מתני׳ מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול...
מאי תיקון גדול? אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. היכי עביד הכי? והכתיב (דברי הימים א כח, יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל! אמר רב: קרא אשכחו ודרוש (זכריה יב, יב) "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד." אמרו: והלא דברים ק"ו. ומה לעתיד לבא, שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם, אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצה"ר שולט בהם, על אחת כמה וכמה...
MISHNA: One who did not see the Celebration of the Place of the Drawing of the Water never saw celebration in his days. This was the sequence of events: At the conclusion of the first Festival day the priests and the Levites descended from the Israelites’ courtyard to the Women’s Courtyard, where they would introduce a significant repair...
GEMARA: What is this significant repair? Rabbi Elazar said that it is like that which we learned: The walls of the Women’s Courtyard were smooth, without protrusions, initially. Subsequently, they affixed protrusions to the wall surrounding the Women’s Courtyard. Each year thereafter, for the Celebration of the Place of the Drawing of the Water, they placed wooden planks on these projections and surrounded the courtyard with a balcony [gezuztra]. And they instituted that the women should sit above and the men below. The Sages taught in the Tosefta: Initially, women would stand on the inside of the Women’s Courtyard, closer to the Sanctuary to the west, and the men were on the outside in the courtyard and on the rampart. And they would come to conduct themselves with inappropriate levity in each other’s company, as the men needed to enter closer to the altar when the offerings were being sacrificed and as a result they would mingle with the women. Therefore, the Sages instituted that the women should sit on the outside and the men on the inside, and still they would come to conduct themselves with inappropriate levity. Therefore, they instituted in the interest of complete separation that the women would sit above and the men below. The Gemara asks: How could one do so, i.e., alter the structure of the Temple? But isn’t it written with regard to the Temple: “All this I give you in writing, as the Lord has made me wise by His hand upon me, even all the works of this pattern” (I Chronicles 28:19), meaning that all the structural plans of the Temple were divinely inspired; how could the Sages institute changes? Rav said: They found a verse, and interpreted it homiletically and acted accordingly: It is stated: “The land will eulogize, each family separately; the family of the house of David separately, and their women separately, the family of the house of Nathan separately, and their women separately” (Zechariah 12:12). This indicates that at the end of days a great eulogy will be organized during which men and women will be separate. They said: And are these matters not inferred a fortiori? If in the future, at the end of days referred to in this prophecy, when people are involved in a great eulogy and consequently the evil inclination does not dominate them, as typically during mourning inappropriate thoughts and conduct are less likely, and nevertheless the Torah says: Men separately and women separately; then now that they are involved in the Celebration of the Drawing of the Water, and as such the evil inclination dominates them, since celebration lends itself to levity, all the more so should men and women be separate.
"ואהי להם למקדש מעט" (יחזקאל יא, טז), אמר רבי יצחק: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. ור"א אמר זה בית רבינו שבבבל.
The verse states: “Yet I have been to them as a little sanctuary in the countries where they have come” (Ezekiel 11:16). Rabbi Yitzḥak said: This is referring to the synagogues and study halls in Babylonia. And Rabbi Elazar said: This is referring to the house of our master, i.e., Rav, in Babylonia, from which Torah issues forth to the entire world.
(א) במוצאי יו"ט הראשון של חג ירדו לעזרת נשים וכו':
תיקון גדול, ר"ל גדול התועלת, והוא כי העם היו מתקנים מקום לאנשים ומקום לנשים, ומקום הנשים למעלה ממקום האנשים כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים.
"A great enactment"--That is to say, the purpose was great, and it was that they established a designated place for women and a designated place for men, and the place for women was above the place for men, taller than it such that the men would not look upon the women.
(ט) עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה מֻקֶּפֶת גְּזוּזְטְרָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְּמַעְלָן וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְעֵרְבָּבִין.
The Women's Courtyard was surrounded by balconies so that women could look on from above and the men from below without intermingling.
The basic rule is that even if men are on one side and women are on the other, it is still forbidden for them to be without a mechitzah; and this would seem to be a Biblical injunction. The proof lies in Sukkah 51a: there the Talmud speaks of the balcony that was erected [in the women’s court of the Temple] for the eve of the second day of the Sukkoth Festival, so that the women could be relegated to the upper level and the men to the lower… they came across a verse in Scripture [Zechariah 12:12, signifying] that it was necessary to have a separation between men and women…
Quite obviously the import of the reply is that with the verse they found, it is as if the projecting balcony had been explicitly ordained… Now had the balcony been required only by a Rabbinic proscription, it would be impossible to say that a Rabbinic law could override the Biblical dictum that all this [all the Temple plans, were given] in writing [and hence were not to be modified]—and in Hullin 83 the Talmud makes it quite clear that this is Scriptures ruling.
