Birkat Ha-mazon

Click here to view analysis of these sources and additional features on Deracheha: womenandmitzvot.org

(יג) וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־ה' אֱלֹקֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ (יד) וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃ (טו) וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ (טז) הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹקִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃

And it will be if you truly listen to My commandments that I command you today to love the Lord your God and to serve Him with all your heart and with all your soul. Then I will give the rain of your land in its time, a first rain and last rain, and you will gather your grain and your wine and your oil. And I will provide grass in your field for your cattle and you will eat and be satisfied. Guard yourselves lest your heart seduce you and you veer and serve other gods and bow down to them.

(ז) כִּ֚י ה' אֱלֹקֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר׃ (ח) אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃ (ט) אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃ (י) וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־ה' אֱלֹקֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ (יא) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־ה' אֱלֹקֶ֑יךָ לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ (יב) פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טוֹבִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ׃ (יג) וּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה׃ (יד) וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־ה' אֱלֹקֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ (טו) הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר ׀ הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃ (טז) הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֙עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃ (יז) וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃ (יח) וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־ה' אֱלֹקֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (פ)

For the Lord your God brings you to a good land, a land of wadis of water, springs and groundwaters that emerge in the valley and the mountain. A land of wheat and barley and grapevine and fig and pomegranate, a land of olives for oil and [date] honey. A land in which you will eat bread without poverty, you will not lack for anything in it, a land whose stones are iron and from whose mountains you will hew copper. And you will eat and be satisfied and bless the Lord your God for the good land that He gave you. Guard yourself lest you forget the Lord your God by not keeping His commandments and laws and ordinances which I command you today. Lest you eat and be satisfied and build good homes and settle. And your cattle and your flocks multiply and silver and gold increase for you and everything that you have increase. And your heart become arrogant and you forget the Lord your God Who took you out of the land of Mitzrayim from the house of bondage. Who leads you in the great and awful wilderness with snake and serpent and scorpion and thirst for there is no water. Who brings forth water for you from the flint rock. Who feeds you man in the wilderness that your fathers did not know in order to afflict you and in order to test you for your ultimate good. And you may say in your heart ‘my strength and the power of my arm made me this wealth.’ And you will remember the Lord your God, that He gives you strength to make wealth in order to uphold His covenant which He swore to your forefathers as on this day.

(א) מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְבָרֵךְ אַחַר אֲכִילַת מָזוֹן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח י) ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה‎ אֱלֹהֶיךָ״

It is a positive Torah-level mitzva to recite a beracha after eating nourishing food, as it is said “And you will eat and be satisfied and bless the Lord your God.”

... זה הכלל כל שתחלתו המוציא מברך אחריו ג' ברכות...

…This is the rule: everything whose beginning [beracha] is ha-motzi lechem min ha-aretz [who brings forth bread from the land] one recites after it three berachot [birkat ha-mazon]…

רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״וְאָכַלְתָּ״ — זוֹ אֲכִילָה, ״וְשָׂבָעְתָּ״ — זוֹ שְׁתִיָּה, וַאֲכִילָה בִּכְזַיִת. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״ — אֲכִילָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂבִיעָה, וְאֵיזוֹ זוֹ — כְּבֵיצָה.

Rabbi Meir reasoned: “And you will eat” – this is eating, “and be satisfied” – this is drinking. And eating is defined as a ke-zayit. But Rabbi Yehuda reasoned: “And you will eat and be satisfied” – eating that is sufficient for satisfaction. And what is this? A ke-beitza (the volume of an egg).

וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתַבְתִּי לָהֶם בַּתּוֹרָה ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְהֵם מְדַקְדְּקִים [עַל] עַצְמָם עַד כְּזַיִת וְעַד כְּבֵיצָה.

And will I not show favor to Israel? For I wrote to them in the Torah “and you will eat and be satisfied and bless the Lord your God,” And they are exacting with themselves [to recite it] to an olive’s worth and to an egg’s worth.

רבינו יונה על הרי”ף ברכות יא: בדפי הרי”ף

ושיעור כדי שביעה אינו בפחות מכביצה

Rabbeinu Yona Berachot 11b (Rif pagination)

The measure of satiety is no less than an egg’s worth.

וְאֵינוֹ חַיָּב מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא אִם כֵּן שָׂבַע שֶׁנֶּאֱמַר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָכַל אֲפִלּוּ כְּזַיִת מְבָרֵךְ אַחֲרָיו:

One is not obligated on a Torah level unless one is satisfied, as it says “And you will eat and be satisfied and recite a beracha” And from the words of the scribes [rabbinically], if one ate even an olive’s worth, he recites a beracha after it.

אָמַר רַב נַחְמָן: מֹשֶׁה תִּקֵּן לְיִשְׂרָאֵל בִּרְכַּת ״הַזָּן״ בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לָהֶם מָן. יְהוֹשֻׁעַ תִּקֵּן לָהֶם בִּרְכַּת הָאָרֶץ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה תִּקְּנוּ ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״. דָּוִד תִּקֵּן ״עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ״, וּשְׁלֹמֹה תִּקֵּן ״עַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ״. ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ כְּנֶגֶד הֲרוּגֵי בֵּיתָר. דְּאָמַר רַב מַתְנָא: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּיתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר לִקְבוּרָה תִּקְנוּ בְּיַבְנֶה ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. ״הַטּוֹב״ — שֶׁלֹּא הִסְרִיחוּ, ״וְהַמֵּטִיב״ — שֶׁנִּיתְּנוּ לִקְבוּרָה.

