חגי תשרי בסימן התחדשות

דף זה עוסק בהיבטים שונים של ההתחדשות בפתח השנה החדשה, בחודש תשרי, הרי אלו הימים הנוראים. החלק הראשון מוקדש לראש השנה. נלמד שני מדרשים מהתלמוד הבבלי במסכת ראש השנה, ונחתום בקטע מספרו של אברהם יהושע השל, 'אלוהים מבקש את האדם'. החלק השני דן בצדדים שונים של יום הכיפורים. נעיין בפסוקים מספר ויקרא, בתפילת הווידוי הנמצא במחזור התפילה ליום כיפור ונחתום בדברי הרב מקס קידושין. דף זה מתאים לדיון במסגרת משפחתית ובקרב חברים או בלימוד בית-מדרשי.

דיון
הדרכה ושאלות לילדים:

• בחרו אירוע אחד מבין האירועים המוזכרים במקור שציטטנו (מסכת ראש השנה בתלמוד הבבלי), וספרו או המחיזו אותו. מדוע בחרתם דווקא בו?

שאלות למתבגרים:

• עם אילו אירועים המתוארים במקור זה שהתרחשו בראש השנה אתם מזדהים יותר?
• אילו ציוני דרך בחייכם או בתולדות המדינה הייתם מוסיפים לרשימה זו?

שאלות למבוגרים:

• מה משמעותם של האירועים שהתרחשו הן בתשרי והן בניסן על-פי המקור התלמודי?
• האם ניתן למצוא מכנה משותף, דמיון או דווקא שונה מהותי בין: היריון לגאולה? בריאת העולם לשחרור מבית האסורים ומעבדות?
• איזה אירוע מבטא עבורך התחדשות? מדוע?

דיון
שאלה למתבגרים:

• כיצד יכול כל אחד ממרכיבי השינוי: צדקה, צעקה, שינוי שם, שינוי מעשה ושינוי מקום - לקרוע את גזר הדין של האדם, ולמעשה לאפשר לו שיבה לחיים מתוקנים ומשמעותיים?

שאלה למבוגרים:

• כיצד עשויה כל דרך להשפיע על האדם ועל חייו?

אברהם יהושע השל, אלהים מבקש את האדם, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס: ירושלים, תשס"ג, עמ' 34
הפליאה הנשגבת של החיים
אחד הדברים שהמסורת הדתית אוצרת בקרבה למעננו הוא - מורשת של פליאה. הדרך הבדוקה לדכא את יכולותינו להבין את משמעות האלוהים ואת חשיבות עבודתנו, היא לראות את הדברים כמובנים מאליהם. האדישות כלפי הפליאה הנשגבת של החיים היא שורשו של החטא.

מושגים

• אברהם יהושע השל - (1907 ורשה - 1972 ניו יורק) פילוסוף והוגה דעות יהודי אמריקני. החל את דרכו הפילוסופית בגרמניה ונמלט ללונדון ומשם לארה"ב לאחר שנעצר על ידי הנאצים. שימש כפרופסור לאתיקה יהודית וקבלה בבית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית (JTS). תמך במאבקים לזכויות אדם. הגותו עוסקת ביחסי אדם ואלוהים ובקדושת הזמן ביהדות. הגותו הייחודית שאבה מן החסידות, הפילוסופיה המערבית וההגות היהודית לדורותיה.

דיון
שאלות למתבגרים:

• אילו דברים בחייך עוררו בך פליאה, ומתי דברים נתפסים בעיניך כמובנים מאליהם?
• האם היית בוחר/ת לשנות את אופן התבוננותך במקרים אלו?

שאלות למבוגרים:

• כיצד הפליאה עשויה להשפיע על ההתחדשות בחיינו ועל הפיכתם למשמעותיים יותר?
• מדוע האדישות מ"הפליאה של החיים" היא שורש החטא, וכיצד חטא זה עלול לפגוע בנו ובסביבתנו?
• כיצד נוכל לחדש את יכולת ההתבוננות והפליאה בחיינו?

דיון
שאלות לילדים:

• על מי מוטלות מצוות יום הכיפורים?
• מדוע חשוב שכולם יהיו שותפים ביום זה?

שאלות למתבגרים:

• מהו לדעתכם מוקד יום הכיפורים, על פי הפסוקים? אילו תחושות עולות בך ביום זה?
• האם אתם נוהגים לבקש את סליחת קרוביכם וחבריכם ביום הכיפורים או לקראתו?
• כיצד אתם חשים בסיטואציה זו?
• מהי תגובת בני המשפחה והחברים?

שאלות למבוגרים:

• מדוע לדעתכם עינוי הנפש הוא מרכיב מרכזי ביום זה?

מתוך ה"וידוי", מחזור התפילות לימים הנוראים
על חטא/ הווידוי
אַתָּה יודֵעַ רָזֵי עולָם וְתַעֲלוּמות סִתְרֵי כָּל חָי:
אַתָּה חופֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוחֵן כְּלָיות וָלֵב:
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:

