הורדת גשמים
1א
הדף מאת: הדס ילינק / טבע עברי
2ב
מה הקשר בין מצב הגשם למצב הרוח? האם משבר המים קשור להתנהגותנו? בדף זה נלמד על הגשם כמשקף את היחסים שבין אדם למקום; ועל הגשם כמשקף את היחסים שבין אדם לחברו.
3ג
חלק א- הגשם כמשקף את היחסים שבין אדם למקום
4ד
פתיחה במליאה
5ה
הרב שג"ר (שמעון גרשון רוזנברג),מתוך קונטרס חנוכה תשס"ה, ישיבת שיח יצחק.
אנחנו, שהמים שלנו אינם אלא מי הברז הזורמים בבתים, מים שלא פעם איבדו את רעננותם וראשוניותם ושאותם ננסה לשחזר באמצעות מי עדן שבמיכלי הפלסטיק, איבדנו הרבה מהבלתי אמצעיות של המגע עם הטבע, וודאי שקשה לנו לחוות באמצעותו את הזיקה לאל. אמנם, יכולים אנחנו עדיין להיאחז בעקבות קמאיות שעדיין נשארו בתשתית הנפש כדי לחזור לחויות אלו. את אלו נוכל למצוא למשל אצל הילדים הרצים לרחוב, למגינת ליבם של האמהות, בכדי להירטב ולרקוד בגשם הראשון, והמחפשים את השלוליות כדי לטבול בהם. לא בכדי מפלס הכנרת והקו האדום הפכו לאובססיה לאומית; בשכבות העמוקות שלנו שקועות החרדות הקמאיות של האיכר המצפה לגשם. נראה שגם התופעה ההולכת ונפוצה של הצטיידות ולגימה בכל הזדמנות מבקבוקוני מים, 'בשבתך בביתך ובלכתך בדרך', תגובת הנגד לקוקה קולה המערבי, הינה חזרה לינקות העורגת לשוב ולמצוץ ממימי בראשית חיים. הצירוף של לגימה ומים חיים מכונן אפקט של ראשית שאליו אנו נכספים.
© כל הזכויות שמורות לישיבת שיח יצחק
www.siach.org.il
6ו
דיון
  • היכן בחייכם מתבטאת הזיקה או התלות באל בהקשר של צורך במים?
7ז
דיון
לימוד בחברותא:
8ח
כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ - לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם, אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. (יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ - אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם. (יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹהיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. {ס} (יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם - לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם, (יד) וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. (טו) וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ. (טז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. (יז) וְחָרָה אַף-ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם.
For the land, whither thou goest in to possess it, is not as the land of Egypt, from whence ye came out, where thou didst sow thy seed, and didst water it with thy foot, as a garden of herbs; but the land, whither ye go over to possess it, is a land of hills and valleys, and drinketh water as the rain of heaven cometh down; a land which the LORD thy God careth for; the eyes of the LORD thy God are always upon it, from the beginning of the year even unto the end of the year. . And it shall come to pass, if ye shall hearken diligently unto My commandments which I command you this day, to love the LORD your God, and to serve Him with all your heart and with all your soul, that I will give the rain of your land in its season, the former rain and the latter rain, that thou mayest gather in thy corn, and thy wine, and thine oil. And I will give grass in thy fields for thy cattle, and thou shalt eat and be satisfied. Take heed to yourselves, lest your heart be deceived, and ye turn aside, and serve other gods, and worship them; and the anger of the LORD be kindled against you, and He shut up the heaven, so that there shall be no rain, and the ground shall not yield her fruit; and ye perish quickly from off the good land which the LORD giveth you.
9ט
דיון
  • מה ההבדל המהותי בין ארץ מצרים לארץ ישראל?
  • כיצד מבטא הבדל זה את הקשר שבין אדם למקום?
10י
אם בחוקותי תלכו
אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת-מִצְו ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם - וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ...
