המשנה במסכת אבות מנסה לתת תשובה לשאלה מהי אהבת אמת ומהי אהבה כוזבת, וכיצד נדע להבחין בין השתיים.
- כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר –
- בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה.
- וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר –
- אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם.
- אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר?
- זו אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר.
- וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר?
- זו אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן.
(16) All love that depends on a something, [when the] thing ceases, [the] love ceases; and [all love] that does not depend on anything, will never cease. What is an example of love that depended on a something? Such was the love of Amnon for Tamar. And what is an example of love that did not depend on anything? Such was the love of David and Jonathan.
ביאור
- שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר – שאינה כֵּנה; מוּנעת משיקולים זרים.
- בָּטֵל דָּבָר – אם האינטרס או העניין שגרם לאהבה איבד את תוקפו. בְּטֵלָה אַהֲבָה – האהבה מתבטלת, נעלמת.
שאלות
- לפניכם הגדרה למילה "אהבה" מתוך מילון אבן שושן. קראו אותה והשיבו על שאלות שבעקבותיה:
אהבה – חיבה עזה, רגש של משיכה גדולה או חשק למישהו או למשהו.
א. כיצד "חיבה עזה" או "רגש של משיכה" עלולים להיות תלויים בדבר?
ב. מהי לדעתכם אהבה שאינה תלויה בדבר? - המשנה מביאה דוגמאות לשתי צורות של אהבה: אהבת אמנון ותמר ואהבת דוד ויונתן.
א. אמנון אונס את תמר. האם בכלל אפשר לדבר על מעשה אמנון ותמר במונחים של אהבה, כפי שעושה המשנה?
ב. מדוע אהבת דוד ויונתן נחשבת דוגמה ומופת לאהבה שאינה תלויה בדבר? - הביאו דוגמאות לאהבה התלויה בדבר ולאהבה שאינה תלויה בדבר. הסבירו. האם גם בדוגמאות שנתתם "בטל דבר בטלה האהבה"?
- קיימות צורות רבות של יחסי אהבה: אהבה בין גבר לאישה, אהבה בין הורה לילדו, אהבה בין חברים ועוד. בחרו שלושה סוגים של יחסי אהבה, והדגימו כיצד באים לידי ביטוי בהם יחסים של "אהבה התלויה בדבר" ו"אהבה שאינה תלויה בדבר".
- קראו את הקטע הבא והשיבו על השאלות שבעקבותיו:
את המשנה הזו למדתי לראשונה בתיכון ואני זוכרת את עצמי מוטרדת מהטענה שלה – אם האהבה האידאלית לא תלויה בדבר אז במה היא כן תלויה? מה המנוע המזיז את המכונה המכושפת והמופלאה הזו? אם האהבה לא תלויה בדבר אז איך למען השם מתאהבים? נטולת כל נסיון בעולמות האהבה, התביישתי לשאול את המורה מהי האהבה הזו שמציעה לי המשנה.
היום, ממקום פחות תמים, אני שבה אל חידת נעורי ועדיין לא מבינה ולא מאמינה לאהבות שאינן תלויות בדבר. זה נראה לי סוג של כשל לוגי [סתירה פנימית] ומוקש פסיכולוגי מיותר לגמרי – אהבה היא במהותה בחירה, היא העדפה, והעדפה נושאת בהגדרתה את המילה "בגלל". מבחינתי השאלה המעניינת היא מהו ה"בגלל" של האהבה שלי, האם אני רוצה להמיר אותו ב"בגלל" אחר ואיך לכל הרוחות עושים את זה. אבל אני לא רואה שום דרך לוותר על ה"בגלל".
רוחמה וייס, על יופיה של אהבה התלויה בדבר
היום, ממקום פחות תמים, אני שבה אל חידת נעורי ועדיין לא מבינה ולא מאמינה לאהבות שאינן תלויות בדבר. זה נראה לי סוג של כשל לוגי [סתירה פנימית] ומוקש פסיכולוגי מיותר לגמרי – אהבה היא במהותה בחירה, היא העדפה, והעדפה נושאת בהגדרתה את המילה "בגלל". מבחינתי השאלה המעניינת היא מהו ה"בגלל" של האהבה שלי, האם אני רוצה להמיר אותו ב"בגלל" אחר ואיך לכל הרוחות עושים את זה. אבל אני לא רואה שום דרך לוותר על ה"בגלל".
רוחמה וייס, על יופיה של אהבה התלויה בדבר
א. רוחמה וייס טוענת כי אהבה שאינה תלויה בדבר איננה אפשרית כלל, וכי בכל אהבה יש "בגלל" כלשהו. נסו להסביר טענה זו וחוו דעתכם: האם אתם מסכימים או חולקים עליה?
ב. בחרו אדם שאתם אוהבים ותארו מהו ה"בגלל" של האהבה שלכם כלפיו.
ב. בחרו אדם שאתם אוהבים ותארו מהו ה"בגלל" של האהבה שלכם כלפיו.
משימה
לפניכם תיאורים המייצגים דוגמאות של אהבה. חשבו: אילו מדוגמאות אהבה אלו תלויות בדבר ואילו אינן תלויות בדבר? הסבירו.
לפניכם תיאורים המייצגים דוגמאות של אהבה. חשבו: אילו מדוגמאות אהבה אלו תלויות בדבר ואילו אינן תלויות בדבר? הסבירו.
- האֵם אוהבת את תינוקה אהבת נפש.
