(א) מיד כשיעור משנתו, בעודו על משכבו, יאמר:
(ב) מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ:
(1) Upon waking in the morning, even before washing your hands, say:
(2) I give thanks to You living and everlasting King for You have restored my soul with mercy. Great is Your faithfulness.
(א) מודה. ראשית ההופעה של צהלת החיים מביאה עמה את השמחה העליונה בחדות הקודש, שהיא מתבטאת בכל מלא הודה בבטוי "ההודאה". הכרת התודה לאלקי עולם, אדון כל המעשים, המחיה חיים בטובו, היא אוצר הטוב, הכולל בקרבו את כל התוכן של מילוי החובה וכל התוכן של העידון הרוחני ממלוא תנובת האהבה בחוברת, והנשמה מתנהרת בה ומתמלאה אורה ושמחה. ההוראה הלשונית של חובת הודאה, בבטוי "מודה" ביחוד, משותפת היא להודאה מגזרת תודה, הבאה מתוך הכרת הטובה של המיטיב, ומגזרת התודות והודאה על האמת. והדברים מתאימים זה לזה. צהלת החיים הראשונה, הפוגשת את האדם בהקיצו משנתו ומוצא הוא לפניו עולם מלא וחדש בכל מלואו וטובו, היא מרימה את אור השכל הפנימי להכיר את אור החיים וזיוו ביסודו, ותחת ההשקפה העכורה החמרית, שהיא מוטבעת בטבע הבשר, מתעלה הרוח להשקפהאלהית צחה, לראות את נשמת אור חי העולמים ביפעת מפעלה. והאדם ברגש תודתו מודה הוא על האמת, ומקיים את עומק אמתתה של ההכרה הרוחנית, ומעיד על כל אור החיים והיש, שהוא נובע כלו ממעין הטוב ומקורו, ממקור חסד עליון, המשפיע שפעת חיים לכל המון עולמים וכל יצוריהם.
(ב) אני. האדם מוצא את עצמו בעצמו, ע"י אור החיים האלהיים המופיעים בקרבו, הממלאים אותו ברוח הטוב של רגש התודה של הכרת הטובה האלהית והבטאתה. כי במה נחשב האדם בחלישות כחו, באפסיותו וזעירותו, נגד כל היקום הגדול והעצום, וכחות הבריאה האדירים והנפלאים העוטרים אותו, מרוב שממון לעומתם אובד האדם את תוכן האני שלו. אמנם בהאיר עליו אותו האור של הכרת הטובה האלהית, וכל הסעיפים הקדושים כבירי עז הקודש שהיא מעירה בקרבו, אז בא האדם להכיר את גדולת ערכו, את אניותו והעדר בטולו בכללות ההויה, ומוצא את עצמו מאושר לומר בפה מלא: אני.
(1) Modeh Ani. The first appearance of the exuberance of life brings with it the transcendent joy of holy rejoicing, which finds the fullness of its glorious expression through thanksgiving. Gratitude, recognizing the goodness of the Lord of the world, Master over all works, who in His goodness gives life to the living, is the storehouse of good. It contains all the substance of a fulfilment of obligation, as well as that spiritual refinement which comes through the fullness of love produced through relationship, and the neshama is illuminated by it, filled with light and joy. The teaching that there is an obligation to give thanks through language, particularly through the expression ‘grateful acknowledgement’ (modeh), is derived from two aspects of meaning in this term. One is thankfulness, todah, which results from gratitude toward the one who does good; the other is confession, hitvadut, which is an acknowledgement of the truth. The two are fit to one another. The first exuberance of life which meets one as they rise from sleep, finding before them a full, new world in all its wholeness and goodness, lifts up the light of the inner intellect to recognize the light and brilliance which lie at the foundation of life. In place of the muddied, physical perspective which is impressed in the nature of flesh, the spirit rises to a clear Divine perspective, to see the soul of the light of the Life-giver of the world in the splendor of its action. And moved by his feelings of thanksgiving, man acknowledges the truth, fulfilling the depths of the truth of spiritual awareness, testifying on all the light of life and existence, that it flows from the spring of goodness and its source, from the source of transcendent lovingkindness, which pours out abundant life to all the many worlds and their creations.
