לאור דברי רבי חנינא במשנה, סמכות שלטונית האוכפת את רצונה על הציבור חיונית לשמירת הסדר והחוק. עם זאת, האם "מוראה של מלכות" מספיק לקיומה של חברה ראויה או שצריכים להתקיים תנאים נוספים לשם כך?
הסכמה פנימית
בכל מדינה בעולם יש רשויות שדואגות לשמירת החוק, ומתפקידי המשטרה הוא לדאוג לכך שהתושבים ישמרו על החוקים, וכמובן – להעניש את העבריינים [...] מאידך, יש עניין של מוסריות אמת, שאיננו נובע מתוך מורא החוק ומפני מורא המשטרה, אלא מתוך הסכמה פנימית לדרך חיים מסוימת. יש מדינות בהן המשטרה תקיפה מאוד, גדולה, נחרצת, ונמצאת כמעט בכל מקום, וייתכן כי החוק נשמר יותר במדינה כזו. עם זאת, במקום בו חיים בני אדם אמיתיים, ולא רק דמויות מלאכותיות, אין אפשרות גמורה ביד השלטון לשמר את כל החוקים שיש במדינה, ותמיד יש פינות נסתרות, שאינן בתחומו של השלטון. [...] בתמונת העולם הכללית, העובדה שיש סדר ומבנה מסוים של חיים נורמטיביים, מבוססת על כך שאנשים רוצים לשמור אותם. אין צורך בהתעמקות יתירה כדי לדעת שהאלמנט של הרצון הפנימי לשמור את החוק ולא לצאת מגבולותיו, הוא השמירה הגדולה ביותר מפני הפורענות. כאשר יש מקומות מסוימים, או הזדמנויות מסוימות, של התרופפות בהסכמה הפנימית לחוק או למשטר, גם אם לא תהיה התמרדות כללית, תהיה התרופפות גדלה והולכת בכל תחומי החיים. בעיקרו של דבר, החלק של ההסכמה הפנימית לחוק ולסדר, הוא חלקו של החינוך בכל הפנים שלו. במידה מעטה, זה חלקו של החינוך הפורמאלי שנעשה בבתי ספר ובמוסדות לימוד, ובמידה רבה יותר, זהו החינוך על ידי האנשים ברחוב ועל ידי בני הבית. ככל שהציבור יבנה חברה הגונה יותר, יש סיכוי שחייהם של בני אדם יהיו נוחים יותר. ולעומת זאת, כאשר האלמנט של המוסר הפנימי נפגם או נשבר, שום כוח חיצוני לא יוכל להחזיק אותו לעולם ועד. וכדרך שאמר בזמנו שר החוץ הצרפתי, שבעזרת כידונים אפשר לעשות הרבה דברים, אך אי אפשר לשבת עליהם.
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), מוסר פנימי וחיצוני
בכל מדינה בעולם יש רשויות שדואגות לשמירת החוק, ומתפקידי המשטרה הוא לדאוג לכך שהתושבים ישמרו על החוקים, וכמובן – להעניש את העבריינים [...] מאידך, יש עניין של מוסריות אמת, שאיננו נובע מתוך מורא החוק ומפני מורא המשטרה, אלא מתוך הסכמה פנימית לדרך חיים מסוימת. יש מדינות בהן המשטרה תקיפה מאוד, גדולה, נחרצת, ונמצאת כמעט בכל מקום, וייתכן כי החוק נשמר יותר במדינה כזו. עם זאת, במקום בו חיים בני אדם אמיתיים, ולא רק דמויות מלאכותיות, אין אפשרות גמורה ביד השלטון לשמר את כל החוקים שיש במדינה, ותמיד יש פינות נסתרות, שאינן בתחומו של השלטון. [...] בתמונת העולם הכללית, העובדה שיש סדר ומבנה מסוים של חיים נורמטיביים, מבוססת על כך שאנשים רוצים לשמור אותם. אין צורך בהתעמקות יתירה כדי לדעת שהאלמנט של הרצון הפנימי לשמור את החוק ולא לצאת מגבולותיו, הוא השמירה הגדולה ביותר מפני הפורענות. כאשר יש מקומות מסוימים, או הזדמנויות מסוימות, של התרופפות בהסכמה הפנימית לחוק או למשטר, גם אם לא תהיה התמרדות כללית, תהיה התרופפות גדלה והולכת בכל תחומי החיים. בעיקרו של דבר, החלק של ההסכמה הפנימית לחוק ולסדר, הוא חלקו של החינוך בכל הפנים שלו. במידה מעטה, זה חלקו של החינוך הפורמאלי שנעשה בבתי ספר ובמוסדות לימוד, ובמידה רבה יותר, זהו החינוך על ידי האנשים ברחוב ועל ידי בני הבית. ככל שהציבור יבנה חברה הגונה יותר, יש סיכוי שחייהם של בני אדם יהיו נוחים יותר. ולעומת זאת, כאשר האלמנט של המוסר הפנימי נפגם או נשבר, שום כוח חיצוני לא יוכל להחזיק אותו לעולם ועד. וכדרך שאמר בזמנו שר החוץ הצרפתי, שבעזרת כידונים אפשר לעשות הרבה דברים, אך אי אפשר לשבת עליהם.
