בלימודנו במשנה ראינו כי גרימת בושה לאדם היא פגיעה בכבודו וגוררת תשלום פיצוי. במסורת היהודית הפגיעה בכבודו של אדם נחשבת למעשה חמור, כפי שניתן לראות בסיפור הבא:
רַביִּ יָשַׁב וְדָרַשׁ,
וְהֵרִיחַ רֵיחַ שׁוּם.
אמָרַ [רבי]: "מִי שֶׁאָכַל שׁוּם – יֵצֵא!"
עמָדַ ר' חִיָּא וְיָצָא,
עָמְדוּ כֻּלָּם וְיָצְאוּ.
לְמָחֳרָת פָּגַשׁ ר' שִׁמְעוֹן בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי בְּר' חִיָּא.
אָמַר לוֹ [רבי שמעון לרבי חייא]: "אַתָּה הוּא שֶׁצִּעַרְתָּ אֶת אַבָּא!"
אָמַר לוֹ [רבי חייא]: "חַס וְשָׁלוֹם, לֹא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל!"
The Gemara relates that the story about Shmuel HaKatan is similar to an incident that occurred when Rabbi Yehuda HaNasi was sitting and teaching, and he smelled the odor of garlic. Rabbi Yehuda HaNasi was very sensitive and could not tolerate this odor. He said: Whoever ate garlic should leave. Rabbi Ḥiyya stood up and left. Out of respect for Rabbi Ḥiyya, all of those in attendance stood up and left. The next day, in the morning, Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, found Rabbi Ḥiyya, and he said to him: Are you the one who disturbed my father by coming to the lecture with the foul smell of garlic? Rabbi Ḥiyya said to him: There should not be such behavior among the Jewish people. I would not do such a thing, but I assumed the blame and left so that the one who did so would not be embarrassed.
ביאור
ודְָרשַׁ – לימד.
וְהֵרִיחַ רֵיחַ שׁוּם – הריח ריח לא נעים מפי אחד התלמידים.
עָמַד ר' חִיָּא וְיָצָא – רבי חייא יצא במחאה.
שֶׁצִּעַרְתָּ – שגרמת צער, בושה.
חַס וְשָׁלוֹם – חלילה! בוודאי לא התכוונתי לצער את רבי, אלא יצאתי כדי שיצאו איתי כל התלמידים על מנת שלא לבייש את התלמיד שאכל שום. (על פי פירוש רש"י).
לֹא תְּהֵא כָּזֹאת ביְּשְִראָלֵ – לא אתן שדבר כזה יקרה.
ודְָרשַׁ – לימד.
וְהֵרִיחַ רֵיחַ שׁוּם – הריח ריח לא נעים מפי אחד התלמידים.
עָמַד ר' חִיָּא וְיָצָא – רבי חייא יצא במחאה.
שֶׁצִּעַרְתָּ – שגרמת צער, בושה.
חַס וְשָׁלוֹם – חלילה! בוודאי לא התכוונתי לצער את רבי, אלא יצאתי כדי שיצאו איתי כל התלמידים על מנת שלא לבייש את התלמיד שאכל שום. (על פי פירוש רש"י).
לֹא תְּהֵא כָּזֹאת ביְּשְִראָלֵ – לא אתן שדבר כזה יקרה.
רבי יהודה הנשיא
מכונה גם "רבי". ראש הדור החמישי לחכמי המשנה. נולד בימי גזרות השמד וחי עד סביבות שנת 200 לספירה. לפי המסורת היה דור שביעי להלל הזקן. רבי יהודה הנשיא עלה לכס הנשיאות בסוף המאה השנייה הספירה, והעביר את מרכז פעילותו לבית שערים ומשם לעיירה ציפורי שבגליל התחתון. סמכות הנשיאות בימיו הייתה נרחבת ביותר לעומת סמכויותיה בימי קודמיו. עושרו הרב תרם לתדמיתו המכובדת בעיני בני דורו ובעיני הדורות הבאים אחריו. קשריו הטובים עם שלטונות רומי יצרו פריחה רוחנית, כלכלית ומדינית בארץ ישראל. מפעלו הגדול ביותר הוא עריכת המשנה.
מכונה גם "רבי". ראש הדור החמישי לחכמי המשנה. נולד בימי גזרות השמד וחי עד סביבות שנת 200 לספירה. לפי המסורת היה דור שביעי להלל הזקן. רבי יהודה הנשיא עלה לכס הנשיאות בסוף המאה השנייה הספירה, והעביר את מרכז פעילותו לבית שערים ומשם לעיירה ציפורי שבגליל התחתון. סמכות הנשיאות בימיו הייתה נרחבת ביותר לעומת סמכויותיה בימי קודמיו. עושרו הרב תרם לתדמיתו המכובדת בעיני בני דורו ובעיני הדורות הבאים אחריו. קשריו הטובים עם שלטונות רומי יצרו פריחה רוחנית, כלכלית ומדינית בארץ ישראל. מפעלו הגדול ביותר הוא עריכת המשנה.
רבי חייא
מכונה גם "רבי חייא הגדול". חי בסוף המאה השנייה, והשתייך לדור המעבר בין התנאים (חכמי המשנה) לאמוראים (חכמי הגמרא). רבי חייא עלה לארץ מבבל, והיה מחשובי החכמים בדורו של רבי יהודה הנשיא.
מכונה גם "רבי חייא הגדול". חי בסוף המאה השנייה, והשתייך לדור המעבר בין התנאים (חכמי המשנה) לאמוראים (חכמי הגמרא). רבי חייא עלה לארץ מבבל, והיה מחשובי החכמים בדורו של רבי יהודה הנשיא.
שאלות
- מדוע ביקש רבי ממי שאכל שום לצאת? מה לדעתכם הרגיש התלמיד שאכל שום כששמע את הדרישה הזאת?
- מדוע יצא רבי חייא? האם ניתן להסיק בוודאות שהוא זה שאכל את השום?
- מדוע יצאו כל התלמידים איתו? האם הוא התכוון שהתלמידים האחרים יצטרפו אליו?
- מיהו הפוגע ומיהו הנפגע בסיפור? מה הייתה סוג הפגיעה? על פי המשנה, האם יש לפצות את הנפגע?
- “חס ושלום, לא תהא כזאת בישראל!" – קראו את פירוש רש"י המובא בביאור לאגדה. לדעת רש"י, מדוע יצא רבי חייא? למה התכוון רבי חייא בדבריו "לא תהא כזאת בישראל"?
משימה
- הפכו את הסיפור התלמודי למחזה. תארו תמונה מתוך המחזה שבה נפגשים רבי חייא ורבי. מה יאמרו זה לזה? כיצד יסבירו אחד לשני את התנהגותם? מי יבחר להתנצל ועל מה?
- חשבו מהו לדעתכם המסר העיקרי הנלמד מהמעשה התלמודי.
- נסחו ועצבו כרזה המקדמת את כבוד האדם ומגינה עליו.