על תיקון שבועות ותיקון עצמי
הדף מאת: שלי ויס גולדשטיין
פאולו פריירה, פדגוגיה של מדוכאים, הוצאת מפרש 1981: עמ' 60-62, 78-81
יתרונות חינוכיים בלימוד
על פי תפיסת הבנקאות בחינוך, הידע הוא מתנה שמעניקים אלה החושבים שהם יודעים לאלה שבהם הם רואים אנשים שאינם יודעים דבר. הקרנתה של בורות מוחלטת על אחרים, האופיינית לאידיאולוגיית הדיכוי, שוללת את החינוך ואת הידע כתהליכי חקר. המורה מציג עצמו לפני תלמידיו כניגוד הכרחי שלהם; בחשבו שבורותם מוחלטת הוא מצדיק את עצם קיומו...המורה מלמד והתלמידים לומדים, המורה יודע הכול והתלמידים אינם יודעים דבר...
המורה מדבר והתלמידים מקשיבים בצייתנות... ככל שהם [=התלמידים] מקבלים בשלמות רבה יותר את התפקיד הפאסיבי שנכפה עליהם, הם נוטים להסתגל אל העולם כמות שהוא... יכולתו של החינוך הבנקאי לצמצם או לחסל את כוחות היצירה של התלמידים ולטפח את אמונתם בכל, משרתת את האינטרסים של המדכאים, אשר אינם מעוניינים בחשיפתו של העולם או בתמורה כלשהי בו... הדו- שיח הוא מפגש בין בני האדם, שהמילה מקשרת ביניהם, כדי לכנות את העולם בשם. מכאן, שהדו-שיח אינו יכול להתרחש בין המבקשים לכנות את העולם בשם, לבין אלו שאינם מעוניינים בכך - בין השוללים את זכות זולתם לומר את דברם, לבין אלו שזכות זו נשללה מהם. אלה שנשללה מהם זכותם הראשונית לומר את דברם, חייבים תחלה להכריז על זכותם זו ולמנוע את המשך התוקפנות השוללת מהם את אנושיותם. אם באומרם את דברם משנים בני-האדם את העולם, תוך כינויו בשם, הרי שהדו-שיח הוא הדרך שבה בני-האדם זוכים במשמעותם כבני-אדם. לכן הדו-שיח הוא בבחינת הכרח קיומי, ומשום שהדו-שיח הוא מפגש שבו מחשבתם ופעולתם של המשתתפים בו, המלוכדים לישות אחת, מכוונת אל העולם שאותו יש לשנות ולהפוך לאנושי יותר - אי אפשר לצמצמו לדרגת פעולה של אדם אחד, ה"מפקיד" רעיונות במוח זולתו...
לעומת זאת אין הדו-שיח יכול להתקיים בלי ענווה. כינויו של העולם בשם, פעולה שבאמצעותה חוזרים בני-האדם יוצרים כל העת את העולם, אינו יכול להיות מעשה של יהירות. הדו-שיח כמפגש של בני-אדם המתמסרים למשימה המשותפת ללמוד ולפעול, דו-שיח זה נקטע אם המשתתפים או אחד מהם חסר ענווה. כיצד אוכל להיכנס לדו-שיח אם אני מקרין כל העת התנשאות על האחרים ולעולם איני מכיר בהתנשאות זו?... בנקודה זו אין בורים מכל דעת ואף לא מלומדים מושלמים; יש רק בני-אדם המנסים יחדיו להרחיב את היקף ידיעותיהם.
דיון
1. מהי תפיסת ה"בנקאות" בהוראה?
2. במה שונה שיטה זו משיטת הלימוד אותה מציע פרירה?
3. על פי פרירה, כיצד הדו שיח משרת את הלמידה?
תיקון, מילון אבן-שושן החדש, כרך ד, עמוד 1473
תיקון :
  • מילוי הפגם או הליקוי בדבר, החזרת דבר למצבו השלם או הנכון.
  • שינוי לטוב, שיפור, השבחה.


  • הסברים
    • מהו הקשר בין תיקון, למידה ושבועות?
    ויקיפדיה, תיקון ליל שבועות
    השם תיקון ליל שבועות הגיע מספר הזוהר, שם מופיעה המילה הארמית "תיקון", שפירושה בעברית- "קישוט". הכוונה היא שהאנשים שאומרים את ה"תיקון" הם השושבינים המקשטים את הכלה- התורה, במהלך הלילה, לקראת כניסתה לחופה למחרת בבוקר, בעת קריאת עשרת הדיברות. יש המסבירים זאת מלשון התקנה - התכוננות לקבלת התורה שהיהודי אמור להרגיש כל שנה מחדש ביום בו ניתנה התורה.

