הדף מאת: הרבה ד"ר עינת רמון ו אסא קידר [עריכה: אסא קידר] / מדרשיות שכטר
דף זה עוסק בהיבטים שונים של ההתחדשות בפתח השנה החדשה, בחודש תשרי, הרי אלו הימים הנוראים. החלק הראשון מוקדש לראש השנה. נלמד שני מדרשים מהתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה, ונחתום בקטע מספרו של אברהם יהושע השל, 'אלוהים מבקש את האדם'. החלק השני דן בצדדים שונים של יום הכיפורים. נעיין בפסוקים מספר ויקרא, בתפילת הווידוי הנמצא במחזור התפילה ליום כיפור ונחתום בדברי הרב מקס קידושין.
דף זה מתאים לדיון במסגרת משפחתית ובקרב חברים או בלימוד בית-מדרשי.
חלק א: ראש השנה
תניא,
רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל.
רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.
הסברים
רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל.
רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.
הסברים
- לפי התורה (שמות יב; ויקרא, כג), השנה מתחילה בחודש ניסן הוא חודש הגאולה, וראש השנה ויום הכיפורים נקבעו "בחודש השביעי". החודשים תשרי וניסן התחרו ביניהם על הבכורה. חז"ל ביקשו לחזק את מקומו של חודש תשרי בלוח השנה העברי יתכן בשל הקשרו אוניברסאלי יותר היות, ועל-פי חז"ל, נבראו בו העולם והאדם החודשים על הבכורה. בבסיס אמירות אלה ניצבת ההכרה בהתחדשות העולם והאדם - בריאת העולם, מעגל הלידה והמוות של האבות (יסודות האומה הישראלית), עקרות מול פריון, יציאה לחופשי מבית האסורים ותחילת הגאולה.
It is taught in a baraita that the tanna’im disagreed about this point: Rabbi Eliezer says: In Tishrei the world was created; in Tishrei the Patriarchs were born; in Tishrei the Patriarchs died; on Passover Isaac was born; on Rosh HaShana Sarah, Rachel, and Hannah were remembered by God and conceived; on Rosh HaShana Joseph came out from prison; on Rosh HaShana our forefathers’ slavery in Egypt ceased; in Nisan the Jewish people were redeemed from Egypt; and in Tishrei in the future the Jewish people will be redeemed in the final redemption with the coming of the Messiah.
דיון
הדרכה ושאלות לילדים:
הדרכה ושאלות לילדים:
- בחרו אירוע אחד מבין האירועים המוזכרים במקור שציטטנו (מסכת ראש השנה בתלמוד הבבלי), וספרו או המחיזו אותו. מדוע בחרתם דווקא בו?
- עם אילו אירועים המתוארים במקור זה שהתרחשו בראש השנה אתם מזדהים יותר?
- אילו ציוני דרך בחייכם או בתולדות המדינה הייתם מוסיפים לרשימה זו?
- מה משמעותם של האירועים שהתרחשו הן בתשרי והן בניסן על-פי המקור התלמודי?
- האם ניתן למצוא מכנה משותף, דמיון או דווקא שונה מהותי בין: היריון לגאולה? בריאת העולם לשחרור מבית האסורים ומעבדות?
- איזה אירוע מבטא עבורך התחדשות? מדוע?
ואמר רבי יצחק - ד' דברים מקרעין [=קורעים] גזר דינו של אדם אלו הן:
צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה, ויש אומרים: אף שינוי מקום, דכתיב [=שכתוב]:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". והדר [=וחזר בהמשך הכתוב]: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, א-ב).
צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה, ויש אומרים: אף שינוי מקום, דכתיב [=שכתוב]:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". והדר [=וחזר בהמשך הכתוב]: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, א-ב).
And Rabbi Yitzḥak said: A person’s sentence is torn up on account of four types of actions. These are: Giving charity, crying out in prayer, a change of one’s name, and a change of one’s deeds for the better. An allusion may be found in Scripture for all of them: Giving charity, as it is written: “And charity delivers from death” (Proverbs 10:2); crying out in prayer, as it is written: “Then they cry to the Lord in their trouble, and He brings them out of their distresses” (Psalms 107:28); a change of one’s name, as it is written: “As for Sarai your wife, you shall not call her name Sarai, but Sarah shall her name be” (Genesis 17:15), and it is written there: “And I will bless her, and I will also give you a son from her” (Genesis 17:16); a change of one’s deeds for the better, as it is written: “And God saw their deeds” (Jonah 3:10), and it is written there: “And God repented of the evil, which He had said He would do to them, and He did not do it” (Jonah 3:10). And some say: Also, a change of one’s place of residence cancels an evil judgment, as it is written: “And the Lord said to Abram: Go you out of your county” (Genesis 12:1), and afterward it is written: “And I will make of you a great nation” (Genesis 12: 2). The Gemara explains: And the other one, i.e., Rabbi Yitzḥak, who does not include a change of residence in his list, holds that in the case of Abram, it was the merit and sanctity of Eretz Yisrael that helped him become the father of a great nation.