If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them; then I will give your rains in their season, and the land shall yield her produce, and the trees of the field shall yield their fruit. And your threshing shall reach unto the vintage, and the vintage shall reach unto the sowing time; and ye shall eat your bread until ye have enough, and dwell in your land safely. And I will give peace in the land, and ye shall lie down, and none shall make you afraid; and I will cause evil beasts to cease out of the land, neither shall the sword go through your land.
11יא
הרב יאיר דרייפוס, מתוך מאמר גשמים- טבע ואמונה באתר ישיבת שיח יצחק.
הטבע הוא הגילוי של הברית ושל החסד האלוקי. כך במדרש: "אם בחוקותי תלכו... ונתתי גשמיכם בעיתם- חוקים שבהם חקקתי את השמים ואת הארץ, שנאמר [ירמיהו לג] 'אם לא בריתי יומם לילה חוקות שמים וארץ לא שמתי..." בריאת החוקיות היא בעצמה גילוי החסד הגבוה שגאל את העולם מכָּאוֹס. הטבע הינו ברית של חסד – הטוב האלוקי מתגלה בסדירות ובחוקיות שבטבע. אלמלא ברית זאת היה האדם נותר חשוף וחסר הגנה. בדרך כלל תופסים את חוקיות הטבע כניגוד לאמונה. לעיתים נדמה שהגילוי הגבוה של הקב"ה הוא באירועים החריגים, בניסים, במאורעות יוצאי דופן. המדרש מלמד שחוק הוא חקיקה של נוכחותו יתברך. האמונה מתעצמת דווקא מתוך היות העולם כפוף לחוקיות.
© כל הזכויות שמורות לישיבת שיח יצחק
www.siach.org.il
12יב
דיון
דברי הרב יאיר דרייפוס מבוססים על הפסוקים בויקרא.
  • מה מתחדד לכם מתוך דברי הרב דרייפוס?
13יג
השמים והארץ מדברים איתנו
14יד
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי. כשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב.

הסברים
  • רש"י על הפסוק: "...ועוד שאם יזכו יבואו העדים ויתנו שכרם הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה והשמים יתנו טלם, ואם יתחייבו תהיה בהם יד העדים: תחלה ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואח"כ ואבדתם מהרה על ידי העובדי כוכבים".
Give ear, ye heavens, and I will speak; And let the earth hear the words of my mouth. My doctrine shall drop as the rain, My speech shall distil as the dew; As the small rain upon the tender grass, And as the showers upon the herb.
15טו
הרב יובל שרלו, מתוך עלון "שבתון" פרשת האזינו תשס"ב
ייתכן אפוא כי השמיים והארץ שבפרשת השבוע מעידים מעצם מהותם על כך. הם הסופגים את העיוותים שבדרך חיינו, וללא התערבות מיסטית הם משדרים לנו את המציאות המוסרית שאנו חיים בתוכה. שמירת הסביבה אינה קשורה אפוא רק לתחומי איכות החיים והרצון לצעוד במסע החיים בעולם הזה בצורה בריאה וראויה. שמירת הסביבה היא עניין מוסרי מאין כמותו: היא מעדנת את תאוות האדם ואומרת לו לחדול מזלילת משאבי העולם, היא מחייבת אותו להתייחס לזיהום שהוא יוצר, ואדם שמתרגל לכך מושפע גם במישור המוסרי, היא מעצבת אותו כמי שאינו מתבונן רק על עצמו אלא יוצא ממסגרותיו הפרטיות ונוטל אחריות על העולם המוסרי שסביב ואף על הדורות הבאים, היא בכלל מרגילה את האדם לפעול במי שיש בו צלם אלוהים והוא מופקד על העולם מכוח המנדט שריבונו של עולם העניק לו בבריאת העולם. השיבה אל עצמנו כוללת בתוכה את השיבה לראייה המיוחדת בה אנו צריכים לראות את עצמנו בעולמו של הקב"ה...שמיים וארץ מעידים עלינו שאנו עוד רחוקים משם.
