתו, אך המאור שבה שעליו אמרו חז״ל המאור שבה מחזירן למוטב, הוא בחי׳ אי״ן שאין לו תפיסה, מפני שהוא למעלה מן הטעם, והוא המקור שממנו נביעת התורה שהוא הבורא ב״ה, שעל ידי זה, הוא והתורה אחד, וצריך כל אחד העוסק בתורה, לדבק את חיותו בהמאור שבה דייקא הנקרא אי״ן שהוא למעלה מן הטעם, כי לכך נקרא הטעמים של הנגינות טעמים, מפני שהן עדיין בבחי׳ שאפשר להשיג ולתת טעם, אף שהם דבר גבוה, אבל הפנימיות נקרא אי״ן, שאין לו טעם ותפיסה, וצריך הלומד לדבק באור הנשפע מבחינות אי״ן, ואז בוודאי מחזירו למוטב, מאחר שנדבק פנימיותו׳ באור פנימיות התורה, נעשה כסא להשראתו יתברך השורה בהתורה ושופע בתוכה, ואף שצריך בעת לימודה להבין מה שלומד ולהטעים בכדי שיבין הטעם, מכל מקום צריך גם כן להאמור בכדי שיהא שלימות הגמור, כי זה הוא אור הגנוז לצדיקים, כמו שאמרו רז״ל עמד וגנזו וכו׳, כאמור אצלנו במקום אחר. על כן צריך כל אחד שרוצה שתפעול בו התורה להחזירו למוטב, לחפש האור השופע שהתורה נגזרה ממנו, וזהו נקרא בחי׳ פרה, ע״ד שאמרו רז״ל יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק, שהמשפיע מכונה בשם פרה, ואף זה האור הגנוז השופע בהתורה יוכנה בשם פרה, והתורה נקראת על שם משה, כמו (מלאכי ג׳, כ״ב) שכתוב זכרו תורת משה עבדי, וצריך ליקח בעת עסקו בתורה גם בחינות אי״ן האמור, להדביקו לבחינות תורה דאתגלייא שנקרא תורת משה, בכדי שיהא שלימות התורה כפי כוונת הבורא יתברך, ויאיר ויופיע אור הזך ומצוחצח בהאותיות שנקרא תורת משה. וזהו דבר אל בני ישראל וקחו אליך, פי׳ אל בחי׳ התורה שנקרא על שמך, תורה דאתגליא תורת משה, יקחו פרה אדומה, הבחינה שנקרא בשם פרה שהוא מקור השופע ומאיר בהתורה, ואדומה על שם זהרורית הגדולה ואור הזך שא״א להשיגו, ואז תמימה, יהיה שלימות גמור בכוונת הבורא יתברך. וגם אפשר שנקרא בחינה זו על שם שעדיין היא תמימה, כמאמר הבעש״ט כי אור הגנוז עדיין הוא תמים שלא הגיע לו שם אדם כי אם מעט מזעיר, כמ״ש (תהלים י״ט, ח׳) תורת יהוה תמימה, תורת יהוה פירוש בחי׳ התורה שנקראת על שם יהוה ולא ע״ש משה תמימה שלא דרכו בה רבים ולא באו לזו המדריגה. אך בדורות הללו צריך כל אדם השלם להתאמץ ולהגיע לזה כאמור, וזהו אשר אי״ן בה מום מום הוא לשון חסרון, פי׳ בחינת אי״ן, הוא חסר בה בבחי׳ תורת משה, כל זמן שלא יתעורר האדם השלם לדבק א״ע לבחי׳ אי״ן הנ״ל, ומפני מה מפני אשר לא עלה עליה עול, שלא קיבל עליו עול מלכות שמים כראוי ולא הגיע לשלימות, אף בודאי שא״א לבוא לידי שלימות הגמור כי אם בענין זה, וזהו שתרגום אונקלוס דא גזירת אורייתא די פקיד יהוה, שצריך לבוא לבחי׳ שהתורה נגזרה ונחקקה משם ואז נקרא עובד יהוה הגמור:
This is the “torah” of man: When a person dies in a tent … (Num 19:14) As the sages said: “Torah continues to exist only because of those who labor all the time over it.” It is known that there are 600,000 thousand letters in the Torah, parallel to the 600,000 soul roots [in Israel]. Even though the number of Jews is greater, their essence lies in this number; the rest result in the subdivision of the sparks. |
Each one of Israel has a particular letter of the Torah. But Torah and God are one; this then refers to the part of God within the person. That is the precise letter in which that soul is rooted. From that letter, the bounteous and holy flow of life energy comes into the person. |
We need to note that the letter dwells in the person’s mouth. Since each letter contains the entire Torah, all of Torah is present in each person’s mouth. |
