'והארץ נתן לבני אדם': מעשים גשמיים בעולם אלוהי
1א
הדף מאת: שירה זיוון / מרכז יעקב הרצוג
2ב
בדף הלימוד נעסוק בקיום האנושי והגשמי בעולם האלוהי. נבחן כיצד נתפסו יחסי הכוחות בין מעשי האל למעשי האדם בפיוט, במדרש ובדברי הגות מוקדמים ומאוחרים.
3ג
דיון
בדף זה נבחן את מערכת היחסים שבין האנושי לאלוהי, כפי שהיא מצטיירת בפיוטים, במדרשים ובדברי הגות של מפרשים מוקדמים ומאוחרים.
נפתח בפיוט מה נורא מעשיך שנהוג לאומרו ביום הכיפורים בקהילות רבות (בעיקר באשכנז,) בחזרת שליח הציבור בתפילת שחרית (הפיוט ידוע גם בשם 'אמרו לאלוהים', 'מעשי אנוש'). נעיין בחלקו האחרון של הפיוט:
4ד
מה נורא מעשיך, פיוט ליום כיפור (מחזור אשכנז)
ובכן, גדולים מעשי אלוהינו:
מעשה אלוהינו: אין מי בשחק יערך לו, בבני אלים ידמה לו, גבוהים עלה למושב לו, דרי גיא כחגבים למולו. לכן יתגאה הצור תמים פועלו.
מעשה אלוהינו: המשל ופחד עמו, והרבה פדות עִמו, זעק ולחש עמו, חש ומאזין ממרומו. לכן יתגאה ה' צבאות שמו.
[...]
מעשה אלוהינו: פודה משחת עמוסיו, צור יודע חוקיו, קדוש מפליא ניסיו, רחום למרציו ומכעיסיו. לכן יתגאה ורחמיו על כל מעשיו.
[בשלב זה סוגרים את ארון הקודש ואומרים]:
מעשה אנוש: תחבולות מזימה, שבתו בתוך מרמה, רפידתו רִמה, קבור בסעיף אדמה. ואיך יתגאה אדם להבל דמה.
5ה
דיון
  • כיצד מצטיירים מפיוט זה היחסים בין האדם לאל? איזו גישה מייצג הפיוט בהקשר זה?
  • מדוע לדעתכם נאמר פיוט זה דווקא ביום כיפור?
בתלמוד ובמדרש מובאים סיפורי עימות רבים בין רבי עקיבא ל'טורנוסרופוס הרשע', המעוצבים במבנה קבוע: טורנוסרופוס מקטרג על עם ישראל ותורתו, ורבי עקיבא עונה לו. בקטע שלפניכם, ממדרש תנחומא, דנים רבי עקיבא וטורנוסרופוס בשאלה, מה טובים יותר - מעשי האל או מעשי האדם. לפני שנקרא את המדרש ננסה לנחש מהי תשובתו של רבי עקיבא. מדוע?
6ו
מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס: הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם?! אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם. אמר לו: למה אתם מולין? אמר לו: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך, שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא. הביא לו רבי עקיבא שיבולים וגלסקאות [=מיני מאפה, לחמניות]. אמר לו: אלו מעשה הקדוש ברוך הוא, ואלו מעשה ידי אדם. אמר לו: אין אלו נאים יותר מן השיבולים?! אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו? אמר לו רבי עקיבא: ולמה שוררו [= חבל הטבור] יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצות לישראל, אלא לצרף אותם בהם. ולכך אמר דוד: (כל) אמרת ה' צרופה (תהלים יח לא).
