תרבות הצריכה - מקין ועד קניין
1א
הדף מאת: הדס ילינק / טבע עברי
2ב
תרבות הצריכה שהתפתחה בעולם המודרני, מעודדת את האדם לצרוך כמה שיותר, ומגדירה את זהותו ('אני קונה משמע אני קיים'). תרבות זו מעודדת ייצור חסר גבולות המסייע אולי לתעשייה ולמסחר, אך פוגע בסביבה בשימוש חסר רסן במשאביה; פוגע בחברה בהגדלת הפערים החברתיים וניצול העובדים; ופוגע ברוח האדם המתרוקנת מתוכן. בלימוד זה נזהה את שורשיה של תרבות הצריכה כבר בסיפור גן עדן. מכאן אולי נלמד גם מהו המקום לתיקון.
3ג
פתיחה במליאה
4 ד
Error loading media...
על איכות הסביבה, סרטון באתר you tube
אפקט הדומינו
© כל הזכויות שמורות ל
www.youtube.com
5ה
דיון
  • מה מספר הסרטון?
  • שמתם לב מה המילה החוזרת בשיר? מה זה בא לומר לנו?
  • מה הקשר לנושא הלימוד שלנו- תרבות הצריכה?
6ו
לימוד בחברותא
7ז
חלק א- מקין ועד שת
8ח
בבראשית פרק ד' פסוקים א-ב
הקניין הראשון בתורה
וְהָאָדָם יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת-ה'; וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל; וַיְהִי-הֶבֶל רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.
9ט
דיון
  • מה מאפיין את קין ואת הבל על פי שמם? כיצד תכונות אלה באות לידי ביטוי בעבודתם?
  • איזו מילה נוספת מזכיר השם קין?
10י
התיקון
וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן; וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'.

הסברים
  • תרגום אונקלוס פס' כו: וּקְרָת יָת שְׁמֵיהּ שֵׁת: אֲרֵי אֲמַרַת יְהַב לִי יְיָ, בַּר אָחֳרָן--חֲלַף הֶבֶל. [ותקרא את שמו שת: כי נתן לי ה' בן אחרי הבל]
And Adam knew his wife again; and she bore a son, and called his name Seth: ‘for God hath appointed me another seed instead of Abel; for Cain slew him.’ And to Seth, to him also there was born a son; and he called his name Enosh; then began men to call upon the name of the LORD.
11יא
דיון
  • מה התיקון שנותנת חוה דרך קריאת השם של בנה השלישי? (היעזרו בתרגום אונקלוס)
  • האם יש קשר לכך ש"אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'"?
12יב
חלק ב- יעקב ועשיו
13יג
(כה) וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו. (כו) וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם. (כז) וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים. (כח) וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב. (כט) וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. (ל) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם. (לא) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ לִי. (לב) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, וְלָמָּה-זֶּה לִי בְּכֹרָה. (לג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. (לד) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת-הַבְּכֹרָה.
And the first came forth ruddy, all over like a hairy mantle; and they called his name Esau. And after that came forth his brother, and his hand had hold on Esau’s heel; and his name was called Jacob. And Isaac was threescore years old when she bore them. And the boys grew; and Esau was a cunning hunter, a man of the field; and Jacob was a quiet man, dwelling in tents. Now Isaac loved Esau, because he did eat of his venison; and Rebekah loved Jacob. And Jacob sod pottage; and Esau came in from the field, and he was faint. And Esau said to Jacob: ‘Let me swallow, I pray thee, some of this red, red pottage; for I am faint.’ Therefore was his name called Edom. And Jacob said: ‘Sell me first thy birth right.’ And Esau said: ‘Behold, I am at the point to die; and what profit shall the birthright do to me?’ And Jacob said: ‘Swear to me first’; and he swore unto him; and he sold his birthright unto Jacob. And Jacob gave Esau bread and pottage of lentils; and he did eat and drink, and rose up, and went his way. So Esau despised his birthright.
14יד
דיון
  • מה ניתן ללמוד מן הפסוקים על דמותו של עשיו?
  • מה ניתן להסיק בין מכירת הבכורה ותרבות הצריכה?
15טו
ט: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, יֶשׁ-לִי רָב;

יא: קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; (דברי יעקב).
And Esau said: ‘I have enough; my brother, let that which thou hast be thine.’
16טז
דיון
מה ניתן ללמוד מן ההבדל בין שני הביטויים - "יש לי רב" (עשיו); "יש לי כל" (יעקב)?
17יז
חלק ג- לא תחמוד
18יח
הדיבר העשירי "לא תחמוד"
שמות כ: (יד) לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.

