ופשוטים הדברים
הדף מאת: איתמר לפיד
בשיעור הקודם עקבנו אחר השאלה 'מי האיש?'. כעת ננסה להבין את התשובה, ואם היא פשוטה או מסובכת. הלימוד הפעם נכנס אל תוך דפי הגמרא והשירה, ומבקש למצוא במילותיהן את התשובות הפשוטות.
דיון
"וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים, וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ..".
בלימוד הקודם עקבנו אחר המושג 'מי האיש', במקרא ובמדרש.

ראינו כי יש חשיבות גבוהה לשאלה מי האיש, אשר נשאלת בימי מלחמה כמו גם בימי שלום.

הפעם נוסיף ללימוד מקור מן הנביאים, וממנו נצא אל הגמרא והשירה בחיפוש אחר התשובה לשאלה.
(ג) אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל-כָּל-אָח אַל-תִּבְטָחוּ. כִּי כָל-אָח עָקוֹב יַעְקֹב, וְכָל-רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ. (ד) וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ, וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ; לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר-שֶׁקֶר, הַעֲוֵה נִלְאוּ. (ה) שִׁבְתְּךָ בְּתוֹךְ מִרְמָה. בְּמִרְמָה מֵאֲנוּ דַעַת-אוֹתִי, נְאֻם-ה'. (ו) לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הִנְנִי צוֹרְפָם וּבְחַנְתִּים: כִּי-אֵיךְ אֶעֱשֶׂה מִפְּנֵי בַּת-עַמִּי. (ז) חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם, מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו, שָׁלוֹם אֶת-רֵעֵהוּ יְדַבֵּר, וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ. (ח) הַעַל-אֵלֶּה לֹא-אֶפְקָד-בָּם נְאֻם-ה'; אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר-כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי. (ט) עַל-הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי, וְעַל-נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה - כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי-אִישׁ עֹבֵר, וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה; מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד-בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ. (י) וְנָתַתִּי אֶת-יְרוּשָׁלִַם לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים; וְאֶת-עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מִבְּלִי יוֹשֵׁב. (יא) מִי-הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת-זֹאת, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי-ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ; עַל-מָה אָבְדָה הָאָרֶץ, נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר.
Take ye heed every one of his neighbour, And trust ye not in any brother; For every brother acteth subtly, And every neighbour goeth about with slanders. And they deceive every one his neighbour, And truth they speak not; They have taught their tongue to speak lies, They weary themselves to commit iniquity. Thy habitation is in the midst of deceit; Through deceit they refuse to know Me, Saith the LORD. Therefore thus saith the LORD of hosts: Behold, I will smelt them, and try them; For how else should I do, Because of the daughter of My people? Their tongue is a sharpened arrow, It speaketh deceit; One speaketh peaceably to his neighbour with his mouth, But in his heart he layeth wait for him. Shall I not punish them for these things? Saith the LORD; Shall not My soul be avenged On such a nation as this? For the mountains will I take up a weeping and wailing, And for the pastures of the wilderness a lamentation, Because they are burned up, so that none passeth through. And they hear not the voice of the cattle; Both the fowl of the heavens and the beast Are fled, and gone. And I will make Jerusalem heaps, A lair of jackals; And I will make the cities of Judah a desolation, Without an inhabitant. Who is the wise man, that he may understand this? And who is he to whom the mouth of the LORD hath spoken, that he may declare it? Wherefore is the land perished And laid waste like a wilderness, so that none passeth through?
דיון
ירמיהו הנביא מוכיח את העם על התנהגותו הבלתי אנושית (ואולי דווקא אנושית מדי). דבריו הם כמעט תמונת ראי למזמור מתהלים: 'מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה-טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ' (תהלים לד, יג-טז).

הדיבור, המרמה, הרכילות והשקר - הם הליכות היומיום של אנשי הארץ. ולכן שואל האלוהים "אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי?".
  • מצאו את צמד המלים המובילות בלימוד הנוכחי: "מי האיש". מה מקומן בנבואה של ירמיהו?
  • איזו חוכמה נדרשת כאן?
  • מה מבין האיש החכם לדעתכם, אחרי התיאור הכל-כך מפורט של הנביא?
דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (מהו שכתוב): "מי האיש החכם ויבן את זאת"? דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקב"ה בעצמו דכתיב (שכתוב בהמשך): "ויאמר ה' על עזבם את תורתי" וגו' היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה. אמר רב יהודה אמר רב שאין מברכין בתורה תחלה.