(Lev. 12:3:) “And on the eighth day the flesh of his foreskin shall be circumcised.” It is not written here that one lays out expenses over circumcision. See how much Israel loves the commandments, how many expenses they lay out in order to observe them! The Holy One, blessed be He, said, “You make the commandments joyful; I am increasing your joy, as stated (in Is. 29:19), ‘Then the humble shall increase their joy in the Lord.’” Beloved is circumcision, such that the Holy One, blessed be He, swore to Avraham that anyone who is circumcised will not descend to Geihinnom, as stated (Genesis 15:18), “On that day, the Lord made a covenant with Avram, saying.” And who does descend there? See what is written below (Gen. 15:19), “The Kenite, the Kenizzite ….” And so did Ezekiel see, as stated (Ezekiel 32:18-30), “Son of man, wail upon the masses of Egypt and make it descend, and the daughters of mighty nations, to the lowest lands and those that fall in the pit. Who do you surpass in pleasantness, go down and lay with the uncircumcised…. Assyria is there with all of her congregation, its graves are around it…. Meshech and Tubal and all their masses are there, its graves are surrounding it, they are all uncircumcised…. The princes of the North are there….” And so does Isaiah says (Isaiah 5:14), “And so does the pit widen itself and opened wide its mouth without measure (chok),” to he that doesn't have a statute [the words — "without measure" — can also be rendered "to he that doesn't have a statute"]. And where [do we see that] it (the commandment to circumcise) is called a statue? As it says (Ps. 105:10) "And He established it unto Jacob for a statute, to Israel for an everlasting covenant," because the Holy One, blessed be He, placed His name with Israel. And what is the name and the seal that He placed in them? It is Shaddai, the shin is placed on the nose, the dalet on the hand, and the yud on the circumcision. Therefore when he goes to his eternal home, there is an angel appointed in the Garden of Eden who takes him and brings him into the Garden of Eden. And regarding the heretics and sinners, The Holy One, “blessed be He, commands the angel to pull his foreskin (i.e. reverse his circumcision), as it says (Ps. 55:21) "He hath put forth his hands against them that were at peace with him; he has profaned his covenant." It happened that Tyrannus Rufus the wicked asked R. Aqiva, “Which works are the more beautiful? Those of the Holy One, blessed be He, or those of flesh and blood?” He said to him, “Those of flesh and blood are the more beautiful.” Tyrannus Rufus the wicked said to him, “Look at the heavens and the earth. Are you able to make anything like them?” R. Aqiva said to him, “Do not talk to me about something which is high above mortals, things over which they have no control, but about things which are usual among people.” He said to him, “Why do you circumcise?” He said to him, “I also knew that you were going to say this to me. I therefore anticipated [your question] when I said to you, ‘A work of flesh and blood is more beautiful than one of the Holy One, blessed be He.’ Bring me wheat spikes and white bread.”16Qeluska’ot, from the Gk.: kollikes (“long rolls of coarse bread”) or kollikia (the diminutive of kollikes). He said to him, “The former is the work of the Holy One, blessed be He, and the latter is the work of flesh and blood. Is not the latter more beautiful?” Tyrannus Rufus said to him, “Inasmuch as He finds pleasure in circumcision, why does no one emerge from his mother's belly circumcised?” R. Aqiva said to him, “And why does his umbilical cord come out on him? Does not his mother cut his umbilical cord? So why does he not come out circumcised? Because the Holy One, blessed be He, only gave Israel the commandments in order to purify them. Therefore, David said (in II Sam. 22:31 = Ps. 18:31), ‘the word of the Lord is pure.’”
7ז
דיון
  • האם הופתעתם מתשובתו של רבי עקיבא?
  • מהי משמעות נתינת המצוות לבני אנוש, על פי דברי רבי עקיבא?
  • מה מסמלת ברית המילה לדעתו?
8ח
דיון
המדרש הבא, המופיע בתלמוד בבלי במסכת שבת, מתאר את העברת התורה מן האל למשה:
9ט
ואמר ר' יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים!" [תהלים ח, ה] אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן תשובה! אמר לפניו, רבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר לו: אחוז בכסא כבודי, וחזור להן תשובה, שנאמר: "מאחז פני כסא פַּרְשֵז עליו עֲנָנוֹ" [איוב כו, ט], ואמר רבי נחום: מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו. אמר לפניו: רבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" [שמות כ, ב], אמר להן: למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה "לא יהיה לך אלהים אחרים" - בין עמים אתם שרויין שעובדין עבודת גלולים? שוב מה כתיב בה: "זכור את יום השבת לקדשו" - כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות? שוב מה כתיב בה "לא תשא" - משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה "כבד את אביך ואת אמך" - אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה "לא תרצח לא תנאף לא תגנוב" - קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא, שנאמר: "ה' אדונינו מה אדיר שמך וגו'" ואילו "תנה הודך על השמים" לא כתיב. מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב, ומסר לו דבר שנאמר: "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם" [תהלים סח, יט] בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות. אף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר: "ויתן את הקטורת ויכפר על העם" [במדבר יז, יב] ואומר "ויעמוד בין המתים ובין החיים וגו'" אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע [=אם לא אמר לו, כיצד ידע]?
