"קדושים תהיו" – פרושים תהיו.
"Holy shall you be": Separate yourselves.
קְדשִׁים תִּהְיוּ, יָכוֹל כָּמוֹנִי תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, קְדֻשָּׁתִי לְמַעְלָה מִקְדֻשַּׁתְכֶם.
"You shall be holy"-Maybe you would think that [you shall be holy] just like Me. Therefore the verse also teaches, "for I am holy"--My holiness is greater than yours.
קדשים תהיו. הֱווּ פְרוּשִׁים מִן הָעֲרָיוֹת וּמִן הָעֲבֵרָה, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶדֶר עֶרְוָה אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה.
קדשים תהיו YE SHALL BE HOLY — This means, keep aloof from the forbidden sexual relations just mentioned and from sinful thoughts. [It is evident that this is the meaning of קדשים תהיו because] wherever you find in the Torah a command to fence yourself in against such relations you also find mention of “holiness".
דבר אל כל עדת. קדושים תהיו אחר שהשרה שכינתו בישראל לקדשם לחיי עולם כמו שהיתה הכונה באמרו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ובאמרו כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים והייתם קדושים והבדילם מטומאת המאכלות והזרע... כאמרו אל תטמאו בכל אלה אמר עתה שהכונה בכל אלה האזהרות היא שיהיו קדושים וזה כדי שידמו ליוצרם כפי האפשר כמו שהיתה הכונה בבריאת האדם כאמרו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וזה ביאר עתה באמרו כי קדוש אני ה' אלהיכם וראוי שתדמו אלי כפי האפשר בעיון ובמעשה ולהשיג זה ההדמות באר שנצטרך לשמור את המצות הכתובות בלוח הראשון שכל הכונה בהם היא לחיי עולם בלבד כמו שבאר בסופם באמרו למען יאריכון ימיך
דבר אל כל עדת...קדושים תהיו; after the presence of G’d had manifested itself among the Jewish people, sanctifying them for eternal life, as had been the meaning of the verse in Exodus 19,6 “you shall become for Me a nation of priests a holy nation,” and taking into consideration G’d’s statement in Leviticus 11,45 “I have led you out of the land of Egypt in order to be your G’d and your becoming holy,” G’d had in the meantime separated the Jewish people from impurity through the legislation concerning forbidden foods, skin eczemas...
The objective of all these parts of Torah legislation was to establish a nation that could be described as “holy,” not least of it the legislation concerning incest.
At this point, i.e. after achieving this “holiness,” i.e. emulating the Creator’s holiness in the maximum manner possible for creatures, the Torah spells out this objective by saying כי קדוש אני, “For I the Lord am holy;” the message is that the original intention in creating man in the image of G’d (Genesis 1,26) had already had as its declared goal for this “image” to become something constant....
והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו וידבר כרצונו בכל הנבלות שלא הוזכר איסור זה בתורה והנה יהיה נבל ברשות התורה לפיכך בא הכתוב אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות ימעט במשגל... ויקדש עצמו מן היין במיעוטו... וכן יפריש עצמו מן הטומאה... וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל ברבוי האכילה הגסה ומן הדבור הנמאס... באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית אחרי שפרט כל העבירות שהן אסורות לגמרי עד שיכנס בכלל זאת הצוואה הנקיות בידיו וגופו...
וזה דרך התורה לפרוט ולכלול...
And the matter is [that] the Torah prohibited sexual transgressions and forbidden foods, and permitted sexual relations between husband and wife and the eating of meat and [the drinking of] wine. If so, a desirous person will find a place to be lecherous with his wife or his many wives, or to be among the guzzlers of wine and the gluttons of meat. He will speak as he pleases about all the vulgarities, the prohibition of which is not mentioned in the Torah. And behold, he would be a scoundrel with the permission of the Torah. Therefore, Scripture came, after it specified the prohibitions that it completely forbade, and commanded a more general [rule] - that we should be separated from [indulgence of] those things that are permissible: He should minimize sexual relations...
And he should sanctify himself from wine by minimizing it...
And so [too], he should separate himself from impurity...
And he should also guard his mouth and his tongue from becoming defiled from the multitude of coarse food and from disgusting speech...
And this is the way of the Torah to state the particulars and [then] the general rules.
עוד ירצה על זה הדרך קדושים תהיו לשון עתיד פירוש אין הפסק למצוה זו, כי כל שער מהקדושה אשר יכנס עדיין ישנו בגדר הכנסה שער אחר למעלה ממנו, כי אין שיעור להדרגות הקדושה המזומנת לכל הרוצה ליטול את השם.
We may also interpret the words קדושים תהיו by emphasizing the future tense, i.e. תהיו, "you shall become holy." The implication is that this is a commandment which is an ongoing process.
Rabbi Shimon Shkop, Introduction to Gates of Righteousness
לכן נראה לפי עניות דעתי, שבמצוה זו כלול כל יסוד ושורש מגמת תכלית חיינו, שיהיו כל עבודתנו ועמלנו תמיד מוקדשים לטובת הכלל, שלא נשתמש בשום מעשה ותנועה, הנאה ותענוג שלא יהיה בזה איזה ענין לטובת זולתנו, וכמובן בכל הקדשות שהוא התיחדות למטרה נכבדה,
והנה כשהאדם מישר הליכותיו ושואף שתמיד יהיו דרכי חייו מוקדשים להכלל ,אז כל מה שעושה גם לעצמו להבראת גופו ונפשו הוא מתיחס גם כן אל מצות קדושה, שעל ידי זה יטיב גם לרבים, שבטובתו לעצמו הוא מטיב עם הרבים הצריכים לו, אבל אם הוא נהנה הנאה מן סוג המותריות, שאינן דרושות להבראת גופו ונפשו, הנאה זו היא נגד הקדושה, שבזה הוא מטיב לעצמו לרגע לפי דמיונו, ולזולתו אין שום תועלת.
וביחס זה מתדמה ענין קדושה זו לקדושת הבורא יתברך באיזה דמיון קצת, שכמו שבמעשה של הקב״ה בהבריאה כולה, וכן בכל רגע ורגע שהוא מקיים את העולם, כל מעשיו הם מוקדשים לטובת זולתו, כן רצונו יתברך שיהיו מעשינו תמיד מוקדשים לטובת הכלל ולא להנאת עצמו.
Rabbi Shimon Shkop, Introduction to "Gates of Righteousness"
And so, it appears to my limited understanding that this mitzvah includes the entire foundation and root of the purpose of our lives. All of our work and effort should constantly be sanctified to benefiting the community. We should not use any act, movement, or get benefit or enjoyment that doesn’t have in it some element of helping another. And as understood, all holiness is being set apart for an honorable purpose.
Behold, when a person straightens his path and strives constantly to make his lifestyle dedicated to the community, then anything he does even for himself, for the health of his body and soul, he also associates to the mitzvah of being holy. For through this he can also benefit the masses. Through the good he does for himself he can benefit the many who rely on him. But if he derives benefit from some kind of permissible thing that isn’t needed for the health of his body and soul, that benefit is in opposition to holiness. For with this he benefits himself, as he imagines at that moment, but to no one else does it have any value.
In relation to this, this holiness is comparable to the Holiness of the Creator in whatever small resemblance. Just as the Act of the Holy One in all of Creation, and in each and every moment that He continues to cause the universe to exist; all His actions are sanctified to the good of others, so too it is His Will that our actions be constantly sanctified to the good of the community, and not personal benefit.
