בל תשחית- אחריות סביבתית
1א
הדף מאת: הדס ילינק / טבע עברי
2ב
האיסור 'בל תשחית' ידוע מאוד. כל ילד מכיר את הדרישה 'לסיים מהצלחת' ולא פעם היא נשמעת בהקשר של 'בל תשחית'. אך למעשה, זהו ציווי המקיף כמעט כל רגע בחיינו. בדף לימוד זה נבחן את מצוות "בל תשחית" ממקורה בספר דברים ועד האחריות המוטלת עלינו בימים אלו.
3ג
פתיחה במליאה
4ד
דיון
מצוות 'בל תשחית' היא אחת המצוות המוכרות והידועות, אך לא כולנו מכירים את פרטיה וגלגוליה.

ראשית נתבונן בפסוקים ולאחר מכן נמשיך בלימוד בחברותא.
  • באיזה הקשר נאמרה המצווה במקור?
  • על מה חלה מצוות 'בל תשחית' מן התורה?
  • איזה דין 'קל וחומר' אנו יכולים להסיק מתוך הפסוקים?
5ה
(יט) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן - כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. (כ) רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא - אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ.
When thou shalt besiege a city a long time, in making war against it to take it, thou shalt not destroy the trees thereof by wielding an axe against them; for thou mayest eat of them, but thou shalt not cut them down; for is the tree of the field man, that it should be besieged of thee? Only the trees of which thou knowest that they are not trees for food, them thou mayest destroy and cut down, that thou mayest build bulwarks against the city that maketh war with thee, until it fall.
6ו
פירוש הרב דון יצחק האברבנאל על הפסוק בדברים פרק כ פסוק יט
אמרו: "ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה". רוצה לומר: ועוד, שהמלחמה אין ראוי שתעשה לעצים רק לאנשים, כי אין ראוי לגיבור שיתעצם להלחם נגד החלש. וזהו: "ואותו לא תכרות", שהוא עץ ואין לו ידים להלחם. "כי האדם עץ השדה" , רוצה לומר: (רש"י) הרי משמש בלשון דילמא- שמא האדם עץ השדה, להכנס בתוך המצור מפניך. להתייסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר? למה תשחיתני? (עד"כ רש"י).

מושגים
  • רבי דון יצחק אברבנאל - רבי דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל (1437 - 23 בספטמבר 1508), מדינאי יהודי, פילוסוף, פרשן מקרא, ואיש כספים. מחבר פירוש אברבנאל על התורה. נולד בליסבון, פורטוגל, נפטר בונציה, ונקבר בפדובה שבאיטליה.
7ז
דיון
אברבנאל כביכול מאניש את העץ ומשמיע את זעקתו לאוזני האדם.
  • מה אומר העץ?
  • האם לעץ יש זכות קיום?
8ח
בחברותא
9ט
דיון
בחלק זה נרחיב את המבט, ונלמד על מצוות 'בל תשחית' בהקשרים נוספים מלבד שדה הקרב.
10י
תלמוד בבלי,מסכת שבת, ק"מ עמוד ב
בל תשחית דגופא עדיף
ואמר רב חסדא האי מאן דאפשר ליה למיכל נהמא דשערי ואכל דחיטי קעבר משום בל תשחית ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא עובר משום בל תשחית ולאו מילתא היא בל תשחית דגופא עדיף [בתרגום חופשי: אמר רב חסדא מי שהיה באפשרותו לאכול לחם שעורים ואכל לחם חיטים עבר על איסור בל תשחית. אמר רב פפא מי שהיה באפשרותו לשתות משקה שעורים (בירה) ושתה יין עבר על איסור בל תשחית. אבל בל תשחית של הגוף עדיף- חשוב יותר]
11יא
דיון
מהו לפי הגמרא בל תשחית של הגוף?
12יב
ר' שמעון בן אלעזר אומר משום חילפא בר אגרא שאמר משום ר' יוחנן בן נורי - המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד ע"ז!
The Gemara asks: Say that you heard that Rabbi Yehuda rules that one is liable for performing a labor not needed for its own sake in the case of a constructive act; did you hear him deem one liable in the case of a destructive act? Rabbi Avin said: This case, where one rends his garment in anger, is also constructive, because in doing so he assuages his anger. Rending his garment calms him; therefore, it can be said that he derives benefit from the act of rending, and it is consequently a constructive act. The Gemara asks: And is it at all permitted to tear in that manner? Wasn’t it taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says in the name of Ḥilfa bar Agra, who said in the name of Rabbi Yoḥanan ben Nuri: One who rends his garments in his anger, or who breaks his vessels in his anger, or who scatters his money in his anger, should be like an idol worshipper in your eyes, as that is the craft of the evil inclination. Today it tells him do this, and tomorrow it tells him do that, until eventually, when he no longer controls himself, it tells him worship idols and he goes and worships idols. Rabbi Avin said: What verse alludes to this? “There shall not be a strange god within you, and you shall not bow to a foreign god” (Psalms 81:10). What is the strange god that is within a person’s body? Say that it is the evil inclination. One may not rend his garments in anger, because in doing so he is deriving pleasure from satisfying the evil inclination.
13יג
דיון
מדוע הגמרא ממשילה את המשחית לעובד עבודה זרה?