דיון
שאלה למתבגרים:
שאלה למתבגרים:
- כיצד יכול כל אחד ממרכיבי השינוי: צדקה, צעקה, שינוי שם, שינוי מעשה ושינוי מקום - לקרוע את גזר הדין של האדם, ולמעשה לאפשר לו שיבה לחיים מתוקנים ומשמעותיים?
- כיצד עשויה כל דרך להשפיע על האדם ועל חייו?
אברהם יהושע השל, אלהים מבקש את האדם, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס: ירושלים, תשס"ג, עמ' 34
הפליאה הנשגבת של החיים
אחד הדברים שהמסורת הדתית אוצרת בקרבה למעננו הוא - מורשת של פליאה. הדרך הבדוקה לדכא את יכולותינו להבין את משמעות האלוהים ואת חשיבות עבודתנו, היא לראות את הדברים כמובנים מאליהם. האדישות כלפי הפליאה הנשגבת של החיים היא שורשו של החטא.
מושגים
הפליאה הנשגבת של החיים
אחד הדברים שהמסורת הדתית אוצרת בקרבה למעננו הוא - מורשת של פליאה. הדרך הבדוקה לדכא את יכולותינו להבין את משמעות האלוהים ואת חשיבות עבודתנו, היא לראות את הדברים כמובנים מאליהם. האדישות כלפי הפליאה הנשגבת של החיים היא שורשו של החטא.
מושגים
- אברהם יהושע השל - (1907 ורשה - 1972 ניו יורק) פילוסוף והוגה דעות יהודי אמריקני. החל את דרכו הפילוסופית בגרמניה ונמלט ללונדון ומשם לארה"ב לאחר שנעצר על ידי הנאצים. שימש כפרופסור לאתיקה יהודית וקבלה בבית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית (JTS). תמך במאבקים לזכויות אדם. הגותו עוסקת ביחסי אדם ואלוהים ובקדושת הזמן ביהדות. הגותו הייחודית שאבה מן החסידות, הפילוסופיה המערבית וההגות היהודית לדורותיה.
דיון
שאלות למתבגרים:
שאלות למתבגרים:
- אילו דברים בחייך עוררו בך פליאה, ומתי דברים נתפסים בעיניך כמובנים מאליהם?
- האם היית בוחר/ת לשנות את אופן התבוננותך במקרים אלו?
- כיצד הפליאה עשויה להשפיע על ההתחדשות בחיינו ועל הפיכתם למשמעותיים יותר?
- מדוע האדישות מ"הפליאה של החיים" היא שורש החטא, וכיצד חטא זה עלול לפגוע בנו ובסביבתנו?
- כיצד נוכל לחדש את יכולת ההתבוננות והפליאה בחיינו?
חלק ב: יום הכיפורים
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ - הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם - חֻקַּת עוֹלָם.
And it shall be a statute for ever unto you: in the seventh month, on the tenth day of the month, ye shall afflict your souls, and shall do no manner of work, the home-born, or the stranger that sojourneth among you. For on this day shall atonement be made for you, to cleanse you; from all your sins shall ye be clean before the LORD. It is a sabbath of solemn rest unto you, and ye shall afflict your souls; it is a statute for ever.
דיון
שאלות לילדים:
שאלות לילדים:
- על מי מוטלות מצוות יום הכיפורים?
- מדוע חשוב שכולם יהיו שותפים ביום זה?
- מהו לדעתכם מוקד יום הכיפורים, על פי הפסוקים? אילו תחושות עולות בך ביום זה?
- האם אתם נוהגים לבקש את סליחת קרוביכם וחבריכם ביום הכיפורים או לקראתו?
- כיצד אתם חשים בסיטואציה זו?
- מהי תגובת בני המשפחה והחברים?
- מדוע לדעתכם עינוי הנפש הוא מרכיב מרכזי ביום זה?
