נחלת הכלל- רשות הרבים
1א
הדף מאת: הדס ילינק / טבע עברי
2ב
דף לימוד זה עוסק ביחס שבין רשות הרבים ורשות היחיד. אנו חיים כיום בחברה המקדשת יותר ויותר את רשות היחיד, לעתים על חשבון רשות הרבים, רשות אשר שייכת לכל אחד מאיתנו. בדף זה נלמד על האחריות שיש לנו כלפי הכלל והרשויות.
3ג
פתיחה במליאה
4ד
דיון
קראו יחד את דבריה של במבי שלג.

מהן 'רשות הרבים' ו'רשות היחיד' שלכם? ספרו על 'רשות הרבים' שיש לכם ממנה זיכרון טוב.
5ה
במבי שלג, 'למי שייכת רשות הרבים', ארץ אחרת, 29 (2005)
למי שייכת רשות הרבים?
כשהיינו ילדים, הים היה שייך לכולם: כל אחד יכול היה לגשת אל החוף ולהשתכשך בין הגלים. כשהיינו ילדים, הפרסומות הופיעו בין דפי העיתונים ומעל גלי האתר. את הקונים הפוטנציאליים נהוג היה לפתות באמצעות חלונות ראווה יפים ומסוגננים, שהוצגו בהם מוצרים המיועדים למכירה. הרחובות, הבניינים, הגינות ואתרי הבילוי היו נקיים מפרסומות. [...] וזו אינה רק נוסטלגיה דביקה. לאט, לא ביום אחד, השתנה הנוף. כמעט בלי שנשים לב, מישהו תחם את הים. מישהו גָדַר לו חוף פרטי. מישהו ארגן לעצמו חוף, שאפשר להיכנס אליו רק תמורת תשלום. מישהו אחר קיבל זיכיון לכביש פרטי. בלי שנשים לב, הפרסומות השתלטו על הכבישים, על המדרכות, על החלונות, על הבניינים, על תחנות הדלק, על הגינות, על המסיבות הציבוריות; [...] האנטנות של החברות הסלולריות היו לחלק בלתי נפרד מן הנוף העירוני; והנוף העירוני - לשבוי בידי גורמים כלכליים, בעיקר נדל"ניים. הבעיה היחידה שמעוררות כל ההתרחשויות האלה היא שלא שאלו אותנו, את הציבור, אם אנחנו מסכימים. החליטו בשבילנו. וכך, בלי לשאול אותנו לדעתנו, השתלטו על רכוש ועל זכויות שהם שלנו - של הרבים, של הקולקטיב, של הציבור.

לקריאת המאמר המלא "למי שייכת רשות הרבים? "לחצו כאן
© כל הזכויות שמורות ל
acheret.co.il


מושגים
  • במבי שלג - עיתונאית. עורכת כתב העת "ארץ אחרת" – כתב עת העוסק בשאלות של החברה היהודית ושל הקיום היהודי העכשווי.
6ו
לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים;

מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים,

ומצאו חסיד אחד, אמר לו:

"ריקה! מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?"

לגלג עליו.

לימים נצרך למכור שדהו והיה מהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותן אבנים

אמר: יפה אמר לי אותו חסיד "מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך".
§ The Sages taught: A person should not throw stones from his property into the public domain. An incident occurred involving a certain individual who was throwing stones from his property into the public domain, and a certain pious man found him. The latter said to him: Lowlife [reika], for what reason are you throwing stones from property that is not yours into your property? The man mocked him, as he did not understand what he meant, as the property from which he was throwing stones was his. Some days later, he was forced to sell his field from which he had thrown the stones. And he was walking in the same public domain into which he had thrown them, and he stumbled on those same stones. He said: That pious man said it well to me when he said: For what reason are you throwing stones from property that is not yours into your own property, since that property no longer belongs to me, and only the public domain remains mine to use.
7ז
דיון
  • מהן 'רשות הרבים' ו'רשות היחיד' לפי אותו חסיד?
  • חשבו על דוגמאות נוספות ל"אבנים שאנו מסקלים" מרשות שאינה שלנו לרשות שלנו.
8ח
לימוד בחברותא
9ט
מהי רשות הרבים?
10י
רשות הרבים סרטיא (=דרך המלך) ופלטיא (=ככר השוק) ומבואות המפולשין (=הפתוחים) [להם]