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), מוסר פנימי וחיצוני
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
נולד בשנת 1937. מחנך, הוגה דעות, חוקר ומבאר תלמוד וחסידות המשתייך לחסידות חב"ד. הרב שטיינזלץ הוא מחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט בנושאי תלמוד וחסידות. חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988, בעל עיטור נשיא מדינת ישראל לשנת 2012 ועיטור יקיר ירושלים לשנת 2017. בשנת 1965 ייסד בשיתוף ממשלת ישראל את המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ולאחר מכן החל במפעל חייו – תרגום התלמוד לעברית מודרנית.
נולד בשנת 1937. מחנך, הוגה דעות, חוקר ומבאר תלמוד וחסידות המשתייך לחסידות חב"ד. הרב שטיינזלץ הוא מחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט בנושאי תלמוד וחסידות. חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988, בעל עיטור נשיא מדינת ישראל לשנת 2012 ועיטור יקיר ירושלים לשנת 2017. בשנת 1965 ייסד בשיתוף ממשלת ישראל את המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ולאחר מכן החל במפעל חייו – תרגום התלמוד לעברית מודרנית.
שאלות
- מדוע לדעת הכותב לא ניתן להסתפק במנגנון של ציות לחוק ואכיפתו על ידי המשטרה? הסבירו.
- האם לדעתכם ניתן לקיים חברה המבוססת אך ורק על מוסריות אישית ולא על מנגנון חוק?
- כיצד לדעתכם ניתן לפתח את המוסר הפנימי אצל בני האדם?
משימה
¬ כתבו את דברי רבי חנינא סגן הכוהנים מחדש. שלבו בהם דברים בהשראת דברי הרב שטיינזלץ. למשל:
"הווי מתפלל בשלומה של מלכות... והווי אדם בעל מוסר פנימי".
¬ כתבו את דברי רבי חנינא סגן הכוהנים מחדש. שלבו בהם דברים בהשראת דברי הרב שטיינזלץ. למשל:
"הווי מתפלל בשלומה של מלכות... והווי אדם בעל מוסר פנימי".
לשם מה קיימת המדינה?
תכליתה האחרונה [המטרה של המדינה] אינה לנהוג שררה [לשלוט] ואף לא לרסן את הבריות בכוח האימה [באמצעות הפחד] ולהביאם אל תחת מרות הזולת, אלא לשחרר כל אדם מאימה, כדי שיחיה בביטחון ככל האפשר, כלומר שיחזיק על הצד היותר טוב את זכותו הטבעית להתקיים ולפעול בלי נזק לעצמו ולזולתו. תכלית המדינה, אומר אני, איננה לעשות אנשים בעלי תבונה לחיות או למכונות, אלא אדרבה [להיפך], להביאם לכך, שרוחם וגופם ימלאו את תפקידם בבטחון, ושיהיו הבריות משתמשים בתבונה חפשית, ושלא יריבו בשנאה, כעס או מרמה, ושלא יהיו נוטרים איבה בלבם זה לזה. לאמור, תכלית המדינה, לאמיתו של דבר, היא החירות.