Rav Nachman said: Moshe enacted for Israel birkat ha-zan [“Who sustains,” the first beracha] at the time that the man descended for them. Yehoshua enacted birkat ha-aretz [the second beracha, over the land] when they entered the land. David and Shelomo enacted boneh Yerushalayim [“Who builds Yerushalayim,” the third beracha]. David enacted [requesting mercy] “over Your people Israel and over Your city Yerushalayim,” and Shelomo enacted “over your great and sacred house [the Temple]. They [the sages] enacted ha-tov ve-hameitiv [“Who is good and does good,” the fourth beracha] in Yavneh, as a response to those killed at Beitar. As Rav Matana said: on the day that those killed at Beitar could be buried, they established ha-tov ve-ha-meitiv in Yavneh, ha-tov, that they did not rot, and ha-meitiv, that they could be buried.

תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִן הַתּוֹרָה? — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ״ — זוֹ בִּרְכַּת ״הַזָּן״, ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ — זוֹ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן, ״עַל הָאָרֶץ״ — זוֹ בִּרְכַּת הָאָרֶץ, ״הַטּוֹבָה״ — זוֹ ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן״. ״אֲשֶׁר נָתַן לָךְ״ — זוֹ ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. ... רַבִּי אוֹמֵר [אֵינוֹ צָרִיךְ]: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ״ — זוֹ בִּרְכַּת הַזָּן, אֲבָל בִּרְכַּת הַזִּמּוּן מִ״גַּדְּלוּ לַה׳ אִתִּי״ נָפְקָא. ״עַל הָאָרֶץ״ — זוֹ בִּרְכַּת הָאָרֶץ, ״הַטּוֹבָה״ — זוֹ ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן״. ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ.

Our rabbis taught [in a baraita]: Whence do we know that birkat ha-mazon is from the Torah? For it is said “And you will eat and be satisfied and bless” This is birkat ha-zan. “The Lord your God” this is birkat ha-zimmun [the prologue invitation to birkat ha-mazon], “over the land” —this is birkat ha-aretz.” The good” — this is boneh Yerushalayim, and so it says “this goodly mountain and the Levanon” (Devarim 3:25). “That He gave to you” This is ha-tov ve-hameitiv…Rabbi [Yehuda Ha-nassi] says: This is unnecessary. “And you will eat and be satisfied and bless” this is birkat ha-zan. But birkat ha-zimmun derives from “Exalt God along with me” (Tehillim 34:4). “Over the land” This is birkat ha-aretz. “The good” this is boneh Yerushalayim. And so it says “this goodly mountain and the Levanon” (Devarim 3:25). Ha-tov ve-hameitiv they enacted in Yavneh.

הא דאמרינן: משה תקן להם ברכת הזן יהושע תקן להם ברכת הארץ וכו'. קשיא לי והא קיימא לן בסמוך דברכות אלו מדאורייתא נינהו. ויש לומר דמטבען הוא שטבעו להם, דאי מדאורייתא אם רצה לאומרה באי זה מטבע שירצה אומרה ואתו משה ויהושע ודוד ושלמה ותקנו להן מטבע לכל אחת ואחת בזמנה... ובודאי דקודם כיבוש הארץ ובנין ירושלם לא היו אומרין כמטבע שאמרו לאחר כיבוש ובנין, וכמו שאין אנו אומרים כאותו מטבע שתקנו דוד ושלמה שאנו מבקשים להחזיר המלכות ולבנות הבית והם היו מבקשין להעמיד המלכות ולהעמיד הבית ולהמשיך שלות הארץ.

That which we say “Moshe enacted for them birkat ha-zan, Yehoshua enacted for them birkat ha-aretz,” etc., is difficult. For we maintain afterwards that these are from the Torah. One can say that their language formula is what they [newly] formulated for them. For if it is on a Torah level, if one wished to say it [each beracha] with any language formula that he wants, he can say it. And Moshe and Yehoshua and David and Shelomo came and enacted for them a formula, for each one [of the berachot] in its time…And certainly prior to the conquest of the land and the building of Jerusalem, they would not say it as the formula that they said after the conquest and building, just as we don’t say the same formula as David and Shelomo enacted, for we request to restore the kingship and to build the Temple and they would ask to preserve the kingship and to preserve the Temple and to continue the tranquility of the land.

וכן אמרו (ברכות מ"ח:) משה תיקן ברכת הזן ויהושע תקן ברכת הארץ ושלמה תקן בונה ירושלים, וכולן אין מטבען תורה אבל נצטוינו מן התורה שנברך אחר אכילתנו כל אחד כפי דעתו ... ובאו הנביאים ותקנו לנו נוסח מתוקן הלשון וצח המליצה ושנינו בו אנחנו עוד כו' ומלכות בית דוד משיחך מהרה תחזירנה למקומה ותבנה ירושלים. כי הענין תקון שלמה ובית דינו והלשון כפי הזמנים יאמר.