מה הקשר בין הדברים?

נסו לפתח דיון - מהי עבודה זרה? מה עובדים בעבודה זרה?
14יד
דיון
הרמב"ם ובעקבותיו ספר החינוך מרחיבים את איסור ההשחתה למחוזות נוספים.
15טו
ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בניין, וסותם מעיין, ומאבד מאכלות דרך השחתה--עובר ב"לא תשחית"; ואינו לוקה, אלא מכת מרדות מדבריהם.

מושגים
  • הרמב"ם - רבי משה בן מימון, מגדולי ישראל שבכל הדורות, נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד"א תתצ"ח (1138) ונפטר בשנת ד"א תתקס"ה (1204) בפוסטט (קהיר העתיקה) שבמצרים. פילוסוף ורופא. ספריו הם מהמרכזיים בתחומי היהדות השונים: פרשנות - פירוש למשנה, הלכה - משנה תורה לרמב"ם, פילוסופיה יהודית - מורה נבוכים. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול".
And not only regarding trees, but even one who destructively breaks vessels or rips up clothing or tears down a building or seals up a spring or wastes food violates the Negative Commandment of “Do not destroy”. However, he only receives stripes for disobedience, in accordance with the Rabbis.
16טז
מצוה תקכט: שלא להשחית אילני מאכל במצור וכן כל השחתה בכלל הלאו. .
.. נכנס תחת זה הלאו שלא לעשות שום הפסד, כגון לשרוף או לקרוע בגד או לשבר כלי לבטלה, ובכל ענינים אלו ובכל כיוצא בם שיהיה בהם השחתה יאמרו זכרונם לברכה תמיד בגמרא [קידושין ל"ב ע"א] והא קא עבר משום בל תשחית.
שורש [=טעם] המצוה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה. וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם. ולא כן הרשעים אחיהם של מזיקין, שמחים בהשחתת עולם והמה משחיתים, במדה שאדם מודד בה מודדין לו, כלומר בה הוא נדבק לעולם, וכענין שכתוב [משלי י"ז, ה'], שמח לאד לא ינקה רע, והחפץ בטוב ושמח בו נפשו בטוב תלין לעולם, זה ידוע ומפורסם.
To not destroy fruit trees: That we have been prevented from chopping down trees when we besiege a city to distress the people of the city and to sadden their hearts. And about this is it stated (Deuteronomy 20:19), "you may not destroy its tree, etc. and you shall not chop it down." And likewise not to do any damage - such as burning or ripping a garment or breaking a vessel for no reason - entered under this negative commandment And in all of these matters and in all that is similar to them, they, may their memory be blessed, would always say in the Gemara (Kiddushin 32a), "But behold, he is transgressing on account of 'do not destroy.'" And nonetheless we only administer lashes for one that cuts down a fruit tree, since it is explicit in Scripture. But with other destructions, we [only] give him lashes of rebellion (See Mishneh Torah, Laws of Kings and Wars 6:10). The root of this commandment is well-known - it is in order to teach our souls to love good and benefit and to cling to it. And through this, good clings to us and we will distance [ourselves] from all bad and destructive things. And this is the way of the pious and people of [proper] action - they love peace and are happy for the good of the creatures and bring them close to Torah, and they do not destroy even a grain of mustard in the world. And they are distressed by all loss and destruction that they see; and if they can prevent it, they will prevent any destruction with all of their strength. But not so are the wicked - the brothers of the destructive spirits. They rejoice in the destruction of the world, and they destroy themselves - [since] in the way that a person measures, so is he measured; which is to say that he clings to it forever, as the matter that is written (Proverbs 17:5), "the one who rejoices in calamity, will not be cleared (of evil)." And the one who desires the good and rejoices in it, 'his soul will dwell in the good' forever. This is known and famous. From the laws of the commandment is that which they, may their memory be blessed, said (Bava Kamma 91b) that the Torah only forbade cutting fruit trees when he cuts it down destructively. But it is certainly permitted to cut [them] if he finds a beneficial matter in it, such as the value of the wood become valuable and he wants to sell it; or to remove injury by cutting them, such as [if] it was damaging other trees better than it, or because it was damaging other fields. In all of these angles and in all that is similar to it, it is permissible. And they, may their memory be blessed, said (Bava Kamma 91b) that it is permitted to cut any non-fruit bearing tree - even when he does not need [its wood] - and [likewise] any fruit tree that is very old, to the point that it only gives a few fruit, for the sake of which it is not worthwhile to toil [on it]. And they, may their memory be blessed, said with an olive tree, it is permitted to cut anything that makes less than a fourth [of a kav]; and with a palm tree, less than a kav of dates. And in general, they, may their memory be blessed, forbade to do anything destructive. And they said about anyone who destroys anything out of rage (Shabbat 105a) that he is like one who worships idolatry, as so is the way of the evil impulse: Today it says to him, "Do this"; and if he trusts it, tomorrow, it will say to him, "Go and worship idolatry" - meaning to say that every person is obligated to rebuke his impulse and to conquer his desire to the point that he makes the intellectual soul dominate the desiring soul, until it becomes its maidservant and [the intellect] dominate it forever and ever. However, they brought in the Gemara (Shabbat 105a) stories of a few sages that showed themselves to be angry and they would throw down some food or some thing from their hand, in order to discipline the members of their household and to give them alacrity. Nonetheless their supervision would always be over them, that they not throw down something that would be destroyed by this. And the rest of the details of the commandment are in the second chapter of Bava Batra (see Mishneh Torah, Laws of Kings and Wars 7). And this prohibition is practiced in every place and at all times by males and females. And one who transgresses it and destroys fruit trees has violated this negative commandment and is liable for lashes. And for other destruction on other things that are not explicit, we lash him [with] lashes of rebellion.
17יז
דיון
רגע לפני סיום

