Our study will take us from a poem in the Book of Psalms to sources concerning the Mishkan and the Temple of Jerusalem. One of the sources will touch on the concept that each of us is a "holy place" wherein or where the Divine may dwell. Are we more like mountains in ranges that span the Earth, or are we more metaphorically like the Mishkan, the Temple or "that place God chooses for the Divine Name to dwell?"
PART I - Psalm 24
We chant or say psalms of the day at the end of our morning (shaharit) services, at least since the Geonic Era. The Rambam and his son, among others, imagined us to be like the Levites chanting in the House of the Lord in Jerusalem! "Sing to the Lord!" is an oft repeated phrase in our Psalmster.
Read Psalm 24 - the chapter chosen for Sundays and whenever we return the Torah to the ark on a weekday. Read it once through and a get a sense of the Psalm. Go back and read again, to think about how you would divide it into stanzas. The Psalms are indeed poetry.
Pay attention to the language in italics. The verses from Tanakh that come after the Psalm allow for a deeper intertextual investigation. We will ask: what echoes do we hear in the poetry of our Psalm having studied verses that contain similar words, phrases or concepts?
PART I - Psalm 24
We chant or say psalms of the day at the end of our morning (shaharit) services, at least since the Geonic Era. The Rambam and his son, among others, imagined us to be like the Levites chanting in the House of the Lord in Jerusalem! "Sing to the Lord!" is an oft repeated phrase in our Psalmster.
Read Psalm 24 - the chapter chosen for Sundays and whenever we return the Torah to the ark on a weekday. Read it once through and a get a sense of the Psalm. Go back and read again, to think about how you would divide it into stanzas. The Psalms are indeed poetry.
Pay attention to the language in italics. The verses from Tanakh that come after the Psalm allow for a deeper intertextual investigation. We will ask: what echoes do we hear in the poetry of our Psalm having studied verses that contain similar words, phrases or concepts?
(א) לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר לַֽ֭יהוָה הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ תֵּ֝בֵ֗ל וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃ (ב) כִּי־ה֭וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ וְעַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃ (ג) מִֽי־יַעֲלֶ֥ה בְהַר־יְהוָ֑ה וּמִי־יָ֝קוּם בִּמְק֥וֹם קָדְשֽׁוֹ׃ (ד) נְקִ֥י כַפַּ֗יִם וּֽבַר־לֵ֫בָ֥ב אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃ (ה) יִשָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃ (ו) זֶ֭ה דּ֣וֹר דרשו [דֹּרְשָׁ֑יו] מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ (ז) שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ (ח) מִ֥י זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְ֭הוָה עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר יְ֝הוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה׃ (ט) שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים ׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃ (י) מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד יְהוָ֥ה צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה׃
(1) Of David. A psalm. The earth is the LORD’s and all that it holds, the world and its inhabitants. (2) For He founded it upon the ocean, set it on the nether-streams. (3) Who may ascend the mountain of the LORD? Who may stand in His holy place?— (4) He who has clean hands and a pure heart, who has not taken a false oath by My life or sworn deceitfully. (5) He shall carry away a blessing from the LORD, tzedakah - a just reward - from God, his deliverer. (6) Such is the circle of those who turn to Him, Jacob, who seek Your presence.Selah. (7) O gates, lift up your heads! Up high, you everlasting doors, so the King of glory may come in! (8) Who is the King of glory?— the LORD, mighty and valiant, the LORD, valiant in battle. (9) O gates, lift up your heads! Lift them up, you everlasting doors, so the King of glory may come in! (10) Who is the King of glory?— the LORD of hosts, He is the King of glory!Selah.
A PLACE FOR GOD:
What is God's place according to Psalm 24? Is it limited to only one place? How does the Psalmist deal with the concept in Judaism that God will have one place yet God is never limited?
What is God's place according to Psalm 24? Is it limited to only one place? How does the Psalmist deal with the concept in Judaism that God will have one place yet God is never limited?
(יד) כִּ֣י אִם־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר יְהוָה֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃
(14) but only in the place that the LORD will choose in one of your tribal territories. There you shall sacrifice your burnt offerings and there you shall observe all that I enjoin upon you.
