Click here here to view analysis of these sources and additional features on Deracheha: womenandmitzvot.org

וחכמים אומרים נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן:

The Sages said: The prophets among them established that Israel should recite it [Hallel] at every season, and upon every trouble that does not come upon them [a euphemism for the reverse], then when they are redeemed, they recite it upon their redemption.

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב (הראשון) של עצרת ובגולה עשרים ואחד תשעה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת

Rabbi Yochanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: An individual recites the complete Hallel on 18 days [throughout the year] – the eight days of Chag [Sukkot and Shemini Atzeret], eight days of Chanuka, the first festive day of Pesach, and the festival of Atzeret (Shavuot). And in the diaspora, 21 days – the nine days of Chag, eight days of Chanuka, the first two festive days of Pesach, and the two festive days of Atzeret.

אנן מאי טעמא אמרינן האי משום שיש בו חמשה דברים הללו יציאת מצרים קריעת ים סוף ומתן תורה ותחיית המתים וחבלו של משיח

Us, why do we say these [specific Tehillim in Hallel]? Because they include these five things: the exodus from Egypt, the splitting of the Red Sea, the giving of the Torah, the resurrection of the dead, and the birthpangs of Mashiach.

מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין...

One for whom a bondsman or a woman or a minor recites [Hallel]–he repeats what they say after them…

מתני' מקרין אותו - כך היו נוהגין אחד קורא את ההלל ומוציא את הרבים ואם היה עבד או אשה או קטן הואיל ואין מחויב בדבר אין מוציא את המחויב מידי חובתו הלכך עונה אחריו כל מה שהוא אומר:

They recite it for him – They practiced thus: one would read Hallel and discharge the obligation for the many. If [the reader] was a slave or woman or minor, since they are not obligated in the matter, they cannot discharge the obligation of those who are obligated. Therefore, he would repeat after him [or her, word for word] everything that he said.

(ב) הלל - ...ומבואר עוד בש"ס סוכה ל"ח ובפוסקים דנשים פטורות מהלל ומשום דהיא מצוה שהזמן גרמא... ודע דפשוט דעכ"פ היא עצמה יכולה לקרות הלל ולברך אע"פ שאינה מחוייבת וכמו בכל מ"ע שהזמן גרמא שמדקדקות ע"ע ומברכות.

(2) Hallel - ...It is further explained in Sukka 38 and in the halachic authorities that women are exempt from Hallel since it is a positive time-bound mitzva… Know that it is clear that, in any case, she [a woman] herself can recite Hallel and recite a beracha over it even though she is not obligated, as with all positive time-bound mitzvot where they [women] are meticulous and recite a beracha.

(ה) וקורין ההלל. ...נשים פטורות מכל הלל מפני שהיא מ"ע שהז"ג

(5) ...Women are exempt from every Hallel because it is a positive, time-bound commandment.

מי שהיה עבד ואשה. משמע כאן דאשה פטורה מהלל דסוכות וכן דעצרת וטעמא משום דמצוה שהזמן גרמא היא אע"ג דבהלל דלילי פסחים משמע בפרק ערבי פסחים (פסחים דף קח.) דמחייבי בד' כוסות ומסתמא לא תיקנו ד' כוסות אלא כדי לומר עליהם הלל ואגדה שאני הלל דפסח דעל הנס בא ואף הן היו באותו הנס אבל כאן לא על הנס אמור:

This indicates that a woman is exempt from Hallel on Sukkot and Shavuot, because it is a [positive] time-bound mitzva. Yet regarding Hallel on Pesach nights, Pesachim 108a indicates that women are obligated in the four cups [of wine], and presumably the four cups were established specifically so we could say Hallel and the Hagadda over them. Hallel on Pesach is different because it is on the miracle, and they too [women] were part of that miracle, but here [on other festivals] it is not recited because of a miracle.

ר”ן פסחים כו: בדפי הרי”ף

אבל רבינו האי גאון ז”ל כתב בתשובה שאין מברכין על הלל שבלילי פסחים לגמור את ההלל שאין אנו קוראין אותו בתורת קורין אלא בתורת אומר שירה…

Ran Pesachim 26b

But our Rabbi, Hai Gaon z”l, wrote in a responsa that one does not recite a beracha on the Hallel of the night of Pesach “to complete Hallel” because we do not read it in the mode of “reading” but rather in the mode of “song” …

Rabbanit Sally Mayer 'Hallel: The Song of the Seder'

We do not introduce it with a blessing, which would bespeak the formal establishment of a mitzvah, a commandment, because we are spontaneously reacting to a miracle that has just occurred before us. We need not stand, we do not have time to go to the synagogue; elated by our good fortune, we cannot help but sing to thank God for the miracle He has just performed. Even the meal seems in consonance with this Hallel, as though it is the champagne brought out to celebrate the joy of victory. The Hallel of the Seder thus reflects the character of the entire holiday of Passover… Hallel celebrates that moment when we personally leave Egypt…

תורת רפאל או”ח עה

…דביו”ט [=דביום טוב] א’ של פסח אומרים הלל משום נס ג”כ [=גם כן] ולא משום יו”ט [=יום טוב] לבד…וא”כ [=ואם כן] נראה דגם ביו”ט [=דביום טוב] א’ ש”פ [=של פסח] נשים חייבות בקריאת הלל…וכן דחנוכה נמי חייבות שהרי מטעם נס הוא.

