פרשת השילומים מגרמניה הייתה אחת הפרשיות הסוערות בתולדות המדינה. ממשלת גרמניה המערבית הסכימה לשלם פיצויים ליהודים ניצולי השואה ולשלם למדינת ישראל עבור הנספים. כאשר נודע לציבור כי מתקיים משא ומתן בנושא השילומים, פרץ בארץ ויכוח חריף, מהסוערים שידעה המדינה בכלל והכנסת בפרט. יושב ראש מפלגת "חרות", חבר הכנסת מנחם בגין, היה ממובילי המאבק בהסכם השילומים. המאבק החריף בין התומכים והמתנגדים עורר במלוא חריפותן שאלות המטרידות את החברה הישראלית מאז ועד ימינו: האם כל החלטה דמוקרטית המתקבלת על ידי הממשלה והכנסת היא לגיטימית? מהם גבולות המחאה? האם קיימים "קווים אדומים" לאלימות שאותם אין לעבור בשום מקרה? לפניכם קטעים מנאומיהם של מנחם בגין ושל דוד בן גוריון שנאמרו במהלך המאבק הסוער בין הצדדים:
מלחמה לחיים ולמות
הערב עומד לקרות המקרה המחפיר ביותר בתולדות עמנו. בשעה מרה זו נעביר לנגד רוחנו את אבותינו הקדושים, אמהותינו הטבוחות ותינוקותינו שהובלו במיליונים לטבח על־ידי השטן שיצא מתחתית הגהינום להחריב את שארית עמנו. לא היה אכזר אחד בעולם אשר העיז להגיע למעשה תועבה בממדים כפי שנעשו על־ידי המרצחים הגרמנים. את אבי הזקן, יחד עם חמש־מאות יהודי בריסק, הוציאו אל הנהר וטיבעום שם. נערות תמימות נקברו חיים כשראשיהן למטה. תינוקות נקרעו מזרועות אמהותיהן ונשלחו אלי כבשן ואש. לא הרג בלבד היה כאן, זו היתה התעללות גסה וברבריות מאין כמוה, מעשה אשר אין מילים בפי אנוש לתאר את עומק הזוועה, שאין לו תקדים בהיסטוריה [...] והנה היום הזה [...] עומד ראש הממשלה העברי ומודיע כי ילך לגרמניה בכדי לקבל כסף, כי ילך בעד בצע כסף למכור את כבוד עם ישראל ולהטיל עליו חרפת עד [...] ולכן אני אומר לאדון בן־גוריון: לא יהיה משא־ומתן עם גרמניה. על זה אנחנו כולנו מוכנים למסור את נפשנו. ייהרג ובל יעבור. אין קרבן אשר לא נקריב בכדי לסכל מזימה זו [...] כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות.
נאום מנחם בגין בעצרת נגד הסכם השילומים עם גרמניה, 7.1.1952
הערב עומד לקרות המקרה המחפיר ביותר בתולדות עמנו. בשעה מרה זו נעביר לנגד רוחנו את אבותינו הקדושים, אמהותינו הטבוחות ותינוקותינו שהובלו במיליונים לטבח על־ידי השטן שיצא מתחתית הגהינום להחריב את שארית עמנו. לא היה אכזר אחד בעולם אשר העיז להגיע למעשה תועבה בממדים כפי שנעשו על־ידי המרצחים הגרמנים. את אבי הזקן, יחד עם חמש־מאות יהודי בריסק, הוציאו אל הנהר וטיבעום שם. נערות תמימות נקברו חיים כשראשיהן למטה. תינוקות נקרעו מזרועות אמהותיהן ונשלחו אלי כבשן ואש. לא הרג בלבד היה כאן, זו היתה התעללות גסה וברבריות מאין כמוה, מעשה אשר אין מילים בפי אנוש לתאר את עומק הזוועה, שאין לו תקדים בהיסטוריה [...] והנה היום הזה [...] עומד ראש הממשלה העברי ומודיע כי ילך לגרמניה בכדי לקבל כסף, כי ילך בעד בצע כסף למכור את כבוד עם ישראל ולהטיל עליו חרפת עד [...] ולכן אני אומר לאדון בן־גוריון: לא יהיה משא־ומתן עם גרמניה. על זה אנחנו כולנו מוכנים למסור את נפשנו. ייהרג ובל יעבור. אין קרבן אשר לא נקריב בכדי לסכל מזימה זו [...] כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות.