וּבְכֵן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָנוּ עַל כָּל חַטּאתֵינוּ, וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל עֲונותֵינוּ, וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאנֶס וּבְרָצון:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאִמּוּץ הַלֵּב: [=בקשיחות הלב]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּבְלִי דָעַת:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּבִטּוּי שְׂפָתָיִם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי וּבַסָּתֶר:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגִלּוּי עֲרָיות:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדִבּוּר פֶּה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדַעַת וּבְמִרְמָה:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהַרְהור הַלֵּב:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהונָאַת רֵעַ:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּוִדּוּי פֶּה: [=וידוי בפה ללא כוונת הלב]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּוְעִידַת זְנוּת: [=מפגשים לא מוסריים]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדון וּבִשְׁגָגָה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזִלְזוּל הורִים וּמורִים:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחזֶק יָד: [=אלימות]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחִלּוּל הַשֵּׁם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטִפְּשׁוּת פֶּה:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּטֻמְאַת שְׂפָתָיִם:[=דיבור לא ראוי - ניבול פה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיֵצֶר הָרָע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּיודְעִים וּבְלא יודְעִים:
וְעַל כֻּלָּם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַפַּת שׁחַד: [=לקיחת שוחד]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַחַשׁ וּבְכָזָב:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָשׁון הָרָע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָצון: [=קלות דעת, לעג]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית: [=לקיחת ריבית שלא כדין] ְ
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּנְטִיַּת גָּרון: [=גאווה, התנשאות]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂיחַ שִׂפְתותֵינוּ: וְ
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂקּוּר עָיִן: [=לחמוד את מה שאינו שלנו/יוהרה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֵינַיִם רָמות:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֶצַח:
וְעַל כֻּלָּם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְרִיקַת עול:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְלִילוּת:[=מריבה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּצְדִיַּת רֵעַ: [=מזימה]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּצָרוּת עָיִן:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַלּוּת ראשׁ:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַשְׁיוּת ערֶף: [=עיקשות מוגזמת ולא ראויה]
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרִיצַת רַגְלַיִם לְהָרַע:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּרְכִילוּת:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁבוּעַת שָׁוְא:
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂנְאַת חִנָּם:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְשׂוּמֶת יָד: [=הכנסת היד למקום לא לה/מעילה]
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּתִמְהון לֵבָב: [=ריקנות. לפי מילון בן יהודה: "שממון הנפש"]
וְעַל כֻּלָּם אֱלוהַּ סְלִיחות. סְלַח לָנוּ. מְחַל לָנוּ. כַּפֶּר לָנוּ:

דיון
שאלות לדיון (לכל הגילאים):

• אילו חטאים חוזרים על עצמם ברשימה זו?
• אילו חטאים חוזרים על עצמם בחיי היומיום?
• אילו חטאים ברשימה זו נראים לכם משמעותיים יותר בתהליך התשובה האישי, ואילו נראים רחוקים ובלתי מובנים?
• מה היינו רוצים לשנות בשנה המתחדשת עלינו לטובה ביחסינו כלפי אנשים אחרים, קרובים ורחוקים?

וידוי - פעולה לילדים ולמתבגרים:

• נבקש מהילדים לבטא בכתיבה או בציור חטא שחטאו במהלך השנה ועליו הם מתחרטים.
• במידה והקבוצה תומכת ומאפשרת, נבקש מהם לספר על החטא ולהסביר מדוע הם מתחרטים עליו. לחלופין, הם יכולים לקפל את הנייר ולא להיחשף.
• נקרע את כל הניירות עליהם הילדים כתבו או ציירו לקרעים קטנים ונכניס לקערה גדולה. נוסיף לקערה מים וקמח ונהפוך את קרעי הנייר לעיסת נייר (ניתן להוסיף מעט עיתונים).
• נחלק לכל המשתתפים גוש קטן של עיסת נייר, ונציע להם לפסל ממנו יצירה קטנה.

שאלות לילדים ולמתבגרים:

• כיצד המודעות שלנו לחטאינו יכולה להפוך אותנו לאנשים טובים יותר?
• האם החטא או הטעות שלנו לימדו אותנו משהו על עצמנו ועל אחרים?

Kadushin, Max, Worship and ethics, Bloch publishing company, New York: 1963. p. 220-221
על קדושת המועדים
ההלכה מעצבת את משמעות השבתות ומועדי ישראל. היא עושה כן על ידי הוראה על פעולות יומיומיות, שבאמצעותן מקדש האדם היחיד את הימים. [...] אולם, יותר מאשר כל דרך אחרת, מובחנים המועדים על ידי הימנעות מעשיית מלאכה: "קדשהו ב(אי) עשיית מלאכה" [תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה ל"ב ע"א]. ההדרגתיות בקדושת המועדים נקבעת במידה רבה, על ידי ההלכות המונעות כל פעולה המוגדרת "מלאכה." עיקרו של דבר, ככל שהיום קדוש יותר, הוא מקיף מספר גדול יותר של "מלאכות" אסורות.

(תרגום: עינת רמון)

מושגים

• הרב מקס קדושין - (1895–1980), רב קהילה בתנועה הקונסרבטיבית ומנהל בית ספר. לימד בסמינר התיאולוגי היהודי בניו-יורק. נחשב להוגה דעות חשוב אשר ביקר את המודרנה על בסיס מושגי היסוד ("מושגי הערך") של חז"ל.

דיון
שאלות למבוגרים:

• כיצד ההלכה מקדשת את השבת והמועדים?
• איזה ערך אנושי מתקבל מנתינת משמעות לזמן, על פי הרב קדושין?
• אילו דרכים אתם מכירים המעניקים לזמן משמעות?
• מתי אנו חשים רגש של קדושה?
• אלו פעולות בחייכם מאפשרים לחוש קדושה או תחושה ייחודית אחרת הקשורה לשבת או לחג ולמפגש משפחתי? מאילו פעולות אותם נמנעים באותם זמנים או אירועים?
• אילו פעולות, מעשים והתנהגויות של הזולת מעוררים בנו רגש זה?