"לא תעמוד על דם רעך": דיון הלכתי, רעיוני וחברתי

לימוד זה עוסק בציווי 'לא תעמוד על דם רעך'. ננסה להבין את מידת האחריות החברתית שהוא דורש מאיתנו, מתוך כוונה ליישומו באירועים אקטואליים בישראל.

'דברי איתי על כסף', מילים: מיכה שיטרית, לחן: ארקדי דוכין, ביצוע: 'החברים של נטאשה'.
דברי איתי על כסף/ מיכה שטרית
דברי איתי על כסף
דברי איתי על סקס
אל תדברי איתי על עצב
אל תדברי איתי על כאב.
[...]
לא איכפת לי מכל הדם שנשפך - זה לא הדם שלי!
סבלם של האנשים הרעבים לא נוגע לקיבה המלאה שלי!
ילדים, נשים, קשישים עולים באש לא איכפת לי...
הם לא המשפחה שלי!

חמוש באקדח אני צועד אל תוך המאה העשרים ואחת.
והיום כמו אתמול וגם מחר לא יקרה שום דבר מיוחד.
ילדים, נשים, קשישים עולים באש לא איכפת לי...
הם לא המשפחה שלי!
[...]
© כל הזכויות שמורות ללמחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

דיון

• כנגד איזו תופעה יוצא השיר?
• נסו לתאר את דמות הדובר בשיר (מין, גיל, מצב חברתי, מצב כלכלי, מראה..). מדוע בחרתם לתארו דווקא כך?
• האם לדעתכם הצעידה למאה ה-21 אכן מייצגת הסלמה באדישות כלפי האחר? הסבירו.

דיון

• כיצד אתם מפרשים את הציווי "לא תעמוד על דם רעך"?
• מה ההבדל בין הציווי "לא תעמוד על דם רעך" ו"לא תרצח" (שמות, כ, יב)?
• האם לדעתכם קיים קשר בין שני חלקי הפסוק: "לא תלך רכיל בעמיך" "לא תעמוד על דם רעך"? מדוע נוספה למצוות אלה הסיומת "אני ה'"?

משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, הלכה יד
משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש
כל היכול להציל ולא הציל - עובר על "לא תעמוד על דם ריעך" (ויקרא יט,טז). וכן הרואה את חברו טובע בים, או ליסטים באים עליו, או חיה רעה באה עליו, ויכול להצילו הוא בעצמו, או שישכור אחרים להצילו, ולא הציל, או ששמע גויים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח, ולא גילה אוזן חברו והודיעו, או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חברו, ויכול לפייסו בגלל חברו ולהסיר מה בליבו ולא פייסו, וכל כיוצא בדברים אלו--העושה אותם עובר על "לא תעמוד על דם ריעך".

דיון

• כיצד פרשנותו של הרמב"ם מרחיבה את תחום האחריות בין אדם לאדם?
• חשבו על דוגמאות בנות ימינו הממחישות את פרשנותו המורחבת של הרמב"ם ל"לא תעמוד על דם רעך"

הברית החדשה, הבשורה על פי לוקס, פרק י', פסוקים 30-35
השומרוני הטוב
30 ויען ישוע ויאמר: איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם-פצעהו ויעזבו אותו והוא עומד בין-מות לחיים וילכו להם: 31 ויקר מקרהו כהן אחד ירד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו: 32 וכן גם-איש לוי נקרה במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו: 33 והנה שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו מעיו: 34 ויגש אליו ויחבש את-פצעיו ויסוכם בשמן ויין וירכיבהו על-בהמתו ויוליכהו אל-המלון ויכלכלהו: 35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך.

מילים

• שומרוני - בהקשר זה, אדם הנמצא בדרגה חברתית נמוכה יותר מכהן ולוי.

דיון

• מהו המסר של המשל?
• השוו, מבחינה רעיונית ולשונית, בין תיאור מעשיהם של הכהן והלוי, לתיאור התנהגותו של השומרוני. איזו מילת יחס משותפת לכל המקרים, כיצד היא מבחינה בין ההתנהגויות, ומה תפקידה בציווי "לא תעמוד על דם רעך"?
• כיצד אתם מפרשים את הביטוי "ויהמו מעיו"? היעזרו בהקשרים הבאים:

"הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'" (ירמיהו, לא, יז); דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו. (שיר השירים ה, ד)

• משל 'השומרוני הטוב' מופיע בברית החדשה, בהקשר של הציווי "ואהבת לרעך כמוך", המופיע במרחק פסוק אחד מן הציווי "לא תעמוד על דם רעך". מהו הקשר בין שני הציוויים? מהו ההבדל ביניהם?