הסברים
  • התלמוד הבבלי, מנסה להתמודד עם השאלות שלנו על ירמיהו. הוא מתייחס לאמירה "מי האיש החכם ויבן את זאת..על מה אבדה הארץ, נצתה כמדבר מבלי עובר.", כאמירה שכולם נתקעים איתה: לא החכמים ולא הנביאים, מסוגלים לתת עליה תשובה. שאלת חורבן ארץ ישראל אינה נותנת מנוח. עד שבא אלוהים בעצמו והוסיף את השורה הבאה, בפסוק י"ב: על עזבם את תורתי. התלמוד רואה את התורה כתורה שצריכים לשמוע לה, וללכת בה. תורת חיים.
Ravina says: They are punished because they do not first recite a blessing over the Torah before commencing their studies. As Rav Yehuda said that Rav said: What is the meaning of that which is written: “Who is the wise man that may understand this, and who is he to whom the mouth of the Lord has spoken, that he may declare it, for what the land is perished and laid waste like a wilderness, so that none passes through” (Jeremiah 9:11)? This matter, the question as to why Eretz Yisrael was destroyed, was asked of the Sages, i.e., “the wise man,” and of the prophets, “he to whom the mouth of the Lord has spoken,” but they could not explain it. The matter remained a mystery until the Holy One, Blessed be He, Himself explained why Eretz Yisrael was laid waste, as it is written in the next verse: “And the Lord said: Because they have forsaken My Torah which I set before them, and have not obeyed My voice, nor walked therein” (Jeremiah 9:12). It would appear that “have not obeyed My voice” is the same as “nor walked therein.” Rav Yehuda said that Rav said: The expression “nor walked therein” means that they do not first recite a blessing over the Torah, and they are therefore liable to receive the severe punishments listed in the verse.
דיון
הדיון בגמרא מגיע לפסוק הזה דרך העיסוק בשאלת קניין התורה: האם על תלמידי חכמים להתייחס לתורה כאילו היא קניינם, ירושה שלהם, או שהם צריכים לפתח אליה יחס של דבר שאינו מובן מאליו.
  • כיצד הייתם משליכים את הדיון הזה ביחס להיום?
  • לאילו דברים בחיינו אנחנו מתייחסים כמובנים מאליהם, ולא טורחים להעריך את משמעותם?
  • האם גם כלפי הזולת אנו מתייחסים כך בחיי היומיום?
נסו לחשוב כיצד אתם מבינים את אמירתו של רב (מפי רב יהודה): "על שאין מברכין בתורה תחילה".
  • מדוע כל כך חשוב לעצור ולברך על לימוד התורה?
  • מה הקשר בין זה לבין גבהות לב ואנוכיות?
דיון
"וּמַחְשׂוֹף כַּף-רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת...".
את הביקורת התלמודית על תלמידי חכמים, שלא יודעים להעריך את מה שניתן להם, מביעה בדרך אחרת גם לאה גולדברג.

מי שהייתה שקועה עמוק בעולמה של העברית ומקורותיה, ידעה לבטא גם את הצורך המאד פשוט ואנושי: לברך על מה שיש. את הפשטות היא מבטאת בכמה משיריה, ואת הצורך להכיר ולהעריך את מה שיש, היא מכניסה במשורה לתוך אחד החלקים של "שירי סוף הדרך".
לאה גולדברג, שירים ב, ספריית פועלים: תל אביב 1986, עמ' 154
שירי סוף הדרך, ג / לאה גולדברג
לַמְּדֵנִי אֱלֹהַי, בָּרֵךְ וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַה פְּרִי בָּשֵל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּש, לִנְשוֹם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵל.
לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּש זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִלְשוֹם,
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל
© כל הזכויות שמורות לספרית פועלים


מושגים
  • לאה גולדברג (1911-1970) - משוררת עברית, מתרגמת ומסאית. נולדה בקובנה שבליטא ולמדה בנעוריה בגימנסיה העברית שם. ב-1935 עלתה לארץ. כתבה למבוגרים ולילדים, תרגמה ספרות משפות רבות, לימדה ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים ופרסמה מאמרים בנושאים אלו. בשנת 1970 הוענק לה פרס ישראל.
דיון
  • מה מבקשת המשוררת, ולמי היא פונה?
  • מהו הפחד הגדול בכך שיומי יהפוך להרגל?
  • נסו ליצור שיחה בין לאה גולדברג, לבין רב (המובא, כאמור, בדבריו של רב יהודה, תלמידו).
  • האם יש קו מחבר בין תלמידי חכמים ששכחו לברך מרוב עיסוקם בחיי עולם, לבין אנשי החול - ששכחו לברך מרוב עיסוקם בחיי שעה?
  • נסו לבחון את עצמכם: עד כמה אתם מצליחים, בחיי היומיום, לעצור ולהתייחס למה שסביבכם?
  • האם אתם לוקחים את מה שיש כמובן מאליו? ואם תרצו לברך, האם אתם יודעים איך?
  • האם יש לכם למי לפנות בבקשה: "למדני"?
דף הנחיות למנחה:
מי האיש - הצעת הנחיה.rtf
דף מספר 2 בסדרה מי האיש - שאלות ותשובות, דפים נוספים בסדרה:
1