    למקור השלם
    מתוך דף הלימוד של אלי ברקת "שבחו של מקום", אתר מדרשת
    יביאו שבעה מינים אשר נשתבחה בהם הארץ הקדושה, ...ושאר מיני פירות וזירעונים ומיני מתיקה, מינים ממינים שונים, וקודם אכילת כל דבר, לומדים לימוד השייך לו, ומברכים על כל אחד ואחד ברכתו הראוי לו, בשפה ברורה ובנעימה. (רבי חיים חורי, פרי עץ הדר, מבוא) ויזכיר דברי רבי שמעון בן יוחאי 'ולא שוו טעם פירות שבטו של זה, לטעם פירות שבטו של זה' ודברי רבי יוסי בן המשולם 'לא שווה טעם דג העולה מעכו לטעם דג העולה מצידון'. (ספרי, דברים, פיסקה לט) וטוב שיתבונן, ששבחה של ארץ ישראל הוא שאוכלים מפירותיה, אף ישתבח בפירות העולים לארץ, ויעשו כולם אגודה אחת.
    למקור השלם

    הסברים
    • אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. דברים, פרק ח, פסוק ח
    מתוך דף הלימוד של אלי ברקת "שבחו של מקום", אתר מדרשת
    וטוב שיתבונן מה גפן - ענב וצימוק, יין וחומץ, טעונה ברכה, ואפילו נעקרת ממקומה, משביחה ומצליחה.

    יביאו שבעה מינים אשר נשתבחה בהם הארץ הקדושה...ושאר מיני פירות וזירעונים ומיני מתיקה, מינים ממינים שונים, וקודם אכילת כל דבר, לומדים לימוד השייך לו, ומברכים על כל אחד ואחד ברכתו הראוי לו, בשפה ברורה ובנעימה. (רבי חיים חורי, פרי עץ הדר, מבוא)
    ויזכיר דברי רבי שמעון בן יוחאי 'ולא שוו טעם פירות שבטו של זה, לטעם פירות שבטו של זה' ודברי רבי יוסי בן המשולם 'לא שווה טעם דג העולה מעכו לטעם דג העולה מצידון'. (ספרי, דברים, פיסקה לט)
    וטוב שיתבונן, ששבחה של ארץ ישראל הוא שאוכלים מפירותיה, אף ישתבח בפירות העולים לארץ, ויעשו כולם אגודה אחת.
    למקור השלם
    דיון
    1. כיצד האדם יכול להימשל לענב בקטע זה?
    2. כיצד בני האדם יכולים להמשל לשבעת המינים?
    3. כיצד השונות יכולה להתבטא ולתרום ללמידה משותפת?
    שירונט
    זו ילדותי השנייה/ מתי כספי
    זו ילדותי השניה,
    מה שתתני לי אקח.
    זו ילדותי השניה,
    איתך.
    זו ילדותי השניה,
    עול השנים כבר נשכח.
    זו ילדותי השניה,
    ליבי נפתח.

    דרך עינייך בת,
    אני רואה ומגלה שוב עולם.
    דרך ידייך אלמד
    לגעת שוב בגלי הים.
    דרך שפתייך בת,
    טעם חדש למילים.
    ואיתך שוב אגדל בלי לחשוש -
    אנחנו כבר בני שלוש.

    זו ילדותי השניה...

    דרך שירייך בת,
    אני אלמד שוב להקשיב לבריאה.
    בפסיעותייך אצעד
    בדרך אל הפלאים שבעה.
    בחיוכייך בת,
    בוקר חדש ללילות.
    ואיתך לחיים יש סיבה -
    אנחנו כבר בני ארבע.

    במבטייך בת,
    אני אלמד שוב לאהוב בלי לחשוב.
    בדמעותייך ארעד
    כאילו סוף העולם קרוב.
    בחיבוקייך בת,
    רטט עובר בגופי.
    ואיתך יום נוסף אבקש
    ואנו כבר בני חמש.

    זו ילדותי השניה,
    מה שתיתני לי אקח.
    זו ילדותי השניה -
    איתך.
    © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם
    www.acum.org.il
    דיון
    1. באילו מקרים חוויותיך כאמא פוגשים אותך כילדה?
    2. בחווית האמהות אנו מתעמתות לא מעט עם הילדות שלנו במקומות שאותם אנו רוצים לשמר ולחוות מחדש או
    לאפשר לילדינו שלנו ובדברים שאנו רוצות לתקן.
    מהו התיקון שלך בחווית הילדות השנייה שלך?