(לא) וְאֵ֛ת אֵ֥יל הַמִּלֻּאִ֖ים תִּקָּ֑ח וּבִשַּׁלְתָּ֥ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בְּמָקֹ֥ם קָדֹֽשׁ׃
(31) You shall take the ram of ordination and boil its flesh in the sacred precinct;
GUILTY HANDS:
Is the phrase metaphorical or literal?
Consider that the Sages did create a ritual for handwashing not only for before eating bread but before entering a place of prayer? What are they trying to teach by introducing a ritual of washing the hands before bread and before prayer? How does that relate to the metaphorical/ethical understanding of the phrase?
Is the phrase metaphorical or literal?
Consider that the Sages did create a ritual for handwashing not only for before eating bread but before entering a place of prayer? What are they trying to teach by introducing a ritual of washing the hands before bread and before prayer? How does that relate to the metaphorical/ethical understanding of the phrase?
(ד) יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי אִם־עָשִׂ֣יתִי זֹ֑את אִֽם־יֶשׁ־עָ֥וֶל בְּכַפָּֽי׃
(4) O LORD, my God, if I have done such things, if my hands bear the guilt of wrongdoing,
(א) מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אַ֤ךְ ט֭וֹב לְיִשְׂרָאֵ֥ל אֱלֹהִ֗ים לְבָרֵ֥י לֵבָֽב׃
(1) A psalm of Asaph. God is truly good to Israel, to those whose heart is pure.
FALSE OATHS - SWEARING IN GOD'S NAME
Why does Judaism take so seriously the idea of avoiding oaths? (especially when they are in God's name)
Why does Judaism take so seriously the idea of avoiding oaths? (especially when they are in God's name)
(ז) לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ (פ)
(7) You shall not swear falsely by the name of the LORD your God; for the LORD will not clear one who swears falsely by His name.
TZEDAKAH:
How do we usually translate tzedakah? How does this passage and our Psalm make use of it? How could the notion of tzedakah / charity be fit into our understanding of Psalm 24 even if that is not the simple sense of the words here? Look below at Isaiah 56 to further expand on the definition of tzedakah.
How do we usually translate tzedakah? How does this passage and our Psalm make use of it? How could the notion of tzedakah / charity be fit into our understanding of Psalm 24 even if that is not the simple sense of the words here? Look below at Isaiah 56 to further expand on the definition of tzedakah.
(ב) הוֹדִ֣יעַ יְ֭הוָה יְשׁוּעָת֑וֹ לְעֵינֵ֥י הַ֝גּוֹיִ֗ם גִּלָּ֥ה צִדְקָתֽוֹ׃
(2) The LORD has manifested His victory, has displayed His triumph in the sight of the nations.
(א) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שִׁמְר֥וּ מִשְׁפָּ֖ט וַעֲשׂ֣וּ צְדָקָ֑ה כִּֽי־קְרוֹבָ֤ה יְשֽׁוּעָתִי֙ לָב֔וֹא וְצִדְקָתִ֖י לְהִגָּלֽוֹת׃
(1) Thus said the LORD: 1 Observe what is right and do what is just; For soon My salvation shall come, And my deliverance be revealed.
(ד) דִּרְשׁ֣וּ יְהוָ֣ה וְעֻזּ֑וֹ בַּקְּשׁ֖וּ פָנָ֣יו תָּמִֽיד׃
(4) Turn to the LORD, to His might; seek His presence constantly.
GOD'S PLACE - DELIVERANCE
How is SACRED PLACE related to DELIVERANCE? What is the worshipper asking for in coming to the Holy Place? How does the worshipper make use of the holy place? Imagine pilgrims or seekers coming to the doors and gates described in the Psalm. Why are they coming? With what requests? With what gratitude in their hearts?
How is SACRED PLACE related to DELIVERANCE? What is the worshipper asking for in coming to the Holy Place? How does the worshipper make use of the holy place? Imagine pilgrims or seekers coming to the doors and gates described in the Psalm. Why are they coming? With what requests? With what gratitude in their hearts?
(ז) מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל׃
(7) O that the deliverance of Israel might come from Zion! When the LORD restores the fortunes of His people, Jacob will exult, Israel will rejoice.