Therefore, if a balcony was required to separate the men and the women, that too must have been by Biblical law…
From the Talmud’s discussing in Sukkah 51a we learn something more: Even if there is a mechitzah (separator), but such as could still permit a state of levity to come about, the same Biblical prohibition remains in force. For originally women were within and men outside; Rashi explains that actually the former were in the women’s court proper while the men occupied the Temple mount and the enclosure within the rampart; there was a great mechitzah between them, as the law required, but because people had to stand near the open gate to see the proceedings, it was noticed that levity soon obtained, against which the mechitzah availed nothing. It was this situation which Biblical law forbade, and therefore it was decided to build a balcony.
Nor did the Biblical prohibition apply because a man and woman might seclude themselves (which situation is likewise banned by Scripture), for… with so many men and women as were present at the Sukkoth night festivity, there was no reason to fear such seclusion… Hence, necessarily, the problem was only the onset of a frivolous mood.
Now, at first it was thought that perhaps they became frivolous because the men had to look across the women’s court; although the Sages had known from the beginning that the men would thus have the women in view, this apparently did not in itself warrant their objection, and they permitted this arrangement, not realizing that frivolity would develop. But seeing the spectators reach a state of levity, for, looking at each other they went on chattering idly and illicitly, the Sages decided to reverse the arrangement and have the women outside, behind the men—a better arrangement, as is evident from Sanhedrin 20a (q.v. and Tosafoth there). Nevertheless levity still came to prevail, for the mechitzah did not fully separate them or screen them from one another’s view; they could still see right through the open gates. Insofar as a mechitzah was required, there was a fully adequate one; but it was of no avail in keeping the men and women separated, since they were still as if commingling, and they yet reached a state of frivolity.
It becomes clear, then, that a balcony was necessary by original Biblical law, so that the women would be above and the men below, and then they would in no sense mingle or communicate…
In my humble opinion a mechitzah reaching above shoulder-height is sufficient. We have noted that the mechitzah need not prevent the people’s glimpsing one another, for originally an arrangement was sanctioned in the Temple with the knowledge that it would permit such glimpsing, but by itself this was no cause for concern. Even after the amendment on the balcony is mentioned… and “balcony” does not imply any screen or curtain… Only when such visibility can lead to frivolity should a prohibition be in effect.
I do hereby reiterate the statement I have made on numerous occasions, both in writing and orally, that a synagogue with a mixed seating arrangement forfeits its sanctity and its Halachic status of a mikdash me’at [a Sanctuary-in-miniature], and is unfit for prayer and aboadah she-beleb [the service of the heart]. With full cognizance of the implications of such a Halachic decision, I would still advise every orthodox Jew to forgo tefillah be-tzibbur [group prayer] even on Rosh Hashanah and Yom Kippur, rather than enter a synagogue with mixed pews…
My stringent position regarding the mingling of men and women [in the Synagogue], arises from several reasons.
First of all, such mingling is forbidden according to the halachah. In certain instances, Biblical law prohibits praying in a synagogue where men and women are seated together. Such a locale has none of the sanctity of a synagogue; any prayers offered there are worthless in the eyes of the Jewish Law.
Secondly, the separation of the sexes in the synagogue derives historically from the Sanctuary, where there were both a Court of Women and a Court of Israelites. In its martyr’s history of a thousand years, the people of Israel have never violated this sacred principle. Moreover, when primitive Christianity arose as a sect in the Holy Land, and began to slowly introduce reforms, one of the innovations which the sect established at once in the externals of synagogue practice, was to have men and women sit together. In may instances mixed seating what the unmistakable sign by which a Jew could recognize that he had found not a place of sanctity for Jews to pray, but rather a prayer-house for a deviating sect… It would seem to me that our remembrance of history alone should keep us from imitating today the practice of primitive Christianity almost 1900 years ago.
Thirdly, the entire concept of “family pews” is in contradiction to the Jewish spirit of prayer. Prayer means communion with the Master of the World, and therefore withdrawal from all and everything. During prayer man must feel alone, removed, isolated. He must then regard the Creator as an only Friend, from whom alone he can hope for support and consolation. Behold, as the eyes of servants look unto the hand of their master, as the eyes of a maiden unto the hand of her mistress; so our eyes look unto the Lord our God, until He be gracious unto us (Psalms 123:2).
