הדף מאת: הדס ילינק / טבע עברי
חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים שבהם נצטווינו לעלות לרגל לבית המקדש.
השם 'שבועות' מרמז על שבעת השבועות שנספרים בספירת העומר, מפסח ועד היום החמישים, הוא חג השבועות.
שם נוסף הוא 'חג מתן תורה' משום שביום זה ניתנה התורה בהר סיני.
חג השבועות נקרא גם 'חג הביכורים', משום שהוא פותח את עונת הביכורים - מיום זה ועד לתחילת החורף אנו מצווים להעלות מראשית פרי אדמתנו אל המקדש.
דף לימוד זה עוסק במצוות הביכורים בהיבט האישי, החברתי והסביבתי ובמקרא ביכורים הנאמר על המזבח.
נשאל מה מתחולל בנפש האדם המביא את ראשית תבואתו למקדש; ונעמוד על הקשר שבין האדם, האדמה והחברה.
פתיחה- לימוד במליאה
מצוות ביכורים
(א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. (ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ - וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. (ג) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. (ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ. (ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. (ו) וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה (ז) וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת-קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ (ח) וַיּוֹצִאֵנוּ ה', מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים. (ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. (י) וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'; וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. (יא) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.
(א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. (ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ - וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. (ג) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. (ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ. (ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. (ו) וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה (ז) וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת-קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ (ח) וַיּוֹצִאֵנוּ ה', מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים. (ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. (י) וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'; וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. (יא) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.
And it shall be, when thou art come in unto the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance, and dost possess it, and dwell therein;
דיון
- מהי משמעות הבאת ראשית כל פרי האדמה למקדש? אם אתם הייתם בעלי המטע שפירותיו מבשילים - מה הדבר הראשון שהייתם רוצים לעשות בפירות?
- מהם ארבעת המרכיבים של מצוות הבאת הביכורים?
- מדוע לדעתכם יש לגולל את כל ההיסטוריה דווקא במצווה זו?
- על מה האדם מודה בעת הבאת הביכורים?
- עם מי האדם מצווה לשמוח? מה עניין הדאגה ל'גר אשר בקרבך' דווקא כאן? האם השמחה יכולה להיות שלמה ללא הלוי והגר?
אדם-אדמה-חברה: לימוד בחברותא
דיון
מצוות הביכורים מתחילה למעשה הרבה לפני חג השבועות. שבועות או חודשים לפני הבשלת הפירות, כפי שאומרת המשנה -
מצוות הביכורים מתחילה למעשה הרבה לפני חג השבועות. שבועות או חודשים לפני הבשלת הפירות, כפי שאומרת המשנה -
כיצד מפרישין את הביכורים? יורד אדם לתוך שדהו, ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר - וקושרן בגֻמי ואומר, הרי אלו ביכורים.
How does one set aside bikkurim? A man goes down into his field, he sees a fig that ripened, or a cluster of grapes that ripened, or a pomegranate that ripened, he ties a reed-rope around it and says: “Let these be bikkurim.” Rabbi Shimon says: even so, he must again designate them as bikkurim after they have been plucked from the soil.
דיון
לדעת פרשנים רבים, מצוות הביכורים נועדה כנגד מידות התאווה והגאווה.
לדעת פרשנים רבים, מצוות הביכורים נועדה כנגד מידות התאווה והגאווה.
- אתם בעלי השדה, שוחחו ביניכם ונסו לחשוב מה חש אדם הרואה לראשונה את התאנה מבכירה, את אשכול הענבים הראשון? אילו מידות בנפש האדם נחוצות לשם קיום מצווה זו?
- בטאו במילים שלכם את ההודאה על השפע שקיבלתם, אך הכילו גם את רגשות התסכול אם הם קיימים.
פירוש הרב שמשון רפאל הירש לתורה, פרשת קדושים, ויקרא יט
בשעת קציר ובציר, אדם סוקר את מה שהטבע עשה למענו, ואת מה שיביא לביתו ביגיע כפיו. באותה שעה יבטא בפיו את המילה הגאה והרת התוצאות: 'שלי'. ועתה, כל אזרח באומה יודע כל האומר 'שלי', חייב לדאוג גם לאחרים. במדינת ה' הדאגה לעני ולגר לא נמסרה לרגשות השתתפות בצער. היא זכות שה' נתן לעניים והיא חובה שה' הטיל על בעלי רכוש.