© כל הזכויות שמורות למחבר


מושגים
  • הרב יובל שרלו - הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה, חבר הנהלת רבני צהר, וחבר בוועדות אתיות ממשלתיות שונות ובועדת סל התרופות וחבר בוועד המנהל של טבע עברי.
16טז
דיון
  • האם אתם מסכימים עם דברי הרב שרלו?
  • האם גם אתם חווים את השמים והארץ כמעידים על קלקול של העם?
17יז
דיון
סיכום במליאה
  • איסוף רשמים מן הלימוד.
  • מה היחס בין המצב הסביבתי ובין המצב הרוחני?
18יח
חלק ב - הגשם כמשקף יחסים שבין אדם לחברו
19יט
דיון
לימוד בחברותא: המפתח להורדת גשמים
לפניכם שלושה מדרשים המתארים תקופה ללא גשם. אך בכל פעם הגשם בא כתוצאה ממשהו שלא צפה הרב באותה תקופה.

מוזמנים ללמוד את שלושת המקורות. אם הזמן דוחק בחרו אחד מהם והתייחסו לשאלות המנחות.
20כ
מקור
רב איקלע לההוא אתרא, גזר תעניתא ולא אתא מיטרא. נחית קמיה שליחא דצבורא, אמר משיב הרוח ונשב זיקא, אמר מוריד הגשם - ואתא מיטרא, אמר ליה: מאי עובדך? - אמר ליה: מיקרי דרדקי אנא ומקרינא לבני עניי כבני עתירי, וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי. ואית לי פירא דכוורי, וכל מאן דפשע - משחדינא ליה מינייהו, ומסדרינן ליה, ומפייסינן ליה, עד דאתי וקרי.
תרגום
רב הזדמן למקום אחד, גזר תענית ולא בא הגשם.
ירד לפניו שליח הציבור.
אמר משיב הרוח ונשבה הרוח.
אמר מוריד הגשם ובא הגשם.
אמר לו: מהם מעשיך?
אמר לו: מָקְרֵא תינוקות אני, ואני מקרא לבני עניים כבני עשירים, וכל שלא אפשר לו אינני לוקח ממנו דבר. ויש לי חבית של דגים וכל מי שפשע אני משחד אותו בהם, ומסדר לו ומפייס לו עד שבא וקורא.

לסוגיה המלאה באתר פשיטא


© כל הזכויות שמורות למרכז שטיינזלץ, המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים
One day Rabbi Yosei bar Avin heard Rav Ashi studying and reciting the following statement. Shmuel said: With regard to one who removes a fish from the sea on Shabbat, when an area on the skin of the fish the size of a sela coin has dried up, he is liable for violating the prohibition against slaughtering an animal on Shabbat. A fish in that condition cannot survive, and therefore one who removed it from the water is liable for killing it. Rabbi Yosei bar Avin said to Rav Ashi: And let the Master say that this is the case provided that the skin that dried is between its fins. Rav Ashi said to him: And doesn’t the Master maintain that Rabbi Yosei ben Rabbi Avin said this ruling? Why didn’t you state it in his name? Rabbi Yosei bar Avin said to him: I am he. Rav Ashi said to him: And didn’t the Master sit before and frequent the study hall of Rabbi Yosei from Yokrat? Rabbi Yosei bar Avin said to him: Yes. Rav Ashi said to him: And what is the reason that the Master left him and came here? Rabbi Yosei bar Avin said to him: I was concerned and departed because he is so severe and unforgiving. He is a man who has no mercy on his own son, and no mercy on his daughter. How, then, could he have mercy on me? The Gemara asks: What is the incident involving his son? One day Rabbi Yosei from Yokrat hired day laborers to work his field. It grew late and he did not bring them food. The workers said to the son of Rabbi Yosei from Yokrat: We are starving. They were sitting under a fig tree, so the son said: Fig tree, fig tree. Yield your fruits, so that my father’s workers may eat. The fig tree yielded fruit, and they ate. In the meantime, his father came and said to the workers: Do not be angry with me for being late, as I was engaged in a mitzva, and until just now I was traveling for that purpose and could not get here any sooner. They said to him: May the Merciful One satisfy you just as your son satisfied us and gave us food. He said to them: From where did he find food to give you? They said: Such-and-such an incident occurred. Rabbi Yosei from Yokrat said to his son: My son, you troubled your Creator to cause the fig to yield its fruit not in its proper time, so too, you will die young. And indeed, his son died before his time. The Gemara asks: What is the incident involving his daughter? He had a very beautiful daughter. One day Rabbi