Clearly, the presence of women among men, or of men among women, which often evokes a certain frivolity in the group, either in spirit or in behavior, can contribute little to sanctification or to the deepening of religious feeling; nor can it help instill that mood in which a man must be immersed when he would communicate with the Almighty. Out of the depths have I called to Thee, O Lord (Psalms 130:1), says the Psalmist. Such a state of being will not be realized amid “family pews.”
…As to whether or not the Halachah also requires segregation, I wish to say that there is certainly a requirement for the erection of a partition, and the synagogue which fails to erect one is guilty of violating a very sacred tradition. However, there is a basic difference between this wrong and that of the complete mingling of the sexes, for, as I indicated above, separation has its origin in the Bible itself, whereas the requirement of a mechitzah must be attributed to a Rabbinic ordinance. The Biblical passage from which the Talmud derives the interdiction against mixed pews [Zechariah 12:12 in Sukkah 51b], and also the Pentateuchic injunction, Let Him see no unseemly thing in thee (Deuteronomu 23:15), deal with separation only. There is no mention, however, of segregation. The latter has been introduced in accordance with the old maxim, va’assu seyag latorah, “Make a fence around the Law” (Aboth 1,1), as a safety measure in order to prevent the mingling of the sexes. The Biblical law itself, however, only requires separation.
Note: This distinction (that separation of the sexes is a Biblical requirement, and that the construction of a divider is Rabbinic) is also made by Rav Yehuda Henkin in Chapter 13 of "Responsa on Contemporay Women's Issues," which is entitled, "Mechitzah in the Synagogue: Torah Law or Rabbinical Enactment."
To our beloved Jewish communities and individuals in the United States of America and Canada…
Dear Brethren: I have heard of the plight of traditional Judaism in your country, and am deeply disturbed b it. It is reported that there are people who are ready to destroy “God’s vineyard” and to forsake the Lord and his true teachings.
We refer to the so-called “reformers,” who have succeeded in placing themselves in key positions inside the camp of orthodox Jewry. … And how painful it is today to see traditional Jews, who otherwise keep aloof from the “reformers,” flout our established custom. They build synagogues to accommodate the male and female worshippers in one and the same section; they thus emulate the ways and manners of the non-Jews, and hurt the holiness and purity of our people.
…And now what shall we say when… Torah-inspired arrangements, such as the separation of the sexes into two separate sections during services in the Synagogue, are nullified, Heaven forfend, and strange usages of non-Jews are introduced instead!
According to the Talmud (Megillah 29a), synagogues are to be looked upon as sacred Temples-in-miniature. It is, therefore, our duty to exalt them to the same level of holiness as our Holy Temple (may it be rebuilt soon in our day.) Indeed, our fathers, in establishing two separate divisions for men and women in the House of Prayer thereby continues the system inaugurated in the Temple.
I have been asked to clarify, according to the laws of our sacred Torah, whether it would be permissible for an orthodox congregation to change its traditional seating arrangement so as to have men and women sit together in the synagogue… I shall now cite, with the help of the Almighty, some of the sources drawn from Talmudic writings to establish this prohibition…
3. The Rama states in Yoreh De'ah (265,11) that according to an ancient custom, when a circumcision takes place in the synagogue a woman may help in the ceremony by bringing the child to the synagogue door, whereupon her husband would take it from her. The Rama is careful to emphasize that the woman brought the child to the synagogue and not into the synagogue. Thus we see that though the woman was taking part… nevertheless she did not enter the synagogue.
4. It is expressly stated in the Talmud, Berachoth (24a) and in Rabbinical codes, that the uncovered hair of a married woman is considered indecent, and it is forbidden to pray or to reach the Shema in the presence of such hair… and when you have men and women not separated by a proper partition, it is impossible to guard against this.
5. It is expressly stated in the Talmud, Abodah Zarah (20b) that a man is forbidden to gaze upon the fancy clothes of a woman whom he knows, even if she is not wearing them at the time. It is surely proscribed if the woman is wearing the clothes. The reason… is that such gazing would bring one to have indecent thoughts. Therefore it is expressly forbidden during prayers…
10. There is, further, a question of usurpation of property rights. Most, if not all, of the original contributors to the construction of the synagogue proffered their money to build an Orthodox synagogue in accordance with the Laws of the Torah and the decisions of the Talmudic sages… Surely the founders would not have contributed a penny to the building of such a synagogue. There can be no doubt that the proposed change is completely contrary to their intentions; it would therefore be, according to the Laws of our holy Torah, a usurpation of property rights of both the living and the dead.