ברוך שפינוזה, מאמר תיאולוגי מדיני
תכליתה האחרונה [המטרה של המדינה] אינה לנהוג שררה [לשלוט] ואף לא לרסן את הבריות בכוח האימה [באמצעות הפחד] ולהביאם אל תחת מרות הזולת, אלא לשחרר כל אדם מאימה, כדי שיחיה בביטחון ככל האפשר, כלומר שיחזיק על הצד היותר טוב את זכותו הטבעית להתקיים ולפעול בלי נזק לעצמו ולזולתו. תכלית המדינה, אומר אני, איננה לעשות אנשים בעלי תבונה לחיות או למכונות, אלא אדרבה [להיפך], להביאם לכך, שרוחם וגופם ימלאו את תפקידם בבטחון, ושיהיו הבריות משתמשים בתבונה חפשית, ושלא יריבו בשנאה, כעס או מרמה, ושלא יהיו נוטרים איבה בלבם זה לזה. לאמור, תכלית המדינה, לאמיתו של דבר, היא החירות.
ברוך שפינוזה, מאמר תיאולוגי מדיני
ברוך שפינוזה (1632 1677)
פילוסוף יהודי הולנדי, מגדולי הפילוסופים של העת החדשה. שפינוזה נולד באמסטרדם למשפחת יהודים אנוסים שברחה מספרד להולנד ובה שבה ליהדות. בצעירותו קיבל שפינוזה חינוך יהודי מסורתי, אולם כשהתבגר התרחק מאורח החיים היהודי ויצר שיטה פילוסופית הנוגדת את עיקרי הדתות המונותאיסטיות הגדולות. בשל דעותיו הכריזה עליו הקהילה היהודית חרם ב 27 ביולי 1656, ומעט מאוחר יותר הוקיעה אותו גם הכנסייה הנוצרית. שפינוזה השׂתכר למחייתו מליטוש עדשות, ובצנעה המשיך לעסוק בפילוסופיה והתכתב עם פילוסופים ומדענים חשובים שפעלו בימיו.
מאמר תאולוגי מדיני הוא ספרו השני של שפינוזה. בספר הוא מעמיד את השכל כבוחן עליון של הדת וכתבי הקודש, והוא דורש מהמדינה לאפשר חופש מחשבה לאזרחיה. לשיטתו, על המדינה להבטיח את חופש הדעה והביטוי לא רק משום היותו "זכות טבעית", אלא משום שחירות זו תפַתֵח את נתיניה, וכך תתחזק המדינה.
פילוסוף יהודי הולנדי, מגדולי הפילוסופים של העת החדשה. שפינוזה נולד באמסטרדם למשפחת יהודים אנוסים שברחה מספרד להולנד ובה שבה ליהדות. בצעירותו קיבל שפינוזה חינוך יהודי מסורתי, אולם כשהתבגר התרחק מאורח החיים היהודי ויצר שיטה פילוסופית הנוגדת את עיקרי הדתות המונותאיסטיות הגדולות. בשל דעותיו הכריזה עליו הקהילה היהודית חרם ב 27 ביולי 1656, ומעט מאוחר יותר הוקיעה אותו גם הכנסייה הנוצרית. שפינוזה השׂתכר למחייתו מליטוש עדשות, ובצנעה המשיך לעסוק בפילוסופיה והתכתב עם פילוסופים ומדענים חשובים שפעלו בימיו.
מאמר תאולוגי מדיני הוא ספרו השני של שפינוזה. בספר הוא מעמיד את השכל כבוחן עליון של הדת וכתבי הקודש, והוא דורש מהמדינה לאפשר חופש מחשבה לאזרחיה. לשיטתו, על המדינה להבטיח את חופש הדעה והביטוי לא רק משום היותו "זכות טבעית", אלא משום שחירות זו תפַתֵח את נתיניה, וכך תתחזק המדינה.
שאלות
- על פי שפינוזה, מה איננו תפקידה של המדינה? מה לדעתו חובתה של המדינה כלפי אזרחיה?
- לשם מה קיימת המדינה ולשם מה קיימים החוקים לדעתו של שפינוזה?
משימה
¬ לפניכם מספר פעולות שמדינה עשויה לבצע. חשבו: האם שפינוזה היה תומך בהן או מתנגד להן? הסבירו את תשובתכם.
¬ לפניכם מספר פעולות שמדינה עשויה לבצע. חשבו: האם שפינוזה היה תומך בהן או מתנגד להן? הסבירו את תשובתכם.