(יט) פִּתְחוּ־לִ֥י שַׁעֲרֵי־צֶ֑דֶק אָֽבֹא־בָ֝ם אוֹדֶ֥ה יָֽהּ׃ (כ) זֶֽה־הַשַּׁ֥עַר לַיהוָ֑ה צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ׃
(19) Open the gates of victory for me that I may enter them and praise the LORD. (20) This is the gateway to the LORD— the victorious shall enter through it.
(יב) כִּסֵּ֣א כָב֔וֹד מָר֖וֹם מֵֽרִאשׁ֑וֹן מְק֖וֹם מִקְדָּשֵֽׁנוּ׃
(12) O Throne of Glory exalted from of old, Our Sacred Shrine!
PART II - FROM MISHKAN TO TEMPLE TO BODIES AS DWELLING PLACES FOR THE DIVINE
Study the following sources to deepen understandings about holy spaces and dwelling places for the Divine.
How do these sources help us further understand Psalm 24?
What new lessons do they offer us unto themselves?
Study the following sources to deepen understandings about holy spaces and dwelling places for the Divine.
How do these sources help us further understand Psalm 24?
What new lessons do they offer us unto themselves?
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃ וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃ וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃ וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים׃ שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ אַבְנֵי־שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן׃ וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃ כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כָּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ (ס) וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
The LORD spoke to Moses, saying: Tell the Israelite people to bring Me gifts; you shall accept gifts for Me from every person whose heart so moves him. And these are the gifts that you shall accept from them: gold, silver, and copper; blue, purple, and crimson yarns, fine linen, goats’ hair; tanned ram skins, dolphin skins, and acacia wood; oil for lighting, spices for the anointing oil and for the aromatic incense; lapis lazuli and other stones for setting, for the ephod and for the breastpiece. And let them make Me a sanctuary that I may dwell among them. Exactly as I show you—the pattern of the Tabernacle and the pattern of all its furnishings—so shall you make it. They shall make an ark of acacia wood, two and a half cubits long, a cubit and a half wide, and a cubit and a half high.
Is there a unique purpose for a dwelling place for God?
Which is more like our sacred space today - the Mishkan or God's Temple in Jerusalem?
Source #1
The Ramban, or Nachmanides, Rabbi Moses ben Nachman Girondi, was a leading medieval Jewish scholar, Spanish Rabbi, philosopher, physician, kabbalist, and biblical commentator. He was raised, studied, and lived for most of his life in Girona, Catalonia.
רמב"ן שמות פרשת תרומה פרק כה
כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות... והנה הם קדושים ראוים שיהיה בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם. ולכן צוה תחלה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו, ושם ידבר עם משה ויצוה את בני ישראל. והנה עקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון, כמו שאמר (להלן כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת, על כן הקדים הארון והכפרת בכאן כי הוא מוקדם במעלה, וסמך לארון השלחן והמנורה שהם כלים כמוהו, ויורו על ענין המשכן שבעבורם נעשה.
וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר. וכמו שנאמר שם (לעיל כד טז) וישכן כבוד ה' על הר סיני, וכתיב (דברים ה כא) הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו, כן כתוב במשכן וכבוד ה' מלא את המשכן (להלן מ לד)... והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני. ובבא משה היה אליו הדבור אשר נדבר לו בהר סיני. וכמו שאמר במתן תורה (דברים ד לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, כך במשכן כתיב (במדבר ז פט) וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת מבין שני הכרובים וידבר אליו. ונכפל "וידבר אליו" להגיד מה שאמרו בקבלה שהיה הקול בא מן השמים אל משה מעל הכפרת ומשם מדבר עמו, כי כל דבור עם משה היה מן השמים ביום ונשמע מבין שני הכרובים, כדרך ודבריו שמעת מתוך האש (דברים ד לו), ועל כן היו שניהם זהב. וכן אמר הכתוב (להלן כט מב מג) אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם ונקדש בכבודי, כי שם יהיה בית מועד לדבור
והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם (עי' להלן פסוק כא) יבין סוד המשכן ובית המקדש, ויוכל להתבונן בו ממה שאמר שלמה בחכמתו בתפלתו בבית המקדש ה' אלהי ישראל (מ"א ח כג), כמו שאמר בהר סיני ויראו את אלהי ישראל (לעיל כד י), והוסיף שם לפרש "ה'" לענין שרמזנו שם למעלה כי אלהי ישראל יושב הכרובים, כמו שאמר וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה (יחזקאל י יט כ). ואמר דוד ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית ה' (דהי"א כח יח), וכן יזכיר תמיד בבית המקדש לשם ה' (מ"א ה יט), לשמך (שם ח מד), ויאמר בכל פעם ופעם ואתה תשמע השמים (שם ח לו), במדת רחמים, וכתיב (שם ח מד מה) והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך ושמעת השמים, ובביאור אמר כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך (דהי"ב ו יח). וכתיב על הארון להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו (ש"ב ו ב). ובדברי הימים (א יג ו) להעלות משם את ארון האלהים ה' יושב הכרובים אשר נקרא שם, כי השם יושב הכרובים:
Once God had spoken "face to face" telling them the Ten Commandments and commanding Israel through Moses... they were holy and worthy for there to be a Sanctuary in their midst, to rest His Divine Presence Amongst them... Now, since the main objective of the Tabernacle was to be a place for the Divine Presence which was to rest upon the ark... He put the the commandment regarding the Ark and the Ark-cover first here (first), for the Ark is primary in importance. He then adjoined to the description of the Ark the commandments regarding the Table and the Menorah, for they, like the Ark, are furnishings for the Tabernacle and give an indication of the essence of the Tabernacle, which was made for housing them.
The esoteric significance of the Mishkan is that the glory that rested upon Mount Sinai should rest upon the Tabernacle but in a concealed manner... thus the glory that appeared to the people at Mount Sinai remained constantly with Israel in the Tabernacle. He (Moses) would receive the same level of Divine communication that was spoken to him at Mount Sinai.
And just as it says regarding the Giving of the Torah "From Heaven He caused you to hear His voice in order to teach you, and on earth He showed you His great fire" so too regarding the Tabernacle it is written, "he heard the Voice speaking to him from atop the cover, from between the two Cherubim, and He spoke to him." The voice would come from heaven to above the Ark-cover and speak to Moses from there. For every communication with Moses originated in heaven during the day and was heard by Moses from between the two cherubs. The Giving of the Torah was in fire - so too the Cherubs were made of gold.
The Ramban's approach explains the numerous similarities between the Mishkan and Ma'amad Har Sinai (the encounter at Mount Sinai).
Here are a few examples:
Source # 2
Rav Chaim of Volozhin was a Rabbi, Talmudist, and ethicist. Popularly known as Reb Chaim Volozhiner or simply as Reb Chaim, he founded the Volozhin yeshiva in 1803. It became the mother of all Lithuanian-style yeshivas. His main work, Nefesh Ha-Chaim, sought to implant the fear of G-d, Torah, and pure worship into the hearts of the upright seeking the ways of G-d.”
כי המשכן והמקדש היו כוללים כל הכחות והעולמות וכל הסדרי קדושות כולם. כל בתיו וגנזכיו עליותיו וחדריו וכל כלי הקדש. כולם היו בדוגמ' עליונה... ז''ש בתנחומא ר''פ פקודי שהוא שקול נגד בריאת העולם... ולכן אמר הכתוב בבצלאל ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת. .כי באלו הג''ד נבראו העולמות כמ''ש (משלי ג') ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וגו' ולכן אמרו ז''ל (ברכות נ''ה א') יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. ולכן האדם מעם הקדש שכולל ג''כ כל סדרי בראשית וסדרי המרכבה כולל הבריאת כולה. הוא ג''כ דוגמת ותבנית המשכן והמקדש וכל כליו... לזאת הרי כי ודאי עיקר ענין הקדש והמקדש ושריית שכינתו ית' הוא האדם שאם יתקדש עצמו כראוי בקיום המצות כולן שהם תלויין ג''כ בשורשן העליון בפרקי אברי השיעור קומה כביכול של כלל כל העולמות כולם אז הוא עצמו המקדש ממש ובתוכו ה' ית''ש ... וכמאמרם ז''ל ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם כו'... וזה שארז''ל (כתובות ה' ע''א) גדולים מעשי צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ ... דאלו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. ואלו במעשה צדיקים כתיב מקדש אדני כוננו ידיך. פתחו במעשי צדיקים וסיימו ראייתם ממקדש. כי כן באמת שהצדיקים ע''י מעשיהם הרצויים לפניו יתברך. הן הם מקדש ה' ממש. וי''ל עד''ז הכתוב ועשו לי מקדש גו' ככל אשר אני מראה אותך וגו' וכן תעשו ורז''ל דרשו (סנהדרין מ''ו) וכן תעשו לדורות. ולדרכינו י''ל ג''כ שר''ל אל תחשבו שתכלית כוונתי הוא עשיית המקדש החיצוני. אלא תדעו שכל תכלית רצוני בתבנית המשכן וכל כליו. רק לרמז לכם שממנו תראו וכן תעשו אתם את עצמיכם שתהיו אתם במעשיכם הרצויים כתבנית המשכן וכליו. כולם קדושים ראוים ומוכנים להשרות שכינתי בתוככם ממש. זהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם דייקא שככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו'. תכלית כוונתי שכן תעשו את עצמיכם. וכן אמר הוא ית''ש לשלמה אתר גמר בנין המקדש (מלכים א ל') הבית הזה אשר אתה בונה הוא רק את תלך בחקתי גו' ושכנתי בתוך עמי ישראל דיקא. לזאת כשקלקלו פנימיות המקדש שבתוכם. אז לא הועיל המקדש חיצוני ונהרסו יסודותיו ר''ל