Torat Raphael OC 75

On the first Yom Tov of Pesach we also say Hallel because of the miracle and not only because of Yom Tov…If so, it seems that also on the first day of Pesach women are obligated to recite Hallel…and likewise on Chanuka they are also obligated since it is because of a miracle.

שו”ת יחוה דעת חלק ה סימן לד

ומעתה יש לומר שכשם שהאנשים אומרים ההלל בברכה בליל פסח קודם הסדר, גם הנשים חייבות לאומרו, כיון שעל הנס נתקן. (וכן מתבאר בשו”ת מהר”ש אנגיל חלק ז’ סימן קנט). ונראה עוד שזה נכלל במה שפסק מרן השלחן ערוך /א”ח/ (סימן תעב סעיף יד): גם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל המצות הנוהגות באותו לילה. והלל של ליל פסח בברכה, הוא בכלל המצות של ליל פסח. ואם כן גם הנשים צריכות לאומרו בברכה קודם התחלת הסדר.

Yechaveh Da'at 5:34

So one can say that, just as men recite Hallel with a beracha on Pesach night before the Seder, women are also obligated to say it, since it was established over the miracle. It seems further that this is included in Shulchan Aruch’s ruling: “Women are also obligated in the four cups and in all the mitzvot that are practiced on that night.” Hallel on the night of Pesach with a beracha [before the Seder] is one of the mitzvot of Pesach night. If so, women, too, must say it with a beracha before the beginning of the Seder

ראש חודש דאיקרי מועד לימא לא איקדיש בעשיית מלאכה דכתיב (ישעיהו ל, כט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון שירה ושאין מקודש לחג אין טעון שירה

…So then [we should say it on] Rosh Chodesh, which is called a mo’ed? It was not sanctified with a [prohibition against] doing work, as it is written (Yeshayahu 30:29) “This song will be for you like a night that was sanctified as a festival.” A night sanctified as a festival [when work is prohibited] requires shira, and one not sanctified as a festival does not require shira.

רב איקלע לבבל חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא סבר לאפסוקינהו כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר:

Rav arrived in Bavel and saw that they recited Hallel on Rosh Chodesh. He thought he should stop them. When he saw that they skipped sections, he said, “This indicates that they are acting in accordance with the custom of their fathers.” It is taught: An individual should not begin [Hallel], but if he began, he finishes [it].

...כיון דשמע דקמדלגי אמר מנהג אבותיהם בידיהם משמע שרב היה סבור שלא היו אומרים אותו כלל וא"כ ודאי מה שאנו אומרים אותו אינו אלא מנהג בעלמא ואינו חובה כמו בי"ח ימים ומ"מ אומר ר"ת דצריך לברך עליו דכך משמע הך דסבר לאפסוקינהו (דכיון) שמברכין עליו דאל"כ מיד שראה רב שלא ברכו לפניו מיד היה יכול להבין שלא היה חובה אלא מנהג...

When he saw that they skipped sections, he said, ‘This indicates that they are acting in accordance with the custom of their fathers.’” This indicates that Rav thought that people did not recite [Hallel] at all. If so, our saying it is certainly just a custom and not an obligation as on the eighteen days. In any case, Rabbeinu Tam says that one must recite a beracha over it, as indicated by the fact that he [Rav] thought to stop them …For otherwise, the moment Rav saw that they did not recite a beracha before it, he would have instantly been able to understand that it was not [treated as obligation] but as custom…

כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִנְהָג אַף עַל פִּי שֶׁמִּנְהַג נְבִיאִים הוּא כְּגוֹן נְטִילַת עֲרָבָה בִּשְׁבִיעִי שֶׁל חַג וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִנְהַג חֲכָמִים כְּגוֹן קְרִיאַת הַלֵּל בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁל פֶּסַח אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.

Every matter which is a custom, even if it is a custom of the prophets, like taking the willow on Hoshana Rabba, and it goes without saying a custom of the sages, such as reciting Hallel on Rosh Chodesh and chol ha-mo’ed of Pesach, one does not recite a beracha over it.

