'כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ' [תהלים, לה]: על גוף, נפש, תחינה ותפילה
1א
הדף מאת: גילי ושירה זיוון / מרכז יעקב הרצוג
2ב
דף הלימוד עוסק בקשר שבין נפש וגוף בעבודת האל במצבים דתיים כגון תחינה, תפילה, והודיה.
3ג
דיון
דף הלימוד עוסק בקשר שבין נפש וגוף בעבודת האל במצבים דתיים כגון תחינה, תפילה והודיה.
4ד
דיון
א. "וישם פניו בין ברכיו" (מלכים א' יח, מב)
הקטעים הבאים מתארים סיטואציות דתיות בעלות מכנה משותף:
5ה
תפילת אליהו
(א) וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ה' הָיָה אֶל אֵלִיָּהו בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר, לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. [..]
(מא) וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה כִּי קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם. (מב) וַיַּעֲלֶה אַחְאָב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּו. (מג) וַיֹּאמֶר אֶל נַעֲרוֹ עֲלֵה נָא הַבֵּט דֶּרֶךְ-יָם, וַיַּעַל וַיַּבֵּט וַיֹּאמֶר אֵין מְאוּמָה. וַיֹּאמֶר שֻׁב שֶׁבַע פְּעָמִים (מד) וַיְהִי בַּשְּׁבִעִית וַיֹּאמֶר הִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם, וַיֹּאמֶר עֲלֵה אֱמֹר אֶל אַחְאָב אֱסֹר וָרֵד וְלֹא יַעֲצָרְכָה הַגָּשֶׁם. (מה) וַיְהִי עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה.
And it came to pass after many days, that the word of the LORD came to Elijah, in the third year, saying: ‘Go, show thyself unto Ahab, and I will send rain upon the land.’
6ו
תחינת רבי חנינא בן דוסא
מעשה ברבי חנינא בן דוסא, שהלך ללמוד תורה אצל ר' יוחנן בן זכאי, וחלה בנו של ר' יוחנן בן זכאי. אמר לו: חנינא בני, בקש עליו רחמים ויחיה. הניח ראשו בין ברכיו ובקש עליו רחמים וחי.
And there was another incident involving Rabbi Ḥanina ben Dosa, who went to study Torah before Rabbi Yoḥanan ben Zakkai, and Rabbi Yoḥanan’s son fell ill. He said to him: Ḥanina, my son, pray for mercy on behalf of my son so that he will live. Rabbi Ḥanina ben Dosa placed his head between his knees in order to meditate and prayed for mercy upon his behalf, and Rabbi Yoḥanan ben Zakkai’s son lived. Rabbi Yoḥanan ben Zakkai said about himself: Had ben Zakkai stuck his head between his knees throughout the entire day, they would have paid him no attention. His wife said to him: And is Ḥanina greater than you? He replied to her: No, but his prayer is better received than my own because he is like a servant before the King, and as such he is able to enter before the King and make various requests at all times. I, on the other hand, am like a minister before the King, and I can enter only when invited and can make requests only with regard to especially significant matters.
7ז
תשובתו של רבי אלעזר בן דורדיא
והתניא אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר[=בשעת האקט המיני] הפיחה. אמרה: "כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אות" [לעולם הבא]. [...] אמר: "אין הדבר תלוי אלא בי". הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא [...]