מתוך ה"וידוי", מחזור התפילות לימים הנוראים
על חטא/ הווידוי
אַתָּה יודֵעַ רָזֵי עולָם וְתַעֲלוּמות סִתְרֵי כָּל חָי:
אַתָּה חופֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוחֵן כְּלָיות וָלֵב:
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:
וּבְכֵן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָנוּ עַל כָּל חַטּאתֵינוּ, וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל עֲונותֵינוּ, וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאנֶס וּבְרָצון:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאִמּוּץ הַלֵּב: [=בקשיחות הלב]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּבְלִי דָעַת:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּבִטּוּי שְׂפָתָיִם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי וּבַסָּתֶר:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגִלּוּי עֲרָיות:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדִבּוּר פֶּה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדַעַת וּבְמִרְמָה:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהַרְהור הַלֵּב:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהונָאַת רֵעַ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּוִדּוּי פֶּה: [=וידוי בפה ללא כוונת הלב]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּוְעִידַת זְנוּת: [=מפגשים לא מוסריים]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדון וּבִשְׁגָגָה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזִלְזוּל הורִים וּמורִים:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחזֶק יָד: [=אלימות]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחִלּוּל הַשֵּׁם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטִפְּשׁוּת פֶּה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטֻמְאַת שְׂפָתָיִם:[=דיבור לא ראוי - ניבול פה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיֵצֶר הָרָע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיודְעִים וּבְלא יודְעִים:
וְעַל כֻּלָּם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַפַּת שׁחַד: [=לקיחת שוחד]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַחַשׁ וּבְכָזָב:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָשׁון הָרָע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָצון: [=קלות דעת, לעג]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית: [=לקיחת ריבית שלא כדין] ְ
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּנְטִיַּת גָּרון: [=גאווה, התנשאות]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂיחַ שִׂפְתותֵינוּ: וְ
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂקּוּר עָיִן: [=לחמוד את מה שאינו שלנו/יוהרה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֵינַיִם רָמות:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֶצַח:
וְעַל כֻּלָּם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְרִיקַת עול:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְלִילוּת:[=מריבה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּצְדִיַּת רֵעַ: [=מזימה]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּצָרוּת עָיִן:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַלּוּת ראשׁ:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַשְׁיוּת ערֶף: [=עיקשות מוגזמת ולא ראויה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרִיצַת רַגְלַיִם לְהָרַע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּרְכִילוּת:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁבוּעַת שָׁוְא:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂנְאַת חִנָּם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְשׂוּמֶת יָד: [=הכנסת היד למקום לא לה/מעילה]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּתִמְהון לֵבָב: [=ריקנות. לפי מילון בן יהודה: "שממון הנפש"]
וְעַל כֻּלָּם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:
על חטא/ הווידוי
אַתָּה יודֵעַ רָזֵי עולָם וְתַעֲלוּמות סִתְרֵי כָּל חָי:
אַתָּה חופֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוחֵן כְּלָיות וָלֵב:
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:
וּבְכֵן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָנוּ עַל כָּל חַטּאתֵינוּ, וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל עֲונותֵינוּ, וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאנֶס וּבְרָצון:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאִמּוּץ הַלֵּב: [=בקשיחות הלב]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּבְלִי דָעַת:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּבִטּוּי שְׂפָתָיִם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי וּבַסָּתֶר:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגִלּוּי עֲרָיות:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדִבּוּר פֶּה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדַעַת וּבְמִרְמָה:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהַרְהור הַלֵּב:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהונָאַת רֵעַ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּוִדּוּי פֶּה: [=וידוי בפה ללא כוונת הלב]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּוְעִידַת זְנוּת: [=מפגשים לא מוסריים]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדון וּבִשְׁגָגָה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזִלְזוּל הורִים וּמורִים:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחזֶק יָד: [=אלימות]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחִלּוּל הַשֵּׁם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטִפְּשׁוּת פֶּה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטֻמְאַת שְׂפָתָיִם:[=דיבור לא ראוי - ניבול פה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיֵצֶר הָרָע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיודְעִים וּבְלא יודְעִים:
וְעַל כֻּלָּם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַפַּת שׁחַד: [=לקיחת שוחד]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַחַשׁ וּבְכָזָב:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָשׁון הָרָע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָצון: [=קלות דעת, לעג]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית: [=לקיחת ריבית שלא כדין] ְ
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּנְטִיַּת גָּרון: [=גאווה, התנשאות]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂיחַ שִׂפְתותֵינוּ: וְ
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂקּוּר עָיִן: [=לחמוד את מה שאינו שלנו/יוהרה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֵינַיִם רָמות:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֶצַח:
וְעַל כֻּלָּם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְרִיקַת עול:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְלִילוּת:[=מריבה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּצְדִיַּת רֵעַ: [=מזימה]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּצָרוּת עָיִן:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַלּוּת ראשׁ:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַשְׁיוּת ערֶף: [=עיקשות מוגזמת ולא ראויה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרִיצַת רַגְלַיִם לְהָרַע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּרְכִילוּת:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁבוּעַת שָׁוְא:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂנְאַת חִנָּם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְשׂוּמֶת יָד: [=הכנסת היד למקום לא לה/מעילה]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּתִמְהון לֵבָב: [=ריקנות. לפי מילון בן יהודה: "שממון הנפש"]
וְעַל כֻּלָּם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:
דיון
שאלות לדיון (לכל הגילאים):
שאלות לדיון (לכל הגילאים):
- אילו חטאים חוזרים על עצמם ברשימה זו?