Yosei from Yokrat saw a certain man piercing a hole in the hedge surrounding his property and looking at his daughter. Rabbi Yosei said to him: What is this? The man said to him: My teacher, if I have not merited taking her in marriage, shall I not at least merit to look at her? Rabbi Yosei said to her: My daughter, you are causing people distress. Return to your dust, and let people no longer stumble into sin due to you. § The Gemara relates another story involving Rabbi Yosei from Yokrat. He had a certain donkey that people hired each day for work. In the evening they would send it back with the money for its hire on its back, and the animal would go to its owner’s house. But if they added or subtracted from the appropriate sum, the donkey would not go. One day someone forgot a pair of sandals on the donkey, and it did not move until they removed the sandals from its back, after which it went off. The Gemara cites more stories about miracles that occurred to righteous individuals. Whenever the charity collectors would see Elazar of the village of Birta, they would hide from him, as any money Elazar had with him he would give them, and they did not want to take all his property. One day, Elazar went to the market to purchase what he needed for his daughter’s dowry. The charity collectors saw him and hid from him. He went and ran after them, saying to them: I adjure you, tell me, in what mitzva are you engaged? They said to him: We are collecting money for the wedding of an orphan boy and an orphan girl. He said to them: I swear by the Temple service that they take precedence over my daughter. He took everything he had with him and gave it to them. He was left with one single dinar, with which he bought himself wheat, and he then ascended to his house and threw it into the granary. Elazar’s wife came and said to her daughter: What has your father brought? She said to her mother: Whatever he brought he threw into the granary. She went to open the door of the granary, and saw that the granary was full of wheat, so much so that it was coming out through the doorknob, and the door would not open due to the wheat. The granary had miraculously been completely filled. Elazar’s daughter went to the study hall and said to her father: Come and see what your He Who loves You, the Almighty, has performed for you. He said to her: I swear by the Temple service, as far as you are concerned this wheat is consecrated property, and you have a share in it only as one of the poor Jews. He said this because he did not want to benefit from a miracle. The Gemara returns to the topic of fasting for rain. Rabbi Yehuda Nesia decreed a fast and prayed for mercy, but rain did not come. He said, lamenting: How great is the difference between the prophet Samuel of Rama, for whom rain fell even when he prayed for it in summer, and myself, Yehuda ben Gamliel. Woe to the generation that is stuck with this leadership; woe to him in whose days this has occurred. He grew upset, and rain came. The Gemara relates another story involving a Nasi’s decree of a fast for rain. In the house of the Nasi a fast was declared, but they didn’t inform Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish of the fast the day before. In the morning they informed them. Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: What are we to do? We did not accept this fast upon ourselves the evening before, and a fast must be accepted in the afternoon service of the day preceding the fast. Rabbi Yoḥanan said to him: We are drawn after the community, and therefore, when the Nasi declares a public fast there is no need for an individual to accept it upon himself the day before. The Gemara further states that on another occasion, a fast was declared in the house of the Nasi, but rain did not come. Oshaya, the youngest member of the group of Sages, taught them a