…They said regarding birkat ha-mazon which is certainly from the Torah (Berachot 48b): “Moshe enacted birkat ha-zan, Yehoshua enacted birkat ha-aretz, Shelomo enacted boneh Yerushalayim.” For all of them, the formula is not from the Torah. Rather we were commanded from the Torah to recite a beracha after our eating, every person as he chooses …And the prophets came and enacted for us a text with correct language and clear phrasing. And we changed it already in the exile [to say] “and may You swiftly restore the kingship of the house of David your anointed one and build Yerushalayim Your holy city. For Shelomo and his court enacted the idea, but the language is said in accordance with the times.

קשת שובל ” נוסח ברכת המזון” עמ’ 146-147

בברכת הזן המזון הוא חסדו המוחלט של האל, בדומה למן שניתן לנודדים במדבר. בברכת הארץ, לעומת זאת, המזון הוא תוצאה של עבודת האדמה, זהו המזון של יושבי הקבע המתפרנסים מן ה”ארץ”…ראינו את אופייה הפרטיקולארי-לאומי של ברכת הארץ. בהקשר זה נראית ברכת בונה ירושלים כהמשך של ברכת הארץ, וביחד הן מהוות מסע של התקרבות הדרגתית אל המרכז המקודש: ארץ-עיר-מקדש….בונה ירושלים היא, מבחינה רעיונית, פיתוח והרחבה של ברכת הארץ…לברכת הטוב והמטיב קשרים ענפים עם מצב האבלות…ברכת הטוב והמטיב, שנעה בטווח שבין יבנה לביתר, מעניקה פרספקטיה היסטורית לברכות שלפניה….כמתארות מציאות שאבדה, מציאות שאליה שואפים המברכים לחזור…

Keshet Shoval 'The Text of Birkat Ha-mazon,' p. 146-147

In birkat ha-zan the food is God’s absolute lovingkindness, similar to the man that was given to the wanderers in the wilderness. In birkat ha-aretz, in contrast, food is the result of working the land, this is the nourishment of the established settlers who draw livelihood from the ”aretz”….We have seen the particularist-national nature of birkat ha-aretz. In this context, the beracha of boneh Yerushalayim seems like a continuation of birkat ha-aretz, and together they constitute a journey of progressive proximity toward the center of the sacred: land-city-Temple…Boneh Yerushalayim is, from a conceptual perspective, a development and expansion of birkat ha-aretzBirkat ha-tov ve-hameitiv has extensive connections with the state of mourning…Birkat ha-tov ve-hameitiv, which traverses the range between Yavneh and Beitar, grants a historic perspective to the berachot before it…as describing a reality that is lost, a reality to which those reciting the berachot aspire to return…

תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל שֶׁלֹּא אָמַר ״אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה״ בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. נַחוּם הַזָּקֵן אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיִּזְכּוֹר בָּהּ בְּרִית. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיִּזְכּוֹר בָּהּ תּוֹרָה...

We learn in a baraita: Rabbi Eliezer says: whoever did not say “the desirable good and expansive land” in birkat ha-aretz or “the kingship of the house of David” in boneh Yerushalayim did not discharge his obligation. Nachum the elder said: One must mention in it [birkat ha-aretz] berit. Rabbi Yosei said: he must mention in it [birkat ha-aretz] Torah…

ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמר לא הזכיר תורה בארץ מחזירין אותו מה טעם (תהילים ק״ה:מ״ד) ויתן להם ארצות גוים מפני מה בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו. ר' בא בר' אחא בשם רבי אם לא הזכיר ברית בארץ או שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו.

Rabbi Simon in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi said: If he didn’t mention Torah in [birkat] ha-aretz, we make him go back [and repeat it]. What is the reason? “And He gave them the lands of the nations” [Tehillim 105:44]. Why? “In order that they keep His ordinances and guard His teachings” [Tehillim 105:45] R’ Ba son of R’ Acha in the name of Rabbi [Yehuda Ha-nassi]: If he didn’t mention berit in ha-aretz or didn’t mention the kingship of the house of David in boneh Yerushalayim, we make him go back.

צריך שיזכור בה ברית – בברכת הארץ שעל ידי ברית נתנה לאברהם בפרשת מילה (בראשית י״ז:ח׳) ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך:

He must mention in it: In birkat ha-aretz. For by virtue of the berit, it [the land] was given to Avraham in the portion about circumcision: “And I will give to you and to your seed after you the land of your sojourning” Bereishit 17).

...דברה"מ (דנהי דברכת המזון) דאורייתא המטבע שלה הוא דרבנן וכיון שאינו משנה אלא מטבע שהיא מדרבנן איפשר דיצא אבל ... כ"כ בהדיא בירושלמי ספ"ק דברכות אם לא הזכיר תורה בארץ מחזירין אותו אם לא הזכיר ברית בארץ או שלא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו :

…For given that birkat ha-mazon is on a Torah level, its formula is rabbinic and since he only changed the rabbinic formula, it is possible that he discharged his obligation [even when omitting mention of berit or Torah], but…It is written explicitly in the Yerushalmi at the end of the first chapter of Berachot, “If he didn’t mention Torah in ha-aretz, we make him go back…

סדור רב סעדיה גאון, ברכת הארץ מתוך ברכת המזון

נודה לך ה’ אלקינו כי הנחלתנו ארץ חמדה טובה ורחבה ברית ותורה חיים ומזון ועל כולם אנו מודים לך ומברכים את שמך הגדול והקדוש לעולם ועד ברוך אתה ה’ על הארץ ועל המזון.