The Tabernacle and the Holy Temple integrated all of the powers and worlds, and all the arrangements of holiness, all the buildings and treasuries, upper floors and rooms, and all the holy utensils, all are per an exalted template... And this is what is written in Midrash Tanchuma that it is equal in importance to the creation of the world... and therefore the text wrote about B'tzalel: "and I will fill him with the spirit of G-d, with wisdom, understanding, and knowledge." For with these three items the worlds were created, as it is written "Hashem with wisdom founded the earth, established the heavens with understanding..." Therefore, the sages stated that B'tzalel knew to refine/combine the letters with which the heavens and earth were created.
And therefore a man from the holy nation, who is also comprised of all the structures and processes of creation, he is also the model and plan of the Tabernacle and the Temple and all its utensils, organized according to the plan of the organs/limbs and components and sinews and all its powers. And therefore the Zohar details the entirety of the plans of the Tabernacle and its utensils, for they are all hinted at in man, a one-to-one correspondence. For this reason, definitely the focal point of holiness and the Holy Temple, and the appearance in a particular place of the Godly presence, is man. For if he makes himself as holy as is possible by fulfilling the commandments, then he becomes the actual Temple and within him dwells God! And as they say, and I will dwell within them - it does not say 'among them' but rather 'within them.'
And this is what is stated in the Talmud (Ketubot 5A): The handiwork of the righteous is greater than the creation of the heaven and the earth. For about the handiwork of the heaven and earth it is written, "Also, My hand has laid the foundation of the Earth, and My right hand has measured out the heavens," while regarding the righteous it is written, "With your hands You set up God's Temple!" They began with the actions of the righteous and concluded their proof with the Holy Temple, for in truth it is the righteous, as a result of their desirable actions before Him, that they, are, in actuality, God's Temple.
And based on this approach, we can address the text, "And they shall make me a Holy Temple... according to all that I have shown you... and so you shall do." And our Rabbis derived from here "and so you shall do for all generations." (Sanhedrin 16:2). And according to our method we can say also that it desires to convey: don't think that My focus of intention is the external Holy Temple. Rather, you should know that the whole point of My intention regarding the physical design of the Tabernacle and all its utensils is only to provide a hint for you so that you should see, and then you should do likewise to yourself, that you should in your actions be completely holy and worthy and ready for my Godly presence to actually settle within you... This is specifically "And they shall make me a Holy Temple and I will dwell within them... that all I show you, the plans of the Tabernacle..." My entire intention is that the you should do the same with yourselves."
IF WE ARE DIVINE DWELLING PLACES....
Does the metaphor of imagining yourself as a holy space in the image of the Mishkan or Temple work for you spiritually?
How might the metaphor help further your prayer, if you imagine that you have an altar of some sort inside you?
Is there a fire burning within you...that reminds you that you are holy? That is the flame which dispels darkness? That you can stir up? That links you to others spiritual journeys and/or your own?
