משבר הלידה
1א
הדף מאת: איתמר לפיד
2ב
הלימוד עוקב אחר המושג 'משבר' ומשמעויותיו השונות מן העברית המקראית ועד העברית המודרנית. מעניין כי במקורו נקשר המושג 'משבר' לשלב הלידה. נקרא את שירו של אהוד בנאי 'עטוף ברחמים', ונעמיק במקור התלמודי שעליו הוא מסתמך.
3ג
דיון
משבר הלידה
למונח 'משבר' יש בעברית המודרנית קונוטציה שלילית של קושי ושֶבר. אך בעברית העתיקה צופנת מילה זו משמעות חיובית דווקא, הקשורה לשלב הלידה.

קראו את דברי חזקיהו מלך יהודה הפונה בצר לו לישעיהו הנביא, ומשתמש בתיאור המטאפורי הבא:
4ד
וַיִּשְׁלַח אֶת אֶלְיָקִים אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְאֵת שֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים אֶל יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא. (ג) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ, יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה.
And it came to pass, when king Hezekiah heard it, that he rent his clothes, and covered himself with sackcloth, and went into the house of the LORD. And he sent Eliakim, who was over the household, and Shebna the scribe, and the elders of the priests, covered with sackcloth, unto Isaiah the prophet the son of Amoz. And they said unto him: ‘Thus saith Hezekiah: This day is a day of trouble, and of rebuke, and of contumely; for the children are come to the birth, and there is not strength to bring forth.
5ה
דיון
על פי מילון אברהם אבן שושן, המשמעות המקראית של המילה 'משבר' היא: 'פי הרחם באשה שהילוד פורץ ויוצא בו לאויר העולם'.

נסו להבין את דברי חזקיהו במובן זה.
6ו
דיון
בתלמוד מוזכר ה'משבר' ככיסא שעליו יושבת היולדת בלידה.

רש"י, שחי במאה ה-11, הכיר את המשמעות המאוחרת יותר של המושג, ובהתאם לכך פירש את דברי חזקיהו:

'עד משבר וכח אין ללידה' - עת צרה הדומה לאשה היושבת על המשבר ואין כח לולד לצאת".
7ז
דיון
ראינו אם כן, כי גם במקרא וגם בימי הביניים המוקדמים, המילה 'משבר' כרוכה בלידה, וליתר דיוק - ברגע המעבר של העובּר מן הרחם בדרכו לאוויר העולם - פי הרחם (מקרא), או המקום שעליו יושבת היולדת (תלמוד). בשני המקרים, אגב, אין למושג משמעות ערכית או רגשית כלשהי.
  • נסו לחשוב - מדוע קיבלה המילה 'משבר' את המטען הרגשי הנלווה אליה בעברית בת ימינו?
  • כיצד הגענו למושג המטאפורי 'משבר לידה', המתאר את הקושי הנפשי שבמעבר מהרחם האמהי אל המציאות שמחוצה לו?
8ח
אהוד בנאי, עטוף ברחמים
עטוף ברחמים
אור כחול כהה, זה עוטף אותך ברחמים.

צף אתה הוזה, מרחף בעולמות גבוהים.

אתה אולי יודע הכל ורואה את הסודות גלויים.

אתה ודאי רגוע מאוד זה עוטף אותך ברחמים.

נח בתוך אימך, היא תתן לך תמיד הכל.

כשיבוא יומך, יש לך תמיד לאן ליפול.

בסוף אתה תצא לעולם ומיד אתה תרגיש כאב.

אור חזק מכה בפנים ואתה מתחיל להיות רעב.

אל תמהר, אל תמהר לצאת אל רגע האמת.

אל תישבר, בסוף תצא אלי, כשאקח אותך בזרועותי.

אני תמיד אוהב, זה ודאי יכאב, כי אפילו אם האל שומר -

בחוץ זה לפעמים בוער.

שוב אתה בועט, כבר אבדה לך הסבלנות.

בתוכי נובט, ורוקם לעצמך זהות.

בסוף אתה תצא לעולם ומיד אתה תרגיש כאב

אור חזק יכה בפנים אעטוף אותך ברחמים

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il
9ט
דיון
אהוד בנאי מתאר בשירו את משבר הלידה, מזווית מבטה של האם.

