'הירא ורך הלבב': 'פרופיל 21' או סירוב מטעמי מצפון?
הדף מאת: שירה זיוון / מרכז יעקב הרצוג
דף הלימוד עוסק בפטור מן המלחמה כפי שמופיע בספר דברים, פרק כ. נתעמק בהוראה התמוהה לכאורה, לפטור מן המלחמה את "הירא ורך הלבב". ננסה להבין מיהו אותו "ירא ורך לבב" ומדוע הוא פטור ממלחמה. נצליב ביטוי זה עם מקורות מקבילים אחרים בתנ"ך ועם פירושים שונים, ונתהה על קנקנו. נשאל - האם "הירא ורך הלבב" פטור מצבא בשל חולשה נפשית, או בשל אמונה אידאולוגית?
דיון
בספר דברים מופיעה התייחסות למלחמות שעם ישראל עתיד להשתתף בהן בהגיעו לארץ:
(א) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ - לֹא תִירָא מֵהֶם: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (ב) וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה; וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם. (ג) וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם; אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. (ד) כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם, לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. (ה) וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר: מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ. (ו) וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ. (ז) וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה. (ח) וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם, וְאָמְרוּ: מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ.
When thou goest forth to battle against thine enemies, and seest horses, and chariots, and a people more than thou, thou shalt not be afraid of them; for the LORD thy God is with thee, who brought thee up out of the land of Egypt. And it shall be, when ye draw nigh unto the battle, that the priest shall approach and speak unto the people, and shall say unto them: ‘Hear, O Israel, ye draw nigh this day unto battle against your enemies; let not your heart faint; fear not, nor be alarmed, neither be ye affrighted at them; for the LORD your God is He that goeth with you, to fight for you against your enemies, to save you.’ And the officers shall speak unto the people, saying: ‘What man is there that hath built a new house, and hath not dedicated it? let him go and return to his house, lest he die in the battle, and another man dedicate it. And what man is there that hath planted a vineyard, and hath not used the fruit thereof? let him go and return unto his house, lest he die in the battle, and another man use the fruit thereof. And what man is there that hath betrothed a wife, and hath not taken her? let him go and return unto his house, lest he die in the battle, and another man take her.’ And the officers shall speak further unto the people, and they shall say: ‘What man is there that is fearful and faint-hearted? let him go and return unto his house, lest his brethren’s heart melt as his heart.’
דיון
  • מי האיש "הירא ורך הלבב" לדעתכם?
  • מדוע נזקקת התורה לכפילות: "ירא" ו-"רך לבב"? (האם מדובר באותה תכונה או בשתי תכונות שונות?)
  • האם אין סתירה בין פטור זה לבין הפסוק הראשון: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם...אל ירך לבבכם, אל תראו..."- האם מדובר באותה יראה?
דיון
המילה 'יראה' מוכרת לנו במשמעות של פחד, אימה. אך הביטוי "רך הלבב" אינו נהיר דיו. לאורך השנים הציעו הפרשנים פירושים שונים לביטוי זה. לפני שנבחן את הפרשנויות השונות, ננסה להציע, בעזרת אוסף המקורות, משמעות אפשרית לביטוי זה. קראו כל מקור ונסו לחלץ מתוך ההקשר שלו את משמעות המילה המודגשת.
(כז) וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי. (כח) וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי; וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. [...]
(לו) וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם - וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם; וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף, וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף.
And if ye will not for all this hearken unto Me, but walk contrary unto Me; then I will walk contrary unto you in fury; and I also will chastise you seven times for your sins.
justify>HE dir=rtl style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: David; mso-ascii-font-family: 'Times New Roman'; mso-hansi-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US">(ח)HE dir=rtl style="FONT-SIZE: 12pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: David; mso-ascii-font-family: 'Times New Roman'; mso-hansi-font-family: 'Times New Roman'; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: 'Times New Roman'; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US"> וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית ה'. וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן, וַיִּקְרָאֵהוּ. 10>[...] (י) [...] וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. 11>(יא) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה; וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו [...]14> (יד) וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה [...] 15>(טו) וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם [...] אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי. (טז) כֹּה אָמַר ה', הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו - אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. [...] (יט) יַעַן רַךְ-לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה', בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה, וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי; וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי, נְאֻם-ה'.
