כד) שם. טעה ולא הזכיר של יו"ט וכו'. משמע דבכל יו"ט חייב לאכול פת. אמנם התו' בסוכה דכ"ז ע"א ד"ה אי בעי אכיל כתבו דאין חיוב לאכול פת אלא דוקא בליל יום ראשון של פסח ובליל יו"ט ראשון של סוכות דילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות. אבל בשאר יו"ט אין חובה לאכול פת. ואם טעה ולא הזכיר של יו"ט בבהמ"ז אינו חוזר יעו"ש. וכ"כ הרשב"א. והביאו ב"י. וכ"כ הסמ"ק וא"ז. וכ"כ מהר"ם ריקאנטי בתשו' סי' ל"ג כשם הר' אפרים. והביאו שכנה"ג בהגב"י אות י"ב. וכ"כ הרב משה ידבר סי' א' דאין לחזור ביו"ט משום דהוי פלוגתא דרבוותא וסב"ל חוץ מליל א' של פסח וליל א' דסוכות ואף דבהמ"ז דאורייתא וספיקו להחמיר שאני הכא דמה"ת נפטר במה שבירך והזכרת מעין המאורע מדבריהם יעו"ש. והביאו החס"ל אות ו'. וכ"פ בן א"ח פ' חקת אות כ"א. ולפ"ז מי שטעה ולא הזכיר של יו"ט בשאר יו"ט חוץ מליל א' דפסח וסוכות הוי דינו כסעי' ז' דאינו אומר ברכת אשר נתן וכו'. בשם ומלכות ואם התחיל בהטוב והמטיב אינו חוזר יעו"ש. והנשים לעולם אינם חוזרים אפילו בשבת וליל יו"ט א' דפסח וסוכות ואע"ג דחייבין לאכול מצה כיון דיש ספק אם חייבין בבהמ"ז מה"ת כמ"ש לעיל סי' קפ"ו יעו"ש. אין לחזור אלא לעולם הוי דינם כסעיף ז':