דברים ה: (יז) וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ; וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
Thou shalt not covet thy neighbour’s house; thou shalt not covet thy neighbour’s wife, nor his man-servant, nor his maid-servant, nor his ox, nor his ass, nor any thing that is thy neighbour’s.
19יט
דיון
  • מה בין לא תחמוד ולא תתאווה?
  • מהו הכוח שיש במידת התאווה ?
20כ
דניאל שליט, ספר הקניון עמ' 238, הוצאת תוואי תשס"ה
נקודת ההתחלה שלנו בדיבר העשירי היא "לא תחמוד", "לא תתאווה". אפשר הרחיב את משמעות הציווי להסתפקות במועט בכלל, וזוהי מידה שהיא היפך העידוד לצריכה המוגברת הרווח בקניון. אבל זוהי רק נקודת ההתחלה, שכן פירושה שנקודת ההתחלה לכל התקדמות היא תמיד פנימית, ואינה תלויה בקניונים החיצוניים.
21כא
הרב יובל שרלו,לא תחמוד, מתוך עלון פרשת שבוע שבתון, פרשת יתרו, תשס"ה
"לא תחמוד". אין ביטוי עמוק יותר להבחנה בין התרבות בה אנו חיים היום לבין היסוד התורני הבסיסי עליו נצטווינו בהר סיני. כלכלת היום מבוססת על החמדה. היא נזקקת לחמדת היצרנים, המבקשים להעשיר את ביתם, ולהגדיל עוד ועוד את הממון שברשותם; ללא חמדת הצרכנים אין לכלכלה של היום זכות קיום, ולא ניתן לדבר על קיומו של שוק ללא תאווה לעוד; אלפי אנשים מתפרנסים מהעצמת החמדה בלב כל אחד מאתנו, על ידי שכנוע כי קיים צורך חיוני במוצר מסוים, או שיש להמיר את המוצר הנוכחי בדגם חדש. קשה לתאר את המערכת הכלכלית בלי הרצון ל"עוד".
22כב
סיכום במליאה
23כג
אמר ר' יודן בשם ר' איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון בעי למעבד יתהון ארבעה מאה. [=יש לו מאה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות...]
The words of Koheleth, king in Jerusalem. Midrash: This is to say that this the writing is done with "ruach hakodesh" (divine inspiration) by the hand of King Solomon (Mishlei 22:29). You see [that the work of] a man [who is] adept at his trade will endure [when it is done] in front of kings. It happened that Rebbe Chanina ben Dosa saw people in his city taking up vow-offerings and free-will offerings to Jerusalem. He said, "Everyone is bringing up vow-offerings and free-will offerings to Jerusalem, and I don't have a thing to bring up." What did he do? He went to the walkway of his city and saw one stone and chipped it, chiseled it, and polished it and said: "Now I have something to bring up to Jerusalem." He sought to hire workers. Five men passed by him. He said to them "Will you take this stone for me up to Jerusalem?" They said to him, "Give us 5 Selayim [currency] and we will bring it up to Jerusalem." He sought it for them but he could not find a single thing... ... [R’ Yehoshua ben Qorchah asks], “Who was created for the sake of whom / mi nivra’ bish’vil mi? Was earth/arets created for the sake of a (human) generation, or a generation created for the sake of the arets?” ... R’ B’rakhyah said in the name of R’ Shimon ben Lakish: Whatever the Holy One created in the human, He created in the earth as a model for him / l’dugma lo. A person/adam has a head and so does the earth, as it is said, “and the head of the dirt/ `afar of the world/teivel” [Pr 8:26]. A person has eyes and so does the earth, as it is said, “And they will cover the eye of the earth” [Ex 10:5] (8) "All the streams flow to the sea" (Ecclesiastes 1) -- All of Israel only ever gather together in Jerusalem, and they go up at the time of the festivals each and every year."Yet the sea is never full" (Ecclesiastes 1) -- Yet Jerusalem is never filled. As it was taught "They stand crowded, [yet] they bow spaciously". Rav Shmuel Bar Chova said in the name of Rav Acha who said, "Four cubits space between each and every one of them, and one cubit on each side, so that no one would hear the prayer of his friend and come to err"."To the place the streams flow [there they shall return again]" -- To the place Israel gathers in this world, there they shall gather in the world to come, in the time to come, as it is said (Isaiah 27) "And it shall be in that day, that a great horn shall be blown; and they shall come, those that were lost in the land of Assyria and those that were dispersed in the land of Egypt; and they shall worship G-d at the holy mountain in Jerusalem" …R’ Berachia said in the name of R’ Yitzchak the last redeemer will be just as the first. Just as it says of the first redeemer “So Moses took his wife and his sons, mounted them upon the donkey…” (Shemot 4:20) so too the last redeemer, as it says “…humble, and riding a donkey…” (Zechariah 9:9) Just as the first redeemer brought down the manna, as it says “Behold! I am going to rain down for you bread from heaven…” (Shemot 16:4) so too the last redeemer will bring down manna, as it says “May there be an abundance of grain in the land…” (Tehillim 72:16) Just as the first redeemer brought up the well, so too the last redeemer will bring up the water, as it says “…and a spring will issue from the house of the Lord and will water the valley of Shittim…” (Yoel 4:18)
24כד
דיון
לאחר איסוף הרשמים מן הלימוד בחברותא וקריאת המקור מקהלת רבה, נשאל:

כיצד יוצאים מהפלונטר?

כיצד אנחנו לומדים לשמוח בחלקנו?

מהי הדרך להרפות מעט מן האחיזה החומרית שלנו בעולם?

המשבר הסביבתי תלוי מאוד בהתנהגות האדם. כיום אנו מכלים את המשאבים שלנו בצריכת מוצרים שאנו לא באמת צריכים וביצירת פסולת מזהמת שאין לנו דרך להיפטר ממנה.

הדרך לפתרון מתחילה בזיהוי הצרכים האמיתיים שלנו והבחנה בינם לבין מותרות.

לקריאה נוספת:
26 כו
27כז
קישורים לרקע והרחבה:
טבע עברי
28כח