מה כלול בציווי "לא תרצח" לפי כל אחד משלושת הפרשנים הבאים? כתבו בקובץ השיתופי (פדלט)
(א) לא תרצח. בידך או בלשונך להעיד עליו שקר להמיתו. או להיותך רכיל או לתת עצה רעה בזדון שתדע שיהרג. או שנגלה לך סוד שתוכל להצילו מן המות אם תגלהו לו. ואם לא גלית. אתה כמו רוצח:
אברבנאל
וכפי שימושים האלה כולם, ראוי לפרש לא תרצח על ההורג נפש מאחיו, ועל המכה את חברו חבורות פצע תמרוק ברע, ושלא ילך רכיל, נכלל ג"כ בדיבור הזה, כי הוא יסבב הרציחה. ונכלל ג"כ בדיבור הזה שלא תיעדר הצדקה מהעניים, ומצוות וחי אחיך עמך, כמו שנאמר ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא. כי המונע את הצדקה הוא הורג נפשות העניים והאביונים. וגם יציאת העבדים העברים בשנה השביעית, והאמה העבריה כמו שיבוא - נכללו בלאו הזה. כי אם יחזיק בהם יותר מהדין, הרי הוא כהורג ומבטל אותם מן העולם. ונכלל עוד בדיבור הזה לדעת חז"ל המלבין פני חברו במום שהיה בו או באבותיו, וגם כל היורד באומנותו של חברו ומונעו מפרנסתו ומשיג גבולו. והמלשין והמוסר את חברו - כל זה הוא בכלל לא תרצח.
(ב) שורש מצוה זו, ידוע ונגלה לכל רואי השמש, כי השם יתברך ברא העולם וצונו לפרות ולרבות כדי לישבו לפניו, ומנענו שלא נחריבהו בידינו להרג ולאבד הבריות שהן המישבות העולם. ואולם הרשעים הגמורים כגון המינים והמלשינים אינן מישבי העולם, ועליהם אמר הכתוב (משלי יא י) באבד רשעים רנה. לפי שהם לא יושיבו העולם, אלא יחרבוהו בכל כחם. וזהו מה שאמר חכם מחכמינו ז''ל באבוד הרשעים (בבא מציעא פג, ב) קוצים אני מכלה מן הכרם, כלומר באבדן אלה יתישב העולם יותר, כמו שפרות הכרם מתרבים וטובים יותר בסלוק הקוצים ממנו.
(2) The root of this commandment is well-known and revealed to all that see the sun. As God, may He be blessed, created the world and commanded us be fruitful and multiply, in order to settle it in front of Him. And [so] He prevented us, that we not destroy it with our hands, to kill and destroy the creatures which are the settlers of the world. However, the total evildoers - for example, the heretics and the talebearers - are not from the settlers of the world. And about them, the verse states (Proverbs 11:10), "with the destruction of the evildoers is there glee" - because they do not settle (civilize) the world, but rather destroy it with all their might. And this is what one sage from our Sages, may their memory be blessed, said about the destruction of the evildoers (Bava Metzia 83b), "I am ridding the thorns from the vineyard" - meaning to say that with the destruction of these, the world will be more settled, [just] like with the removal of thorns (weeds), the fruits of the vineyard multiply and are better.
הרצח הראשון
(א) וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהוָֽה׃ (ב) וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃ (ג) וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ (ד) וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃ (ה) וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃ (ו) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃ (ז) הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ׃ (ח) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃
על מה רבו קין והבל? מה היה המניע לרצח על פי בראשית רבה?
(ז) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם וגו' (בראשית ד, ח), עַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִים, אָמְרוּ בּוֹאוּ וְנַחֲלֹק אֶת הָעוֹלָם, אֶחָד נָטַל הַקַּרְקָעוֹת וְאֶחָד נָטַל אֶת הַמִּטַּלְטְלִין, דֵּין אָמַר אַרְעָא דְּאַתְּ קָאֵם עֲלָהּ דִּידִי, וְדֵין אָמַר מַה דְּאַתְּ לָבֵישׁ דִּידִי, דֵּין אָמַר חֲלֹץ, וְדֵין אָמַר פְּרַח, מִתּוֹךְ כָּךְ (בראשית ד, ח): וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵּהוּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר שְׁנֵיהֶם נָטְלוּ אֶת הַקַּרְקָעוֹת, וּשְׁנֵיהֶן נָטְלוּ אֶת הַמִּטַּלְטַלִין, וְעַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אֶלָּא זֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה וְזֶה אוֹמֵר בִּתְחוּמִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (מיכה ג, יב): צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ (בראשית ד, ח): וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וגו'. יְהוּדָה בַּר אָמֵי אָמַר עַל חַוָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אָמַר רַבִּי אַיְבוּ חַוָּה הָרִאשׁוֹנָה חָזְרָה לַעֲפָרָהּ וְעַל מָה הָיוּ מִדַּיְּנִין, אָמַר רַבִּי הוּנָא תְּאוֹמָה יְתֵרָה נוֹלְדָה עִם הֶבֶל, זֶה אוֹמֵר אֲנִי נוֹטְלָהּ שֶׁאֲנִי בְּכוֹר, וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי נוֹטְלָהּ שֶׁנּוֹלְדָה עִמִּי, וּמִתּוֹךְ כָּךְ וַיָּקָם קַיִן.