(א) במוצאי יו"ט הראשון של חג ירדו לעזרת נשים וכו':
תיקון גדול ר"ל גדול התועלת והוא כי העם היו מתקנים מקום לאנשים ומקום לנשים ומקום הנשים למעלה ממקום האנשים כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים וכשאצייר העזרה בכללה במקומה יתבאר לך עזרת הנשים וזולתה מן המקומות ואמרו אנו ליה וליה עינינו קיצר בדבר ולשונם היה כך אנו ליה משתחוים ועינינו ליה מיחלות:
(ט) עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה מֻקֶּפֶת גְּזוּזְטְרָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְּמַעְלָן וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְעֵרְבָּבִין. וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה בְּצַד הָעֲזָרָה בִּצְפוֹנָהּ מִבַּחוּץ בֵּין הָעֲזָרָה וְהַחֵיל וְהָיָה בָּנוּי כִּפָּה וּמֻקָּף רְבָדִין שֶׁל אֶבֶן וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַמּוֹקֵד. וּשְׁנֵי פְּתָחִים הָיוּ לוֹ אֶחָד פָּתוּחַ לָעֲזָרָה וְאֶחָד פָּתוּחַ לַחֵיל:
(יב) אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַמּוֹעֲדוֹת מִצְוָה לִשְׂמֹחַ בָּהֶן. בְּחַג הַסֻּכּוֹת הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ יוֹם שִׂמְחָה יְתֵרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג מ) "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים". וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין. עֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן הָיוּ מְתַקְּנִין בַּמִּקְדָּשׁ מָקוֹם לַנָּשִׁים מִלְּמַעְלָה וְלָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. וּמַתְחִילִין לִשְׂמֹחַ מִמּוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן. וְכֵן בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִימֵי חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד מַתְחִילִין מֵאַחַר שֶׁיַּקְרִיבוּ תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם לִשְׂמֹחַ לִשְׁאָר הַיּוֹם עִם כָּל הַלַּיְלָה:
(12) Although we are required to rejoice on all festivals, there was special rejoicing in the Temple during the Sukkoth festival, as it is written: "You shall rejoice before the Lord your God seven days" (Leviticus 23:40). How was this done? On the day preceding the first day of Sukkoth, a raised section for women and a lower section for men were prepared in the Temple, so that they might not mix. They began to celebrate at the conclusion of the first day of the festival. On each day of Hol ha-Mo'ed, the celebrations began after the daily afternoon sacrifice and continued for the rest of the day and the entire night.
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן לט
וממילא חזינן מסוגיא דסוכה /נ"א/ דאף אם היתה מחיצה אבל כזו שאפשר לבא לידי קלות ראש יש עדין אותו האיסור מדאורייתא, דהא אף בראשונה שהיו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ פרש"י שהנשים היו בעזרת נשים והאנשים היו ברחבה של הר הבית ובחיל, שהיתה מחיצה גדולה ביניהם בדין מחיצה אבל כיון שהוצרכו לעמוד נגד השערים הפתוחים כדי לראות את השמחה ראו שבאו לידי קלות ראש ולא הועילה המחיצה וא"כ היה עדיין אסור מדאורייתא שלכן הותר לעשות הגזוזטרא שמזה ראיה שהוא מדאורייתא כדבארתי....
היוצא מזה גם בבתי כנסיות שמתקבצין שם אנשים ונשים להתפלל טוב יותר לעשות גזוזטרא שהנשים יהיו למעלה, ואם מאיזה טעם קשה לעשות גזוזטרא צריכים לעשות מחיצה ממש כזו שתמנע מלבוא לידי קלות ראש ולא סגי במה שנחשבה מחיצה לכל דבר כגון בשערים פתוחים כמו שראינו שלא הועילה במקדש והיה אסור מדאורייתא. ולכן לא סגי גם במחיצה של עשרה טפחים מן הקרקע שאינה כלום לענין קלות ראש שהרי יכולים לדבר ולהרבות שיחה עם הנשים בלי שום קושי וליגע בידיהם ואין לך קלות ראש גדולה מזו ונחשבו כמעורבין ממש ואסור מדאורייתא שגרועה היא ממחיצה שהבדילה בין עזרת נשים לחיל במקדש שלא הועילה אף שהיתה יותר ניכר, אלא צריכים לעשות מחיצה גבוהה במדה כזו שלא יבואו לידי קלות ראש.