(ב) וקורים הלל בדילוג בין יחיד בין צבור וי"א שהצבור מברכין עליו בתחלה לקרא את ההלל (ואם בירך לגמור א"צ לחזור) (מרדכי פ' במה מדליקין ושבולי לקט) ולבסוף יהללוך והיחיד אין מברך עליו ויש אומרי' שאף הצבור אין מברך עליו לא בתחילה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגי' בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותי': הגה ויש אומרים דגם יחיד מברך עליו (טור בשם הרא"ש ור"ת) וכן נוהגין במדינות אלו ומכל מקום יזהר אדם לקרות בצבור כדי לברך עליו עם הצבור.

They recite Hallel be-dilug, whether an individual or the community. There are those who say that the congregation recites a beracha over it…but the individual does not recite a beracha over it. There are those who say that even the congregation should not recite a beracha over it, neither at the beginning nor at the end, and this is Rambam’s view and thus we practice in the entire Land of Israel and its surroundings. Rema: There are those who say that even an individual recites a beracha over it. Thus we practice in these lands. In any case, a person should take care to recite it communally in order to recite a beracha over it with the congregation.

(ד) כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של י"ט קורין ההלל בדילוג כמו בראש חודש:

Every day of chol ha-mo’ed and the last two days of Yom Tov, Hallel is read be-dilug as on Rosh Chodesh.

(ב) הלל - והנה משמע ממגן אברהם דגם בר"ח שייך דין זה ולענ"ד אין זה ברור דזה שייך לומר רק בימים שגומרין ההלל... ומסתברא עוד דגם בהלל דר"ח לפי מנהגינו דמברכין על ההלל דגם אשה יכולה לברך וכמו אנשים... ובסידור יעב"ץ כתב דאין לנשים לברך על הלל דר"ח ולא נהגו כוותיה:

(2) Magen Avraham indicates that this law [exempting women from Hallel] also applies on Rosh Chodesh. But, in my humble opinion, this is not clear. For this is relevant only on days on which we complete Hallel…It makes sense that for Hallel on Rosh Chodesh, when it is our custom to recite a beracha, a woman may also recite a beracha like men…. And in the siddur of Ya’avetz, he wrote that women should not recite a beracha over Hallel on Rosh Chodesh, but practice is not in accordance with his opinion.

Chana Bracha Siegelbaum, 'Praising Hashem through Song'

Although women are exempted from reciting Hallel on Rosh Chodesh and during the holidays since it is a positive time-bound mitzvah (Biur Halacha, Orach Chaim, Siman 422), it seems to me, that if we are created in order to praise Hashem, then we should still make the effort. In the past, when women had to go down to the well to draw water, wash the garments by hand, grind their own flour, and dig up their own potatoes, it is understandable why they should be exempt from reciting Hallel. Today, with washing-machines, disposable diapers, food-processors and pre-checked greens, women have much less of an excuse to refrain from prayer. Especially on Rosh Chodesh, when women are accustomed to abstain from work (Shulchan Aruch, Orach Chaim 417) it seems to me, that we should prioritize praising Hashem by reciting Hallel. Reciting Hallel, is actually considered a minhag (custom) even for men. So just as men have taking this custom upon themselves and are strict about reciting Hallel on Rosh Chodesh, why should women do any less? Aren’t women also created for the sake of praising Hashem?

(י) מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין, וּתְהִי לוֹ מְאֵרָה.

One who had a bondsman or woman or minor reciting [Hallel] to him repeats after them what they say, and a curse should befall him.

ותהי לו מאירה. ותבא לו מאירה דעבד ואשה נמי לא מיחייבי בהלל דמצות עשה שהזמן גרמא הוא:

A curse should come upon him because a bondsman and a woman also are not obligated in Hallel, for it is a positive time-bound commandment.

הלל - ...רק בימים שגומרין ההלל דיש על האנשים חיוב מד"ס אין הנשים יכולות להוציאם אף במקום שנהגו במצוה זו מכבר שאלו רק מצד מנהגא בלבד ואלו מצד חיובא אבל בימים שאין גומרין את ההלל דעל האנשים הוא ג"כ רק מצד מנהגא ובמקום זה נהגו הנשים ג"כ במצוה זו מאי נ"מ בין אלו לאלו ואולי כונת המגן אברהם במקום שלא החזיקו הנשים במצוה זו עד עתה דמצד מנהגא ג"כ אין עליהם שום חיוב ועתה רוצה אשה לקרות ולהוציא וצ"ע...

