והגדת לבנך

בלימוד שלפנינו - נתעמק בשאלת המסירה הבין דורית. בפסח אנו מצווים בהגדת לבנך. האם אנו מעבירים מסורת? מהם הכלים? מה הוא הצורך ומה המשמעות? נדון גם בחוסר הרצון ובבחירה שלא להמשיך במסירה. נשאל על מציאות בה המסורת עוברת מדור לדור וכשאיננה, מה קורה אז? הלימוד מתחיל בשאלת מקומה של המסירה מדור לדור. מקומה של יציאת מצריים, חוויה מכוננת מרכזית בזכרון הלאומי – תרבותי, של עם ישראל, בה העם יוצא מעבדות לחרות, תוך התגבשותו סביב חוקים ומצוות. הלימוד מעלה את שאלת המסורת והמסירה, תוך התבוננות בדמותו של הבן הרשע, אחד מארבעת הבנים, כמי שאומר: 'מה העבודה הזאת לכם ?' (ובכך מוציא את עצמו מין הכלל). כמו כן, בהמשך, נשאלת השאלה: כיצד נתיחס לחובה או לצורך לעזוב את תורת האב ברגע היסטורי בו תורת האב [העם], אינה מאפשרת את המהפכה \ השינוי, הנדרשים לעם. מה קורה בעקבות הפרידה?

מתוך הגדת הפסח המסורתית
והגדת לבנך

בכל דור ודור חיב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר: 'וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם' (שמות יג, ח).

ארבעת הבנים, מתוך הגדת הפסח המסורתית
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה:
אֶחָד חָכָם. וְאֶחָד רָשָׁע. וְאֶחָד תָּם. וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל


חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? 'מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?' (דברים ו, כ) וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: 'אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן' (משנה, מסכת פסחים, פרק י, משנה ח).
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? 'מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?' (שמות יב, כו) לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: 'בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם' (שמות יג, ח). לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? 'מַה זֹּאת?' (שמות יג, יד) וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: 'בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים'.
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם' (שמות , ח)

אגרת הרמב"ן, סידור התפילה
אגרת הרמב"ן (פתיחה)
"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א ח). תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (נדרים כב ע"א): כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ". וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד): "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה". וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'". וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ; וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶּיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתָךְ; וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ הַכָּבוֹד...

מושגים

• הרמב"ן - רבי משה בן נחמן - (ספרד 1195 - ישראל 1270) מגדולי חכמי ספרד בימי הביניים. מנהיג, מורה, פרשן התורה והתלמוד (הבבלי), איש קבלה, רופא ויועץ למלך. עלה לארץ בשנת 1267, ופעל לחידוש היישוב היהודי בירושלים.

דוד שמעוני, ספר השירים, כרך א', הוצאת מסדה תשי"ד, עמ' שעב.
אל תשמע בני, דוד שמעוני
אַל תִשְׁמַע, בְּנִי, אֶל מוּסַר אָב
וּלְתוֹרַת אֵם אַל אֹזֶן תַט,
כִּי מוּסַר אָב הוּא: "קַו לְקַו..."
וְתוֹרַת אֵם: "לְאַט, לְאַט..."
וְסוּפַת-אָבִיב דּוֹבְרָה כֵן:
"הַקְשִׁיבָה, אִישׁ, לְשִׁיר הַבֵּן!

לְשִׁיר הַבֵּן וּלְשִׁיר הַנִּין,
הַבָּא בְּעַד עֲרָפֶל עָב?
וּדְרֹס לְךָ שְׁבִיל, וְסוּרָה מִן
הַדֶּרֶךְ, הָלַךְ בָּה הָאָב,
כִּי לָמָה תֶחֱטָא אֶל הַדּוֹר,
דוֹר עָתִיד רָחוֹק מוּצַף-אוֹר!
בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,
בִּישׁוֹן הָאֵם, בִּישׁוֹן הָאָב,
הֲתִשְׁמַע, אֵיךְ הָרוּחַ שָׁר
אֶת שִׁיר הַבֵּן, שִׁיר גִיל וּקְרָב?
בְּלַיְלָה קַר, בְּלֵיל אֲדָר,
הַקְשִׁיבָה, אֵיךְ הָאָבִיב שָׁר!
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

מושגים

• דוד שמעוני - משורר, סופר ומתרגם עברי (1956-1886). נולד ברוסיה, עלה בשנת 1909 לארץ-ישראל ועבד כשומר וכפועל חקלאי. בשנת 1910 חזר ללמוד בגרמניה שם כתב חלק מיצירותיו. בשנת 1921 שב לארץ ופרסם שירים. בשנת 1924 עבר לתל-אביב ולימד בגימנסיה 'הרצליה'.
• אל תשמע בני - שירו של המשורר דוד שמעוני מתריס כלפי הפסוק בספר משלי: 'שמע בני מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אמך...'(א, ח). השיר התפרסם ברבעון 'התקופה' בשנת 1920, ולאחר שנתיים התפרסם ב'אל על' - ביטאון תנועת 'השומר הצעיר' בוורשה. השיר נדפס בהבלטה רבה ופרסומו הביא למחאתם של גופים דתיים ואזרחיים ואף הביא להטלת חרם על התנועה בכמה מבתי הכנסת בעיירותיה של פולין.

בלפור מידד חקק, ואז בקץ היוחסין, 1987
מגילת יוחסין/ בלפור חקק
סָבִי
קִבֵּל מֵאָבִיו מְגִלָּה
תְּעוּדַת יוּחֲסִין מְגִלַּת קְלָף
וְאָבִיו קִבֵּל מֵאָבִיווְ
אָבִיו קִבֵּל מֵאָבִיו
אָב מֵאָב
עַד זִקְנֵי הַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.

וְכַאֲשֶר עָלָה זְקֵנִי בְּשׂלְמָתוֹ הַכְּלוּלָה
וְכַאֲשֶר עָלָה לאֶרֶץ אֲבוֹתָיו הַגְּדוֹלָה
עָפָה הַמְּגִלָּה לַאֲנָחוֹת
עָפָה הַמְּגִלָּה בָּרוּחוֹת
שֵמוֹת נִשְׂרָפִים וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת.
מֵאָז
תּוֹעֶה עֲדַיִן בַּסּוּפָה הַקָּשָה
מְחַפֵּשׂ אַחַר מְגִלָּתִי הָרְמוּסָה
בָּאוֹר וּבָאוֹב.
אֵין זֹאת כִּי אֶצְטָרֵךְ לִכְתֹּב
הָחֵל מֵעַכְשָו
מְגִלַּת יוּחֲסִין מְגִלָּה חֲדָשָה
הַמַּתְחִילָה בִּי.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
www.acum.org.il

- פועל החל משנת 1995 מירושלים.
במרכז הלימוד - היכרות, העמקה ושיח עם הכתובים, בבדיקת המשמעויות והכוונות העומדות מאחורי מערכות ערכים וסמלים. מתוך הלימוד, נוצר שיח רב דורי המרחיב ומזמין בחירת דרך, בהתקשרות לתרבות.
אנו רואים את שאלת הלימוד והבירור המשוחח, כשאלה קיומית לעתידה של חברה ישראלית שורשית ומוסרית.
דרך הלימוד הבית מדרשי, בקבוצות דיון קטנות, בשיח עם הכתובים ועם חברים, היא הדרך המשמעותית, המבטיחה את הלימוד האקטיבי, ומביאה כל לומד לחשוב, להביע את דעתו, להקשיב ולהגדיר לעצמו את תפיסת עולמו.

טלפון: 02-6789946