רון שפירא, 'מרוז פיזם ועד יסמין פיינגולד', גלובס, 11.5.09
פרופ' רון שפירא – מרוז פיזם ועד יסמין פיינגולד
הערוץ הצר והעכור של נחל הירקון מבסס אט-אט את מעמדו כזכוכית מגדלת של החברה הישראלית, המאפשרת מבט חד וחוקר אל העיוותים והחטאים המתגלים בסדקים שבחזות השלווה. הפלצות והכיעור מוסווים היטב בבנאליות של חיי הפרברים הצפופים הסובבים את הנחל. אמהות ואבות רודפים אחרי פעוטות, מאכילים אותם, מלמדים אותם לרכוב על אופניים, מכסים אותם מפני הרוח, ובצידם זורמים מים דלוחים-מצחינים, המגלים שאותם הורים מכלים את משאביהם של ילדיהם התמימים, ומותירים אותם מתבוססים בבוץ רעיל.
בחסות החשיכה מתלטפים אוהבים צעירים על הדשא, ובאותו זמן משליך אדם גופת ילדה קטנה, שהיא בתו ונכדתו גם יחד, למים. בשבועות שלאחר מכן יבואו גדודי פעוטים עם הוריהם לפקוד את מקום האירוע: ההורים מתוך יצר מציצנות, והילדים - מתוך אותה חדוות חיים אגוצנטרית וחסרת-דעת המחויבת לגילם. [...]
השייטת יסמין פיינגולד, שטבעה בירקון בנוכחות קהל אדיש, הייתה כנראה בתו של פעיל השלום אייבי נתן, שאומרים עליו שטרח בעסקי ציבור כל ימיו. [...]
יצרם של העומדים על גדות הירקון לא היה רע מנעוריהם. הם הסתכלו ימינה ושמאלה, ראו עשרות אנשים כמותם עומדים אף הם ומתבוננים זה בזה, ואמרו לעצמם "מישהו בוודאי יטפל בזה. יש כאן צעירים ממני, ככל הנראה שחיינים טובים יותר, אנשים הקרובים אולי לאירוע, אולי שוטרים, או בעלי סמכות. אני הגעתי לכאן כצופה, לא כשחקן".
עמדתם היתה הגיונית, על אף שנבעה ממנה התנהגות מרושעת: כאשר עשרות אנשים אחראים במקביל לאותה תוצאה, נוצרת ביניהם "דילמת אסיר", שבה כל אחד מהם מגלגל את האחריות המוסרית לפתחם של האחרים. ההיגיון של עמדה זאת הוא כל-כך מוצק, עד שקביעת המחוקק הישראלי בשנת תשנ"ח, כי הימנעות מסיוע לאדם בסכנה מהווה עבירה פלילית לא תצליח לחדור אותו.
למאמר המלא
© כל הזכויות שמורות למחבר ולגלובס
www.globes.co.il

דיון

• כיצד, לדעתכם היה מסווג הרמב"ם את התנהגותם של הצופים על גדות נהר הירקון?
• לפי פרופ' שפירא, מה מסמל נהר הירקון? האם יש לכך קשר למיקומו הגאוגרפי?
• כיצד מסביר הכותב את התנהגותם של העומדים על גדות הירקון? מה דעתכם? ואילו התאונה הייתה מתרחשת במקום אחר בארץ, האם התנהגות הצופים הייתה שונה?

הכותב מסיים את מאמרו בשורות הבאות:
"ותעמוד לנו זכותו של צדיק אחד בסדום, אבי טויבין בן ה-62, שקפץ למים והציל את חייה של פיינגולד בנוכחות קהל משתאה וסקרן. עליו מעלה הכתוב כאילו קיים עולם מלא".

• מה לדעתכם הניע את אבי טויבין לקפוץ למימי הירקון "הדלוחים והמצחינים" ולהפוך מ"צופה" ל"שחקן"? האם מתוך ציות לחוק "לא תעמוד על דם רעך" (1998)? האם בשל אישיות ייחודית? האם קיבל חינוך אחר?
• כיצד ניתן, אם בכלל, להפוך יותר ויותר אנשים מ"צופים" ל"שחקנים"?