The Gemara asks: And is it correct that one who repents of the sin of forbidden sexual intercourse does not die? But isn’t it taught in a baraita: They said about Rabbi Elazar ben Durdayya that he was so promiscuous that he did not leave one prostitute in the world with whom he did not engage in sexual intercourse. Once, he heard that there was one prostitute in one of the cities overseas who would take a purse full of dinars as her payment. He took a purse full of dinars and went and crossed seven rivers to reach her. When they were engaged in the matters to which they were accustomed, a euphemism for intercourse, she passed wind and said: Just as this passed wind will not return to its place, so too Elazar ben Durdayya will not be accepted in repentance, even if he were to try to repent. This statement deeply shocked Elazar ben Durdayya, and he went and sat between two mountains and hills and said: Mountains and hills, pray for mercy on my behalf, so that my repentance will be accepted. They said to him: Before we pray for mercy on your behalf, we must pray for mercy on our own behalf, as it is stated: “For the mountains may depart, and the hills be removed” (Isaiah 54:10). He said: Heaven and earth, pray for mercy on my behalf. They said to him: Before we pray for mercy on your behalf, we must pray for mercy on our own behalf, as it is stated: “For the heavens shall vanish away like smoke, and the earth shall wax old like a garment” (Isaiah 51:6). He said: Sun and moon, pray for mercy on my behalf. They said to him: Before we pray for mercy on your behalf, we must pray for mercy on our own behalf, as it is stated: “Then the moon shall be confounded, and the sun ashamed” (Isaiah 24:23). He said: Stars and constellations, pray for mercy on my behalf. They said to him: Before we pray for mercy on your behalf, we must pray for mercy on our own behalf, as it is stated: “And all the hosts of heaven shall molder away” (Isaiah 34:4). Elazar ben Durdayya said: Clearly the matter depends on nothing other than myself. He placed his head between his knees and cried loudly until his soul left his body. A Divine Voice emerged and said: Rabbi Elazar ben Durdayya is destined for life in the World-to-Come. The Gemara explains the difficulty presented by this story: And here Elazar ben Durdayya was guilty of the sin of forbidden sexual intercourse, and yet he died once he repented. The Gemara answers: There too, since he was attached so strongly to the sin, to an extent that transcended the physical temptation he felt, it is similar to heresy, as it had become like a form of idol worship for him.
8ח
דיון
  • בשלושת הקטעים מניחים המתפללים את ראשיהם בין ברכיהם. מהו המכנה המשותף בתוכן התפילה של שלושתם?
  • מדוע מתוארות תנוחות הגוף של המתפללים? כיצד מוסיפים תיאורים אלו להבנת התוכן?
  • נסו לדמיין אדם שפניו בין ברכיו - אילו רגשות או תחושות אתם מייחסים לו? כיצד תנוחה זו קשורה לסיטואציות הדתיות המופיעות בקטעים שקראתם?
9ט
דיון
ב. "ויש להתנועע בשעת תפילה" [משנה ברורה]
השולחן ערוך מביא את הנחיותיו הפורטות של הרמב"ם כיצד לעמוד בתפילה:
10י
א.יכוין רגליו זה אצל זה בכיון כאילו אינם אלא רגל אחת להדמות למלאכים דכתיב בהן ורגליהם רגל ישרה, כלומר רגליהם נראים כרגל אחד.
ב. צריך שיכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה לארץ ויחשב כאילו עומד בבית המקדש וליבו יכוין למעלה לשמים.
ג. מניח ידיו על ליבו כפותין הימנית על השמאלית ועומד כעבד לפני רבו באימה וביראה ובפחד ולא יניח ידיו על חלציו מפני שהוא דרך יוהרא.