אבל מסתבר לע"ד שסגי במחיצה גבוהה עד אחר הכתפים, דהרי חזינן שהמחיצה אינה מצד איסור הסתכלות כדכתבתי לעיל שזה הרי ידעו גם מתחלה ומ"מ התירו ולא חשו לזה. ואף אחר התיקון הגדול לא נזכר שהיתה שם רק גזוזטרא שהיא מקרשים מונחים על הזיזין הבולטים וסתם גזוזטרא אינה במחיצה עיין עירובין דף פ"ז ובתוס' דף פ"ו ובפי' המשנה להרמב"ם שם ונמצא שנראו הנשים כיון שלא הקיפו את הגזוזטרא במחיצה ולא חשו לזה, ואף שלא נראו להאנשים שעמדו תחת הגזוזטרא מ"מ הרי נראו להאנשים העומדים באמצע....
ולכן במחיצה גבוהה עד אחר הכתפים שמסתבר שאין לבוא לידי קלות ראש יש להתיר. והוא גובה ג' אמות שהן י"ח טפחים...ואף שנראים הראשים אף בי"ח טפחים כשעומדות, לא יבא מזה לידי קלות ראש. והמחמירין להגביה המחיצה עד שלא יתראו גם ראשיהן תבוא עליהן ברכה. ובפרט שהרבה נשים במדינה זו אינן נזהרות בכסוי הראש. אבל לדינא יש להתיר גם בגבוהה רק י"ח טפחים ואם שנמצאות שם גם פרועי ראש כבר הורה זקן בעל ערוך השולחן שבזה"ז שבעוה"ר יש הרבה כמותן מותר להתפלל כנגדן ולכן אין למחות אבל בפחות מי"ח טפחים אסור וצריך למחות בכל התוקף כי אף אם היה אסור רק מדרבנן צריך למחות כ"ש שלע"ד הוא מדאורייתא כדהוכחתי לעיל.
We also see that even if you have a separation, but it is in a way that will still lead to frivolity the Torah prohibition is still in place, for they originally had separations that didn’t work, so they switched to the balcony….
From all of this, in our synagogues, where men and women gather to pray, it is best to make a balcony, so the women can be above. And if for any reason this is difficult, there needs to be an actual separator which will prevent frivolity …. Therefore, it is not enough to have one which is 10 tefachim high (33 inches), where the men and women can converse easily and touch each other’s hands, and there is no frivolity greater than this…. But it is clear to me that it is enough for it to be shoulder height, for a mechitza is not to prevent the prohibition of forbidden staring, for even after the “great enactment” all they had was a balcony, and regular balcony does not have a separator as well, and they could see the women….
And those who want to be more stringent to make the mechitza so high so that the men and women cannot even see each other at all, they should be blessed…. However, as long as it is 18 tefachim (60 inches) high that suffices according to the law.
Rav Eliezer Waldenberg, 1915-2016, Yerushalayim
ועיין גם בתיו"ט בסוכה שם שמביא דברי הרמב"ם שבפיה"מ ומוסיף וכותב: והדין עמו וכו' ואמנם הסכתלות /הסתכלות/ האנשים בנשים מביא לידי קלות ראש...והנה שאלת המחיצה כבר נתעוררה בדור הקודם ובספר לב העברי ח"ש נדפס פסק דין על כך אשר עליו חתומים למעלה משבעים גאונים ובראשם המהר"מ אש והגר"ש גאנצפריד ז"ל ובסע' ה' מהפס"ד פסקו בסכינא חריפא וז"ל: אסור לעשות המחיצה המבדלת בין עזרת נשים ואנשים רק באופן אשר לא יוכל להסתכל אנשים בנשים, רק יעשו כנהוג בימי קדם, וכן אם כבר נעשה לא יכנסו בה עכ"ל....
וזה שלא נזכר בשו"ע מדין עשיית מחיצה בין ביהכ"נ לעז"נ =בית הכנסת לעזרת נשים= הוא מפני שאז לא היתה קיימת בעיה כזאת בכלל, כי כל בתי הכנסיות היו עשוים באופן שכותל עב היה מפסיק בין ביהכ"נ לעז"נ והיתה מגעת מהרצפה ועד הגג וקול התפלה היה מגיע להם דרך חלונות קטנים או דרך חלולים חלולים, שהיו עשוים בכותל, ולא עלה על הדעת כי תתקיים בכלל בעיא כזאת אם צריכים מחיצה. ...