who proceed wholeheartedly and with integrity, it is written: “The integrity of the upright will guide them” (Proverbs 11:3), whereas about those people who walk in deceit, it is written at the end of the same verse: “And the perverseness of the faithless will destroy them.” Rabbi Shmuel bar Naḥamani said that Rabbi Yonatan said: What is the meaning of that which is written: “You have ravished my heart, my sister, my bride; you have ravished my heart with one of your eyes, with one bead of your necklace” (Song of Songs 4:9)? At first when you, the Jewish people, merely accepted the Torah upon yourselves it was with one of your eyes; however, when you actually perform the mitzvot it will be with both of your eyes. Ulla said with regard to the sin of the Golden Calf: Insolent is the bride who is promiscuous under her wedding canopy. Rav Mari, son of the daughter of Shmuel, said: What verse alludes to this? “While the king was still at his table my spikenard gave off its fragrance” (Song of Songs 1:12). Its pleasant odor dissipated, leaving only an offensive odor. Rav said: Nevertheless, it is apparent from the verse that the affection of the Holy One, Blessed be He, is still upon us, as it is written euphemistically as “gave off its fragrance,” and the verse did not write, it reeked. And the Sages taught: About those who are insulted and do not insult, who hear their shame and do not respond, who act out of love and are joyful in suffering, the verse says: “And they that love Him are as the sun going forth in its might” (Judges 5:31). With regard to the revelation at Sinai, Rabbi Yoḥanan said: What is the meaning of that which is written: “The Lord gives the word; the women that proclaim the tidings are a great host” (Psalms 68:12)? It means that each and every utterance that emerged from the mouth of the Almighty divided into seventy languages, a great host. And, similarly, the school of Rabbi Yishmael taught with regard to the verse: “Behold, is My word not like fire, declares the Lord, and like a hammer that shatters a rock?” (Jeremiah 23:29). Just as this hammer breaks a stone into several fragments, so too, each and every utterance that emerged from the mouth of the Holy One, Blessed be He, divided into seventy languages. The Gemara continues in praise of the Torah. Rav Ḥananel bar Pappa said: What is the meaning of that which is written: “Listen, for I will speak royal things, and my lips will open with upright statements” (Proverbs 8:6)? Why are matters of Torah likened to a king? To teach you that just as this king has the power to kill and to grant life, so too, matters of Torah have the power to kill and to grant life. And that is what Rava said: To those who are right-handed in their approach to Torah, and engage in its study with strength, good will, and sanctity, Torah is a drug of life, and to those who are left-handed in their approach to Torah, it is a drug of death. Alternatively, why are matters of Torah referred to as royal? Because to each and every utterance that emerged from the mouth of the Holy One, Blessed be He, two crowns are tied. Rabbi Yehoshua ben Levi said: What is the meaning of that which is written: “My beloved is to me like a bundle of myrrh that lies between my breasts” (Song of Songs 1:13)? The Congregation of Israel said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, even though my beloved, God, causes me suffering and bitterness, He still lies between my breasts. And Rabbi Yehoshua ben Levi interpreted the verse: “My beloved is to me like a cluster [eshkol] of henna [hakofer] in the vineyards of [karmei] Ein Gedi” (Song of Songs 1:14). He, Whom everything [shehakol] is His, forgives [mekhapper] me for the sin of the kid [gedi], i.e., the calf, that I collected [shekaramti] for myself. The Gemara explains: From where is it inferred that the word in this verse, karmei, is a term of gathering? Mar Zutra, son of Rav Naḥman, said that it is as we learned in a mishna: A launderer’s chair upon which one gathers [koremim] the garments. And Rabbi Yehoshua ben Levi said: What is the meaning of that which is written: “His cheeks are as a bed of spices, as banks of sweet herbs, his lips are lilies dripping with flowing myrrh” (Song of Songs 5:13)? It is interpreted homiletically: From each and every utterance that emerged from His cheeks, i.e., the mouth of the Holy One, Blessed be He, the