baraita. It is written: “Then it shall be, if it shall be committed in error by the congregation, it being hidden from their eyes” (Numbers 15:24). This verse indicates that the leaders are considered the eyes of the congregation. Oshaya continued: There is a parable that illustrates this, involving a bride who is in her father’s home and has not yet been seen by her bridegroom. As long as her eyes are beautiful, her body need not be examined, as certainly she is beautiful. However, if her eyes are bleary [terutot], her entire body requires examination. So too, if the leaders of the generation are flawed, it is a sign that the entire generation is unworthy. By means of this parable, Oshaya was hinting that rain was withheld from the entire nation due to the evil committed by the household of the Nasi. The servants of the Nasi came and placed a scarf around his neck and tormented him as punishment for insulting the house of the Nasi. His townsmen said to them: Let him be, as he also causes us pain with his harsh reproof, but since we see that all his actions are for the sake of Heaven we do not say anything to him and let him be. You too should let him be. § The Gemara relates: Rabbi Yehuda HaNasi declared a fast but rain did not come. Ilfa descended to lead the service before him, and some say it was Rabbi Ilfi. He recited: He Who makes the wind blow, and the wind indeed blew. He continued to recite: And Who makes the rain come, and subsequently, the rain came. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: What are your good deeds, in the merit of which your prayers are answered so speedily? He said to him: I live in an impoverished city, in which there is no wine for kiddush or havdala. I go to the effort of bringing the residents wine for kiddush and havdala, and I thereby enable them to fulfill their duty. In reward for this mitzva, my prayers for rain were answered. The Gemara relates a similar incident. Rav happened to come to a certain place where he decreed a fast but rain did not come. The prayer leader descended to lead the service before him and recited: He Who makes the wind blow, and the wind blew. He continued and said: And Who makes the rain fall, and the rain came. Rav said to him: What are your good deeds? He said to him: I am a teacher of children, and I teach the Bible to the children of the poor as to the children of the rich, and if there is anyone who cannot pay, I do not take anything from him. And I have a fishpond, and any child who neglects his studies, I bribe him with the fish and calm him, and soothe him until he comes and reads. The Gemara further relates: Rav Naḥman decreed a fast, prayed for mercy, but rain did not come. In his misery, he said: Take Naḥman and throw him from the wall to the ground, as the fast he decreed has evidently had no effect. He grew upset, and rain came. The Gemara relates: Rabba decreed a fast. He prayed for mercy, but rain did not come. They said to him: But when this Rav Yehuda decreed a fast, rain would come. He said to them: What can I do? If the difference between us is due to Torah study, we are superior to the previous generation, as in the years of Rav Yehuda all of their learning
21כא
דיון
  • מהו המפתח להורדת גשמים ?
  • מה הזכות שיש למלמד תינוקות על רב?
22כב
תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ג, הלכה א
בציפורין [...] חד זמן צרכון מיעבד תענית, ולא נחת מיטרא. עבד רבי יהושע תעניתא בדרומא ונחת מטרא, והוון ציפוראיי אמרין: רבי יהושע בן לוי מחית מיטרא לדרומאיי, ורבי חנינה עצר מיא מן ציפוראיי. צרכון מיעבד זמן תיניינות. שלח ואייתי לרבי יהושע בן לוי. אמר ליה: מישגח מרי מיפוק עימן להתענות. נפקון תריהון לתעניתא ולא נחת מיטרא. עאל ואמר קומיהון: לא רבי יהושע בן לוי מחית מיטרא לדרומאיי, ולא רבי חנינה עצר מיטרא מן ציפוראיי, אלא דרומאיי ליבהון רכיך, ושמעין מילה דאורייא ומתכנעין, וציפוראיי ליבהון קשי, ושמעין מילה דאורייא ולא מיתכנעין.