(7) (7) “And Cain spoke to Abel his brother, and it came to pass when they were in the field…” (Genesis 4:8) What were they arguing about? They said: come let’s divide up the world, one will take the land and one will take the moveable property. This one said: the ground you are standing on is mine. The other one said: what you are wearing is mine. This one said: take it off! The other one said: fly! Because of this “…Cain rose against his brother Abel and killed him.” (ibid.) R’ Yehoshua of Sakhnin said in the name of R’ Levi: they both took the land and the moveable property. What were they arguing about? One said: the Holy Temple will be built in my boundary. The other said: the Holy Temple will be built in my boundary. As it says “…when they were in the field…” (ibid.) and the field only refers to the Holy Temple. This is what it says “…Zion shall be plowed as a field…” (Micah 3:12) Because of this “…Cain rose up against Abel his brother and slew him.” Yehudah bar Ami said: they were arguing about the first Eve. R’ Ibo said: the first Eve returned to the dust. Then what were they arguing about? R’ Huna said: an extra twin sister was born with Abel. This one said: I will take her because I am the first born. The other one said: I will take her because she was born with me. Because of this “…Cain rose up against Abel his brother and slew him.”
אילו פרטים חסרים הוסיף מחבר "ספר אדם וחוה"?
ואילו פרטים הוסיף או הדגיש ספר היובלים?
(א) ובשבוע השלישי ליובל השני ילדה את קין וברביעי ילדה את הבל ובחמישי ילדה את בתה און: (ב) ובשבוע הראשון ליובל השלישי הרג קין את הבל על כי לקח ה' מידו מנחה לרצון ומיד קין לא לקח לרצון מנחת פרי האדמה..: (ג) וימיתהו על השדה ודמיו צעקו מן האדמה השמימה בנאקתו כי נפל חלל:
(ד) וישפט ה' את קין על הבל אשר הרג וישימהו נע ונד בארץ מדמי אחיו ויקללהו מן האדמה: (ה) לכן כתוב על לוחות השמים לאמור ארור מכה רעהו בזדון וכל הרואים בו יאמרו אמן: (ו) והאיש אשר יראהו והחריש מלענות בו ארור כמוהו: (ז) לכן בוא נבוא לענות לפני ה' אלהינו על כל החטאים אשר נעשו בשמים ובארץ באור ובחושך ובכל מקום: (ח) ויבכו האדם ואשתו את הבל ארבעה שבועים:
מה דעתכם על הטענה של א"ב יהושע לגבי הסיפור המקראי?
א"ב יהושע, מהו בעצם עונשו של הרוצח הראשון?
"...יש לשים לב לעובדה שהרצח עצמו אינו מתואר. אין תיאור של תחושותיו של הנרצח, ולא של תגובותיהם של ההורים. המילים היחידות המהדהדות בתיאור הרצח הן: ויקם. אחיו. ויהרגהו. [...] המספר מכוון אותנו באמצעיו הספרותיים אל סיפור שאינו סכסוך בין שני אחים, אלא דיאלוג דרמטי בין אדם ששמו קין לבין האלוהים. הבל הוא רק כלי סביל לחלוטין בדיאלוג הזה, ולכן הוא כשלעצמו אינו חשוב, הוא הבל. הריגתו פחות מרכזית מהשקר של קין לאלוהים, עד שכמעט אפשר לומר שאלוהים מלכתחילה היה אדיש לרצח שיתבצע, וכל כוונתו הייתה להוכיח לקין את מהותו הפושעת [...] להוכיח את צדקת אבחנתו הראשונית באשר למהותו הקלוקלת של קין ובכך להצדיק את סירובו לשעות למנחתו".