ואמנם חילקה החכמה העליונה את מיני הנסיון האלה בין אישי מין האנושי כמו שגזרה בעומק עצתה היותו ראויי ונאות ונמצא לכל איש ואיש מבני האדם חלק מיוחד בניסיון ובמלחמת היצר והוא פקודתו ומשאו בעה״ז וצריך לעמוד בו כפי מה שהוא ויודנו מעשיו במדת דינו ית׳ כפי המשא אשר ניתן לו באמת בכל בחינותיו בתכלית הדקדוק והנה זה כעבדי המלך שכולם עומדים למשמעתו ובין כלם צריך שתשתלם עבודת מלכותו והנה הוא מפלג לכל א׳ מהם חלק מה עד שבין כלם ישתלמו כל החלקים המצטרכים לו והנה כל א׳ מהם מוטל עליו השלמת החלק ההוא אשר נמסר לו וכפי פעולתו בפקודתו כן יגמלהו המלך אך מדת החילוק הזה ודרכיו נשגבים מאד מהשגתנו וא״א לנו לעמוד עליהם כ״א החכמה העליונה הנשגבה מכל שכל היא שיערתם והיא סידרתם באופן היותר שלם:
However the Supreme Wisdom divided all these types of tests among individuals of the human specie, as His deep counsel found to be be fitting and proper. And it comes out that each and every individual of the human specie has their specific portion of testing and fight with the [evil] impulse, and that is his assignment and load in this world; and he must endure it according to that which it is. And his actions will [then] be judged by His trait of justice, may He be blessed, according to the load that he was truly given in all of its aspects with utmost exactitude. And behold this is like the servants of the king that all stand ready for his discipline; and among all of them, they must fulfill the work of his kingdom. And so he divides a certain portion to each one of them, such that all of the parts that are needed by him will be finished. And behold that each one takes upon himself to complete that portion that is given over to him, and the king will repay him according the performance of his assignment. Yet [when it comes to God,] the measure of this division and its ways are much too lofty for our grasp and it is impossible for us to fathom them. Rather only the Supreme Wisdom, that is more lofty than any intellect, is what measured it and arranged it in the most perfect way.
והענין עפ"י מ"ש אא"ז מו"ר ז"ל על המשנה אם אין אני לי מי לי כי כל אדם נברא לתקן דבר מיוחד שאין אחר יכול לתקן וכן בכל זמן וזמן מיוחד תיקון אחר.
ובר מן דין, הנה ספרי היראה הבנויים על פי שכל אנושי, בוודאי אינן שווין לכל נפש, כי אין כל השכלים והדעות שוות, ואין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חברו.
ימי זיכרון (הגרי"ד זצ"ל) בנושא שליחות
א) בורא העולם פועל בהתאם להלכה האומרת כי לא יתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד שהוא למעלה מכוחותיו של השליח... משום כך נברא היחיד בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו
ב) בסוגיות השליחות שבחושן משפט ואבן העזר אין השולח מלווה את השלוח. מיד לאחר מינויו נעשה הוא השלוח בא כוחו של השולח ועושה הכל משעתו בלא עזרת השולח ובלא נוכחותו. ואולם שעה שרבש"ע ממנה את האדם להיות שליח, אין הוא עוזב את השליח לנפשו. הוא מלווה אותו בכל דרכיו ומשתתף בכל מעשיו...ממילא אסור לאדם לומר כי השליחות קשה עליו יותר מדי, אם השולח הולך עמו בדרך. יכול מש "כבד פה וכבד לשון" לשחרר את העם, אם השולח יעזוב את השלוח, הרי לא יכול אפילו אהרן, שנתברך בכישרון ובכוח דיבור למלא ולקיים את הדבר. "ידעתי כי דבר ידבר" לא יוכל לתרום כי הוא זה! "אנכי" חייב להיות עמכם- עמך ועם אהרון גם יחד.
ג) הכבוד עלול להיות מידה מגונה כאשר האדם עומד בתוקף על כך שיכבדו אותו על מעלותיו. אין שום אדם בעולם שידע בדיוק מהן תוך-תוכה של שליחותו בעולמו, והאם שליחות זו שלו חשובה יותר מהשליחות אשר הוטלה על חברו, כי קדושתה של האישיות אינה נמדדת לפי שיעור ההישגים, כי אם לפי שיעור המאמצים ומסירות הנפש הכרוכים בהגשמת השליחות. ממילא אסור לשום אחד לדרוש כבוד מזולתו.
How do we find our תפקיד?
(ב) כרם היה לנבות היזרעאלי. כתיב כבד את ה' מהונך ממה שחננך שאם היה קולך נאה עבור לפני התיבה. חייא בן אחותו של ר' אלעזר הקפר היה קולו נאה והיה אומר לו חייא בני עמוד וכבד את ה' ממה שחננך. נבות היה קולו נאה והיה עולה לירושלים והיו כל ישראל מתכנסין לשמוע את קולו, פעם אחת לא עלה והעידו עליו בני בליעל ואבד מן העולם מי גרם לו על ידי שלא לירושלים בראייה לכבד את הקב"ה ממה שחננו למה שכבר אמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך אימתי בעלותך:
ספר חרדים פרק ח
אף על פי שחייב אדם להיזהר בכל המצוות, מכל מקום יש לו להחזיק באחת מכל המצוות בכוח גדול ובהתמדה, שלא יעבור עליה כל ימי חייו
(א) [מט] כל אחד ידע שבמה שיצרו תוקפו ביותר הוא כלי מוכן לאותם דברים ביותר להיות נקיים וזכים אצלו. ובדברים שהרבה לפשוע בהם ידע שהוא כלי מוכן להיות דייקא באותו דבר נקי ובר לבב וכו'
פירוש הגר"א על ספר יונה ד:ג
והאיך ידע מה שקלקל מקדם? יש ע"ז ב' סימנים: א) במה שנכשל בה בגלגול הזה הרבה פעמים וע"ז אמרו יפשפש במעשיו באיזה נכשל. ב) באיזה עירה נפשו חשקה לו מאוד לפי שהורגלה מקודם ונעשה טבע וכו'
מכתב מאליהו חלק ב' עמ' קסא
וראשית עבודת האדם היא שיכיר ויגלה את מדתו העיקרית הזאת, יפתחה לשלימותה על פי דרכי התורה, ויהיה נאמן לה. אך אל לו להסתפק רק בזאת, כי הרי גם המדות האחרות טמונות בחובו, וכדי להגיע לשלמות עליו להשתדל לפתח גם אותן