Siddur Rav Sa'adya Ga'on, Birkat Ha-aretz from Birkat Ha-mazon

We give thanks to You, Lord our God, for your granting us a desirable, good, and expansive land, berit and Torah, life and nourishment, and for all of them we thank you and bless Your great and sacred name forever and ever. Blessed are You Lord for the land and for the nourishment.

(ג) נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין, וְחַיָּבִין בִּתְפִלָּה וּבִמְזוּזָה, וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן:

Women and bondsmen and minors are exempt from reciting Shema and from tefillin and obligated in prayer and in mezuza and in birkat ha-mazon.

גמ’ …וברכת המזון דכתיב [שם ח י] ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלקיך. תמן תנינן כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבים והנשים פטורות וכל מ”ע [=מצות עשה] שלא הזמן גרמא אחד אנשים ואחד נשים חייבין…

“And birkat ha-mazon” as it is written “And you shall eat and be satisfied and bless the Lord your God.” There we learn: every positive time-bound mitzva, men are obligated and women are exempt, and every positive mitzva that is not time-bound, both men and women are obligated…

וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְתֵימָא הוֹאִיל וּכְתִיב ״בְּתֵת ה׳ לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ״, כְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא דָּמֵי — קָמַשְׁמַע לַן.

“And in birkat ha-mazon” – that is obvious! What might you have said? Since it is written “When God gives you in the evening meat to eat and bread in the morning to satiety” (Shemot 16:8), it [birkat ha-mazon] is similar to a positive time-bound commandment. It [the mishna] teaches us [otherwise].

דְּאָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: לֹא אָמַר בְּרִית וְתוֹרָה וּמַלְכוּת — יָצָא. בְּרִית — לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּנָשִׁים. תּוֹרָה וּמַלְכוּת — לְפִי שֶׁאֵינָן לֹא בְּנָשִׁים וְלֹא בַּעֲבָדִים.

For Rav Chananel said Rav said: One who didn’t say berit or Torah or kingship discharged his obligation [in birkat ha-mazon]. Berit, because it doesn’t apply to women, Torah and kingship, because it doesn’t apply to women or to bondsmen.

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: נָשִׁים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, דְאוֹרָיְיתָא אוֹ דְּרַבָּנַן?

Ravina said to Rava: Women in birkat ha-mazon, is it from the Torah or rabbinic?

נשים בברכת המזון דאורייתא – דכתיב ואכלת ושבעת (דברים ח׳:י׳) והוה ליה מצות עשה שאין הזמן גרמא:

Women in birkat ha-mazon, is it from the Torah- as it is written “And you will eat and be satisfied” and it is a positive commandment that is not time-bound.

(נה) אַךְ־בְּגוֹרָ֕ל יֵחָלֵ֖ק אֶת־הָאָ֑רֶץ לִשְׁמ֥וֹת מַטּוֹת־אֲבֹתָ֖ם יִנְחָֽלוּ׃
(55) The land, moreover, is to be apportioned by lot; and the allotment shall be made according to the listings of their ancestral tribes.
או דרבנן – דכתיב על הארץ הטובה אשר נתן לך (שם) והארץ לא נתנה לנקבות להתחלק ואי משום בנות צלפחד חלק אביהם הם דנטלו שהיה מיוצאי מצרים:

Or is it rabbinic? As it is written “for the good land that he gave you,” and the land was not [initially] given to females to apportion. If [you would question this] because of the daughters of Tzelofchad, it was their father’s portion that they took, for he was among those who left Egypt.

(ט) וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ (י) וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י ה' וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ ה' אֱלֹקֶ֔יךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י ה' אֱלֹקֶֽיךָ׃ (יא) וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכָל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ ה' אֱלֹקֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃ (ס)

‘And He brought us to this place and gave us this land, a land flowing with milk and honey. And now behold I have brought the first fruit of the land that God gave to me.’ And place it before the Lord your God and bow down before the Lord your God.

... וְהָאִשָּׁה וְטֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין, שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר (דברים כ״ו:י׳) אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה':

…And the woman and the person of unclear gender and the androgynous person bring [bikkurim] and don’t recite [mikra bikkurim], for they cannot say “that God gave to me.”

(טו) הַשְׁקִיפָה֩ מִמְּע֨וֹן קָדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ (ס)

Look out from Your holy dwelling from the sky and bless Your people, Israel, and the ground that you gave us as you swore to our forefathers, a land flowing with milk and honey.

