הדף מאת: המדרשה באורנים / נפגשים בשביל ישראל
"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע" התרבות היהודית מראשיתה היא תרבות של מסירה ומסורת. האם המסורת מחייבת או שהיא משאירה גם מקום לחידוש? האם העברת המסורת היא בחירה או "צו הגורל"?
דף לימוד זה הוא חלק מדפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
דיון
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא בהכרח קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
דף לימוד זה הוא חלק מסדרת דפי לימוד שנכתבו על ידי המדרשה באורנים עבור פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל'.
בכל שנה באביב, החל משנת תשס"ו (2006), יוצאים מטיילים מגילאים ומרקעים שונים למסע לאורך שביל ישראל ולעומק התרבות היהודית והישראלית.
דפי הלימוד שנוצרים במדרשה באורנים מלווים את המסע ונלמדים בתחנותיו. הם מחברים בין נופיה הפיזיים של הארץ לנופיה התרבותיים והחברתיים, ומעלים לדיון שאלות על עצמנו כחברה וכעם.
דפי הלימוד לא בהכרח קשורים ישירות לתחנות המסע, החיבורים נעשים באורח טבעי וספונטני על ידי המנחים והלומדים. הלימוד יכול להיעשות כמובן בכל מקום, גם בין כתליו הסגורים של בית המדרש, אבל אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע בשבילי הדעת, המחשבה והרגש; להתנסות בלימוד בחיק הטבע, בין כותלי הקַניונים והוואדיות; לחוות את השילוב שבין הארץ ותרבותה תוך כדי הליכה.
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.
And thou shalt tell thy son in that day, saying: It is because of that which the LORD did for me when I came forth out of Egypt.
שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ.
Hear, my son, the instruction of thy father, And forsake not the teaching of thy mother; For they shall be a chaplet of grace unto thy head, And chains about thy neck.
דוד שמעוני, ספר השירים, כרך א', הוצאת מסדה תשי"ד, עמ' שעב.
אל תשמע בני, דוד שמעוני
אַל תִשְׁמַע, בְּנִי, אֶל מוּסַר אָב
וּלְתוֹרַת אֵם אַל אֹזֶן תַט,
כִּי מוּסַר אָב הוּא: "קַו לְקַו..."
וְתוֹרַת אֵם: "לְאַט, לְאַט..."
וְסוּפַת-אָבִיב דּוֹבְרָה כֵן:
"הַקְשִׁיבָה, אִישׁ, לְשִׁיר הַבֵּן!
לְשִׁיר הַבֵּן וּלְשִׁיר הַנִּין,
הַבָּא בְּעַד עֲרָפֶל עָב?
וּדְרֹס לְךָ שְׁבִיל, וְסוּרָה מִן
הַדֶּרֶךְ, הָלַךְ בָּה הָאָב,
כִּי לָמָה תֶחֱטָא אֶל הַדּוֹר,
דוֹר עָתִיד רָחוֹק מוּצַף-אוֹר!
בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,
בִּישׁוֹן הָאֵם, בִּישׁוֹן הָאָב,
הֲתִשְׁמַע, אֵיךְ הָרוּחַ שָׁר
אֶת שִׁיר הַבֵּן, שִׁיר גִיל וּקְרָב?
בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,
הַקְשִׁיבָה, אֵיךְ הָאָבִיב שָׁר!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
אל תשמע בני, דוד שמעוני
אַל תִשְׁמַע, בְּנִי, אֶל מוּסַר אָב
וּלְתוֹרַת אֵם אַל אֹזֶן תַט,
כִּי מוּסַר אָב הוּא: "קַו לְקַו..."
וְתוֹרַת אֵם: "לְאַט, לְאַט..."
וְסוּפַת-אָבִיב דּוֹבְרָה כֵן:
"הַקְשִׁיבָה, אִישׁ, לְשִׁיר הַבֵּן!
לְשִׁיר הַבֵּן וּלְשִׁיר הַנִּין,
הַבָּא בְּעַד עֲרָפֶל עָב?
וּדְרֹס לְךָ שְׁבִיל, וְסוּרָה מִן
הַדֶּרֶךְ, הָלַךְ בָּה הָאָב,
כִּי לָמָה תֶחֱטָא אֶל הַדּוֹר,
דוֹר עָתִיד רָחוֹק מוּצַף-אוֹר!
בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,
בִּישׁוֹן הָאֵם, בִּישׁוֹן הָאָב,
הֲתִשְׁמַע, אֵיךְ הָרוּחַ שָׁר
אֶת שִׁיר הַבֵּן, שִׁיר גִיל וּקְרָב?
בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,
הַקְשִׁיבָה, אֵיךְ הָאָבִיב שָׁר!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
מושגים
- דוד שמעוני - משורר, סופר ומתרגם עברי (1956-1886). נולד ברוסיה, עלה בשנת 1909 לארץ-ישראל ועבד כשומר וכפועל חקלאי. בשנת 1910 חזר ללמוד בגרמניה שם כתב חלק מיצירותיו. בשנת 1921 שב לארץ ופרסם שירים. בשנת 1924 עבר לתל-אביב ולימד בגימנסיה 'הרצליה'.
- אל תשמע בני - שירו של המשורר דוד שמעוני מתריס כלפי הפסוק בספר משלי: 'שמע בני מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אמך...'(א, ח). השיר התפרסם ברבעון 'התקופה' בשנת 1920, ולאחר שנתיים התפרסם ב'אל על' - ביטאון תנועת 'השומר הצעיר' בוורשה. השיר נדפס בהבלטה רבה ופרסומו הביא למחאתם של גופים דתיים ואזרחיים ואף הביא להטלת חרם על התנועה בכמה מבתי הכנסת בעיירותיה של פולין.
ברל כצנלסון, מתוך: מקורות לא-אכזב, כתבי ברל כצנלסון, כרך ששי, הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תל אביב תש"ז, עמ' 393-384
פֶּסַח עַם שׁוֹמֵר
בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים אֶת יוֹם
צֵאתוֹ מִבֵּית עֲבָדִים.
וְדֶרֶךְ כָּל מְחִלּוֹת הַשִּׁעְבּוּד,
הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, הַשְּׁמָד וְהַפְּרָעוֹת
נוֹשֵׂאת הָאֻמָּה בְּלִבָּהּ
אֶת הַגַּעְגּוּעִים לַחֹפֶשׁ
בְּזִכָּרוֹן עַתִּיק
אֲשֶׁר כֻּלּוֹ מֻפְנֶה לִקְרַאת הֶעָתִיד.
מֵאָבוֹת אֶל בָּנִים, דֶּרֶךְ כָּל הַדּוֹרוֹת,
נִמְסַר דְּבַר יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּזִכָּרוֹן אִישִׁי
אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַחְוִיר וְאֵינֶנּוּ דֵּהֶה.
אֵיזֶה יֵצֶר חֵרוּת עָמֹק טָבוּעַ בְּלֶב עָם,
שֶׁיָּכוֹל הָיָה בַּאֲבִיב יָמָיו לִיצֹר
יְצִירָה כָּזֹאת וְלִמְסֹר אוֹתָהּ מִדּוֹר לְדוֹר.
פֶּסַח עַם שׁוֹמֵר
בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים אֶת יוֹם
צֵאתוֹ מִבֵּית עֲבָדִים.
וְדֶרֶךְ כָּל מְחִלּוֹת הַשִּׁעְבּוּד,
הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, הַשְּׁמָד וְהַפְּרָעוֹת
נוֹשֵׂאת הָאֻמָּה בְּלִבָּהּ
אֶת הַגַּעְגּוּעִים לַחֹפֶשׁ
בְּזִכָּרוֹן עַתִּיק
אֲשֶׁר כֻּלּוֹ מֻפְנֶה לִקְרַאת הֶעָתִיד.
מֵאָבוֹת אֶל בָּנִים, דֶּרֶךְ כָּל הַדּוֹרוֹת,
נִמְסַר דְּבַר יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּזִכָּרוֹן אִישִׁי
אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַחְוִיר וְאֵינֶנּוּ דֵּהֶה.
אֵיזֶה יֵצֶר חֵרוּת עָמֹק טָבוּעַ בְּלֶב עָם,
שֶׁיָּכוֹל הָיָה בַּאֲבִיב יָמָיו לִיצֹר
יְצִירָה כָּזֹאת וְלִמְסֹר אוֹתָהּ מִדּוֹר לְדוֹר.
דיון
- מה ההבדל בין שמעוני לבין ברל בתפיסת המסורת?
- אילו יתרונות וחסרונות יש לדעתכם בהנחלת מסורת מדור לדור?
- איזו מורשת תרבותית חשוב לך להנחיל לילדיך?
קישורים לרקע והרחבה:
נפגשים בשביל ישראל
נפגשים בשביל ישראל