נפש שמשון על תפילה עמ' שצב
לאחר שעברנו את ברכות השחר- הר הבית- עולם העשיה, דרך פסוקי דזמרה- העזרה- עולם היצירה, שהוא כחצר המלך, נכנסנו לברכות ק"ש- ההיכל- עולם הבריאה, שהוא כביכול ככניסה לבית המלך, לאחר כל זה מגיעים אני לשלב שבו אנו פוגשים את המלך עצמו, ואז... "נאלמתי דומיה"!... כאשר נכנסים אנו בפועל אל המלך, התחושה היא שאין בכוחנו לפתוח את פינו- הן משום גדול המעמד והן משום קטנות האדם. לכן, לפני שאנו מבקשים את צרכינו מהמלך נדרשת תפילה מיוחדת- "ה' שפתי תפתח"!... עיי"ש באריכות
ולכך אמר "ה' אלקי אבותיכם ה' אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב", הזכיר ג' אבות שהם שרשי ישראל, ובהם ראוים להיותם אומה לעצמה ולהיותם נבדלים מן האומות, כי מן אברהם יצחק ויעקב ואילך הוא התחלת ההבדל, ובהם נבדלים, ובשביל כך שם ה' נקרא עליהם גם כן, אשר זה השם נבדל מזולתו.
שמועה מפי הבעש"ט כתוב בס' זרע קודש
למה אנו אומרים אלקינו ואלקי אבותינו. כי יש שני מיני בני אדם המאמינים בהש "י. א' שמאמין בהקב"ה מחמת קבלת אבותיו, ועכ"ז אמונתו חזקה. והב' מי שבא על האמנת הדת מחמת החקירה. והחילוק ביניהם הוא, שהא' יש לו מעלה שא"א לפתות אותו אף אם יאמרו לו כמה חקירות הסותרות ח"ו, כי אמונתו חזקה מצד קבלת אבותיו, ועוד שלא חקר מעולם, אבל יש לו חסרון, שהאמונה אצלו הוא רק מצות אנשים מלומדה, בלי טעם ושכל. אבל הב' יש לו מעלה, שמחמת שהכיר את הבורא ית' מחמת גודל חקירתו היא חזקה אצלו באמונה שלימה ובאהבה גמורה, אבל ג "כ יש לו חסרון, שבקל יכול לפתותו, ואם יביאו לו ראיות הסותרות אמונתו יתפתה ח"ו. אבל מי שב' המדות בידו אין למעלה ממנו, דהיינו שסומך על אבותיו הקדמונים בחוזק, וג"כ באה לו שחקר בעצמו, זו היא אמונה שלימה וטובה. ולזה אנו אומרים אלקינו מצד חקירתנו ואלקי אבותינו מצד קבלתינו...
ספר חכמה ומוסר מהאלטר מקאלם ח"א
כי כל עיקר הריסת האדם מה שמניח אמונתו... על אמונה שקיבל בנערותו, אבל צריך האדם הנכנס במוסר לחזק אמונתו כאילו לא שמע דבר, רק הוא נולד היום ומצא תורה ועולם מלא ומפורסמות הרבה, ומעתה חובה עליו להבחין בין טוב לרע, ואז תהיה אמונתו בע"ה שלמה... וזהו מאמרם ז"ל חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב, פי' כמו שהם חקרו בדעתם ולא נמשכו אחרי דעת אחרים, כן האדם צריך להיות כאילו נולד היום ויבין מעצמו למשוך אחרי עיקרי הדת...
עלי שור חלק ב' עמ' שעה
כי כל אחד מהאבות הגיע למדריגתו מעצמו ולא סמכו על מה שקבלו מאביהם וזקנם לבד, ובאמת הגיע כל אחד מהם לקו אחר של עבודה ולא הסתפק במה שקיבל מאביו
רמח"ל דרך עץ חיים
זאת היא התרופה היותר גדולה וחזקה שתוכל להמציא נגד היצר, והיא קלה, ופעולתה גדולה... שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת פנוי משאר כל המחשבות... ויבקש בלבבו: מה עשו הראשונים אבות העולם שכך חשק ה' בהם? ויעלה בשכלו מה טוב לאדם כל ימי חייו, לעשות כן גם הוא וטוב לו... כלל הדברים: האדם שאינו חושב על זה- קשה לו מאוד מאוד להגיע אל השלמות, והאדם החושב על זה, קרוב אליה מאוד
לפניו נעבוד וועד עט
נראה לי שזאת הכוונה בדברי חז"ל חייב אדם לומר מתי יהיו מעשי כמעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב- שהרי לכאורה ברור שמעשינו לא יהיו מעשים גדולים ושלמים כמעשי אברהם יצחק ויעקב? אלא החיוב הוא לחשוב על מעשיהם, לדעת מה הם עשו, איך הם הגיעו- להרגיש את זה, להעריך את זה, ולהשתוקק לזה- החיוב הוא לומר מתי יגיעו מעשי, לשאוף... הלוואי שמעשי היו מגיעים למעשה אברהם יצחק ויעקב
דעת תורה דברים א' עמ' קטו-קטז
חייב אדם לומר מתי יהיו מעשי כמעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב. כשאנחנו אומרים אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב אנחנו צריכים לעורר את עצמנו, שגם אנחנו במעשים ובעבודה שלנו יכולים ללכת בדרכי האבות ולעשות את עצמנו מרכבה לשכינה