(2) I. A man finds himself within himself, through the light of the Divine life which appears within him, that fills him with the good spirit of a feeling of gratitude, of a recognition of the Divine goodness and its expression. Because of what consideration is man worthy in the weakness of his power, in his small nothingness, when compared to the mighty greatness of existence and the awesome powers of creation which crown it. Standing before them, filled with emptiness, man loses the substance of his selfhood. But when the light of recognition of the Divine goodness shines on him, and all the holy offshoots, powerful in their holy might, which it awakens with him – then a man comes to awareness of the greatness of his worth, of his ‘I-ness’ and its non-disappearance into the wholeness of existence. Then he finds himself filled with joys to say wholeheartedly, I.
Tiene 2 significados:
1. reconocimiento de la verdad
2. agradecimiento.
Entonces en nuestro rezo cual es el verdadero significado de esta expresión? Ambas. El agradecimiento se basa en la capacidad de reconocer y ser conscientes, y consecuentemente agradecer por ello.
¿A qué agradecemos y qué nos alegra tanto? Lo principal por lo que nos alegramos y agradecemos es por el alma. Es cierto que el cuerpo también es valioso, todo el mundo también, pero el alma es lo más valioso que poseemos en la vida.
Dos cosas que debemos realizar al levantarnos:
1. Al levantarnos reconocemos que tenemos una pelea interna. Admitimos que nos damos por vencidos y nos aceptamos como somos y estamos agradecidos por ser como somos y por estar aquí.
2. Tenemos la mente y el cuerpo que muchas veces están en discusión por lo que cada una quiere… Dentro de nosotros tenemos una tercera parte, que es nuestra neshama, que es una parte de H’. Todo lo que tenemos que hacer es abrir un pequeño agujero para dejar que esa chispa de H’ entre en nuestro cuerpo y ya la batalla está ganada. Cómo lo logramos? con la estrategia Mode Ani. Con el Mode Ani le damos inicio a nuestro día con la parte sensible, declaramos que nuestra neshama es de H’. A partir de ahí ya estamos caminando con H’. Si fuéramos solo cuerpo o solo alma, unirnos a H’ seria imposible. Pero no lo somos, tenemos la esencia de H’ en nosotros.
1. What are the two different meanings of Modeh?
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
2. Why would you infer that we say "Mode Ani" and not "Ani Mode" which would be the correct gramatical order?
_____________________________________________________________________
3. Opinion: Does Hashem benefit if I thank Him?
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
4. Why do you think our Sages instituted Modeh Ani as the first words we say upon waking up?
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
(ח) (ח) בזריזות – לאו דווקא, אלא ישהה מעט ולא יעמוד פתאום, כי זה מזיק לגוף [גיטין דף ע']. טוב לומר תיכף בקומו: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". ותיבת "בחמלה" יהיה באתנחתא, ו"רבה אמונתך" בלי הפסק. והוא מן הכתוב: "חדשים לבקרים" וגו', שהקב"ה מקיים אמונתו להחזיר נשמות המופקדים בבוקר. ואין צריך לזה נטילת ידיים, ואף אם ידיו מטונפות, כי אין מזכיר בזה הנוסח לא שם ולא כינוי. ומכל מקום ללמוד נראה דאסור קודם שנטל ידיו, ובלאו הכי אסור קודם ברכת התורה. ועיין לעיל סוף ס"ק ב'. סעיף ג [עריכה]
(8) WITH ALACRITY - Not exactly, but rather he should wait a bit and not get up immediately, because it is damaging for the body. It is good to say immediately upon rising "I am gratefully to you my eternal king who has returned my soul in kindness; great is your faith." It should be said with a pause after "kindness", and "great of your faith" without pause. And this is from as its written "renewal of mornings" etc..., that the Holy One Blessed be He upholds his faithfulness to returns the souls to its depositor in the morning. And there is no need to wash hands, even if they are filthy, because in this wording there is no remembrance of the name of ADNOOT or any other name. And anyhow, it is forbidden to learn Torah before washing hands, and also forbidden before the blessing of the Torah.
