והתניא (שמות כ, יט) לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום אמר אביי לא אסרה תורה אלא דמות ארבעה פנים בהדי הדדי אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה תשתרי אלמה תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם א"ר הונא בריה דרב אידי מפרקיה דאביי שמיעא לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי ושאר שמשין מי שרי והא תניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון ושבמדור התחתון מי שרי והתניא (שמות כ, ג) אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת כי תניא ההיא לעבדם אי לעבדם אפילו שלשול קטן נמי אין ה"נ דתניא (שמות כ, ג) אשר בארץ לרבות הרים וגבעות ימים ונהרות אפיקים וגאיות מתחת לרבות שלשול קטן ועשייה גרידתא מי שרי והתניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות:
(י) אָסוּר לַעֲשׂוֹת צוּרוֹת לְנוֹי וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ כ) "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" כְּלוֹמַר צוּרוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁאֵינָם אֶלָּא לְנוֹי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְּעוּ בָּהֶן הַטּוֹעִים וִידַמּוּ שֶׁהֵם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְאֵין אִסּוּר לָצוּר לְנוֹי אֶלָּא צוּרַת הָאָדָם בִּלְבַד. לְפִיכָךְ אֵין מְצַיְּרִים לֹא בְּעֵץ וְלֹא בְּסִיד וְלֹא בְּאֶבֶן צוּרַת הָאָדָם. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת כְּגוֹן הַצִּיּוּר וְהַכִּיּוּר שֶׁבַּטְּרַקְלִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְאִם צָר לוֹקֵה. אֲבָל אִם הָיִתָה הַצּוּרָה מֵשִׁקַעַת אוֹ צוּרָה שֶׁל סַמָּנִין כְּגוֹן הַצּוּרוֹת שֵׁעַל גַּבֵּי הַלּוּחוֹת וִהַטַּבְלִיּוֹת אוֹ צוּרוֹת שֶׁרוֹקְמִין בָּאָרִיג הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת:
(10) It is forbidden to make images for beauty's sake, even it be not for idolatry; for, it is said: "Ye shall not make with Me" (Ex. 20.23), as if saying; images of either silver or gold, though they be no more than works of artistic beauty, ye shall not make, so that the erring will not err and imagine they are dedicated to idolatry. But the admonition against it is not applicable to any save to form the image of man. Therefore, the image of man should not be formed in wood, nor in lime, nor in stone, provided, however, that the image be protruding, as for instance, the figure or the laver in a palace; but if the image was homaloid, or a delineated form, such as the forms upon boards and tablets, or the forms woven in a rug, behold, such is permitted.15Rosh ha-Shanah, 24b; Abodah Zarah, 43b. C.
(ד) אסור לצייר צורות שבמדור שכינה כגון ד' פנים בהדי הדדי וכן צורות שרפים ואופני' ומלאכי השרת וכן צורת אדם לבדו כל אלו אסור לעשותם אפילו הם לנוי ואם עובד כוכבים עשאם לו אסור להשהותם: הגה ומיהו אם מוצא אותם מותרים מלבד בחמה ולבנה שדרך העובד כוכבים לעבדם או שיש הוכחה שעשאן לעבדם שאז אסור ככל הצלמים כמו שנתבאר בריש הסימן (טור): במה דברים אמורים בבולטת אבל בשוקעת כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל בסמנין מותר לעשותם וצורת חמה ולבנה וכוכבים אסור בין בולטת בין שוקעת ואם הם להתלמד להבין ולהורות כולן מותרות אפי' בולטות (ויש מתירין בשל רבים דליכא חשדא) (טור בשם הרא"ש):
וצורת חמה כו'. לפי שאינם בולטים ברקיע כן כתבו התוספות ובגמרא וטור הוזכר גם מזלות בהדי כוכבים וא"כ יש לתמוה על מ"ש אח"כ בש"ע סעיף ו' דמותר לצור צורת בהמות והלא גדי טלה שור בכלל המזלות הם וכן ארי ובהדיא כתב ב"י בסוף הסימן במה שהקשה על המרדכי בשם רבינו אליקים דארי בכלל צורות המותרות הם ותו באם יש איסור בכל צורות המזלות יהיה איסור לעשות צורות דגים שהוא מזל אדר ומצינו בגמ' פרק השולח דרב צייר כוורא ואילו היה בו איסור היה אסור אפילו באינו בולט כמ"ש הטור בשם הרמב"ן בכל שהוא אסור משום לא תעשון אתי ונראה דאפשר שיש לאותן צורות שבמזלות צורות מיוחדות כמ"ש רמ"א לצורת חמה ולבנה סעיף ג' מ"ה כתב שפיר דצורות הבהמות מותרים משמע כולן אלא דקשה על זה אמאי [לא] משני על ר"ג שעשו לו צורת לבנה דלא היה צייר צורת מלך שיושב בעגלה שזכר רמ"א אלא ע"כ דלענין עשייה הכל אסור אפילו צורת חמה כפשוטו אלא לענין להשהותה אם מצאה אסור דוקא בצורת מלך הנ"ל ואם כן גם בצורת המזלות כגון ארי ושור אסור אפילו כפשוטן ומו"ח ז"ל כתב באמת דצורת ארי ושור ה"נ דאסור לעשותן כיון שהם מזלות וקשה ממה שזכרנו דרב צייר כוורא ונראה דציור הוא עדיף אפילו ממשוקעים דאין בציור שום ממשות ומכל מקום נראה דאותן שמציירים במחזורים בתפלת גשם צורות המזלות לא יפה הם עושים כיון שהם מכוונים לעשות צורת המזלות:
(יט) שוקעת. דגם ברקיע המה משוקעים וכתב הש''ך ונראה דכל צורות דאסרינן אינם אסורים אלא בצורה שלימה ממש כגון צורת אדם בב' עינים וחוטם שלם וכל הגוף וכיוצא בו אבל לא חצי הציור כדרך קצת המציירים צד א' של הצורה וזה אינו אסור עכ''ל וכתב הט''ז בשם הרמב''ן דכל מה שאסר מן התורה משום לא תעשון אתי דהיינו ד' פנים שבמדור שכינה ודמות מלאכים וחמה ולבנה וכו' אין חילוק בין שוקע לבולט והכל אסור ולענין הלכה אף שמדברי המחבר לא משמע כן מ''מ אין להקל כלל נגד הרמב''ן גם הטור מסיק כן וכן הר''ן עכ''ל:
דידעינן עבה"ט בשם ש"ך ועיין בתשובת כנסת יחזקאל חא"ח סימן י"ג מה שתמה על הש"ך בזה. וע"ש עוד בענין פרוכת שנשתמש כמה עידנים לקודש ועליו צורות מצויירים בצבעונים וקם חד ורוצה להטיל מום מכח צורת חמה וכתב הוא ז"ל דאין בזה שום חשש דצורות אלו מצויירים בצבע וזה לא בולט ולא שוקע כמו שכתוב בדרכי משה סעיף קטן ד' בשם תשובת מהר"ם דמה שאוסרים בצורת חמה בשוקעת דווקא שוקעת אמנם הציור בצבע לא בולט ולא שוקע (גם הט"ז ס"ק י"ב כתב חילוק זה ובנה"כ כתב דאינו נכון ותימא שלא זכרו דברי הד"מ הנ"ל) ופשיטא אותן איצטלא דמילתא לפי הנשמע נחתכה מחתיכת ציי"ג והצורות המה בדפוס בוודאי לא לשם אלילים נעשה ופשיטא לא פלחי להו מעולם ומותרים אף על המכובדים כמו שכתב רמ"א והמנהג כסברא ראשונה ואף דמסיק דאין להשהותם משום חשדא כבר נתבאר דברבים ליכא חשדא. ושנית אלו הצורות הורגל באותן מדינות שנדפסו שלא לשם עבודת כוכבים כו' ואף שכתב ר' ירוחם (הובא בבה"ט סק"כ) דאף דליכא חשדא ברבים מכוער הדבר לא דבר ביריעות האלה שהרבה מהן נמכרין בחנות ומכ"ש שחותכין אותה ואם נטה החתך באותן צורות לא מדקדקים ודאי אין ביטול גדול מזה אף לחכמים דס"ל אם מכרו לצורף ישראל אין זה ביטול היינו בעבודת כוכבים ממש. ואי משום ביטול תפלה כמ"ש בא"ח סימן צ' סכ"ג אין חשש כיון שהפרוכת היה בבה"כ זמן מה קודם דומה לכהן שיש בידו מום דאם דש בעירו מותר לישא כפיו וכו' אמנם אם הפרוכת מן חתיכה הנעשה בפ"ע ולא נחתכה מן חתיכות כ"א נעשה למחצלת בפ"ע צריך חקירה פן חו"ש במדינות רחוקות (כמו בארץ אסיא וברבריא) עובדין לחמה ומחצלת הלז נעשה להתפלל עליו בבית תיפלתם ודומה (לשאלת הרא"ש) כו' ע"ש ועיין מה שאכתוב לקמן ס"ק ז' בשם דברי יוסף:
(ה) וכן אסור לעשות צורת חמה ולבנה וכוכבים כאותן הדמות שנראה לנו שגם הם משמשים שבמדור התחתון ובאלו אסור אפי' לצייר בסימנים שהרי גם ברקיע נראה לנו כן (סעיף ד'):
ונראה דכל צורות דאסרינן אינם אסורים אלא בצורה שלימה ממש כגון צורת אדם בשתי עינים וחוטם שלם וכל הגוף וכיוצא בו אבל לא חצי הציור כדרך קצת המציירים צד אחד של הצורה וזה אינו אסור נ"ל:
(ט) עוד זאת ראיתי בספר שו"ת מהריא"ץ (שוסברג) חיו"ד סי' פ"ג שכותב לבאר, דאין ספק אצלו דבעיגול וזולת זה אין לו שום תמונת חמה לא מבפנים ולא מן העיגול ולחוץ, דזה לא מקרי צורת או דמות החמה, אלא צריך או מבפנים או מבחוץ שיהיה ניכר לכל למראה חמה, דהיינו שיהיו ניצוצות בולטים סביבות העיגול כניצוץ חמה בזריחתה, משום דאלת"ה אלא כונת הש"ס והפוסקים על עיגול לחוד לא הו"ל למימר דמות חמה או צורה, אלא הו"ל למיתנא רק עיגול כמו חמה, א"ו כונתם שצריך שיהי' כדמות חמה דהיינו שיהי' ניכר לכל שהוא צורת חמה עיי"ש, ויש גילוי לזה גם מדברי שו"ת חתם סופר חיו"ד סי' קכ"ט שמודגש שם להזכיר שעשו בחלון זכוכית עגול כצורת חמה וניצוצות בולטות סביבות העיגול כניצוצי חמה בזריחתה עיי"ש. ויעוין גם בדר"ת ביו"ד שם ס"ק מ"ו מ"ש בזה בשם היד הקטנה עיי"ש. וגם לפי"ז י"ל דבההיא דיהושע ג"כ לא היה אלא עיגול בלבד כמו חמה אבל לא היה כדמות וצורת חמה שניצוצות בלטו סביבות העיגול כניצוץ חמה בזריחתה, ולכן הותר לעשות זאת. ואין להאריך יותר. שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן מד