מושגים
  • תוספתא - תוספתא =התוספת. אוסף עיקרי ומסודר של משניות שלא הוכנסו לששת סדרי הַמִשְׁנָה. מכאן שהתוספתא נערכה אחרי המשנה. היא כוללת גם כן שישה סדרים, המחולקים למסכתות ושמותיהם זהים לאלה של המשנה, אך היקפם גדול יותר. הברייתות בתוספתא מהוות מעין הרחבה למשנה, אך לעתים הן מביאות מסורות הפוכות לה.
11יא
איזו היא רשות הרבים--מדברות ויערים ושדות, ודרכים המפולשין להן: ובלבד שיהיה רוחב הדרך שש עשרה אמה, ולא תהיה עליו תקרה.

מושגים
  • הרמב"ם - רבי משה בן מימון, מגדולי ישראל שבכל הדורות, נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד"א תתצ"ח (1138) ונפטר בשנת ד"א תתקס"ה (1204) בפוסטט (קהיר העתיקה) שבמצרים. פילוסוף ורופא. ספריו הם מהמרכזיים בתחומי היהדות השונים: פרשנות - פירוש למשנה, הלכה - משנה תורה לרמב"ם, פילוסופיה יהודית - מורה נבוכים. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול".
Four domains are distinguishable in connection with the Sabbath: the private domain, the public domain, the semi-public domain, and the exempted region. What is meant by a public domain? Deserts, forests, market places, and thoroughfares opening into them, provided that any such public road is at least sixteen cubits wide and has no roof over it. What is regarded as a private domain? A mound ten or more handbreadths high and four or more handbreadths square; a groove ten or more handbreadths deep and four or more handbreadths square; and any area four or more handbreadths square enclosed within walls at least ten handbreadths high. If such an area is enclosed for residential purposes, it may even be many miles in extent. Thus a walled town, the gates of which are closed at night; alleys having walls on three sides and a side-post on the fourth; and a courtyard, a sheepfold or a sheep-pen enclosed for residential purposes — — all are genuine private domains.
12יב
דיני נזיקין ברשות הרבים
13יג
דיון
לפניכם אוסף מקורות המתייחסים לדיני נזיקין ברשות הרבים- מהפסוקים בתנ"ך דרך המשנה, גמרא ואחרונים.



המושגים מתייחסים לנזקים של ימי המשנה. אך ניתן להמיר אותם לנזקים שאנו מכירים מימינו.

נסו ללמוד את המקורות מנקודת מבט של זמננו.

14יד

(לג) וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. (לד) בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה-לּוֹ.
And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit and not cover it, and an ox or an ass fall therein, the owner of the pit shall make it good; he shall give money unto the owner of them, and the dead beast shall be his.
15טו
ארבעה אבות נזיקין
ארבעה אבות נזיקין--השור, והבור, והמבעה, וההבער.