(יד) מִכָּאן אָמְרוּ, יִשְׂרָאֵל וּמַמְזֵרִים מִתְוַדִּים, אֲבָל לֹא גֵרִים וְלֹא עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים, שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף לֹא כֹהֲנִים וּלְוִיִּם, שֶׁלֹּא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יֵשׁ לָהֶם עָרֵי מִגְרָשׁ:

From here they said: Israelites and mamzerim recite viduy [ma’aser] but not converts and not freed bondsmen, for they don’t have a portion in the land. Rabbi Meir says: Not even Kohanim or Levi’im, for they did not take a portion of the land. Rabbi Yosei said: They have the Levite cities.

נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן - פי' הקונטרס דסלקא דעתך דלא מחייבי מדאורייתא משום דכתיב על הארץ הטובה ונשים לא נטלו חלק בארץ ומה שנטלו בנות צלפחד חלק אביהם נטלו. ותימה כהנים ולוים נמי תבעי שהרי לא נטלו חלק בארץ...

“Women in birkat ha-mazon, is it from the Torah or rabbinic?”- Rashi explained that you might have thought they were not obligated on a Torah level because it is written “for the good land” and women did not take a portion of the land, and what the daughters of Tzelofchad took was the portion of their father. And this is questionable because then you should also ask about Kohanim and Levi’im, for they did not take a portion of the land…

…דנשים הויין בכלל זרע אברהם ונכללים בדין א”י [=ארץ ישראל] מוחזקת היא מאבותינו, והרי הן בכלל הבטחת ה’ לאברהם אבינו “לך אתננה ולזרעך”. ויסוד הדין דנשים אינן נוטלות חלק בארץ הוא משום דלאו בני כיבוש נינהו, ואינן בכלל ירושה וישיבה….ומבואר שברכהמ”ז [=שברכת המזון] תלויה בדין זכייה מאברהם אבינו, ובדין א”י [=ארץ ישראל] מוחזקת היא מאבותינו, וכדין וידוי מעשר. וע”כ ס”ל [ועל כורחך סבירא להו] להתוס[פות] דמצד נטילת חלק בא”י [=בארץ ישראל] נשים מברכות ברכהמ”ז [=ברכת המזון], משום שאע”פ [=שאף על פי] שלא נטלו נשים חלק בארץ היינו רק שנתמעטו מדין זכייה מדין ירושה וישיבה, ומ”מ [ומכל מקום] הרי הן בכלל דין זכייה בא”י [בארץ ישראל] שמוחזקת לנו מאבותינו…

…For women are included in the seed of Avraham and are included in the law that the Land of Israel is in our domain from our forefathers, and behold they [women] are included in the promise of God to Avraham Avinu “To you I will give it and to your descendants.” And the basis of the law that women do not take a portion of the land is because they are not those who conquer [militarily], and they are not included in the [obligation] of inheriting it and settling it…It is explained that birkat ha-mazon depends on the law of acquiring it through Avraham Avinu, and in the law that the Land of Israel is in our domain from our forefathers, and like the law of viduy ma’aser. And one must say that Tosafot thought that from the perspective of taking a portion of the land of Israel, women do recite the beracha of birkat ha-mazon, since even though the women didn’t take a portion of the land, that is solely with respect to them not being included in the law of acquiring it based on the law of inheriting it and settling it. And in any case they are included in the law of acquiring the Land of Israel as our domain from our forefathers…

תשובות הגאונים – שערי תשובה סימן שמה

רבנו החסיד ז”ל אשה לא תברך ברכ[ת] המזון להוציא אחרים ידי חובתן אע”פי [אף על פי] שהיא מחוייבת…דעיקר חיובה שצריך לכלול המברך הברית עם התורה והיאך תברך על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו אבל לעצמה מחוייבת…וכשתברך תדלג הברית והתורה

Teshuvot Ha-ge’onim, Sha’arei Teshuva 345

Rabbenu He-chasid: A woman may not recite birkat ha-mazon to discharge the obligation for others, even though she is obligated…for its primary obligation is that the person reciting it needs to include the berit with the Torah. And how can she recite the beracha “on your berit that you sealed in our flesh and on your Torah that you taught us”? But for herself, she is obligated…and when she recites the beracha, she should skip over the berit and the Torah.

תוספות ר”י סירליאון, ברכות כ:

ואם היינו מפרשים טעמא דהכא דמיבעיא ליה בנשים משום דאמר לקמן בפ[רק] ג’ שאכלו אם לא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא, והשתא קא מיבעיא ליה כיון דלא הוו מצי למימר ברית ותורה הוו מדרבנן או דילמא היינו דוקא באנשים שהם בני ברית ותורה, אבל נשים לא שייך בהו והוו דאורייתא, ולית ליה הך דרב דאמר יצא לפי שאינה בנשים. וצ”ע

Tosafot Rav Yehuda Sirleon, Berachot 20b

If we were to explain the rationale here, that he [Ravina] asks him [Rava] regarding women because it says later on in the chapter ‘Three who Ate” if he didn’t mention berit and Torah in birkat ha-mazon, he did not discharge his obligation. Now he asks since they [women] would not be able to say berit and Torah, are they [obligated] rabbinically, or perhaps is it specifically regarding men [the those mentions are required] for they have berit mila and the Torah, but women it is not applicable to them and they are thus [obligated] from the Torah. And he [Ravina] does not hold by this [statement] of Rav who said “he [who omits their mention] discharges his obligation since it does not apply to women. And this requires study.