1.___________________________________________________________________
2.___________________________________________________________________
3.___________________________________________________________________
4.___________________________________________________________________
5.___________________________________________________________________
(ג) לפניך. ההארה הראשונה של הקדושה היא ההופעה היותר זכה, היותר רוממה ומשוגבת, והיא באה לאדם כשמכין את גבורת נשמתו לקבל את האור הטוב הזה תיכף בהתעוררות הראשונה, בהרגישו בקרבו את רוח החיים של הערות והקיצה. אז מצטירת לפניו הגדולה האלהית הנוכחית מכל מלא המון עולמי עד ומכל מקורותיהם החיים, והוא מוצא את עצמו מצוי נוכח פני אל עליון, ובאהבה עליונה וחבת מתיקות ידידות קדש אומר את הבטוי האדיר המלא עז קודש קדשים: לפניך.
LEFANEJA = delante Tuyo
Con lo primero que nos topamos en el día, es el encuentro con H’. Estamos frente Suyo.
La persona debe de mentalizarse Su presencia en cada momento del día, y en cada lugar no solo en los rezos.
1.___________________________________________________________________
(ד) מלך. הממלכה הכללית של העולם, הנהגתה המאורגנת בכל חלקיה, הקפתה הכללית והיחושים המצודקים הנמצאים בין החלקים כולם, יסוד המשפט והצדק המתנוצץ מהדר הבריאה בהקפתה, אחרי ההשקפה ביסוד החכמה והרצון הנפלא המתגלה ממראה זיוה הכללי, כל אלה ההערות יחד מופיעות נגד עיני האדם בהפקחן ראשונה, ובהפגשן באור החיים. העדות הנאמנה מדברת אז מתוך גרונו להכיר מלכות שמים, ולדעת כי עומד הוא לפני מלך עולמים, שישותו הפרטית של האדם היא אחת מהכונניות של הממלכה העליונה, ובכל מלא עצמיותו יאמר האדם ברגשי האהבה, הבאה מתוך הכרת הטובה, וברגשי הכבוד וההוד העליון הנמשכים ממנה, נוכח פני ד' יוצר נפשו: שאתה הוא מלך.
(ה) חי. מקור החיים, אוצר שפעת החיים כולם, החיים המוחלטים, אשר אי אפשר לסמנם בשום סימון של חיים מורגלים.
MELEJ = Rey
H’ es el rey. Es decir Él gobierna, manda, maneja y conduce el mundo. Él es el dueño, establece cada cosa y asunto en su lugar. El maneja todo el mundo, naturaleza, la historia, abarca todo.
“Tu Reino rige en todas las épocas, y Tu dominio perdurará todas las generaciones” (Tehilim 145:13)
Rab Amram Anidjar en su libro Rezo y Bendición trae: Nuestra esencia divina, el alma se divide en 5 partes.
- Nefesh - Moaj - Cerebro
- Ruaj - Lev - Corazon
- Neshama - Caved - Higado
- Jaya
- Yejida
y estas forman la palabra MELEJ HAI. El primer agradecimiento del día es para D"s por devolvernos estas 5 partes del alma para poder vivir un nuevo día y utilizarlas para nuestra elevación espiritual y social
JAY VEKAYAM = Vivo y Eterno
La palabra ‘vivo’ quiere decir que en este mundo y reino hay existencia, vida, todo fluye, sigue un ritmo y avanza. El universo no está rígido y congelado. Él nos enseña Sus caminos, el vivir, seguir adelante y progresar.