- אילו חטאים חוזרים על עצמם בחיי היומיום?
- אילו חטאים ברשימה זו נראים לכם משמעותיים יותר בתהליך התשובה האישי, ואילו נראים רחוקים ובלתי מובנים?
- מה היינו רוצים לשנות בשנה המתחדשת עלינו לטובה ביחסינו כלפי אנשים אחרים, קרובים ורחוקים?
- נבקש מהילדים לבטא בכתיבה או בציור חטא שחטאו במהלך השנה ועליו הם מתחרטים.
- במידה והקבוצה תומכת ומאפשרת, נבקש מהם לספר על החטא ולהסביר מדוע הם מתחרטים עליו. לחלופין, הם יכולים לקפל את הנייר ולא להיחשף.
- נקרע את כל הניירות עליהם הילדים כתבו או ציירו לקרעים קטנים ונכניס לקערה גדולה. נוסיף לקערה מים וקמח ונהפוך את קרעי הנייר לעיסת נייר (ניתן להוסיף מעט עיתונים).
- נחלק לכל המשתתפים גוש קטן של עיסת נייר, ונציע להם לפסל ממנו יצירה קטנה.
- כיצד המודעות שלנו לחטאינו יכולה להפוך אותנו לאנשים טובים יותר?
- האם החטא או הטעות שלנו לימדו אותנו משהו על עצמנו ועל אחרים?
Kadushin, Max, Worship and ethics, Bloch publishing company, New York: 1963. p. 220-221
על קדושת המועדים
ההלכה מעצבת את משמעות השבתות ומועדי ישראל. היא עושה כן על ידי הוראה על פעולות יומיומיות, שבאמצעותן מקדש האדם היחיד את הימים. [...] אולם, יותר מאשר כל דרך אחרת, מובחנים המועדים על ידי הימנעות מעשיית מלאכה: "קדשהו ב(אי) עשיית מלאכה" [תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה ל"ב ע"א]. ההדרגתיות בקדושת המועדים נקבעת במידה רבה, על ידי ההלכות המונעות כל פעולה המוגדרת "מלאכה." עיקרו של דבר, ככל שהיום קדוש יותר, הוא מקיף מספר גדול יותר של "מלאכות" אסורות.
(תרגום: עינת רמון)
מושגים
על קדושת המועדים
ההלכה מעצבת את משמעות השבתות ומועדי ישראל. היא עושה כן על ידי הוראה על פעולות יומיומיות, שבאמצעותן מקדש האדם היחיד את הימים. [...] אולם, יותר מאשר כל דרך אחרת, מובחנים המועדים על ידי הימנעות מעשיית מלאכה: "קדשהו ב(אי) עשיית מלאכה" [תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה ל"ב ע"א]. ההדרגתיות בקדושת המועדים נקבעת במידה רבה, על ידי ההלכות המונעות כל פעולה המוגדרת "מלאכה." עיקרו של דבר, ככל שהיום קדוש יותר, הוא מקיף מספר גדול יותר של "מלאכות" אסורות.
(תרגום: עינת רמון)
מושגים
- הרב מקס קדושין - (1895–1980), רב קהילה בתנועה הקונסרבטיבית ומנהל בית ספר. לימד בסמינר התיאולוגי היהודי בניו-יורק. נחשב להוגה דעות חשוב אשר ביקר את המודרנה על בסיס מושגי היסוד ("מושגי הערך") של חז"ל.
דיון
שאלות למבוגרים:
שאלות למבוגרים:
- כיצד ההלכה מקדשת את השבת והמועדים?
- איזה ערך אנושי מתקבל מנתינת משמעות לזמן, על פי הרב קדושין?
- אילו דרכים אתם מכירים המעניקים לזמן משמעות?
- מתי אנו חשים רגש של קדושה?
- אלו פעולות בחייכם מאפשרים לחוש קדושה או תחושה ייחודית אחרת הקשורה לשבת או לחג ולמפגש משפחתי? מאילו פעולות אותם נמנעים באותם זמנים או אירועים?
- אילו פעולות, מעשים והתנהגויות של הזולת מעוררים בנו רגש זה?
דף הנחיות למנחה:
חגי תשרי בסימן התחדשות הנחיות למנחה.rtf
חגי תשרי בסימן התחדשות הנחיות למנחה.rtf