(ג) אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפי' אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו: הגה ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו [כל בו]:

If one did not mention berit and Torah in birkat ha-aretz, even if he only left out one of them, we make him go back. Rema: and women and bondsmen do not say berit and Torah, for women are not benei berit [included in the covenant of circumcision] and bondsmen are not included in Torah.

וגם על הנשים יש לדון שאין נקרא אדם אלא כשיש לו אשה (יבמות סג.) הוי ליה זכר ונקבה גוף אחד ושפיר מציא למימר על בריתך שחתמת בבשרנו:

Even regarding woman there is room to discuss [mention of berit], for one is not called a man unless he has a wife (Yevamot 63a) male and female are one flesh, and they [women] well could say “for Your covenant which You sealed in our flesh.”

בית הבחירה למאירי ברכות מח:

ונשים יש אומ’ שאין מזכירות ברית ותורה…ולדעתנו אף הנשים אומרות כן מידי דהוה אברכת הארץ אף על פי שאין להם חלק בארץ שהרי בכלל ישראל הם ועל ישראל הן אומרות כך.

Beit Ha-bechira, Berachot 48b

There are those who say that women don’t mention berit and Torah…and in our opinion, even women say this as in birkat ha-aretz, where they say it, even though they do not have a portion in the land, for they are a part of [am] Yisrael.

בימינו נהגו הנשים לומר ג”כ [=גם כן] על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו וכו’ והכוונה על ברית הזכרים שחתמת בבשרנו וכן תורתך שלמדתנו על למוד הזכרים שבזכות התורה והברית נחלו ישראל את הארץ ועוד שגם הנשים צריכות ללמוד מצות שלהן לידע היאך לעשותן כמ”ש [=כמו שכתבתי] בסי[מן] מ”ז:

In our day women are accustomed also to say “on Your covenant which You sealed in our flesh and on the Torah which You taught us” etc., and the intention is for the circumcision of the males that You sealed in our flesh and similarly Your Torah that You taught us refers to the learning of males, for by merit of the Torah and circumcision, Israel received the land. Furthermore that also women need to learn their mitzvot, to know how to do them (as I wrote in 47).

…דנשים מברכו[ת] ברכת התורה משום דחייבות ללמוד מצו[ת] שלהם…ואמרינן כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים א”כ [=אם כן] למה לא יאמרו על תורתך שלמדתנו ועוד אמרי בע”א ד’ כ”ח ע”א … איתתא כמאן דמהילי דמי…וא”כ [=ואם כן] אפשר דעל בריתך שחתמת בבשרינו יכולין לומר דכמאן דמהילי דמי

For women recite the berachot of birkat Ha-Torah because they are obligated to study their mitzvot…nd we say “thus you will say to beit Ya’akov”—those are the women. If so, why should they [women] not say “on Your Torah that You taught us?” And furthermore they say in Avoda Zara 28a [27b]……A woman is similar to one who is circumcised…And if so, it is possible that “on Your covenant that You sealed in our flesh” they [women] can say, as those who are similar to one who is circumcised.

דאשה כמאן דמהילא דמיא

A woman is similar to one who is circumcised

ולענין פסק הלכה לא קיי”ל [=קיימא לן] כרבינא ... אלא כרבא דאמר ליה דאורייתא. חדא דרבא רביה דרבינא. דאמרינן לעיל וחייבין בברכת המזון פשיטא ואהדרי[נן] מהו דתימא הואיל וכתיב בתת ה’ לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר מ”ע [=מצות עשה] שהזמן גרמא היא קמ”ל [=קא משמע לן] אלמא מלתא דפשיטותא היא לכולהו דחייבות דאורייתא…

Regarding the matter of a halachic ruling, we do not follow Ravina…For we said above “And in birkat ha-mazon” – that is obvious! And we respond: What might you have said? Since it is written “When God gives you in the evening meat to eat and bread in the morning to satiety” (Shemot 16:8), it [birkat ha-mazon] is similar to a positive time-bound commandment. It [the mishna] teaches us [otherwise]. Therefore, it is a simple matter to all of them that women are obligated from the Torah…

רבינו יונה על הרי”ף ברכות יא: בדפי הרי”ף

…ומאי דאמרי[נן] דנשים חייבות בברכת המזון חיובא דרבנן הוא…

Rabbeinu Yona Berachot 11b (Rif pagination)

…That which we say, that women are obligated in birkat ha-mazon, this obligation is rabbinic…

(א) נָשִׁים וַעֲבָדִים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְסָפֵק יֵשׁ בַּדָּבָר אִם הֵן חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה לְפִי שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהּ זְמַן אוֹ אֵינָם חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה.

Women and bondsmen are obligated in birkat ha-mazon, and there is a doubt as to whether they are obligated from the Torah, because it has no set time, or whether they are not obligated from the Torah…

נשים חייבות בברכת המזון וספק הוא אם הן חייבים מדאורייתא ומוציאות את האנשים או אם אינן חייבות אלא מדרבנן ואינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן

Women are obligated in birkat ha-mazon, and it is a matter of doubt if they are obligated from the Torah and discharge the obligations of men or if they are only obligated on a rabbinic level and only discharge the obligation of someone whose obligation is only rabbinic.