H’ es fiel, cumplidor. Nosotros confiamos en él. Sabemos que cuando estamos en problemas él nos protege, nunca nos abandona. Sabemos que aunque estuvimos tanto tiempo en la diáspora lejos de nuestra casa pudimos volver. Nos persiguieron, asesinaron, mutilaron, pero ya no más. Y esto por qué? Porque él es “Rey vivo y eterno”.
Write an explanation for each of the following:
- "Melech": ________________________________________________________
- "Melech Hai": _______________________________________________________________
- "Hai Vekayam": _______________________________________________________________
(ז) שהחזרת. ההחזרה מורה על שמירת עצמיותה של הנשמה, שהיא מצויה בצורתה הרוחנית המופשטה בעצמיות ענינה. ובעת ההקצה לא נשתנה האופי של האדם, כשחוזרים אליו כחות החיים, בהיותו נעשה כבריאה חדשה, אלא זאת הנשמה עצמה, שנעתקה ממנו בהאסרו בחבלי השינה, היא שבה אליו.
(ח) בי. מורה על העצמיות המיוחדה של האדם ותוכן החיים הטבעיים שלו. העצמיות הזאת היא שמורה עמו, והיא נשארת בקיומה גם בעת השינה. ועצמיות האדם הזאת היא הבסיס לקבל עליה את האור העליון של הנשמה, בשובה אליו להאיר אותו באורה.
(ט) נשמתי. הנשמה המיוחדת שלי, כלומר: צורתה הפרטית, היא מיוחדת בהתאמה למהות העצמית של האדם, המיוחד באישיות מיוחדה. ואע"פ שאין בכח האדם להכיר את האופי הפרטי של הנשמה, שהיא רוחנית נאצלה, עד שאין אנו מכירים כ"א את מציאותה ולא את פרטי גוניה, מ"מ זאת אנו יודעים ברור, שכל נשמה היא בעלת אופי מיוחד. לכן בצדק קורא האדם, בעת הרגישו את חייו במילואם בהקיצה ובידעו שנשמת ד' מאירה בקרבו: שהיא נשמתו הפרטית המיוחדת לו.
(י) בחמלה. מדת החמלה העליונה משפעת היא תכונת חמלה על הנשמה, שהיא חומלת על הגוף השוכב למעצבה באין כח ואין אורה. ובחמלה זו היא מתמשכת לשוב להאיר את הגויה באורה, ולהחיותו באוצר חייה.
SHEEJEZARTA = que me has devuelto
Somos los mismos que nos fuimos a dormir anoche, pero ahora estamos llenos de nueva energía, revitalizados.
Según enseña nuestra santa Tradición, el dormir es un estado emparentado con la muerte (Dormir es 1/60 de la muerte). Cuando despertamos reconocemos la bondad y fidelidad del Eterno, que mientras dormíamos recibió el alma que nos prestó al ser concebidos, pero nos la devuelve al despertar. Y no sólo la reintegra, sino que la retorna mejorada, ya que casi siempre al dormir nuestras pilas se recargan, y contamos con renovadas energías para encarar la vida.
BI NISHMATI = Mi Neshama única que pusiste en mi.
BEJEMLA = Misericordiosamente
H’ nos ama, Él es nuestro Padre. Misericordia es una clase de amor, un amor eterno, sin fin. Que no depende de nada, tal como un padre ama a su pequeño hijo. El término ‘rey’ con una connotación de poder, grandeza, nos ‘asusta’ un poco, pero aquí hablamos de un rey bondadoso, que nos quiere y ama, nos protege. Nos arropa en las noches, nos levanta en la mañana. A cada uno y uno de nosotros, Él tiene tiempo para todos.
Jatam Sofer trae otra explicación de "Bejemla" cuenta que si una persona da a otra un "pikaron-garantía" y este se lo devuelve arruinado, seguro no se lo daría nuevamente. Hashem nos da nuestra Neshama limpiecita todos los días como una garantía(pikaron) y por mas que nosotros la llenemos de pecados todos los días, Hashem con su inmensa bondad nos la devuelve limpia un día más.