And Hilkiah the high priest said unto Shaphan the scribe: ‘I have found the book of the Law in the house of the LORD.’ And Hilkiah delivered the book to Shaphan, and he read it.
(לו) לָכֵן כֹּה אָמַר ה', הִנְנִי רָב אֶת רִיבֵךְ, וְנִקַּמְתִּי אֶת נִקְמָתֵךְ [...]
(מב) עָלָה עַל בָּבֶל הַיָּם; בַּהֲמוֹן גַּלָּיו נִכְסָתָה. (מג) הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה, אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה: אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ, וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן-אָדָם. (מד) וּפָקַדְתִּי עַל-בֵּל בְּבָבֶל, וְהֹצֵאתִי אֶת בִּלְעוֹ מִפִּיו, וְלֹא יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד גּוֹיִם; גַּם חוֹמַת בָּבֶל נָפָלָה. (מה) צְאוּ מִתּוֹכָהּ עַמִּי, וּמַלְּטוּ אִישׁ אֶת נַפְשׁוֹ מֵחֲרוֹן אַף ה'. (מו) וּפֶן יֵרַךְ לְבַבְכֶם וְתִירְאוּ בַּשְּׁמוּעָה הַנִּשְׁמַעַת בָּאָרֶץ; וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה, וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה, וְחָמָס בָּאָרֶץ, וּמֹשֵׁל עַל מֹשֵׁל.
Therefore thus saith the LORD: Behold, I will plead thy cause, And take vengeance for thee; And I will dry up her sea, And make her fountain dry.
(טו) עַל -כֵּן מִפָּנָיו אֶבָּהֵל; אֶתְבּוֹנֵן וְאֶפְחַד מִמֶּנּוּ. (טז) וְאֵל הֵרַךְ לִבִּי; וְשַׁדַּי הִבְהִילָנִי. (יז) כִּי לֹא נִצְמַתִּי מִפְּנֵי-חֹשֶׁךְ; וּמִפָּנַי כִּסָּה אֹפֶל.
Therefore am I affrighted at His presence; When I consider, I am afraid of Him. Yea, God hath made my heart faint, And the Almighty hath affrighted me; Because I was not cut off before the darkness, Neither did He cover the thick darkness from my face.
(ו) וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד; וַיִּמְרֹד עַל אֲדֹנָיו. (ז) וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל, וַיִּתְאַמְּצוּ עַל רְחַבְעָם בֶּן-שְׁלֹמֹה; וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ-לֵבָב, וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם.
Yet Jeroboam the son of Nebat, the servant of Solomon the son of David, rose up, and rebelled against his lord. And there were gathered unto him vain men, base fellows that strengthened themselves against Rehoboam the son of Solomon, when Rehoboam was young and faint-hearted, and could not withstand them.
דיון
  • חשבו על ההקשרים השונים של הפסוקים - מהן המשמעויות האפשריות לביטוי "רך הלבב"? דייקו בתשובתכם: האם יש אחדות בין המקורות? אילו מקורות מציגים משמעות דומה ואילו מקורות יוצאים דופן?
כעת נעיין בפירושים השונים לביטוי 'הירא ורך הלבב'

האונקלוס מתרגם את "הירא ורך הלבב":
תרגום אונקלוס לדברים, פרק כ, פסוק ח
הירא ורך הלבב: גֻּבְרָא דְּדָחֵיל וּתְבִיר לִבָּא [=שפוחד ושביר לבו]
דיון
  • מה דעתכם על פרשנות זו?
דיון
הרמב"ן מפרש:
ורך הלבב - שאינו בטבעו מכות הרג וחרב. כי הירא הוא אשר לא יבטח ויחזיר אותו מפני מיעוט בטחונו, ורך הלבב מפני חולש טבעו כי ינוס או יתעלף.
דיון
  • איזו הבחנה עושה הרמב"ן בין "הירא" ל-"רך הלבב"?
דיון
במקום אחר נדרש גם שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) לפירוש המילה "רך":
ועיני לאה רכות : "רך" ענין חולשה ויתרון הרגשה, כמו רך הלבב (דברים כ' ח') והבאתי מורך בלבבם (ויקרא כ"ו ל"ו ).