המילה 'רחם' בעברית היא אמנם אבר בגוף האשה, אולם בארמית השורש רח"מ מקביל לשורש אה"ב בעברית.
  • קראו שוב את השיר ונסו למצוא בו את החלקים הרגשיים העמוקים. לאיזה כיוון הם הולכים?
  • על איזה כאב מדברת האם אל עובּרה: על כאבו שלו או על כאבה שלה עם יציאתו הצפויה לעולם?
  • מאין לוקח אהוד בנאי את הרעיון כי העובר ברחם אמו כבר יודע הכל? האם אתם מכירים את המיתוס הזה?
10י
דרש רבי שמלאי: למה הוָלד דומה במעי אמו? לפנקס שמקופל ומונח. ידיו על שתי צדעיו, שתי אציליו על ב' ארכובותיו וב' עקביו על ב' עגבותיו, וראשו מונח לו בין ברכיו, ופיו סתום וטבורו פתוח, ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה, ואינו מוציא רעי, שמא יהרוג את אמו. וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת. ונר דלוק לו על ראשו, וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו; ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים, ומלמדין אותו כל התורה כולה. וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה. ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו. ומה היא השבועה שמשביעין אותו? תהי צדיק ואל תהי רשע, ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה – היה בעיניך כרשע; והוי יודע, שהקדוש ברוך הוא טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה היא, אם אתה משמרה בטהרה – מוטב, ואם לאו – הריני נוטלה ממך.
§ Rabbi Samlai taught: To what is a fetus in its mother’s womb comparable? To a folded notebook [lefinkas]. And it rests with its hands on its two sides of its head, at the temples, its two arms [atzilav] on its two knees, and its two heels on its two buttocks, and its head rests between its knees, and its mouth is closed, and its umbilicus is open. And it eats from what its mother eats, and it drinks from what its mother drinks, and it does not emit excrement lest it kill its mother. But once it emerges into the airspace of the world, the closed limb, i.e., its mouth, opens, and the open limb, its umbilicus, closes, as otherwise it cannot live for even one hour. And a candle is lit for it above its head, and it gazes from one end of the world to the other, as it is stated: “When His lamp shined above my head, and by His light I walked through darkness” (Job 29:3). And do not wonder how one can see from one end of the world to the other, as a person can sleep here, in this location, and see a dream that takes place in a place as distant as Spain [beAspamya]. And there are no days when a person is in a more blissful state than those days when he is a fetus in his mother’s womb, as it is stated in the previous verse: “If only I were as in the months of old, as in the days when God watched over me” (Job 29:2). And the proof that this verse is referring to gestation is as follows: Which are the days that have months but do not have years? You must say that these are the months of gestation. And a fetus is taught the entire Torah while in the womb, as it is stated: “And He taught me and said to me: Let your heart hold fast My words; keep My commandments, and live” (Proverbs 4:4). And it also states: “As I was in the days of my youth, when the converse of God was upon my tent” (Job 29:4). The Gemara asks: What is the purpose of the statement: And it also states: “When the converse of God was upon my tent”? Why is it necessary to cite this verse in addition to the previously quoted verse from Proverbs? The Gemara explains: And if you would say that the verse in Proverbs is insufficient, as it is a prophet who is saying that he was taught the entire Torah in his mother’s womb, but this does not apply to ordinary people, come and hear the verse in Job: “When the converse of God was upon my tent.” And once the fetus emerges into the airspace of the world, an angel comes and slaps it on its mouth, causing it to forget the entire Torah, as it is stated: “Sin crouches at the entrance” (Genesis 4:7), i.e., when a person enters the world he is immediately liable to sin due to his loss of Torah knowledge. And a fetus does not leave the womb until the angels administer an oath to it, as it is stated: “That to Me every knee shall bow, every tongue shall swear” (Isaiah 45:23). The verse is interpreted as follows: “That to Me every knee shall bow”; this is referring to the day of one’s death, as it is stated: “All those who go down to the dust shall kneel before Him” (Psalms 22:30). “Every tongue shall swear”; this is referring to the day of one’s birth, as it is stated in description of a righteous person: “He who has clean hands, and a pure heart, who has not taken My name in vain, and has not sworn deceitfully” (Psalms 24:4), i.e., he has kept the oath that he took before he was born. And what is the oath that the angels administer to the fetus? Be righteous and do not be wicked. And even if the entire world says to you: You are righteous, consider yourself wicked. And know that the Holy One, Blessed be He, is pure, and His ministers are pure, and the soul that He gave you is pure. If you preserve it in a state of purity, all is well, but if you do not keep it pure, I, the angel, shall take it from you.
11יא
דיון
הולד במעי אמו
רבי שמלאי חי בארץ ישראל במאה השלישית לספירה. את הבנתו על מצב העובר ברחם אמו, הוא שואב מן הסתם מתוך הידע הרפואי של התקופה, ומתוך המיתוסים המצויים סביבו.
  • עברו לאט על התיאור שלו ונסו לראות האם אתם מצליחים לדמיין את העובר במצב זה. כיצד בוחר ר' שמלאי לתאר את מאזן האימה שבין העובר לאמו?
  • "ונר דלוק לו על ראשו...". כיצד מתאר ר' שמלאי את עולם הידע של העובר, וכיצד הוא מאבד אותו ברגע? מה כל כך טוב בעולם הזה?
  • שלב המשבר - נסו למצוא מתי הוא מגיע ואיך הוא מקבל ביטוי.
כעת חזרו וקראו שוב את מילות שירו של אהוד בנאי, ונסו לבחון האם יש הקבלה בין שני הטקסטים.
12יב
13יג
דף הנחיות למנחה:
משבר - הצעת הנחיה.rtf