… Only on days when we complete Hallel, when men have a rabbinic obligation, are women unable to discharge [men’s obligations], even in a place where [women] are already accustomed to do this mitzva. For [women are reciting Hallel] only as a custom, and men as an obligation. But on days on which we do not complete the Hallel, when for men it is also just a matter of custom, if in a given place women also took on the custom of this mitzva, what is the difference between them [men and women]? Perhaps the Magen Avraham was referring to a place where women did not adopt this mitzva until now, so they have no obligation at all, even as a custom, and now the woman wishes to recite and discharge [a man’s obligation], and further study is required…

ת"ר בו ביום דרש רבי עקיבא בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה וכיצד אמרו שירה כגדול המקרא את הלל והן עונין אחריו ראשי פרקים

Rabbi Akiva expounded: when Israel came up from the sea, they set themselves to reciting song. How did they recite song? Like an adult who leads Hallel and they repeat after him the beginning of each section [of Tehillim]

כגדול המקרא את ההלל - מקרהו לציבור להוציאן ידי חובתן:

Like an adult who leads Hallel: He recites it for the congregation to discharge their obligation.

ממנהגא דהלילא - ממה שאנו רואים שנוהגין עכשיו בימינו בבתי כנסיות... ואומרים כל ההלל עם המקרא עד הודו ועונין הודו אחריו וחוזרין וקורין עמו עד אנא ועונין אנא הושיעה נא ואנא הצליחה נא אחריו כמו שאנו עושין ואין זו כקריאת הראשונים שהיו עונים הללויה על כל דבר... ואמר רבא ממנהג של עכשיו אנו למדים מהו עיקר קריאת הלל כשתיקנוהו תחילה... מה תקנו הראשונים לענות למי שאין בקיאין ולבקיאין:

From the minhag of Hallel. From what we see practiced nowadays in synagogues…We say all of Hallel along with the leader until “Hodu” and respond “Hodu” after him and go back to reciting [Hallel] with him until “Ana” and respond ”Ana hoshi’a na” and “Ana hatzlicha na” after him, as we do, and this is not like the recitation of the first ones [Tannaim], who would respond “halleluyah” after everything…And Rava said that from the current custom we learn what is the essence of reciting Hallel when they first enacted it… what the first ones [Tannaim] established to respond for those who are and are not expert [in reciting it].

(ו) לקרו' בציבור. ואם בא לב"ה סמוך להלל יקרא הלל תחלה עם הציבור ואח"כ יתפלל.

To recite it in the community: If one comes to the synagogue close to the time of Hallel, he should recite Hallel first with the community and then pray.

ונראה להוסיף כי קיום מצות הענייה שייך רק בצבור - שהש"ץ מקריא, מזמין, ותובע את הצבור לענות... אמנם היחיד בידו לקיים רק את מצות קריאת ההלל הפשוטה, וחסרה לו מצות ההלל השלמה שהיא מתהווה בעניית הצבור...

Fulfillment of the mitzva of response is applicable only in a congregation—for the prayer leader recites, invites, and demands that the congregation respond…Indeed the individual is able to fulfill only the simple mitzva of reciting Hallel, and lacks the complete mitzva of Hallel that comes into being with the response of the congregation.

(ג) דבר אחר הללו עבדי ה'. מכאן אמרינן אין הלל פחות משלשה שנאמר הללויה הללו. ולמי אומר הללו לשנים. והאומר אחד. הרי כאן שלשה.

[“Halleluyah. Halleu avdei Hashem. Hallelu et shem Hashem.] Praise God. Give praise you servants of God. Praise the name of God.” From here the sages said that [responsive] Hallel needs no less than three people. To whom does he say “Hallelu/Praise” [in plural]? To two people. ]And the one who says it is one, so there are three.[

הגה... וי"א דכשיחיד קורא אומר לשנים שיאמרו עמו ראשי פרקים דאז הוי כרבים (מרדכי פ' במה מדליקין ואגור בשם שוחר טוב) ונהגו כן בהודו ולא באנא:

There are those who say that when an individual recites Hallel, he says it to two people so they will say the beginning of each [responsive] section with him, for then it is like many [people].. This practice was adopted with “Hodu” but not with ”Ana.”

וכתבו האחרונים דאין נ"מ בזה בין ר"ח לימים שגומרין בם ההלל ובכל גווני יש לו לומר לשנים... אלא דכתבו דעיקר דבר זה אינו אלא לכתחלה ואם אין מצויין לפניו שנים אין לו לחזור אחריהם:

Later halachic authorities wrote that there is no practical difference in this matter between Rosh Chodesh and days on which we complete the Hallel, and in all cases one should say it to two [people]…but they wrote that the essence of this matter is only lechat’chila [ideally], , and if there aren’t two people available, he need not chase after them.

וההוא דמדרש תהלים עם אשתו וקטן שהגיע לחינוך יכול לומר הודו.

What is [described] in midrash Tehillim, [a man] with his wife and a minor of educable age, can recite “Hodu” [on seder night].

(כא) ותען להם מרים מגיד הכתוב שכשם שאמר משה שירה לאנשים כך מרים אמרה שירה לנשים:

“And Miriam led them [the women] responsively:” The verse tells us that just as Moshe said shira [song] for the men, so did Miriam say shira for the women.