נאום מנחם בגין בעצרת נגד הסכם השילומים עם גרמניה, 7.1.1952
הרס הדמוקרטיה
אני רואה חובה לעצמי [...] להבטיח לעם שנאחזו ויאחזו בכל האמצעים הדרושים – ואני מדגיש בכל האמצעים – לשמור על ריבונות הכנסת, על קיום הדמוקרטיה, על חופש ההכרעה של הרוב ועל שמירת החוק והביטחון והשלום של ישראל [...] יודע אני שהעם ברובו המכריע יעמוד איתן סביב נבחריו ויגן בכל האמצעים שבידו על החירות והריבונות של ישראל [...] חבלי העצמאות של עם שחי אלפי שנים בשעבוד,
בנכר ובתלות, אינם קלים. בשנים המעטות של עצמאותנו עברו עלינו מבחנים חמורים, חיצוניים ופנימיים – ועמדנו בהם. נעמוד גם במבחן החדש הבא עלינו עכשיו [...] יקרה אשר יקרה. ידוֹע תדעו שעלינו לשמור מעל כל משמר על שלטון החוק ועל מרות המדינה ומוסדותיה המוסמכים. שמירת הבטחון במדינה ושל המדינה הוא בידי המשטרה והצבא, ועליהם ממונה הממשלה. רק הממשלה. ורק כוחות הבטחון המוסמכים יקיימו הסדר והחוק, ורק בתי המשפט, האזרחיים והצבאיים, ידונו וישפטו האשמים אשר עברו או יעברו את החוק. אל יעשה שום איש דין לעצמו [...] מכיר אני לא פחות ממישהו בארץ מצב כוחות הביטחון – ויש לי אמון גמור ביכולתם לשלוט במצב [...] ואני יכול להבטיח לעם היושב בציון, לעם היהודי בתפוצות ולדעת הקהל בעולם, שעם כל המבחן החמור הצפוי לנו, ישראל תישאר מדינה חפשית ודמוקרטית, וריבונות הכנסת, סמכות הממשלה ושלטון החוק לא יעורערו. והטרור נגד ריבונותה וחירותה של מדינת ישראל יעקר מן השורש, ללא כל רתיעה וללא כל פשרה.
דברי ראש הממשלה דוד בן גוריון ב"קול ישראל", 8.1.1952
אני רואה חובה לעצמי [...] להבטיח לעם שנאחזו ויאחזו בכל האמצעים הדרושים – ואני מדגיש בכל האמצעים – לשמור על ריבונות הכנסת, על קיום הדמוקרטיה, על חופש ההכרעה של הרוב ועל שמירת החוק והביטחון והשלום של ישראל [...] יודע אני שהעם ברובו המכריע יעמוד איתן סביב נבחריו ויגן בכל האמצעים שבידו על החירות והריבונות של ישראל [...] חבלי העצמאות של עם שחי אלפי שנים בשעבוד,
בנכר ובתלות, אינם קלים. בשנים המעטות של עצמאותנו עברו עלינו מבחנים חמורים, חיצוניים ופנימיים – ועמדנו בהם. נעמוד גם במבחן החדש הבא עלינו עכשיו [...] יקרה אשר יקרה. ידוֹע תדעו שעלינו לשמור מעל כל משמר על שלטון החוק ועל מרות המדינה ומוסדותיה המוסמכים. שמירת הבטחון במדינה ושל המדינה הוא בידי המשטרה והצבא, ועליהם ממונה הממשלה. רק הממשלה. ורק כוחות הבטחון המוסמכים יקיימו הסדר והחוק, ורק בתי המשפט, האזרחיים והצבאיים, ידונו וישפטו האשמים אשר עברו או יעברו את החוק. אל יעשה שום איש דין לעצמו [...] מכיר אני לא פחות ממישהו בארץ מצב כוחות הביטחון – ויש לי אמון גמור ביכולתם לשלוט במצב [...] ואני יכול להבטיח לעם היושב בציון, לעם היהודי בתפוצות ולדעת הקהל בעולם, שעם כל המבחן החמור הצפוי לנו, ישראל תישאר מדינה חפשית ודמוקרטית, וריבונות הכנסת, סמכות הממשלה ושלטון החוק לא יעורערו. והטרור נגד ריבונותה וחירותה של מדינת ישראל יעקר מן השורש, ללא כל רתיעה וללא כל פשרה.
דברי ראש הממשלה דוד בן גוריון ב"קול ישראל", 8.1.1952
שאלות
- שני המנהיגים נחלקו בשאלה עקרונית. מה עומד בבסיס העמדה של כל אחד מהם? בתשובתכם היעזרו במידע מהמרשתת (אינטרנט) על פרשת השילומים והמחלוקת סביבה.
- מה טוען בגין כנגד ההחלטה של ממשלת ישראל ובן גוריון? מה הוא מוכן לעשות כדי למנוע זאת?
- במה מאשים בן גוריון את מנחם בגין? מה בכוונתו לעשות כדי למנוע זאת?
- כיצד כל אחד מן הצדדים מתייחס לשלטון החוק? מי צודק לדעתכם?
- עם מי מבין השניים יסכים מחבר המשנה? האם גם במקרה זה מתאים הביטוי "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו"? הסבירו ונמקו את עמדכם.
משימה
← בחרו בדמות של ניצול שואה או עולה חדש שזקוק לכספי המדינה, של חבר כנסת או שוטר שנפגע בהפגנה האלימה כנגד הסכם השילומים וכתבו רשומה (פוסט) קצרה בתגובה לנאומיהם של בגין ובן גוריון.
← חשבו מהי עמדתכם בשאלות הבאות:
← בחרו בדמות של ניצול שואה או עולה חדש שזקוק לכספי המדינה, של חבר כנסת או שוטר שנפגע בהפגנה האלימה כנגד הסכם השילומים וכתבו רשומה (פוסט) קצרה בתגובה לנאומיהם של בגין ובן גוריון.
← חשבו מהי עמדתכם בשאלות הבאות:
- מה מותר לעשות כדי שעמדתכם תתקבל?
- כיצד ניתן לשכנע אחרים בצדקתה של עמדתכם?
- מה תאמרו למתנגדים?