דיון
  • האם מדברי שד"ל משתמע כי "יתרון הרגשה" הוא יתרון או חולשה?
  • מהו המכנה המשותף בין פירושיהם של אונקלוס, רמב"ן ושד"ל?
דיון
בתוספתא למסכת סוטה דנים החכמים בסוגיית 'הירא ורך הלבב':
ויספו השוטרים וגו' (דברים כ) - "הירא ורך הלבב"- שמתירא מן העבירה שבידו, שנאמר: "למה אירא בימי רע" (תהילים מט) - דברי ר' יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: 'מי האיש הירא' מה ת"ל [כלומר- מהו הטעם לומר] שוב- 'ורך הלבב'?- שאפילו גבור שבגבורים וחזק שבחזקים והיה רחמן היה חוזר [היה מותר לו שלא להילחם], שנאמר "ולא ימס את לבב אחיו כלבבו".
דיון
  • על איזה דיוק מסתמך רבי עקיבא בפרשנותו?
  • במה שונה פרשנותו של רבי עקיבא משאר הפרשנויות שקראתם?
דיון
אבי שגיא משווה את דברי רבי עקיבא שבתוספתא לנוסח מקביל המופיע במשנה
אבי שגיא, 'הסרבנות המצפונית ומעמדה במסורת היהודית', תרבות דמוקרטית, 11 (תשס"ח), עמ' 224
עמדת ר' עקיבא כפי שנוסחה בתוספתא מעניינת במיוחד לאור השוואתה למסורת המובאת משמו במשנה "רבי עקיבא אומר הירא ורך הלבב כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי מלחמה" [משנה, מסכת סוטה, פרק ח, משנה ה]. לפי המשנה מדובר אפוא באנשים "שאין להם האומץ הגופני וכושר העמידה הדרושים" [פירוש הרש"ר הירש, דברים, כ, ח. ראו גם רבנו מנחם המאירי, בית הבחירה, סוטה, עמ' תלג]. לעומת זאת, התוספתא ומקבילותיה אינן עוסקות באנשים מעין אלה, אלא באנשים בעלי דיספוזיציה [=עמדה בסיסית] של רחמים. ר' עקיבא מבחין בבירור בין אנשים אלה לבין אנשים חסרי אומץ לב; אדרבה, הרחמן יכול להיות גיבור שבגיבורים.
דיון
  • לאיזה מן המקורות שקראתם מתאימה פרשנותו של רבי עקיבא במשנה?
  • עמדו על השוני בין פרשנותו של רבי יוסי הגלילי לבין כל שאר הפרשנויות, כולל זו של רבי עקיבא. לאיזה מן המקורות היא עשויה להתאים?
  • כיצד אתם מסבירים את פרשנותו של רבי יוסי הגלילי "מן העבירה שבידו"- למה כוונתו?
דיון
בספר בראשית, בפרק לב, מתכונן יעקב לקראת הפגישה המחודשת עם אחיו עשיו. יעקב חושש שמא עשיו עוד כועס עליו:
(ז) וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ, אֶל עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. (ח) וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ; וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.

הסברים
  • רש"י: ויירא ויצר - ויירא שמא יהרג, ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים.
And the messengers returned to Jacob, saying: ‘We came to thy brother Esau, and moreover he cometh to meet thee, and four hundred men with him.’ Then Jacob was greatly afraid and was distressed. And he divided the people that was with him, and the flocks, and the herds, and the camels, into two camps.
דיון
  • כיצד נקשרת פרשנותו של רש"י לתחושות הלב המעורבות של יעקב, לפרשנותם של רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי ל"ירא ורך הלבב"?
  • לאחר קריאת כל המקורות והפרשנויות הציגו את דעתכם: מהו טיבו של 'הירא ורך הלבב' הפטור מגיוס? האם בשל חולש נפשי או בשל אמונה אידאולוגית? בהתאם לתשובתכם זו - כיצד אתם מפרשים את הנימוק שנותנת התורה לפטור: "ולא ימס את לבב אחיו כלבבו"?
דף הנחיות למנחה:
הירא ורך הלבב.rtf