הדף מאת: שירה זיוון / מרכז יעקב הרצוג
לימוד זה נחלק לשניים: בחלק הראשון נעמוד על תפיסות זמן שונות, כפי שהן באות לידי ביטוי בפרק ג' בקהלת ובשירו של יהודה עמיחי המתכתב עם קהלת. נשאל האם אנחנו שולטים בזמן או שהזמן שולט בנו, ונבחן האם תפיסת הזמן תלויה גם במגדר, כלומר, האם לנשים ולגברים יש תודעת זמן שונה. בחלק השני נעיין בסוגיית "מצוות עשה שהזמן גרמן" שנשים פטורות מהן. נעמוד על הטעמים השונים לפטור זה, ונבחן האם מרחב הזמן משתנה לא רק בהתאם למגדר, אלא גם בהתאם לתקופה.
דיון
א. תפיסות זמן שונות
בחלק זה נבחן שתי תפיסות זמן שונות הבאות לידי ביטוי בשני שירים. השיר הראשון מספר קהלת, והשיר השני הוא של יהודה עמיחי המתכתב עם קהלת.
מחבר ספר קהלת (המיוחס לשלמה המלך) מציג את גישתו בנוגע לזמן:
א. תפיסות זמן שונות
בחלק זה נבחן שתי תפיסות זמן שונות הבאות לידי ביטוי בשני שירים. השיר הראשון מספר קהלת, והשיר השני הוא של יהודה עמיחי המתכתב עם קהלת.
מחבר ספר קהלת (המיוחס לשלמה המלך) מציג את גישתו בנוגע לזמן:
(א) לַכֹּל זְמָן,
וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
(ב) עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת,
עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.
(ג) עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא,
עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת.
(ד) עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,
עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.
(ה) עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים,
עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.
(ו) עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד,
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
(ז) עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר,
עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.
(ח) עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא,
עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.
וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
(ב) עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת,
עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.
(ג) עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא,
עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת.
(ד) עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק,
עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.
(ה) עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים,
עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.
(ו) עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד,
עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
(ז) עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר,
עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.
(ח) עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא,
עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.
To every thing there is a season, and a time to every purpose under the heaven: A time to be born, and a time to die; A time to plant, and a time to pluck up that which is planted; A time to kill, and a time to heal; A time to break down, and a time to build up; A time to weep, and a time to laugh; A time to mourn, and a time to dance; A time to cast away stones, and a time to gather stones together; A time to embrace, and a time to refrain from embracing; A time to seek, and a time to lose; A time to keep, and a time to cast away; A time to rend, and a time to sew; A time to keep silence, and a time to speak; A time to love, and a time to hate; A time for war, and a time for peace.
דיון
- איזו תפיסה מציג קהלת בנוגע לזמן?
- לְמה התכוון קהלת בדבריו? האם האדם הוא השולט בזמן או שהזמן שולט באדם? הסבירו את תשובתכם.
דיון
יהודה עמיחי בוחר להציג גישה שונה מזו של קהלת:
יהודה עמיחי, 'אדם בחייו', שעת חסד: מאדם אתה ואל אדם תשוב, שוקן 2004
(למנחים: בשל שמירה על זכויות יוצרים לא הובא השיר במלואו אלא הפנייה אליו- במפגש עצמו הביאו את השיר במלואו)
יהודה עמיחי בוחר להציג גישה שונה מזו של קהלת:
יהודה עמיחי, 'אדם בחייו', שעת חסד: מאדם אתה ואל אדם תשוב, שוקן 2004
(למנחים: בשל שמירה על זכויות יוצרים לא הובא השיר במלואו אלא הפנייה אליו- במפגש עצמו הביאו את השיר במלואו)
דיון
- איזו תפיסה מציג עמיחי בנוגע לזמן? כיצד הוא "עונה" לקהלת?
- האם לדעתכם לנשים יש זמן כמו לגברים (לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם)?
דיון
ב. זמן נשים
בחלק השני של הדף נתמקד בזמן הנשים. לפי ההלכה נשים פטורות מ'מצוות עשה שהזמן גרמן'. ננסה לעמוד על ההבחנה בין נשים לגברים בהקשר זה, ולברר את הטעמים שניתנו לפטור זה. הפרשן רבי דוד בן יוסף בן דוד אַ בּ וּ דִרְהַ ם (האבודרהם), מהמאה ה-14 מסביר:
ב. זמן נשים
בחלק השני של הדף נתמקד בזמן הנשים. לפי ההלכה נשים פטורות מ'מצוות עשה שהזמן גרמן'. ננסה לעמוד על ההבחנה בין נשים לגברים בהקשר זה, ולברר את הטעמים שניתנו לפטור זה. הפרשן רבי דוד בן יוסף בן דוד אַ בּ וּ דִרְהַ ם (האבודרהם), מהמאה ה-14 מסביר:
האבודרהם, תיקון התפילות וענייניהם, השער השלישי, אושא, ירושלים, תשכ"ג. עמ' כה
לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם היתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו. ואם תעשה מצוות הבורא- אוי לה מבעלה. ואם תעשה מצוותו ותניח מצוות הבורא- אוי לה מיוצרה. לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי להיות שלום עם בעלה.
לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם היתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו. ואם תעשה מצוות הבורא- אוי לה מבעלה. ואם תעשה מצוותו ותניח מצוות הבורא- אוי לה מיוצרה. לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי להיות שלום עם בעלה.
דיון
- לפי האבודרהם - מדוע פטורות נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן?
שי פירון, מתוך "שאל את הרב" באתר "כיפה", י"א אלול התשס"ב
מצוות עשה שהזמן גרמן, הינן מצוות היוצרות תלות בין האדם לבין מימד הזמן. כידוע, בעולמנו יש שלשה רבדים: עולם (=מקום), שנה (=זמן), נפש (=אדם). המשולש הייחודי הזה מביא לידי ביטוי את שלשת המוקדים כך שלכל אחד מהם יש ערך מהותי ומשמעותי. פעמים המקום והזמן מסייעים להופעת קדושתו של האדם, פעמים האדם והזמן מביאים לידי ביטוי את יחודו של המקום וכן הלאה. מהות המפגש שבין האדם לזמן יוצר משמעות רוחנית לאדם כמו גם לזמן. הזמן מסייע להוציא חלק מכוחו של האדם אל הפועל. אולם, כשם שהוא מוציא לפועל כוחות הגנוזים באדם, [...] כך מהווה הזמן גם תריס בפני הפורענות. הוא מונע מהאדם להיסחף ולהגיע אל מקומות שבהם לא היה ראוי ולא היה רצוי להיות. תפילות היום נועדו לחשוף כוחות הגנוזים אך בה בעת נועדו למנוע התמכרות של האדם לצדדים נמוכים של החיים.
מתוך כך, עלינו להבין שגורם ההגבלה שבזמן עלול להיות מעיק ומזיק למי שמסוגל לפרוח ולהגיע לביטוי עמוק של חייו. אז הזמן הופך למעמסה. עלינו להשתדל שלא להעמיס את הזמן על מי שלא מסוגל לכך. לכן, כיוון שטבען של נשים זורם, טבעי, לא זקוק למגבלות אלה, מצאו חכמי ההלכה שאין לחייבן במצוות עשה שהזמן גרמן. הן לא זקוקות לכך.
לקטע השלם
© כל הזכויות שמורות לרב פירון ולאתר כיפה
www.kipa.co.il
מצוות עשה שהזמן גרמן, הינן מצוות היוצרות תלות בין האדם לבין מימד הזמן. כידוע, בעולמנו יש שלשה רבדים: עולם (=מקום), שנה (=זמן), נפש (=אדם). המשולש הייחודי הזה מביא לידי ביטוי את שלשת המוקדים כך שלכל אחד מהם יש ערך מהותי ומשמעותי. פעמים המקום והזמן מסייעים להופעת קדושתו של האדם, פעמים האדם והזמן מביאים לידי ביטוי את יחודו של המקום וכן הלאה. מהות המפגש שבין האדם לזמן יוצר משמעות רוחנית לאדם כמו גם לזמן. הזמן מסייע להוציא חלק מכוחו של האדם אל הפועל. אולם, כשם שהוא מוציא לפועל כוחות הגנוזים באדם, [...] כך מהווה הזמן גם תריס בפני הפורענות. הוא מונע מהאדם להיסחף ולהגיע אל מקומות שבהם לא היה ראוי ולא היה רצוי להיות. תפילות היום נועדו לחשוף כוחות הגנוזים אך בה בעת נועדו למנוע התמכרות של האדם לצדדים נמוכים של החיים.
מתוך כך, עלינו להבין שגורם ההגבלה שבזמן עלול להיות מעיק ומזיק למי שמסוגל לפרוח ולהגיע לביטוי עמוק של חייו. אז הזמן הופך למעמסה. עלינו להשתדל שלא להעמיס את הזמן על מי שלא מסוגל לכך. לכן, כיוון שטבען של נשים זורם, טבעי, לא זקוק למגבלות אלה, מצאו חכמי ההלכה שאין לחייבן במצוות עשה שהזמן גרמן. הן לא זקוקות לכך.
