מבוסס על דף מאת: שלומי פרלמוטר, רננה פילזר, בית מדרש אלול (אתר מדרשת)
עשרת הדיברות
(א) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. (ב) אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. (ג) לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. (ד) לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲו ֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי. (ה) וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו ֹתָי. (ו)
הבנה: "אלהים אחרים" - למה הכוונה?
נסו לזהות, כמה פרשנויות שונות ל"אלהים אחרים" קיימות בקטע מהמכילתא?
טיפ: חשבו - על איזו שאלה כל אחד מהדרשנים עונה? מה בפסוק מטריד/מניע אותו? (על איזה "וו" בפסוק הוא תולה את ה"מעיל" שלו?)
מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, מסכתא דבחודש, פרשה ו'
מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, מסכתא דבחודש, פרשה ו'
לא יהיה לך אלהים אחרים. למה נאמר? לפי שנאמר, "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", אין לי אלא שלא יעשה. העשוי כבר, מנין שלא יקיים? תלמוד לומר: "לא יהיה לך אלהים אחרים".
אלהים אחרים, וכי אלוהות הן? והלא כבר נאמר, "ונתון את אלוהיהם באש כי לא אלהים המה" (ישעיה לז:יט) ומה תלמוד לומר "אלהים אחרים"? אלא שאחרים קוראין אותם אלוהות.
דבר אחר אלהים אחרים, שהם מאחרין את הטובה מלבוא לעולם. דבר אחר אלוהים אחרים, שהן עושים את עובדיהם אחרים. דבר אחר אלהים אחרים, שהם אחרים לעובדיהם. וכן הוא אומר: "הן יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו" (שם מז:ז).
רבי אליעזר אומר, אלהים אחרים, שהם מחדשים להם אלהות בכל יום. הא כיצד? היה לו של זהב ונצרך לו, עשאו של כסף. <היה לו של כסף> ונצרך לו, עשאו של נחושת. ונצרך לו, עשאו של ברזל או מעופרת, וכן הוא אומר חדשים מקרוב באו. רבי יצחק אומר, אילו נפרט להם כל שם עבודה זרה, לא היה מספיק להם כל העורות שבעולם. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: בוא וראה, לשון שתפסה תורה למולך, כל שתמליכנו עליך אפילו קיסם אחד או חרס. רבי אומר, אלהים אחרים, שהם אחרונים למי שהוא אחרון במעשים, ומי הוא אחרון במעשים, מי שקורא אותם אלוהות.
דיון - קראו את הפסוקים הבאים מספר שמות, ואת המדרש מן המכילתא.
"לא תעשון אִתִי" - מה ההבדל בין שלושת הפירושים לפסוק?
נסו לתרגם את המילים "לא תעשון אתי" לאנגלית לפי כל אחד מהפירושים - האם זה עוזר לעמוד על ההבדלים?
(יח) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה, כֹּה תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן-הַשָּׁמַיִם, דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. (יט) לֹא תַעֲשׂוּן, אִתִּי: אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. (כ) מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ, אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ; בְּכָל מָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ.
מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, מסכתא דבחודש, פרשה י'
מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, מסכתא דבחדש, פרשה י'
לא תעשון אתי. רבי ישמעאל אומר, לא תעשון דמות שמשי המשמשין לפני במרום, לא דמות מלאכים ולא דמות אופנים ולא דמות כרובים.
ר' נתן אומר, לא תעשון אותי, שלא תאמר, עושה אני לו כמין דמות ואשתחווה לו, ת"ל לא תעשון אותי, וכתיב "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד:טו) כי לא ראיתם כל תמונה.
רבי עקיבא אומר, לא תעשון אתי, שלא תנהגו בי כדרך שאחרים מנהגין ביראותיהן, שכשהטובה באה עליהן הם מכבדין אלוהיהם שנאמר "על כן יזבח לחרמו" וגו' ( חבקוק א: טז) וכשהפורענות באה עליהן, הם מקללים את אלוהיהם, שנאמר "והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלוהיו" (ישעיה ח:כא) אבל אתם, אם הבאתי עליכם את הטובה, תנו הודאה, הבאתי עליכם את הייסורין, תנו הודאה.
לפניכם שתי תמונות מתוך האתר: Lego Brick Testament - האם הפרשנות שלהם מוסיפה משהו חדש שלא ראיתם במדרשים שלמדתם עד כה?