entire world was filled with fragrant spices. And since the world was already filled by the first utterance, where was there room for the spices of the second utterance to go? The Holy One, Blessed be He, brought forth wind from His treasuries and made the spices pass one at a time, leaving room for the consequences of the next utterance. As it is stated: “His lips are lilies [shoshanim] dripping with flowing myrrh.” Each and every utterance resulted in flowing myrrh. Do not read the word in the verse as shoshanim; rather, read it as sheshonim, meaning repeat. Each repeat utterance produced its own fragrance. And Rabbi Yehoshua ben Levi said: From each and every utterance that emerged from the mouth of the Holy One, Blessed be He, the souls of the Jewish people left their bodies, as it is stated: “My soul departed when he spoke” (Song of Songs 5:6). And since their souls left their bodies from the first utterance, how did they receive the second utterance? Rather, God rained the dew upon them that, in the future, will revive the dead, and He revived them, as it is stated: “You, God, poured down a bountiful rain; when Your inheritance was weary You sustained it” (Psalms 68:10). And Rabbi Yehoshua ben Levi said: With each and every utterance that emerged from the mouth of the Holy One, Blessed be He, the Jewish people retreated in fear twelve mil, and the ministering angels walked them back toward the mountain, as it is stated: “The hosts of angels will scatter [yidodun]” (Psalms 68:13). Do not read the word as yidodun, meaning scattered; rather, read it as yedadun, they walked them. And Rabbi Yehoshua ben Levi said: When Moses ascended on High to receive the Torah, the ministering angels said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, what is one born of a woman doing here among us? The Holy One, Blessed be He, said to them: He came to receive the Torah. The angels said before Him: The Torah is a hidden treasure that was concealed by you 974 generations before the creation of the world, and you seek to give it to flesh and blood? As it is stated: “The word which He commanded to a thousand generations” (Psalms 105:8). Since the Torah, the word of God, was given to the twenty-sixth generation after Adam, the first man, the remaining 974 generations must have preceded the creation of the world. “What is man that You are mindful of him and the son of man that You think of him?” (Psalms 8:5). Rather, “God our Lord, how glorious is Your name in all the earth that Your majesty is placed above the heavens” (Psalms 8:2). The rightful place of God’s majesty, the Torah, is in the heavens. The Holy One, Blessed be He, said to Moses: Provide them with an answer as to why the Torah should be given to the people. Moses said before Him: Master of the Universe, I am afraid lest they burn me with the breath of their mouths. God said to him: Grasp My throne of glory for strength and protection, and provide them with an answer. And from where is this derived? As it is stated: “He causes him to grasp the front of the throne, and spreads His cloud over it” (Job 26:9), and Rabbi Naḥum said: This verse teaches that God spread the radiance of His presence and His cloud over Moses. Moses said before Him: Master of the Universe, the Torah that You are giving me, what is written in it? God said to him: “I am the Lord your God Who brought you out of Egypt from the house of bondage” (Exodus 20:2). Moses said to the angels: Did you descend to Egypt? Were you enslaved to Pharaoh? Why should the Torah be yours? Again Moses asked: What else is written in it? God said to him: “You shall have no other gods before Me” (Exodus 20:3). Moses said to the angels: Do you dwell among the nations who worship
10י
דיון
  • בדומה לרבי עקיבא המדבר על בן האדם כ"בשר ודם", כאן מוצג משה כ"ילוד אשה" - מדוע לדעתכם חוזרים במדרשים אלו דימויי גוף גשמיים? האם יש כוונה מאחורי ניסוחים אלו?
  • מהו לדעתכם המסר המרכזי של המדרש?
  • מדוע נכתב מדרש זה דווקא על רקע מתן תורה? (מה משמעות התורה והמצוות ביחסי האל והאדם?)
הרב אליהו רחמים זייני כותב אף הוא על יחסי הטבע (הקיים בעולם, הנתון) והתרבות (מעשי האנוש):
11יא
אליהו רחמים זייני, 'טבע ותרבות', מאמר לפרשת השבוע תזריע מצורע, (ג' באייר תשס"ז). מופיע באתר ישיבת 'אור וישועה' (2)
גם ברית המילה באה מיד בעקבות דיני העדר הטהרה לאחר הלידה, משום שברית המילה היא החלטה להתערב ולא להשאיר העולם הטבעי על כנו. אותו ילד לא יהיה שלם ללא התערבותנו זו.