מושגים
  • שולחן ערוך - קובץ הלכות בן ארבעה חלקים שכתב ר' יוסף קארו, (צפת, מאה 16). על ה'שולחן הערוך' הוסיף הרמ"א (ר' משה איסרליש, מאה 16), את ההלכות הנהוגות באשכנז, וכינה את חיבורו 'המפה'. הערותיו מופיעות בסעיפי השולחן ערוך לאחר המילים 'הגה'.
One should direct his feet next to each other as though they are one, in order to imitate that angels, as it says: “their feet were straight feet” (Ezekiel 1:7), which is to say their feet appeared as one foot. Rema: Some say when a person stands to pray he should take three steps forward in the way of coming close and approaching a matter that must be done. ... One should lower his head a little so that his eyes will be down to the ground and he should imagine himself as if he were standing in the Beit Hamikdash and in his heart he should direct himself upward towards the heavens.
11יא
דיון
בעניין זה מפרש המשנה ברורה:
12יב
פירוש המשנה ברורה על אורח חיים, סימן צה, סעיף ג
"לפני רבו באימה וביראה ובפחד" (שו"ע, או"ח, צה, ד)
באימה - ויש להתנועע בשעת תפילה, משום 'כל עצמותי תאמרנה ד' מי כמוך.

מושגים
  • משנה ברורה - פרשנות הלכתית בת שישה כרכים על חלק האורך חיים בשולחן ערוך. נכתב על ידי ר' ישראל מאיר הכהן מראדין במאה ה-19.
13יג
דיון
בתלמוד הירושלמי במסכת ברכות דנים החכמים בטעם לשמונה-עשרה הברכות בתפילת העמידה:
14יד
ולמה שמונה עשרה? [...] אמר רבי סימון כנגד י"ח חוליו שבשדרה שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן מה טעם "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך ה'" [תהילים, לה]

מושגים
  • תלמוד ירושלמי - אוסף פירושים והרחבות על המשנה שחובר בתקופת האמוראים בארץ ישראל, במאות ה-3-5 לספירה. התלמוד הירושלמי חובר במקביל לתלמוד הבבלי, ושניהם כוללים דברי הלכה ואגדה. התלמוד הירושלמי נוצר בעיקר בטבריה, ושיקף את ההלכה והנוהג הארץ-ישראליים. כתוב ארמית גלילית.
15טו
דיון
במסכת יבמות בבבלי דנים החכמים בשאלה לאן מופנות העיניים בשעת התפילה:
16טז
ר' חייא ור' שמעון ברבי היו יושבים
פתח אחד מהם ואמר:
המתפלל צריך שיתן עיניו למטה שנאמר "והיו עיני וליבי שם כל הימים" (מל"א ט, ג)
פתח אחר ואמר: המתפלל צריך שיתן עיניו למעלה שנאמר: נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים (איכה ג, מא)
עד שכך בא ר' ישמעאל בר' יוסי אצלם
אמר להם במה אתם עסוקים?
אמרו: בתפילה.
אמר להם כך אמר אבא: המתפלל צריך שייתן עיניו למטה ולבו למעלה כדי לקיים שני מקראות הללו

מושגים
  • תלמוד בבלי - חיבור קולקטיבי שבו מסוכמת הגותם של האמוראים במאות 3-5 לספירה כפרשנות והרחבה של המשנה, וכולל דברי הלכה ואגדה. האמוראים פעלו בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ-ישראל, ולפיכך ישנם שני תלמודים - התלמוד הירושלמי (הארץ-ישראלי) והתלמוד הבבלי שנחשב לחשוב מביניהם, ודיוניו ההלכתיים הם הבסיס להלכה הנוהגת עד היום. יש המדגישים כי התלמוד הבבלי מציג לעיתים קרובות נרטיב שונה (לפעמים אף באופן מהותי), מיצירתה של ארץ ישראל המשתקפת בספרות התנאים ובתלמוד הירושלמי, ומשקף את עולמם של יהודי בבל.
The Gemara asks: Who are these Rabbis who disagree with Rabbi Meir? The Gemara answers: It is Rabbi Yosei, as it seems from this incident: As, Rabbi Ḥiyya and Rabbi Shimon bar Rabbi Yehuda HaNasi were sitting outside the house of study, immersed in Torah learning. One of them began and said: One who prays must direct his gaze downward while praying, as it is stated by God with regard to the Holy Temple: “And My eyes and My heart shall be there perpetually” (I Kings 9:3), meaning: The Divine Presence rests in the Eretz Yisrael, and one must direct his gaze to the sacred land when praying. And one of them said he must direct his eyes upward, because it is stated: “Let us lift our hearts with our hands toward God in Heaven” (Lamentations 3:41). In the meantime, Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, came beside them. He said to them: What are you dealing with? They said to him: With prayer, as we are debating the proper posture for prayer. He said to them: My father, Rabbi Yosei, said as follows: One who prays must direct his eyes downward and his heart upward, in order to fulfill both of these verses.
17יז
דיון
  • מדוע לדעתכם מקדיש הרמב"ם פירוט כה גדול לעניין תנוחת הגוף בתפילה?
  • האם לדעתכם יש חשיבות לכך? מדוע?
  • האם תוכלו לחשוב על דוגמאות אחרות מלבד תפילה, שבהן יש צורך להקפיד על תנוחת הגוף כדי להשיג "מטרה רגשית"? מהן?
18יח
דיון
ג. "מכרכר בכל עוז לפני ה'" [שמואל ב, ו]
הפרשן והמשורר אברהם אבן עזרא כותב בשירו:
19יט
כל עצמותי תאמרנה, אברהם אבן עזרא, מתוך אתר פרוייקט 'בן יהודה'
כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה: ה' / מִי כָמוֹךָ?
[...]
רוּחִי תַיְשַׁר וְתַנְחֵנִי, / יָהּ, לְעָבְדֶךָ,
תִּפְקַח לִבִּי וְאֶת עֵינִי / לַחְזוֹת כְּבוֹדֶךָ.
מַעֲנֵה לָשׁוֹן תְּחָנֵנִי, / הַכֹּל בְּיָדֶךָ.
טוּב מִפְעֲלוֹתַי / הֵם קָרְבְּנוֹתַי וּמַתְּנוֹתַי / פְּרִי שְׂפָתָי,
מִפִּי וְרַעְיוֹנַי / קַח נָא בְּרָכָה.