תרגום:
פעם אחת הייתה בצורת ברחבי ארץ ישראל. גזר רבי חנינה תענית בציפורי, התענו הציבור, ולא ירד גשם. באותו זמן בדרום הארץ - התקין רבי יהושע בן לוי תענית, וירד גשם. היו אנשי ציפורי אומרים: רבי יהושע בן לוי מוריד גשם לדרומיים, ורבי חנינה עוצר את הגשמים מאנשי ציפורי. פעם אחרת היו צריכים שוב לתענית מפני הבצורת. שלח רבי חנינה והביא את רבי יהושע בן לוי לציפורי. אמר לו: התרצה לצאת עמי מן העיר ונתענה יחדיו? יצאו שניהם והתענו, ולא בא הגשם! קם רבי חנינה ואמר לפני אנשי ציפורי: לא רבי יהושע בן לוי מוריד מטר לדרומיים, ולא רבי חנינה עוצר את הגשם מאנשי ציפורי. אלא דרומיים ליבם רך ופתוח, ושומעין דברי תורה ונכנעים לפני הבורא. ואילו אנשי ציפורי ליבם קשה, ושומעין דברי תורה ובכל זאת לא נכנעים לפני הבורא...
23כג
דיון
  • בידי מי חשבו אנשי ציפורי שנמצא המפתח להורדת הגשמים? מה הייתה טעותם?
24כד
(תהלים קמה) "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". רבי תנחומא ורבי אבא בר אבין בשם רב אחא: למחר שנת בצורת באה והבריות מרחמין אלו על אלו והקב"ה מתמלא עליהן רחמים. ביומי דר' תנחומא היו צריכין ישראל לתענית. אתון לגביה אמרין ליה: ר' גזר תעניתא, גזר תעניתא יום קדמאי יום ב' יום ג' ולא נחת מטרא, עאל ודרש להון. אמר להון: בני התמלאו רחמים אלו על אלו והקב"ה מתמלא עליכם רחמים. עד שהן מחלקין צדקה לענייהם ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו, אתון לגביה ואמרו ליה: ר' מה אנן יתבין הכא ועבירתא הכא?! אמר להן: מה ראיתם? אמרו לו: ראינו אדם פלוני נותן מעות לגרושתו, שלח בתריהון ואייתינון לגו ציבורא. א"ל: מה היא לך זו? אמר לו: גרושתי היא. אמר לו: מפני מה נתת לה מעות? אמר לו: רבי, ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים. באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה ואמר: רבון על העולמים, מה אם זה שאין לה עליו מזונות ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים - אתה שכתוב בך חנון ורחום, ואנו בני ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים, מיד ירדו גשמים ונתרוה העולם.

תרגום:

רבי תנחומא ורבי אבא בר אבין בשם רב אחא אומרים: למחר שנת בצורת באה, והבריות מרחמין אלו על אלו, והקב"ה מתמלא עליהן רחמים. בימיו של רבי תנחומא היו צריכין ישראל לתענית [בשל הבצורת]. באו אליו [בני העיר] ואמרו לו: רבי, גזור תענית. גזר תענית - יום אחד, יום שני, ויום שלישי - ולא ירד גשם. עלה [לבימה] ודרש: בניי, התמלאו רחמים אלו על אלו, והקב"ה מתמלא עליכם רחמים. [יצאו האנשים לחלק צדקה.] בעת שחילקו צדקה לעניים, ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו [סברו שלא ייתכן שהוא נותן לה צדקה שהרי הוא שונא אותה. ולכן הסיקו שהכסף הוא אתנן תמורת שירותים לא מוסריים). באו האנשים אל רבי תנחומא ואמרו לו: רבי, מה אנחנו יושבים ומתענים כאן, ואילו זה עובר כאן עבירות [ובאשמתו יש בצורת]. אמר להם: מה ראיתם? אמרו לו: ראינו אדם פלוני נותן מעות לגרושתו. שלח רבי תנחומא שליחים, והביא את השניים לפני הציבור כולו. אמר לו: מה היא לך זו? אמר לו: גרושתי היא. אמר לו: מפני מה נתת לה מעות? אמר לו: רבי, ראיתי אותה בצרה, והתמלאתי עליה רחמים. באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה, ואמר: ריבון כל העולמים, מה אם זה שאין לה עליו מזונות (הוא אינו חייב לה כלום, ובכל זאת כש)ראה אותה בצרה, ונתמלא עליה רחמים. אתה שכתוב בך "חנון ורחום", ואנו בני ידידיך - בני אברהם יצחק ויעקב, על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים. מיד ירדו גשמים ונתרווה העולם.