Regarding a Torah scroll, if a single letter is missing it is considered unfit and is not regarded as Torah. Each letter is considered [a vital part of] Torah as they are all joined together. The entire service of YHVH depends on this, each person drawing close to his own [inner] root, comprising the whole Torah, all 613 mitzvot. The person too is made up of 248 limbs and 365 sinews, as is known. Just as a Torah scroll that lacks one letter is unfit, so too our sages taught that “Whoever destroys one soul of Israel is as though he had destroyed the entire world, and whoever sustains a single soul is like one who sustained the entire world.” That is why we recite before each prayer service: “I hereby accept upon myself the positive commandment to love my neighbor as myself.” We are all an absolute unity, just as the scroll comes to be a Torah only when all the letters are joined together. Even if you see some wickedness in your fellow, you should despise the evil within him, but love the holy part, like your own self. The Besht said that the perfect Tzaddik who has no evil within him does not see evil in any person. If you do not see evil in others, you are like one looking in a mirror. If your face is dirty, you’ll see a dirty face in the mirror; if your own face is clean, nothing amiss will appear in that mirror. As you are, so do you see. That is the meaning of “love your neighbor as yourself.” (Lev 19:18) As yourself means “as you are with yourself.” If you know there is some problem within you, that does not make you hate yourself, just that problem. Be the same with your neighbor since we are all one. Your neighbor too has a part of God within him, a letter of the Torah. |
R. Isaiah Horowitz (known as the Shelah, 1565-1630) reports a Kabbalistic teaching that the 600,000 Israelites in the desert correspond to the 600,000 letters in the Torah. The souls of the Israelites originated in the letters of the Torah, he writes, and the spirituality of the Torah consists of those souls. All subsequent generations of Jews, he insists, are “branches” of those 600,000 original souls (Shelah, Parashat Korah, “Torah Or”).
https://kehillahsynagogue.org/wp-content/uploads/2020/08/2020-HHD-Reader_Pages_Digital_2-1.pdf
The interesting part of the moral life, the grown-up part, comes not in universals but particulars. It speaks to me, here, now: this person, in this situation, at this time. It knows my name. It calls to me, not to the person next to me. It says: there is an act only you can do, a situation only you can address, a moment that, if not seized, may never come again. God commands in generalities but calls in particulars. He knows our gifts and he knows the needs of the world. That is why we are here. There is an act only we can do, and only at this time, and that is our task. The sum of these tasks is the meaning of our life, the purpose of our existence, the story we are called upon to write.
According to the secrets of Creation that are known to the Creator, may He be blessed, every emanation and creation formed and fashioned down to every small detail in Creation, has a function and purpose of their own within the larger general goal of all of Creation. [With respect to each individual part of Creation] If it were not for this specific purpose, it would not have been created…Therefore, in the renewing of Creation on Rosh Hashanah there is a discussion in the Heavens as to whether this and that specific detail are needed for the New Year—if they are fulfilling their specific purpose and function or if they are superfluous and therefore not needed. And this discussion is had concerning every single part of Creation in all of its diversity without end.
