Achieving Purpose
(יג) וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ׃

(13) And he went out the second day, and, behold, two men of the Hebrews were fighting together; and he said to the wicked one: ‘Why would you strike your fellow?’

Nitzim: fighting

למה תכה. אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע בהרמת יד:

Why would you strike: Even though he hadn't struck him, he is never-the-less deemed wicked by raising his hand

המגביה ידו על חבירו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע שנאמר (שמות ב, יג) ויאמר לרשע למה תכה רעך למה הכית לא נאמר אלא למה תכה אף על פי שלא הכהו נקרא רשע

One who raises his hand upon his fellow (another,) even without striking him, is called wicked. As is stated (Exodus 2,13)

And he (Moshe) said to the wicked one "why would you strike your fellow?"

(The verse) doesn't state "why did you hit?" rather, "why would you hit?"

(teaching us that) even though he hadn't struck him, he is never-the-less considered to be wicked.

Sticks and Stones....
ויאמר לרשע למה תכה רעך, פירש"י אע"פ שלא הכהו בהרמת יד נקרא רשע, רעך רשע כמותך,וקשה מי הגיד למשה כי זה רשע כמותו, ועוד היכן כתיב שבקש להכותו שהרי לא נאמר וירם ידו להכותו ונ"ל שלשון הכאה שייך גם בלשון, כמ"ש (משלי יב.יח) יש בוטה כמדקרות חרב. וכתיב (דברים כז.כד) ארור מכה רעהו בסתר. כי המטיל מום בחבירו אין לך מכה גדולה ממנו, ורז"ל אמרו (קידושין ע.) כל הפוסל במומו פוסל, ומשה ראה שני עברים נצים בחרופים וגדופים וא"כ שניהם רשעים, כי מדת הצדיקים להיות מן הנעלבים ואינן עולבים שומעים קול מחרף ואינן משיבין, וקראו רעך רשע כמותך ממש כי באותו מום שאתה פוסלו ומכהו בשוט לשונך ודאי אותו מום נמצא גם בך כי הפוסל במומו פוסל, ע"כ אמר למה תכה רעך כי הוא רעך במום זה.

יד) ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר. חטא הדבור אשר בעבורו ישראל שרוין בצרה יותר מכל האומות, כי חטא לשון הרע מגדיל עונות כנגד ע"ז, ג"ע, וש"ד...

From here we see the evil nature of Lashon Hara-

But does the Torah consider raising one's hand to be a evil deed?

A Complete Contradiction to the Purpose of Creation

לקותי שיחות לו - שמות א

תכלית בריאת האדם ה״ה ״לשמש את

קונו״ ,על ידי קיום התורה והמצוות ,
בכל אבר ואבר שבו לפי ענינו (וכמ
בואר בפרטיות בס׳ חרדים - חלוקת
(.המצות לפי אברי האדם).
והנה ״יד״ מורה על ענין הנתינה׳״
וי״ל שזה ועיקר תכלית בריאת היד -
להשתמש בה לנתינה (להשפעה , חסד -

(מה הוא גמ״ח אף אתה כו׳

-אבל כאשר האדם ״מגבי׳ ידו על חבירו״
-שתמורת ההשתמשות ביד לתכלית בריא
תה, להיטיב לחבירו, ה״ה משתמש בה
באופן הפיכי, להכות את חבירו הרי
יש בזה חטא חמור בין אדם למקום
לבוראו), כי הרי הוא מהפך את תפקיד)
בריאתה של היד מהקצה אל הקצה ,
.כנ״ל

To Each Their Own....

(טז) רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

(16) Rabbi Chananaia son of Akashia stated, G-d wanted to grant merits to Israel, therefore he gave them many laws and commandments as it states, "Because G-d wants righteousness he increased the amount of Torah and splendor." (Isaiah 42:21).

רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל כו': מעקרי האמונה בתורה כי כשיקיים אדם מצוה מתרי"ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שבארתי לך הנה זכה בה לחיי העולם הבא ועל זה אמר רבי חנניא כי המצות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה ובעשותו אותה המצוה תחיה נפשו באותו מעשה וממה שיורה על העקר הזה מה ששאל ר' חנניא בן תרדיון מה אני לחיי עוה"ב והשיבו המשיב כלום בא מעשה לידך כלומר נזדמן לך לעשות מצוה כהוגן השיבו כי נזדמנה לו מצות צדקה על דרך שלמות ככל מה שאפשר וזכה לחיי העוה"ב ופירוש הפסוק (ישעי' מ"ב) ה' חפץ למען צדקו לצדק את ישראל למען כי יגדיל תורה ויאדיר:

Utilizing Every opportunity

Story: Elazar ben Dorduya

On the Other Hand...

לקותי שיחות לו - שמות א

ונוסף ע״ז שהענין ד״תכה רעד׳ כפשוטו
ישנו גם בקדושה, כמו ״הכאת״ הרופא
הנדרשת לרפאות את האדם, ויתירה
מזו - מצות מילה, שבאה על ידי
״חבלה״ ויציאת דם, באופן שיש על
הנימול דין חולה, ועד שביום ג׳ מחללים
עליו את השבת״, שכ״זהוא באופן שהוא
דבר רצוי וטוב [ומובן, שכבר בעת
(התחלת מעשה זה (רפואה או מילה וכיוי"ב
ע״ד ״המגבי׳ כו' אע״פ שלא
[הכהו כו׳״, ישנה כבר מעלת הטוב עצמו

וזוהי גם ההוראה למעשה מהלכה זו:
נוסף על פשטות הענין, גודל הזהירות
בתכלית מכל ענין של הגבהת יד על
חבירו, ה ר י - מהלכה זו צריך האדם
'ללמוד גם הוראה בקצה השני - שתהי
הנהגתו הנהגה של״ המגבי׳ ידו על
חבירו׳ למעליותא , להשתדל בטובת
חבירו - ״יד המחלקת צדקה״ - יותר
מטבעו ורגילותו, עד כדי לה גבי׳
ולהוציא את ידו (עם כל מציאותו) מכל
מדידות והגבלות, ״בכל מאדך ״ .

Utilizing Physicality
Story: the Ba'al Shem Tov and The Holy Drunk
Story: Sefas Emes' Funeral and the Pauper's Coat