https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q2/Article-563bd4e7acaf171026.htm
ראיון קצר עם שר הפנים אריה דרעי- צריך חשבון נפש
צפו בסרטון וכתבו האם אתם מסכימים עם המסקנות של שר הפנים מהנתונים?
האם הוא עורך חשבון נפש, כפי שהוא מצהיר?
מקור המילה היגיינה הוא בשמה של היגיאה – אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית.
בעת העתיקה כמעט ולא הייתה מודעות לנושא ההיגיינה. אפילו בתחילת העת החדשה לא היה מושג ממשי לאנשי הרפואה מהי החשיבות הרבה שבניקיון ובהיגיינה למניעת מחלות. בתרבויות רבות התרחצו לעיתים רחוקות, במיוחד במקומות קרים שבהם היה צורך בחימום המים לרחצה. לעומתם, היהודים נהגו ליטול ידיים לפני הארוחה, ולעיתים קרובות נהגו להיטהר במקווה.
כשהקימו את בתי החולים הראשונים היו אנשי הרפואה משוכנעים שהסכנה בעת הלידה תפחת, אך לפליאתם הרבה לא רק שלא פחתו מקרי המוות, אלא הם התרחשו פי כמה וכמה יותר מאשר בבית, רק ב-1847 הוכיח הרופא האוסטרו-הונגרי איגנץ זֶמֶלוַייס, שהזיהום בבתי החולים נגרם ע"י הרופאים והסניטרים בעצמם, ושחיטוי ידיהם, ובהמשך – חיטוי כל הציוד שבו השתמשו לטיפול ולניתוחים יביא לפתרון. למרות הלעג שבו נתקל, הוא הוכיח זאת הלכה למעשה, והתמותה פחתה מאוד.
גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכזרי (משלי י"א, 17)
- זה הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלֵך והולך עמם.
אמרו לו תלמידיו: רבי, להיכן אתה הולך?
אמר להם: לעשות מִצְוָה!
אמרו לו: וכי מה מצוה זו?
אמר להן: לרחוץ בבית המרחץ.
אמרו לו: וכי זו מצוה היא?
אמר להם: הן, מה אם אִיקוֹנִין של מלכים שמעמידים אותו
בבתי טרטֵיאוֹת ובבתי קִרְקָסֵיאוֹת,
מי שנתמנה עליהם הוא מוֹרְקַן ושוֹטְפַן והן מַעֲלִין לו מזונות,
ולא עוד אלא שהוא מִתְגַדֵּל עם גדולי מלכות,
אני, שנבראתי בצלם ובדמות, דִּכְתִיב:
"כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדם" (בראשית ט', 6):
על אחת כמה וכמה!
1. כתבו את הציטוטים מן המקרא והסבירו את משמעותם.
גומל נפשו - גומל טובה לקרוביו איש שהוא חסיד.
ועכר שארו אכזרי - והאכזרי הוא עוכר את קרוביו.
האדם דומה לאלוהים בצורה מסויימת
היעזרו בפרשנות בספריא.
2. הסבירו במילים שלכם את הנמשל של הלל.
חשוב לנקות את הגוף מפני שאנחנו חלק מאלוהים, וצריך לשמור על החלק הזה נקי.
- לא יפרוס אדם פרוסה על גבי הקערה.
אבל מקנח אדם קערה מפרוסה.
ולא יניח אדם פירורין ויניח על גבי שולחן מפני שהוא ממחה דעתו של חבירו.
ולא ישוך אדם מפרוסה ויחזירנה לתוך הקערה.
וכן לא ישוך אדם מפרוסה ויתננה לחבירו. לפי שאין דעות הבריות שוות.
ולא ישתה מן הכוס ויתננה לחבירו מפני סכנת נפשות.
- ומעשה בר״ע שהיה לו אכסניא אצל אדם אחד נתן לו כוס וטעמו. אמר לו רבי עקיבא טול ושתהו. שוב נתן לו כוס אחר וטעמו אמר לו רבי עקיבא טול ושתהו אמר לו בן עזאי (עקיבא) עד מתי אתה משקה כוסות מטעומין:
- שוב מעשה ברבי עקיבא שנתארח אצל אדם אחד. נטל את הפרוסה וסמך בה את הקערה חטפה ר״ע ואכלה. אמר לו רבי אין לך פרוסה שתאכל אלא פרוסה שאני סומך בה את הקערה. אמר כמדומה אני בך שאתה נכוה בפושרין עכשיו אי אתה נכוה אפילו ברותחין. ולא ישתה אדם כוסו ויניחנו על גבי שולחן אלא יאחזנו בידו עד שיבא השמש ויתננו לו:
3. במה עבר ג'ורג' (הדמות הממושקפת) על האיסור של ההלכה?
לא ישוך אדם מפרוסה ויחזירנה לקערה. הוא אכל משהו שטבל לפני ברוטב, ולאחר שאכל, טבל שוב ברוטב, וכך כל מי שאוכל מאותו רוטב, טועם מהפה שלו.
העתיקו ממסכת דרך ארץ את ההלכה המדוייקת עליה ג'ורג' עבר.
4. האם נראה לכם שמדובר כאן באיסור בריאותי או חברתי?
נמקו בהרחבה את עמדתכם.
זה שני האיסורים, כי מצד אחד, אם הוא חולה, הוא מסכן אחרים באותה מחלה, ומצד שני, הוא מונע מאחרים לאכול מאותו רוטב כי לא יוכלו לטעום מהרוטב.