God is good to all and His mercies are upon all of His works (Psalms 145:9): Rabbi Levi said, "'God is good to all,' upon all, that He is their maker." Rabbi Shmuel said, "'God is good to all and His mercies' - upon all that are His traits, He has mercy.” Rabbi Yehoshua of Sakhnin said in the name of Rabbi Levi, "'God is good to all' and His merciful ones He give to His creatures." Rabbi Tanchuma and Rabbi Abba bar Avin [said] in the name of Rav Acha, “Tomorrow a famine will arrive and the creatures will have mercy, these upon those, and the Holy One, blessed be He, will be filled with mercy on them.” In the days of Rabbi Tanchuma, Israel required a fast (to bring about rain). They came to [Rabbi Tanchuma and] said to him, “Rabbi, decree a fast.” [So] he decreed a fast on the first day, on the second day, on the third day and rain did not fall. He got up and expounded to them. He said to them, "My children, have mercy, these upon those, and the Holy One, blessed be He, will be filled with mercy on you." While they were still distributing charity to the poor, they saw a man giving money to his ex-wife. They came to [Rabbi Tanchuma] and said to him, "Rabbi, how are we sitting here [while] there is a sin here." He said [back] to them, "What did you see?" They said to him, "We saw Mr. x give money to his ex-wife." They sent for them and they brought them in front of the community. [Rabbi Tanchuma] said to him, "What is she to you?" He said [back] to him, "She is my ex-wife." He said to him, "Why did you give her money?" He said to him, "Rabbi, I saw her in distress and I was filled with mercy on her." At that time, Rabbi Tanchuma lifted his head towards above and said, "Master over the worlds, just like this one that does not have an obligation to sustain [her] saw her in distress and he was filled with mercy for her, all the more so, You, that it is written about You, 'Compassionate and Merciful' and we are the children of Your friends, Avraham, Yitschak and Yaakov, will You be filled with mercy on us." Immediately, rains fell and the world was irrigated. Our rabbi (Yehuda Hanassi) was sitting, involved in Torah in front of the synagogue of the Babylonian [Jews] in Tzippori [when] a calf passed in front of him [and] was going to be slaughtered and started to yell out as if to say, "Save me." He said to it, "And what can I do for you? That is what you were created for." [As a result, Rabbi Yehuda Hanassi] had toothaches for thirteen years. Rabbi Yoss bar Avin said, "[During] those entire thirteen years that [he] had toothaches, no pregnant woman had a miscarriage in the Land of Israel and no birthing mother had pain. After some time, a crawling animal passed in front of his daughter and she wanted to kill it. He said to her, "My daughter, let it go, as it is written, "and His mercies are upon all of his works." Our rabbi had great modesty and said, "I will do anything that people tell me except what the sons of Batira did to my forefather - that they came down from their greatness (office) and brought him up; and [even] if Rabbi Huna, the Exilarch, came here, I would get up in front of him. Why? As he is from [the tribe of] Yehuda and I am from Binyamin, and he is from the males of Yehuda and I am from the females." Rabbi Chiya the Great said to him, "And behold, he is [waiting] outside." [Rabbi Yehuda Hanassi]'s face changed colors. And when he saw that his face changed colors, [Rabbi Chiya] said to him, "It is [Rabbi Huna]'s coffin." He said [back] to [Rabbi Chiya], "Go out and see who needs you outside." He went out and did not find a person and he knew that he was excommunicated - and there is no excommunication less than thirty days. Rabbi Yossi bar Avin said, "[During] the entire thirty days that Rabbi Chiya the Great was excommunicated from our rabbi, he taught Rav, the son of his sister, the principles of the Torah." And what are the principles of the