לקטע השלם
© כל הזכויות שמורות לרב פירון ולאתר כיפה
www.kipa.co.il
דיון
- נסחו מהם שני צדדיו של הזמן, החיובי והשלילי, כפי שעולה מדברי הרב פירון.
- מדוע פטורות נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן, לפי הרב פירון?
- איזו תפיסה מציג הרב פירון בנוגע לשורשי ההבדלים בין נשים לגברים? מה דעתכם על תפיסה זו?
- במה שונה תשובתו של הרב פירון מזו של האבודרהם?
דיון
המשוררת אסתר שקלים מתייחסת לפערים בין מרחב הזמן והאפשרויות שהיו לסבתהּ לאלו שעומדות לרשותה כיום כאשה מודרנית:
המשוררת אסתר שקלים מתייחסת לפערים בין מרחב הזמן והאפשרויות שהיו לסבתהּ לאלו שעומדות לרשותה כיום כאשה מודרנית:
אסתר שקלים, 'שרקיה', מתוך: שרקיה. כנרת זמורה ביתן, דביר, 2006, עמ' 10
שרקייה/ אסתר שקלים
סַבְתָּא, מֶה עָשִׂית עִם הַשַּׁרְקִיָּה שֶׁבָּך?
יָלַדְתְּ חֲמִשָׁה עָשָׂר
וְגִדַּלְתְּ עֲשָׂרָה (הַשְּׁאַר מֵתוּ)
וְיוֹם-יוֹם אָפִית אֶת הַלֶּחֶם
וְיוֹם-יוֹם חָיִית בַּקִּינָה שֶׁל חֲמותֵךְ
וּמָה אֶעֱשֶה אֲנִי
עִם הַשַּׁרְקִיָּה שֶׁבִּי
הַכְּבוּלָה בְּחֶבְלֵי רוּחַ מַעֲרָב
הַפְּרוּצָה לְכל רוּחַ
וְיֵשׁ מָעון לְתִינוקות וּלְנָשִׁים
וּמְטַפֶּלֶת לִילָדִים וְלִקְשִׁישִׁים
וְיֵשׁ מִיקְרוֹגַל וּמַדִּיחַ וּמְפַתֶּה
מַקְפִּיא וּמְעַרְבֵּל מַתְכּונִים יְדוּעִים
שֶל עוּגות וְטַעַם הַחַיִּים
וְיֵש זְמָן.
הֲמון זְמָן.
וְעִם הַשַּׁרְקִיָּה שֶׁבִּי, מָה אֶעֱשֶׂה, אִמָּא?
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
שרקייה/ אסתר שקלים
סַבְתָּא, מֶה עָשִׂית עִם הַשַּׁרְקִיָּה שֶׁבָּך?
יָלַדְתְּ חֲמִשָׁה עָשָׂר
וְגִדַּלְתְּ עֲשָׂרָה (הַשְּׁאַר מֵתוּ)
וְיוֹם-יוֹם אָפִית אֶת הַלֶּחֶם
וְיוֹם-יוֹם חָיִית בַּקִּינָה שֶׁל חֲמותֵךְ
וּמָה אֶעֱשֶה אֲנִי
עִם הַשַּׁרְקִיָּה שֶׁבִּי
הַכְּבוּלָה בְּחֶבְלֵי רוּחַ מַעֲרָב
הַפְּרוּצָה לְכל רוּחַ
וְיֵשׁ מָעון לְתִינוקות וּלְנָשִׁים
וּמְטַפֶּלֶת לִילָדִים וְלִקְשִׁישִׁים
וְיֵשׁ מִיקְרוֹגַל וּמַדִּיחַ וּמְפַתֶּה
מַקְפִּיא וּמְעַרְבֵּל מַתְכּונִים יְדוּעִים
שֶל עוּגות וְטַעַם הַחַיִּים
וְיֵש זְמָן.
הֲמון זְמָן.
וְעִם הַשַּׁרְקִיָּה שֶׁבִּי, מָה אֶעֱשֶׂה, אִמָּא?
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם
www.acum.org.il
דיון
- מהם ההבדלים בין מרחב הזמן ואפשרויות האשה בימים עברו וימינו אנו, על פי השיר?
- האם לדעתכם יש לנו יותר זמן כיום? האם אנו פחות נשלטים על ידי הזמן?
- איזו משמעות נוספת מקבלת הקביעה מקהלת כי "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" בעידן המודרני, שבו יכולת השליטה שלנו בזמן היא לכאורה גדולה יותר?
- האם לדעתכם צריכות להיות השלכות לשינויים המודרניים העולים בשיר לעניין פטירת נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן? מה היה עונה על כך האבודרהם? מה היה עונה על כך הרב פירון?
דף הנחיות למנחה:
שהזמן גרמן_מועד נשים_1.rtf
שהזמן גרמן_מועד נשים_1.rtf