- האב הגן על בנו בחירוף נפש מפני הכלב המסתער.
- הנער ביקש מחברו שיארגן לו פגישה עם מלכת הכיתה.
- דנה יצאה עם עודד, קפטן הנבחרת.
- יוסף סירב לעזוב את חברתו שגורשה מארצה, וטס בעקבותיה.
- מוטי קנה לאשתו תכשיטים רבים וביקש ממנה לענוד אותם במסיבה.
סיפורם של אמנון ותמר מופיע במקרא בספר שמואל ב, פרק יג. אמנון הוא בנו של דוד המלך מאחינועם היזרעאלית, ואילו תמר היא בתו של דוד מאישה אחרת – מעכה בת תלמי מלך גשור, שגם ילדה לדוד את אבשלום. לפי הסיפור המקראי, אמנון מתאהב בתמר אהבה עזה המייסרת אותו. חברו הטוב, יונדב, מייעץ לו לעשות את עצמו חולה ולבקש מאביו דוד כי תמר תבוא לטפל בו. כאשר תמר מגיעה הוא אוחז בה ואונס אותה למרות תחנוניה: "אַל אָחִי אַל תְּעַנֵּנִי, כִּי לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל. אַל תַּעֲשֵׂה אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאת. וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי? וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל. וְעַתָּה דַּבֶּר נָא אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָ" (פסוקים יב–יג). מיד לאחר האונס, מתואר כי פתאום שונא אמנון את תמר "שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד. כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ" (פסוק טו). הוא מגרש אותה בכוח מחדרו, ותמר נותרת שבורה ונטושה: "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ, וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה, וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה" (פסוק יט). אבשלום אחיה מוצא אותה במצב הזה, מבין את אשר התרחש, אוסף אותה לביתו, ובסופו של דבר רוצח את אמנון כנקמה.
אהבת דוד ויהונתן
סיפור יחסיהם של דוד המלך ויהונתן, בנו הבכור של שאול המלך, נפרש במקרא לכל אורך ספר שמואל א. מיד לאחר ניצחונו של דוד על גלית נאמר כי "נֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד, וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ" (פרק יח, פסוק א). שאול אביו ראה בדוד איום על מלכותו, וניסה לסלקו ואף להורגו, ואולם יהונתן תמך בדוד תמיכה מוחלטת – הוא כרת עימו ברית, ובאהבתו אותו אף היה מוכן לוותר על מלכותו למענו: "וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה וְגַם שָׁאוּל אָבִי יֹדֵעַ כֵּן" (פרק כג, פסוק יז). עמדה זו של יהונתן הובילה לעימותים קשים בינו לבין אביו. באחד מן העימותים הללו התפרץ שאול בזעם והטיח בבנו: "בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת, הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי בוֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי [דוד] לְבָשְׁתְּךָ וּלְבושֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ. לא כִּי כָל הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חַי עַל הָאֲדָמָה, לא תִכּוֹן אַתָּה וּמַלְכוּתֶךָ; וְעַתָּה, שְׁלַח וְקַח אותוֹ אֵלַי כִּי בֶן מָוֶת הוּא" (פרק כ, פסוקים ל–לא).
יהונתן נהרג, יחד עם אביו שאול, בשדה הקרב מול הפלשתים בהר הגלבוע. כאבו של דוד על מותו היה עז ביותר, והוא קונן עליו: "צַר לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאוֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (שמואל ב א, כו).
מאוחר יותר לקח דוד את בנו של יהונתן – מפיבושת – תחת חסותו. הוא דאג לו וטיפל בו, על מנת שיוכל לעשות עימו חסד "בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן" (שמואל ב ט, א).
סיפור יחסיהם של דוד המלך ויהונתן, בנו הבכור של שאול המלך, נפרש במקרא לכל אורך ספר שמואל א. מיד לאחר ניצחונו של דוד על גלית נאמר כי "נֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד, וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ" (פרק יח, פסוק א). שאול אביו ראה בדוד איום על מלכותו, וניסה לסלקו ואף להורגו, ואולם יהונתן תמך בדוד תמיכה מוחלטת – הוא כרת עימו ברית, ובאהבתו אותו אף היה מוכן לוותר על מלכותו למענו: "וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה וְגַם שָׁאוּל אָבִי יֹדֵעַ כֵּן" (פרק כג, פסוק יז). עמדה זו של יהונתן הובילה לעימותים קשים בינו לבין אביו. באחד מן העימותים הללו התפרץ שאול בזעם והטיח בבנו: "בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת, הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי בוֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי [דוד] לְבָשְׁתְּךָ וּלְבושֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ. לא כִּי כָל הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חַי עַל הָאֲדָמָה, לא תִכּוֹן אַתָּה וּמַלְכוּתֶךָ; וְעַתָּה, שְׁלַח וְקַח אותוֹ אֵלַי כִּי בֶן מָוֶת הוּא" (פרק כ, פסוקים ל–לא).
יהונתן נהרג, יחד עם אביו שאול, בשדה הקרב מול הפלשתים בהר הגלבוע. כאבו של דוד על מותו היה עז ביותר, והוא קונן עליו: "צַר לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאוֹד; נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (שמואל ב א, כו).
מאוחר יותר לקח דוד את בנו של יהונתן – מפיבושת – תחת חסותו. הוא דאג לו וטיפל בו, על מנת שיוכל לעשות עימו חסד "בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָן" (שמואל ב ט, א).