תרח עובד צלמים היה, חד זמן נפיק לאתר הושיב לאברהם מוכר תחתיו. הוה אתי בר אינש בעי דיזבן והוה אמר לו: בר כמה שנין את? והוה אמר לו: בר חמשין או שיתין. והוה אמר לו: ווי ליה לההוא גברא דהוה בר שיתין, ובעי למסגד לבר יומי?! והוה מתבייש והולך לו. חד זמן אתא חד איתתא טעינה בידה חדא פינך דסולת. אמרה ליה: הא לך קרב קודמיהון. קם נסיב בוקלסא בידיה, ותבריהון לכולהון פסיליא, ויהב בוקלסא בידא דרבה דהוה ביניהון. כיון דאתא אבוה אמר לו: מאן עביד להון כדין? אמר לו: מה נכפר מינך, אתת חדא איתתא טעינה לה חדא פינך דסולת, ואמרת לי הא לך קריב קודמיהון, קריבת לקדמיהון הוה דין אמר: אנא איכול קדמאי! ודין אמר אנא איכול קדמאי! קם הדין רבה דהוה ביניהון, נסב בוקלסא ותברינון. אמר לו: מה אתה מפלה בי, וידעין אנון?! אמר לו: ולא ישמעו אזניך מה שפיך אומר?!
Terah was a worshipper of idols. One time he had to travel to a place, and he left Abraham in charge of his store. When a man would come in to buy [idols], Abraham would ask: How old are you? They would reply: fifty or sixty. Abraham would then respond: Woe to him who is sixty years old and worships something made today - the customer would be embarrassed, and would leave. A woman entered carrying a dish full of flour. She said to him: this is for you, offer it before them. Abraham took a club in his hands and broke all of the idols, and placed the club in the hands of the biggest idol. When his father returned, he asked: who did all of this? Abraham replied: I can't hide it from you - a woman came carrying a dish of flour and told me to offer it before them. I did, and one of them said 'I will eat it first,' and another said 'I will eat it first.' The biggest one rose, took a club, and smashed the rest of them. Terah said: what, do you think you can trick me? They don't have cognition! Abraham said: Do your ears hear what your mouth is saying?