...חושבני שמהאמור מספיק כבר להווכח על חומר החיוב של עשיית מחיצה מבדלת בין בית הכנסת לבין עזרת נשים באופן שהאנשים לא יוכלו לבוא לידי הסתכלות. אחיך אוהבך בלו"נ מברך אתכם בברכת כתיבה וחתימה טובה אליעזר יהודא וולדינברג.
Rabbi Yechiel Yaakov Weinberg, 1884-1966, Poland, Germany, Switzerland
ובדבר שיעור גובה המחיצה, נולדה מחלוקת באמריקה. הגאון ר' משה פיינשטיין שליט"א, גאון גדול ומובהק בהוראה, פסק שדי אם המחיצה גבוהה י"ח טפחים, למטה מהכתפיים, כדי שלא יבואו האנשים והנשים לדבר זע"ז ולבוא ע"י כך לקלות ראש, ואעפ"י שיכולים להסתכל. מ"מ מותר, והראה לרמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ה ה"ט, שעיקר טעם האיסור שלא להתערב זה בזה.
וכנגדו יצא האדמו"ר מסאטמאר ועמו כל רבני אונגארן ואסרו מחיצה כזו, ופסקו שהמחיצה צריכה להיות גבוהה מעל הראשים, ואף הם הורו על מה שכתב הרמב"ם בפירושו לפ"ה ממס' סוכה, שהאיסור הוא שלא יסתכלו האנשים בנשים.
ולי נראים יותר דברי הגאון רמ"פ שליט"א וראיותיו בספרו אגרות משה או"ח (ח"א, סי' ל"ט) הן מכריחות, ובדברים שנכתבו נגדו לא ראיתי אף דבר אחד שיש בו כדי דחיית דבריו. וברור, שמה שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות שלא יסתכלו האנשים בנשים, כוונתו, שלא יבואו פריצים להסתכל לשם הנאה. וכן מוכח מלשון הגמרא בסוכה נ"א, ב: ת"ר, בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים בחוץ והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין הי' באים לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבים מלמעלה ואנשים מלמטה. היכי עביד הכי, והכתיב: הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל? אמר רב: קרא אשכחו ודרוש. ופירש"י: "שצריך להבדיל אנשים מנשים ולעשות גדר בישראל שלא יבואו לידי קלקול".
ובמחיצה של י"ח טפחים אי אפשר לבוא לידי קלות ראש, ואין לחוש כי בשעת התפילה יבואו להסתכל לשם הנאה. וברור, שמה שכתב הרמב"ם שלא יסתכלו היינו לשם הנאה, אבל בהבטה בעלמא אין איסור, כמש"כ בהלכות איסורי ביאה פכ"א ה"ב, שאסור להסתכל במתכוין להנאה.
...אמנם רבני אונגארן מחמירים מאוד ודורשים שהמחיצה תהי' גבוהה למעלה מראשי הנשים, ועוד מרחיקים ללכת ודורשים שבאם אין בביהכ"נ מחיצה כזו אסור להתפלל שם, ואסור לנשים לבוא ולהתפלל ומוטב שישארו בבתיהם. וודאי שכוונתם לטובה, לשמור על הצניעות כפי שהיתה נהוגה בדורות הקודמים, אבל בזמננו נשתנה המצב ונשתנו הטבעים, והנשים אם תשארנה בבית ולא תבואנה לביהכ"נ תשתכח מהם תורת היהדות לגמרי, ובוודאי שאסור להדיחן ולהרחיקן בגלל חומרא יתירה שאין לה יסוד מוצק בש"ס ופוסקים.
And with regards to the height of a mechitza, a dispute has emerged in the United States. The Great Rav Moshe Feinstein, great in knowledge and adhered to in his final rulings, ruled that it is enough for it to be 18 tefachim (60 in.) a little below the shoulders, in order to reduce the possibility of frivolous behavior, even though the men and women can still see each other.
Against him, the Rebbe from Satmar, along with all of the Hungarian Rabbanim forbade such a mechitza, as they held the mechitza must be high enough to cover the heads of the people. And they based themselves on Maimonides in his explanation of the Mishna, saying the prohibition is one of being able to see women while saying the Shema or in prayer…. To me, the words of Rav Moshe Feinstein and his proofs are clear and powerful, and in the words written against him, I don’t see anything which would push aside his words.