מושגים
  • ראב"ע - רבי אברהם אבן עזרא - (1164-1089): משורר, פרשן ומדקדק עברי. נולד בטולדו, ספרד, ובגיל העמידה נדד בארצות הים.
20כ
דיון
  • סמנו את כל ביטויי הגוף בשירו של אבן עזרא. מדוע לדעתכם מודגשים ביטויים אלו דווקא בהקשר של עבודת האל?
21כא
ברכת ההבדלה
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלא אֶפְחָד: כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה'. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂון. מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה: לַה' הַיְשׁוּעָה. עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה:
ה' צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
ה' צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ:
ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ:
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אורָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂון וִיקָר. כֵּן תִּהְיֶה לָנוּ:
כּוס יְשׁוּעות אֶשָּׂא. וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא:
סַבְרִי מָרָנָן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא מִינֵי בְשָׂמִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא מְאורֵי הָאֵשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחל. בֵּין אור לְחשֶׁךְ. בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. בֵּין יום הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה: בָּרוּךְ אַתָּה ה'. הַמַבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחל

מושגים
  • הבדלה - טקס המכיל סדרת ברכות הנאמרת עם בצאת שבת (או חג האסור במלאכה) אשר מסמל את ההבחנה (הבדלה) בין השבת לבין ימי החול. במסגרת ברכות ההבדלה מברכים על היין, ובמוצאי שבת גם על מאור האש ועל הבשמים.
22כב
דיון
  • באיזה חושים נעשה שימוש בברכת ההבדלה?
  • כיצד תורמים המאור (אש), היין והבשמים לברכת ההבדלה? מה ניתן להשיג באמצעותם?
נסיים את הלימוד בדבריו של הרב קוק מספרו אורות:
23כג
אברהם יצחק הכהן קוק, אורות התחיה, אורות, פרק לג
גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש. עזבנו את החיים המעשיים, ואת התבררות החושים ואת הקשור עם המציאות הגופנית המוחשית, מפני יראה נפולה, [...] כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה, עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה, זכר לתחית המתים הגופנית.

מושגים
  • הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק - (1865 – 1935) רב, פוסק, מקובל, משורר והוגה דעות. מנהיגה הרוחני הבולט של הציונות הדתית.
24כד
דיון
  • כיצד מתקשרים דבריו של הרב קוק לקטעי הלימוד בהם דנתם? •
  • מה דעתכם על דבריו של הרב קוק - האם לדעתכם יכולה להתקיים "רוח קודש" ללא "בשר קודש" (היבט נפשי ללא היבט פיזי)?
26 כו