- חקיקת חוק בריאות ממלכתי
- הקמת משמרות לבטיחות בדרכים
- איסור לקיים הפגנות כנגד הממשל
- הריסת בתים ומבנים לא חוקיים
- אי־השקעת משאבים במיגור אלימות
- כפיית גיוס לצבא על כלל האזרחים
החוק מנוגד למצפון
האם על האזרח לוותר על מצפונו לטובת המחוקק, ולו לרגע קט, ולו גם במידה הקטנה ביותר? מדוע אם כן יש לכל אדם מצפון? דומני [אני חושב] שעלינו להיות קודם כל בני אדם ורק אחר־כך – נתינים [אזרחים]. לא רצוי לטפח רחשי כבוד כלפי החוק אלא כלפי הצדק. ההתחייבות היחידה שזכותי לקבל על עצמי היא תמיד לעשות מה שנראה בעיניי צודק [...] החוק מעולם לא עשה את האנשים צודקים יותר, אך מכיוון שהם מכבדים אותו, גם בעלי כוונות טובות נהפכים מדי יום למכשירים של אי־צדק.
הנרי דייוויד ת'ורו, "אי ציות אזרחי", אי ציות ודמוקרטיה
האם על האזרח לוותר על מצפונו לטובת המחוקק, ולו לרגע קט, ולו גם במידה הקטנה ביותר? מדוע אם כן יש לכל אדם מצפון? דומני [אני חושב] שעלינו להיות קודם כל בני אדם ורק אחר־כך – נתינים [אזרחים]. לא רצוי לטפח רחשי כבוד כלפי החוק אלא כלפי הצדק. ההתחייבות היחידה שזכותי לקבל על עצמי היא תמיד לעשות מה שנראה בעיניי צודק [...] החוק מעולם לא עשה את האנשים צודקים יותר, אך מכיוון שהם מכבדים אותו, גם בעלי כוונות טובות נהפכים מדי יום למכשירים של אי־צדק.
הנרי דייוויד ת'ורו, "אי ציות אזרחי", אי ציות ודמוקרטיה
הנרי דייוויד ת'ורו (1817 – 1862)
סופר ופילוסוף אמריקני. ת'ורו האמין כי המושג צדק טהור קיים, והוא משותף לכל בני האדם. על פי ת׳ורו, הצדק נובע מכך שנמנעים מתוקפנות ומכפייה באלימות. הוא גרס כי האדם צריך לשאוף לעשיית צדק ולהימנע ממעשי עוול וקיפוח, כגון כיבוש שטחי מדינה זרה ושעבוד זולתו לעבדות. ת'ורו סירב לשלם מיסים כאות להתנגדותו למדיניות שהתירה עבדות השחורים במדינות הדרום. מלבד סירובו לשלם מיסים היה ת'ורו בין המארגנים של "רכבת המחתרת", שבה הוברחו אלפי עבדים שחורים ממדינות הדרום בארצות הברית לקנדה, בניגוד לחוק שאסר על הסתרת עבדים נמלטים. רכבת המחתרת נחשבת על ידי רבים לפעולת ההתנגדות האמריקנית הגדולה ביותר במאה ה 19 .
סופר ופילוסוף אמריקני. ת'ורו האמין כי המושג צדק טהור קיים, והוא משותף לכל בני האדם. על פי ת׳ורו, הצדק נובע מכך שנמנעים מתוקפנות ומכפייה באלימות. הוא גרס כי האדם צריך לשאוף לעשיית צדק ולהימנע ממעשי עוול וקיפוח, כגון כיבוש שטחי מדינה זרה ושעבוד זולתו לעבדות. ת'ורו סירב לשלם מיסים כאות להתנגדותו למדיניות שהתירה עבדות השחורים במדינות הדרום. מלבד סירובו לשלם מיסים היה ת'ורו בין המארגנים של "רכבת המחתרת", שבה הוברחו אלפי עבדים שחורים ממדינות הדרום בארצות הברית לקנדה, בניגוד לחוק שאסר על הסתרת עבדים נמלטים. רכבת המחתרת נחשבת על ידי רבים לפעולת ההתנגדות האמריקנית הגדולה ביותר במאה ה 19 .
שאלות
- לדעת ת'ורו, מה צריך האדם לעשות כאשר קיימת סתירה בין החוק לבין מצפונו? מהי לדעתו הסכנה בקבלת החוק כפי שהוא?
- יש הטוענים כי בהתאם לעמדתו של ת'ורו לא ניתן לקיים מדינה. הסבירו עמדה זו. האם אתם מסכימים איתה? הסבירו ונמקו את תשובתכם.
- לאיזו מבין שתי הדעות במשנה – "אלמלא מוראה של מלכות..." או "הוו זהירין ברשות..." – קרובה יותר עמדתו של ת'ורו? הסבירו.