Rav Chaim reminds in another chapter of his work that it is was not the wicked enemies of the Jewish people that destroyed the Temple according to our Sages. Instead, it was the Jewish People themselves and "baseless hatred" that led to our downfall. Now we are exiled. But we are encouraged to see ourselves as dwelling places for the Divine. And make good use of our own "portable tabernacles." We call a synagogue a "Mikdash Me'at" - a "small Temple."
Looping back to Psalm 24, how do the Ramban and Rav Chaim sources further our understandings the Psalm?
How do physical Jewish places of worship and sites like the Kotel and synagogues help us make ourselves dwelling places for the Divine?
Which is more like our sacred space today - the Mishkan or God's Temple in Jerusalem?
Source #1
The Ramban, or Nachmanides, Rabbi Moses ben Nachman Girondi, was a leading medieval Jewish scholar, Spanish Rabbi, philosopher, physician, kabbalist, and biblical commentator. He was raised, studied, and lived for most of his life in Girona, Catalonia.
רמב"ן שמות פרשת תרומה פרק כה
כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות... והנה הם קדושים ראוים שיהיה בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם. ולכן צוה תחלה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו, ושם ידבר עם משה ויצוה את בני ישראל. והנה עקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון, כמו שאמר (להלן כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת, על כן הקדים הארון והכפרת בכאן כי הוא מוקדם במעלה, וסמך לארון השלחן והמנורה שהם כלים כמוהו, ויורו על ענין המשכן שבעבורם נעשה.
וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר. וכמו שנאמר שם (לעיל כד טז) וישכן כבוד ה' על הר סיני, וכתיב (דברים ה כא) הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו, כן כתוב במשכן וכבוד ה' מלא את המשכן (להלן מ לד)... והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני. ובבא משה היה אליו הדבור אשר נדבר לו בהר סיני. וכמו שאמר במתן תורה (דברים ד לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, כך במשכן כתיב (במדבר ז פט) וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת מבין שני הכרובים וידבר אליו. ונכפל "וידבר אליו" להגיד מה שאמרו בקבלה שהיה הקול בא מן השמים אל משה מעל הכפרת ומשם מדבר עמו, כי כל דבור עם משה היה מן השמים ביום ונשמע מבין שני הכרובים, כדרך ודבריו שמעת מתוך האש (דברים ד לו), ועל כן היו שניהם זהב. וכן אמר הכתוב (להלן כט מב מג) אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם ונקדש בכבודי, כי שם יהיה בית מועד לדבור
והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה ומבין מה שכתבנו בהם (עי' להלן פסוק כא) יבין סוד המשכן ובית המקדש, ויוכל להתבונן בו ממה שאמר שלמה בחכמתו בתפלתו בבית המקדש ה' אלהי ישראל (מ"א ח כג), כמו שאמר בהר סיני ויראו את אלהי ישראל (לעיל כד י), והוסיף שם לפרש "ה'" לענין שרמזנו שם למעלה כי אלהי ישראל יושב הכרובים, כמו שאמר וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה (יחזקאל י יט כ). ואמר דוד ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית ה' (דהי"א כח יח), וכן יזכיר תמיד בבית המקדש לשם ה' (מ"א ה יט), לשמך (שם ח מד), ויאמר בכל פעם ופעם ואתה תשמע השמים (שם ח לו), במדת רחמים, וכתיב (שם ח מד מה) והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך ושמעת השמים, ובביאור אמר כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך (דהי"ב ו יח). וכתיב על הארון להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו (ש"ב ו ב). ובדברי הימים (א יג ו) להעלות משם את ארון האלהים ה' יושב הכרובים אשר נקרא שם, כי השם יושב הכרובים:
Once God had spoken "face to face" telling them the Ten Commandments and commanding Israel through Moses... they were holy and worthy for there to be a Sanctuary in their midst, to rest His Divine Presence Amongst them... Now, since the main objective of the Tabernacle was to be a place for the Divine Presence which was to rest upon the ark... He put the the commandment regarding the Ark and the Ark-cover first here (first), for the Ark is primary in importance. He then adjoined to the description of the Ark the commandments regarding the Table and the Menorah, for they, like the Ark, are furnishings for the Tabernacle and give an indication of the essence of the Tabernacle, which was made for housing them.