מושגים
  • אבות נזיקין - הדברים המזיקים לאיש או לרכושו. העיקרון של הלכות נזיקין הוא ש"על המזיק להרחיק עצמו" (ב"ב י"ח: טוח"מ סי' קנ"ה כ"א). במקביל לאיסור להזיק לאחרים, יש איסור שרכושו של אדם יזיק לאחרים. כלל הוא: "כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו" (ב"ק ט':). פירוש: דבר שאדם חייב לשמור עליו, הוא גם חייב בנזקיו.
There are four primary causes of injury: the ox and the pit and the crop-destroying beast and fire. [The distinctive feature of] the ox is not like [that of] the crop-destroying beast, nor is [the distinctive feature of] either of these, which are alive, like [that of] fire, which is not alive; nor is [the distinctive feature of] any of these, whose way it is to go forth and do injury, like [that of] the pit, whose way it is not to go forth and do injury. What they have in common is that it is their way to do injury and that you are responsible for caring over them; and if one of them did injury whoever [is responsible] for the injury must make restitution [to the damaged party] with the best of his land.
16טז
רבן שמעון בן גמליאל אומר, כל המקלקלין ברשות הרבים, והזיקו--חייבין לשלם;
If a man put out his chopped straw and stubble into the public domain to make them into fertilizer, and another was injured thereby, he is liable for his injury, and whoever comes first may take possession of them. Rabban Shimon ben Gamaliel says: “Whoever leaves things that are disruptive in the public domain, and these cause damage, must make restitution, and whoever comes first may take possession of them. If a man turned over a piece of cattle dung in the public domain and another was injured thereby, he is liable for injury.
17יז
המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בה ושיברה--פטור; ואם הוזק בה, בעל החבית חייב בנזקו. נשברה כדו ברשות הרבים, והוחלק אחר במים, או שלקה בחרסיה--חייב. רבי יהודה אומר, במתכוון, חייב; ושאינו מתכוון, פטור.
If a man left a jug in the public domain and another came and stumbled over it and broke it, he is exempt. And if he was injured by it, the owner of the jug is liable for his injury. If a man’s jug broke in the public domain, and another slipped on the water, or was hurt by the potsherds, he is liable. Rabbi Judah says: “If he [broke the jug] with intention, he is liable, But if he broke it without intention he is not liable.”
18יח
דיון
סיכום ביניים
19יט
אחריות סביבתית-חברתית
תנו רבנן: חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן ומעמיקים להן ג' טפחים כדי שלא יעכב המחרישה רב ששת שדי להו בנורא (זורק באש) רבא שדי להו בדגלת (זרק בנהר החידקל).
The Sages taught: The early pious people would conceal their thorns and their pieces of glass in their fields, and would dig to the depth of at least three handbreadths in order to bury them, so that they would not obstruct the plow. The Gemara relates: Rav Sheshet would toss his thorns into fire, so they would not cause damage to others. Rava would toss them into the Tigris [Diglat] River.
20כ
דיון
שימו לב -

אותם חסידים מזכירים מאוד את החסיד בראש הלימוד.
21כא
רמב"ם ספר נזיקין-הלכות רוצח ושמירת נפש הלכה ה
וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות--מצות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה, שנאמר "הישמר לך ושמור נפשך" (דברים ד,ט). ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה--ביטל מצות עשה, ועבר על "לא תשים דמים" (דברים כב,ח).
22כב
דיון
גזל רשות הרבים
האם אדם המשתמש בשטח מרשות הרבים לאורך זמן, ובאופן כזה גם מונע מאחרים את השימוש בו, האם אדם כזה נחשב כגזלן של הרבים?
23כג
הגוזל את הרבים חייב להחזיר לרבים. חמור גזל הרבים מגזל היחיד, שהגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהחזיר לו גזילו; הגוזל את הרבים אין יכול לפייסן ולהחזיר להן גזלן.
24כד
סיכום במליאה
25כה
דיון
  • איסוף הרשמים מן הלימוד
  • באיזה אופנים אנו גוזלים את רשות הרבים?
  • מה היחס הנכון, המתוקן, בין רשות הרבים ורשות היחיד?
קיימת תחלופה קבועה בין רשות הרבים לרשות היחיד; דברים יוצאים מן הבית למרחב הציבורי ונכנסים אליו בחזרה.

ברמת הפרט, עלינו מוטלת האחריות והחובה להפעיל שיקול דעת - במה שאנו צורכים, בפסולת שאנו מייצאים (למשל)

וברמת הכלל - כפי שראינו בהרחבה על חוק "המזהם משלם".

נסיים בדברי הרב קוק:
26כו
הרב אברהם יצחק הכהן קוק , אוצרות הראיה, מכרוזי הראי"ה עמוד 18
האומר מלה של החסיד הקדמון, אשר השכיל להביע שדוקא רשות הרבים הוא גם לגבי היחיד הרשות שלך האמיתי, לעומת מה שהרשות היחיד הוא באמת רשות שאינו שלך? (בבא קמא דף נ) זה חוק עולם שהוא מחויב להיות חקוק על לוח כל לב מישראל, ההולך ומתקבץ אלינו לשם בנין ארצנו ותחית עמנו.

מושגים
  • הרב קוק - הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865 - 1935) (מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.
27כז
דיון
להרחבה
29 כט
30ל
קישורים לרקע והרחבה:
טבע עברי
31לא
דף הנחיות למנחה:
רשות הרבים טבע עברי (2).rtf