סכמו ביניכם את עיקרי הדברים - והביאו למליאה.
18יח
סיכום במליאה
19יט
דיון
איסוף הרשמים מן הלימוד.

לסיכום נלמד את המקור הבא מאת הרש"ר הירש
20כ
הרב שמשון רפאל הירש, חורב ( על טעמי מצוות),הוצאת פלדהיים, ניו–יורק תשי"ג, מצווה שצז.
היה אדם!
[שצז] 'אל תשחית דבר', היא הקריאה הראשונה והכללית ביותר של הא-ל, אשר באה אליך, אדם, כאשר אתה מזהה בעצמך את אדון כל הארץ... אכן, אדמה, צומח וחי, נושאים כבר את חותמך הנובע מהמיומנות האנושית הטכנית; הם עברו טרנספורמציה באמצעות ידך האנושית עבור צרכיך האנושיים, לדיור, לביגוד, למזון ולכלים, ואתה תופס אותם כרכושך. וכך, אתה עומד במרכז ממלכתך הארצית, והם כולם משרתים את כוחך. אם כעת תרים את ידך על מנת לשחק משחק ילדותי ולספק את זעמך חסר הטעם, ותבקש להשחית את מה שמיועד לשימוש; אם תבקש להשמיד את מה שעליך לנצל; אם תתייחס ליצורים שתחתיך כאל אובייקטים חסרי זכויות ולא תתפוס את הא-ל שברא אותם, ולכן תבקש גם כי יחושו את עצמת מצב רוחך המזלזל במקום להשתמש בהם כאמצעים לפעילות אנושית חכמה - כי אז קריאתו של הא-ל תקרא לך 'אל תשחית דבר'! היה אדם!
21כא
דיון
דברי הרש"ר הירש ממחישים את גודל האחריות שיש לאדם. יש כאן קריאה לאדם בעל ענווה ובעל אחריות. ניתן להמשיך את הדיון בנוגע לאחריות שיש לאדם על העולם הרחב והפרטי:
  • שטחים פתוחים שהולכים ונכחדים (כי צריך לבנות עוד כביש/שכונה..)
  • בעלי חיים/צומח שנפגעים כי השטחים הפתוחים נכחדים..
  • האם כאשר אני לא מכבה את האור בחדר, אני משחית את העולם?
  • האם כאשר אני מרשה לעצמי להתקלח שעה ארוכה תחת זרם המים אני משחית את העולם?
  • מהם גבולות האחריות שלי?
להעמקה נוספת בנושא- מוזמנים להכנס למאגר מידע בנושא יהדות וסביבה של טבע עברי.
23 כג
24כד
קישורים לרקע והרחבה:
טבע עברי
25כה
דף הנחיות למנחה:
בל תשחית-הערות למנחה.rtf