The esoteric significance of the Mishkan is that the glory that rested upon Mount Sinai should rest upon the Tabernacle but in a concealed manner... thus the glory that appeared to the people at Mount Sinai remained constantly with Israel in the Tabernacle. He (Moses) would receive the same level of Divine communication that was spoken to him at Mount Sinai.
And just as it says regarding the Giving of the Torah "From Heaven He caused you to hear His voice in order to teach you, and on earth He showed you His great fire" so too regarding the Tabernacle it is written, "he heard the Voice speaking to him from atop the cover, from between the two Cherubim, and He spoke to him." The voice would come from heaven to above the Ark-cover and speak to Moses from there. For every communication with Moses originated in heaven during the day and was heard by Moses from between the two cherubs. The Giving of the Torah was in fire - so too the Cherubs were made of gold.
The Ramban's approach explains the numerous similarities between the Mishkan and Ma'amad Har Sinai (the encounter at Mount Sinai).
Here are a few examples:
- Just as God had spoken to the B'nei Yisra'el at Mount Sinai, so too does He continue to speak to them (via Moshe) from the Kodesh haKodoshim (Holy of Holies), through the K'ruvim (Cherubim) atop the Aron (Ark) (25:22);
- The Luchot Ha'eidut (Tablets of Testimony) which Moshe will receive (24:12) on Mount Sinai, serve as a testimony to the giving of the Torah and thus, will be kept in the Aron, the focal point of the Mishkan (25:21);
- The Cloud created by the Incense Altar (30:1-10) symbolizes the Cloud that covered Mount Sinai (19:9, 24:15-18);
- The Fire on the Altar (Vayikra [Leviticus] 6:6) symbolizes the Fire that descended on Mount Sinai (Sh'mot 24:17). The laws of the Altar reflect the Covenant ceremony that took place just before Mosheh ascended Mount Sinai (see 24:4-5).
Source # 2
Rav Chaim of Volozhin was a Rabbi, Talmudist, and ethicist. Popularly known as Reb Chaim Volozhiner or simply as Reb Chaim, he founded the Volozhin yeshiva in 1803. It became the mother of all Lithuanian-style yeshivas. His main work, Nefesh Ha-Chaim, sought to implant the fear of G-d, Torah, and pure worship into the hearts of the upright seeking the ways of G-d.”
כי המשכן והמקדש היו כוללים כל הכחות והעולמות וכל הסדרי קדושות כולם. כל בתיו וגנזכיו עליותיו וחדריו וכל כלי הקדש. כולם היו בדוגמ' עליונה... ז''ש בתנחומא ר''פ פקודי שהוא שקול נגד בריאת העולם... ולכן אמר הכתוב בבצלאל ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת. .כי באלו הג''ד נבראו העולמות כמ''ש (משלי ג') ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וגו' ולכן אמרו ז''ל (ברכות נ''ה א') יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. ולכן האדם מעם הקדש שכולל ג''כ כל סדרי בראשית וסדרי המרכבה כולל הבריאת כולה. הוא ג''כ דוגמת ותבנית המשכן והמקדש וכל כליו... לזאת הרי כי ודאי עיקר ענין הקדש והמקדש ושריית שכינתו ית' הוא האדם שאם יתקדש עצמו כראוי בקיום המצות כולן שהם תלויין ג''כ בשורשן העליון בפרקי אברי השיעור קומה כביכול של כלל כל העולמות כולם אז הוא עצמו המקדש ממש ובתוכו ה' ית''ש ... וכמאמרם ז''ל ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם כו'... וזה שארז''ל (כתובות ה' ע''א) גדולים מעשי צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ ... דאלו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. ואלו במעשה צדיקים כתיב מקדש אדני כוננו ידיך. פתחו במעשי צדיקים וסיימו ראייתם ממקדש. כי כן באמת שהצדיקים ע''י מעשיהם הרצויים לפניו יתברך. הן הם מקדש ה' ממש. וי''ל עד''ז הכתוב ועשו לי מקדש גו' ככל אשר אני מראה אותך וגו' וכן תעשו ורז''ל דרשו (סנהדרין מ''ו) וכן תעשו לדורות. ולדרכינו י''ל ג''כ שר''ל אל תחשבו שתכלית כוונתי הוא עשיית המקדש החיצוני. אלא תדעו שכל תכלית רצוני בתבנית המשכן וכל כליו. רק לרמז לכם שממנו תראו וכן תעשו אתם את עצמיכם שתהיו אתם במעשיכם הרצויים כתבנית המשכן וכליו. כולם קדושים ראוים ומוכנים להשרות שכינתי בתוככם ממש. זהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם דייקא שככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו'. תכלית כוונתי שכן תעשו את עצמיכם. וכן אמר הוא ית''ש לשלמה אתר גמר בנין המקדש (מלכים א ל') הבית הזה אשר אתה בונה הוא רק את תלך בחקתי גו' ושכנתי בתוך עמי ישראל דיקא. לזאת כשקלקלו פנימיות המקדש שבתוכם. אז לא הועיל המקדש חיצוני ונהרסו יסודותיו ר''ל