5 . "Bi Nishmati": ____________________________________________________
6. "Behemla" (Two explanations):
- ____________________________________________________
- ____________________________________________________
(כא) זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל׃ (ס) (כב) חַֽסְדֵ֤י ה' כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו׃ (כג) חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ׃
(כד) חֶלְקִ֤י ה' אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ׃ (ס) (כה) ט֤וֹב ה' לְקוָֹ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃
(21) But this do I call to mind, Therefore I have hope: (22) The kindness of the LORD has not ended, His mercies are not spent. (23) They are renewed every morning— Ample is Your grace!
(24) “The LORD is my portion,” I say with full heart; Therefore will I hope in Him. (25) The LORD is good to those who trust in Him, To the one who seeks Him;
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
- Who do you think gave the strength to the player to continue until the end zone? The coach or his own will? Explain
- Have you been in a similar situation where you thought “I CAN'T”.
- If yes, did you accomplish it? Who gave the strength to not give up?
- If not, how you think you would have reacted if you were on a situation that pushes your limits? Is giving up an option for you?
- To which part of Mode Ani would you connect the the video and what lesson do we take from here?
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
(יא) רבה אמונתך. האמונה האלהית היא החוקקת את התפקידים של כל כחות ההויה, שיעשו את עבודתם בכל עז ומרץ, בכל איתניות של קיום ונצחון, שהכח הכביר של אור האמונה האלהית מאיר עליהם, למסור בידם תוכנים וענינים מתוקנים עומדים על מכונם, ולקלקל ולהפסיד את צורתם וערכם, כדי להוציא ע"י קלקול זה ערכים יותר נפלאים בחדוש פנים לעילוי ולשבח. "אמונת זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע". מהסתעפות האמונה הרבה, הכוללת כל היקום, מתגלה הדר כח המחיה והמפריא, המעודד והמחדש, בכלתוכן שיוצאת ממנה ערות של חיים, אחר שכבר צללי המות באו ופרשו עליו את אפלתם. "לדור ודור אמונתך, כוננת ארץ ותעמוד". ומהאמונה הרבה הלזו, באור בהירותה, באה נשמת החיים להאדם בהתעוררו לקיצה, אחרי אשר השינה, שהיא אחד מששים במיתה, פרשה עליו את צלליה המחשיכים, ויחד עם כל כחות החיים וההויה המתעוררים אחרי בלותם, בכח אור האמונה האלהית העליונה, מיסוד אמונת אומן של חכמת ודעת, אשר באמונתהעתות, בכלמסיביהן ותמורותיהן, מתעורר האדם, מתרדמתו בצללי המות של השינה, לאור החיים המאירים, ומתאחד בקדושת האמונה הקדושה, בחדות לבבו המתמלאת הוד קודש. "עצות מרחוק אמונה אומן".
NCSY Source:
RABBA EMUNATECHA
What does “Rabbah emunatekha” mean, and what does it have to do with waking up each morning? It seems to be a superfluous addition to Modeh Ani’s central theme of gratitude.
Moreover, because "emunah" is typically translated as “faith in”, or “reliance upon”, the simple understanding of “Rabbah emunatekha” presents a theological difficulty, as it implies that God has faith in something or someone else. Further, “Rabbah emunatekha,” cannot mean “I have great faith in You,” as the appropriate grammatical form for such a declaration would have been “Rabbah emunati” — "Great is my faith."
Understanding Thankfulness Page 3
””אל אמונה-" שהאמין בעולם“ :The Sifrei says “”A God of faith”- that He believes in the world.”
Hashem trusts in the world and each individual therein, believing that they will eventually fulfill their potential. He believes in the value of every person and deems it worthwhile to invest them with life.
Hashem has faith in us!
What is "Rabah Emunatecha" appropriate translation? Who's faith are we talking about?
___________________________________________________________________
If Hashem believes in ME, and I am an important part of His plans for today, what responsibility do I carry?
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________