אכל ואינו יודע אם בירך ברכת המזון אם לאו צריך לברך מספק מפני שהיא מן התורה:

One who ate and does not know whether he recited birkat ha-mazon or not, needs to recite it out of doubt because it is [obligatory] from the Torah.

צריך לברך מספק. ואשה כה”ג י”ל דא”צ [=כי האי גוונא יש לומר דאינה צריכה] לברך. דלגבי דאורייתא הוי ס”ס [=ספק ספיקא]. ס’ [=ספק] אין חייבות. ס’ [=ספק] ברכה. ולגבי דרבנן הוי חד ס’ [= ספקיא] שמא בירכה ולקולא.

One needs to recite it out of doubt. A woman in this situation, one can say that she does not need to recite it. For regarding a Torah-level obligation, it is a compound doubt. A doubt as to whether women are obligated. And a doubt as to whether she already recited it. Regarding a rabbinic-level obligation, it is a single doubt as to whether she already recited it, and we are lenient.

מכל מקום אם אכלו כדי שביעה ונסתפקו אם ברכו הוי ליה ספק דאוריתא וצריכין לברך…אבל באכלו כדי שביעה א”ל [=אין לומר] ספק ספיקא שמא פטורין מדאורייתא דאיבעיא דלא נפשט אינו נכנס בגדר ספק.

In any case, if they [women] ate to satiety and were in doubt as to whether they had recited birkat ha-mazon, it is a doubt in a Torah-level obligation and they need to recite birkat ha-mazon… but if they ate to satiety it is not a compound doubt, [based on] the possibility that they are exempt on a Torah level, for an unresolved question is not considered a doubt.

ראשון לציון ברכות כ:

ולענין הלכה לכתחלה חיישי[נן] לספק דאורייתא ודיעבד אם ברכו לאחרים יצאו ולא זו אף זו דאם נסתפקו אם ברכו אם לא דצריכין לחזור ולברך כי הנה רבו הפוסקים דהוי דאורייתא רבינו האיי גאון ובה”ג והרי”ף ז”ל והרמב”ן והרשב”א והר”ן בהוכחות מוכיחות דמדאורייתא. והכי נראה שהיא דעת חכמי לוניל. והגם דהרמב”ם והרז”ה והרא”ש והתוספות ז”ל פסקו דבספיקא קיימא כיון דרבים הם הפוסקים דאורייתא כוותייהו עבדינן ועוד דכל הגאונים קיימי הכי כותייהו פסקינן כל דיעבד:

Rishon Le-Tzion Berachot 20b

In the matter of ideal halacha, we are concerned about a doubt on a Torah level. After the fact, if they recited birkat ha-mazon on behalf of others, they discharged their obligation. And not just this but that – for if they are in doubt as to whether they recited birkat ha-mazon or not, they need to go back and recite it. For many authorities rule that it is a Torah-level obligation: Rabbeinu Hai Ga’on, and Behag, and Rif, and Ramban, and Rashba, and Ran with solid proofs that it is from the Torah. And thus seems to be the opinion of the sages of Lunel. And also Rambam and Razah and Rosh and Tosafot ruled that in a case of doubt, we hold that since many authorities rule that it is a Torah-level obligation, we practice according to them, and furthermore, since all the Ge’onim held thus, we always rule like them after the fact.

... לענין אשה שנסתפקה אם בירכה ודע דאף דמשו”ע [=דמשלחן ערוך] משמע שהחזיק בדעת הרמב”ם והרא”ש והמאור והריא”ז וסייעתם דנשים בבהמ”ז [=בברכת המזון] ספק הוא אם חייבות מדאורייתא …מ”מ [=מכל מקום] לא ברירא כולי האי ויש הרבה מגדולי הראשונים דס”ל [=דסבירא להו] דהם חייבות ודאי מדאורייתא…וע”כ נלענ”ד [=ועל כן נראה לפי עניות דעתי] דהסומך ע”ד [=על דעת] השערי אפרים ושארי אחרונים המצריכין להאשה לחזור ולברך לא הפסיד דבלא”ה [=דבלאו הכי] דעת הראשונים הנ”ל דחייבת בודאי מדאורייתא

… In the matter of a woman who is in doubt whether she recited birkat ha-mazon. Know that even according to the Shulchan Aruch, where it is implied that he followed the opinion of Rambam and Rosh and the Ma’or and Riaz and their faction, that it is a matter of doubt whether women are obligated in birkat ha-mazon on a Torah level… in any case, it is not entirely clear, and there are many major early authorities who maintain that they are certainly obligated on a Torah level… Therefore, it seems in my humble opinion that one who relies on the opinion of the Sha’arei Efraim and the other later authorities who require the woman go back and recite birkat ha-mazon has not lost out, for even without this there is the opinion of those early authorities that she is certainly obligated on a Torah level.