מושגים
בשעת קציר ובציר, אדם סוקר את מה שהטבע עשה למענו, ואת מה שיביא לביתו ביגיע כפיו. באותה שעה יבטא בפיו את המילה הגאה והרת התוצאות: 'שלי'. ועתה, כל אזרח באומה יודע כל האומר 'שלי', חייב לדאוג גם לאחרים. במדינת ה' הדאגה לעני ולגר לא נמסרה לרגשות השתתפות בצער. היא זכות שה' נתן לעניים והיא חובה שה' הטיל על בעלי רכוש.
מושגים
- הרש"ר הירש - הרב שמשון רפאל הירש - (גרמניה 1888-1808), מייסד ומנהיג האורתודוקסיה החדשה (הנאו-אורתודוקסיה) בגרמניה, במאבקה נגד התנועה הרפורמית. רש"ר הירש טיפח את השילוב של לימודי קודש וחול, אורח חיים דתי קפדני יחד עם השכלה כללית ומעורבות בחיים הכלליים, ברוח סיסמתו הידועה – 'תורה עם דרך ארץ'.
דיון
דברים אלו של הרש"ר הירש נאמרו על מתנות עניים - לקט, פאה ועוללות. כל אלו הם מצוות על בעל השדה להפריש משדהו ומיבולו לעני ולגר. הדמיון בין מצוות אלו למצוות הביכורים הוא, שהאדם לומד שהוא אינו הנהנה היחיד מיגיע כפיו, משום שרכושו אינו שייך רק לו באופן בלעדי. עליו לחלוק את רכושו עם האחר שגורלו לא שפר עליו.
דברים אלו של הרש"ר הירש נאמרו על מתנות עניים - לקט, פאה ועוללות. כל אלו הם מצוות על בעל השדה להפריש משדהו ומיבולו לעני ולגר. הדמיון בין מצוות אלו למצוות הביכורים הוא, שהאדם לומד שהוא אינו הנהנה היחיד מיגיע כפיו, משום שרכושו אינו שייך רק לו באופן בלעדי. עליו לחלוק את רכושו עם האחר שגורלו לא שפר עליו.
- מה מוסיף הרב שמשון רפאל הירש להבנת הערך החינוכי- אנושי של מצוות ביכורים?
- נסו לזהות את הקשר בין סיפור הגרים הקשור לשבועות דרך מגילת רות לדבריו של הרש"ר הירש?
שרשרת הדורות- לימוד במליאה
מנחם אוסישקין, בחגיגת הביכורים בחיפה, תרצ"ב, 1932
אבל אל נא תשכחו דבר אחד עיקרי! והוא: כי השרשרת הלאומית של האומה מתחילה בחג שאנו חוגגים היום: חג השבועות, חג זה לא היה רק חג הטבע, חג הביכורים של פרי האדמה והעבודה: זהו יום "מתן תורה" ובו היינו לעם. ואין להפריד בין שני החגים האלה. ביום אחד נוצרו כאומה ונעשינו עם עובד אדמתו בזעת אפיו. פירוד זה יכול להעמיד אותנו בפני מכשולים, שעמדו בפנינו במשך הדור האחרון, ועלינו להימנע מהם.
מושגים
אבל אל נא תשכחו דבר אחד עיקרי! והוא: כי השרשרת הלאומית של האומה מתחילה בחג שאנו חוגגים היום: חג השבועות, חג זה לא היה רק חג הטבע, חג הביכורים של פרי האדמה והעבודה: זהו יום "מתן תורה" ובו היינו לעם. ואין להפריד בין שני החגים האלה. ביום אחד נוצרו כאומה ונעשינו עם עובד אדמתו בזעת אפיו. פירוד זה יכול להעמיד אותנו בפני מכשולים, שעמדו בפנינו במשך הדור האחרון, ועלינו להימנע מהם.
מושגים
- מנחם אושיסקין - (1863-1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
דיון
מנחם אושיסקין מחבר בין העבר וההווה בחג השבועות.
מנחם אושיסקין מחבר בין העבר וההווה בחג השבועות.
- כיצד אתם מבינים את דבריו? האם אתם מסכימים איתו?
- האם יש קשר בין דבריו של הרש"ר הירש לדברי אוסישקין?
- ומה בנוגע לעתיד? האם התובנות שלנו על משמעות החג יכולות להנחות אותנו גם ביחס לעתיד?
קישורים לרקע והרחבה:
טבע עברי
טבע עברי
דף הנחיות למנחה:
הנחיות - שבועות סופי (2).rtf
הנחיות - שבועות סופי (2).rtf