[...]
ההכרה שעולמנו כולו שזור מהפכים הטעונים בירור מתמיד ובלתי פוסק, הפכים המזמינים אותנו לא לקבל את ההוויה כפי שהיא, אלא להתערב בה, לשפוט אותה, לתקן אותה, לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, היא כל התורה כולה. [...] הסירוב לקבל את המציאות כפי שהיא . זוהי תמצית התרבות היהודית האמיתית.

למאמר המלא

מושגים
  • אליהו רחמים זייני - נולד ב-1949 בעיר טאהרת שבאלג'יריה. עלה ארצה בהיותו בן 24. זייני הוא רב וד"ר למתמטיקה. משמש כרב הטכניון בחיפה וכראש ישיבת "אור ישועה", בחיפה אותה הקים בשנת תשס"א. פרסם ותרגם ספרים ומאמרים בנושאי הגות יהודית, פרשנות תורנית והלכה.
12יב
דיון
  • כיצד מתקשרים דברי הרב זייני לסוגיה שבה אנו עוסקים: מעשי האנוש לעומת מעשי האלוהים?
  • לפי דברי הרב זייני - מהי משמעות ברית המילה?
  • מה דעתכם על אמירתו של הרב זייני כי הסירוב לקבל את המציאות כפי שהיא – היא דווקא "תמצית התרבות היהודית האמיתית"?
בכתבי הבעל שם טוב (הבעש"ט), מייסד זרם החסידות, מופיע פעמים רבות רעיון עבודת האל בגשמיות. בקטע שלפניכם נסמך הבעש"ט על פסוקים מספר תהלים:
13יג
(טו) בְּרוּכִים אַתֶּם לַה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
(טז) הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה', וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם.
(יז) לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ-יָהּ, וְלֹא כָּל-יֹרְדֵי דוּמָה.
(יח) וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
הַלְלוּ-יָהּ.
Blessed be ye of the LORD Who made heaven and earth. The heavens are the heavens of the LORD; But the earth hath He given to the children of men. The dead praise not the LORD, Neither any that go down into silence; But we will bless the LORD From this time forth and for ever. Hallelujah.
14יד
דיון
  • כיצד אתם מפרשים פסוקים אלו? מה משמעותם בקשר לתפקיד האדם בעולם?
15טו
דיון
ואלו דברי הבעש"ט:
16טז
כתר שם טוב, ישראל בן אליעזר (הבעש"ט) חלק ראשון, קצג-ב. מתוך אתר ספריית חב"ד - ליובאוויטש
והנה האדם העושה מצוה, כגון עטיפת טלית וציצית, אע"פ שנראה לאדם שהוא דבר קטן, אעפ"כ הקב"ה עושה מן מצוה או חדושי תורה לשמה שמים חדשים וארץ חדשה, [...] "ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ [השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם", תהילים קטו, טז]" [...] ומפרש השמים שמים לה', ע"י הכונה הקדושה שהיא לשם הקב"ה עושה שמים חדשים, והארץ נתן לבני אדם, פי' ע"י עשיה גשמיות של המצות עושה הקב"ה מהן ארצות החיים, ואז היא פעולה חשובה גמורה.
© כל הזכויות שמורות לספריית חב"ד - ליובאוויטש
www.chabadlibrary.org


מושגים
  • הבעל שם טוב - הבעש"ט, רבי ישראל בן אליעזר בעל שם טוב, (1760-1700) מייסד תנועת החסידות.
17יז
דיון
  • כיצד מתקשרים דבריו של הבעש"ט לסוגיה הנדונה?
  • מה דעתכם על קביעתו של הבעש"ט: "על ידי עשיה גשמיות של המצוות עושה הקדוש ברוך הוא מהן ארצות החיים, ואז היא פעולה חשובה וגמורה"- האם לדעת הבעש"ט יש משמעות למעשי האל (השמים) ללא גשמיות האדם (הארץ)? הסבירו את תשובתכם.
19 יט
20כ
דף הנחיות למנחה:
והארץ נתן לבני אדם.rtf