א”ל רבינא לרבא: נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן? למאי נפקא מינה? לאפוקי רבים ידי חובתן. אי אמרת (בשלמא) דאורייתא, אתי דאורייתא ומפיק דאורייתא. (אלא אי) אמרת דרבנן, הוי שאינו מחוייב בדבר, ו”כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן” [משנה ר”ה ג:ח]. מאי?

Ravina said to Rava: Women in birkat ha-mazon – [is their obligation] on a Torah level or rabbinic? What is the practical implication? To discharge the obligation of the masses. If you say it is a Torah-level obligation, one [person with] a Torah-level obligation comes and discharges [another’s] Torah-level obligation. But if you say it is rabbinic, that is, he is not obligated in the matter, and “anyone who is not obligated in a matter cannot discharge the obligation of the masses.” [Mishna Rosh Ha-shana 3:8]. What [is the halacha]?

הוי ספיקא דדינא וזהו גם דעת הרמב”ם בפ”ה ע”ש [=בפרק ה עיין שם] וכן פסק רבינו הב”י בסעיף א’ ולכן אינן מוציאות אלא מי שחיובו מדרבנן כמו אשה וקטן

The halacha is in doubt, and this is also the opinion of Rambam in chapter 5, and thus ruled Rabbeinu the Beit Yosef in se’if 1, and therefore they only discharge the obligation of someone whose obligation is rabbinic, such as a woman or a minor.

…ברכת מזונא, דאי בעי אכיל אי בעי לא אכיל, אין מחזירין אותו. אלא מעתה, שבתות וימים טובים דלא סגי דלא אכיל, הכי נמי דאי טעי הדר! אמר ליה: אין….

Birkat ha-mazon, when if he wants, he eats and if he wants, he doesn’t eat – we do not make him go back. But according to that, on Shabbatot and Yamim Tovim, when it is not possible not to eat, there too, if he erred, he goes back! He said to him, yes…

שו”ת רבי עקיבא איגר מהדורא קמא א

…והרי מצות עונג הוא בכלל מצות עשה דעצרת תהיה לכם… וא”כ [=ואם כן] לא תהא מצוה זו עדיפא מכל מ”ע שהז”ג [=מצות עשה שהזמן גרמא] שנשים פטורות, ומה דאשה מחוייבת במצוה די”ט [=דיום טוב] הוא רק בלא תעשה דלא תעשה כל מלאכה, אבל לא במצות עשה דיו”ט [=דיום טוב], … וכיון דאינה במצות תענוג מותרת להתענות, וממילא אם שכחה להזכיר של יו”ט [=יום טוב] בבהמ”ז ]=בברכת המזון[ א”צ [=אינה צריכה] לחזור ולברך, דהוי י”ט [=יום טוב] גבי דידהו כמו ר”ח [=ראש חודש] לגבי דידן. זולת בליל א’ דפסח דמחוייבות במצה מהקישא דכל שישנו בבל תאכל חמץ, וכן בשבת אם שכחה לומר רצה, דכיון דמחוייבת במ”ע [=במצות עשה] דקידוש מהקישא דזכור ושמור מחוייבת ג”כ [=גם כן] בכל מ”ע [=מצות עשה] דשבת…

Responsa of Rabbi Akiva Eiger, Mahadura Kama 1

…For the mitzva of oneg is included in the positive mitzva of “it will be a convocation for you”…If so, this mitzva should not be preferred over every positive time-bound mitzva, from which women are exempt. A woman’s obligation in the mitzva of Yom Tov is only in the negative mitzva of “do not perform any labor,” but not in the positive mitzva of Yom Tov,… and since she is not [obligated in] the mitzva of pleasure, she is permitted to fast, and certainly if she forgot to mention [ya’aleh ve-yavo] of Yom Tov in birkat ha-mazon, she does not need to go back and recite birkat ha-mazon, because Yom Tov for them [women] is like Rosh Chodesh for us [men]. Except for the first night of Pesach, when she is obligated in matza from an analogy [hekesh] to all who are included in the prohibition against eating chametz, and similarly on Shabbat if she forgot to say “retzeh,” since she is obligated in the positive mitzva of kiddush from the analogy of “zachor” [remember] and “shamor” [keep], she is also obligated in all the positive mitzvot of Shabbat…

והנשים לעולם אינם חוזרים אפילו בשבת וליל יו”ט [=יום טוב] א’ דפסח וסוכות ואע”ג [=ואף על גב] דחייבין לאכול מצה כיון דיש ספק אם חייבין בבהמ”ז מה”ת [=בברכת המזון מן התורה]…

Women never go back [and repeat birkat ha-mazon], even on Shabbat and the first night of Pesach and Sukkot, and even though they are obligated to eat matza, since there is a doubt whether they are obligated in birkat ha-mazon on a Torah level…

Rav Yehuda H. Henkin “A Generation That Knew Not Yosef”: Remembering a Gadol Hador on His Thirtieth Yahrzeit.' The Jewish Press, September 2003

He [Rav yosef Eliyahu Henkin] was recognized as a gadol hador without being a rosh yeshiva with disciples to praise him. Among many personal memories I have of him…is that in birkat hamazon his wife read the “harachaman” section out loud, and he answered amen. Why? To give her “nachat ruach” (satisfaction).

© DERACHEHA: WOMEN AND MITZVOT 2020