Torah? They are the laws of the Babylonians. At the end of thirty days, Eliyahu - may he be remembered for good - came in the likeness of Rabbi Chiya the Great to our rabbi and put his hand on his teeth and he became healed. When Rabbi Chiya the Great came to our rabbi, he said to him, "What did you do to your teeth?" He said [back] to him, "From the time that you put your hand on them, they became better. He said, "I do not know what this is." When he heard this, he began to treat him with respect and he brought close the students and brought up [Rabbi Chiya] to the top. Rabbi Yishmael bar Yose said, "And [should he] come closer than I?" He said [back] to him, "God forbid, such should not be done in Israel." Our rabbi was teaching the praises of Rabbi Chiya the Great in front of Rabbi Yishmael bar Yose - he said, "He is a great man, he is a holy man." One time, [Rabbi Yishmael bar Yose] saw [Rabbi Chiya] in the bathhouse and [the latter] did not humble himself before him. He said to [Rabbi Yehuda Hanassi], "Is this your student that you have been praising? I saw him in the bathhouse and he did not humble himself before me." He said to him, "Why did you not humble yourself before him?" Rabbi Chiya said [back], I was looking at the homilies (aggadot) of Psalms." Once [Rabbi Yehudah Hanassi] heard this, he gave him two students to go with him to the dark places, that he not get confounded and lose himself. Another explanation: "God is good to all, etc." "And God remembered Noach, etc." - Rabbi Shmuel bar Nachmani said, "Woe to the evildoers who switch the [Divine] trait of mercy to the [Divine] trait of [strict] justice. In every place that it states 'the Lord,' it is the trait of mercy: 'The Lord, the Lord, merciful and compassionate God' (Exodus 34:6). And [yet] it is written (Genesis 6:5-6), 'And the Lord saw that the evil of man on the earth was very great[...] And the Lord regretted that He had made man on the earth, and the Lord said, "I will erase, etc."' Happy are the righteous who switch the trait of [Divine] justice to the [divine] trait of mercy. In every place that it states 'Elohim,' it is the trait of mercy: 'Judges (Elohim) you shall not curse' (Exodus 22:27); 'to the judges (elohim) the matter of both of them will come' (Exodus 22:8). And [yet] it is written (Exodus 2:24), 'And God heard their cries and God remembered His covenant'; '(Genesis 30:22), 'And God remembered Rachel'; 'And God remembered Noach.' And what memory did He remember for him? That he fed and sustained them all of the twelve months in the ark." "And God remembered Noach" - and justice requires it, from the merit of the pure ones that he brought with him into the ark. Rabbi Eliezer says, "[Noach] was named corresponding to his sacrifice, as it states, 'And the Lord smelled the pleasant (nichoach) fragrance.'" Rabbi Yose bar Chaninah [says], "He was named corresponding to the resting of the ark, as it states, 'And the ark rested (tanach) on the seventh month, etc.'" Rabbi Yehoshua says, "'Will not cease' (Genesis 8:22) implies that they ceased."
25כה
דיון
  • מפני מה באה הבצורת?
  • כיצד פירשו בני העיר את הביטוי "התמלאו רחמים אלו על אלו"?
  • מה בין מידת הרחמים להורדת גשמים?
26כו
דיון
מליאה
איסוף רשמים מן הלימוד.
  • מה היחס בין המצב חברתי ובין המצב הסביבתי?
  • האם אין כאן ניגוד לחלק הראשון שלמדנו?
27כז
סיכום
28כח
דיון
ראינו כי במקורות יש יחס כפול לנושא הורדת גשמים, הנתפס כקשור הן ליחסי אדם ומקום, הן ליחסי אדם וחברו. המצב החברתי משקף את המצב הרוחני - סביבה וחברה הם ערכים ההולכים יד ביד ומשפיעים באופן ישיר זה על זה.

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.

וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.

וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"







הנכם מוזמנים להיכנס למאגר מידע בנושא יהדות וסביבה באתר טבע עברי

ולעיין במקורות נוספים בנושא "גשם ומים " .

30 ל
31לא
קישורים לרקע והרחבה:
טבע עברי
32לב
דף הנחיות למנחה:
הורדת גשמים טבע עברי.rtf