The Tabernacle and the Holy Temple integrated all of the powers and worlds, and all the arrangements of holiness, all the buildings and treasuries, upper floors and rooms, and all the holy utensils, all are per an exalted template... And this is what is written in Midrash Tanchuma that it is equal in importance to the creation of the world... and therefore the text wrote about B'tzalel: "and I will fill him with the spirit of G-d, with wisdom, understanding, and knowledge." For with these three items the worlds were created, as it is written "Hashem with wisdom founded the earth, established the heavens with understanding..." Therefore, the sages stated that B'tzalel knew to refine/combine the letters with which the heavens and earth were created.
And therefore a man from the holy nation, who is also comprised of all the structures and processes of creation, he is also the model and plan of the Tabernacle and the Temple and all its utensils, organized according to the plan of the organs/limbs and components and sinews and all its powers. And therefore the Zohar details the entirety of the plans of the Tabernacle and its utensils, for they are all hinted at in man, a one-to-one correspondence. For this reason, definitely the focal point of holiness and the Holy Temple, and the appearance in a particular place of the Godly presence, is man. For if he makes himself as holy as is possible by fulfilling the commandments, then he becomes the actual Temple and within him dwells God! And as they say, and I will dwell within them - it does not say 'among them' but rather 'within them.'
And this is what is stated in the Talmud (Ketubot 5A): The handiwork of the righteous is greater than the creation of the heaven and the earth. For about the handiwork of the heaven and earth it is written, "Also, My hand has laid the foundation of the Earth, and My right hand has measured out the heavens," while regarding the righteous it is written, "With your hands You set up God's Temple!" They began with the actions of the righteous and concluded their proof with the Holy Temple, for in truth it is the righteous, as a result of their desirable actions before Him, that they, are, in actuality, God's Temple.
And based on this approach, we can address the text, "And they shall make me a Holy Temple... according to all that I have shown you... and so you shall do." And our Rabbis derived from here "and so you shall do for all generations." (Sanhedrin 16:2). And according to our method we can say also that it desires to convey: don't think that My focus of intention is the external Holy Temple. Rather, you should know that the whole point of My intention regarding the physical design of the Tabernacle and all its utensils is only to provide a hint for you so that you should see, and then you should do likewise to yourself, that you should in your actions be completely holy and worthy and ready for my Godly presence to actually settle within you... This is specifically "And they shall make me a Holy Temple and I will dwell within them... that all I show you, the plans of the Tabernacle..." My entire intention is that the you should do the same with yourselves."
IF WE ARE DIVINE DWELLING PLACES....
Does the metaphor of imagining yourself as a holy space in the image of the Mishkan or Temple work for you spiritually?
How might the metaphor help further your prayer, if you imagine that you have an altar of some sort inside you?
Is there a fire burning within you...that reminds you that you are holy? That is the flame which dispels darkness? That you can stir up? That links you to others spiritual journeys and/or your own?
Rav Chaim reminds in another chapter of his work that it is was not the wicked enemies of the Jewish people that destroyed the Temple according to our Sages. Instead, it was the Jewish People themselves and "baseless hatred" that led to our downfall. Now we are exiled. But we are encouraged to see ourselves as dwelling places for the Divine. And make good use of our own "portable tabernacles." We call a synagogue a "Mikdash Me'at" - a "small Temple."
Looping back to Psalm 24, how do the Ramban and Rav Chaim sources further our understandings the Psalm?
How do physical Jewish places of worship and sites like the Kotel and synagogues help us make ourselves dwelling places for the Divine?