ארץ ישראל של בן גוריון

היחס לארץ, לגודלה וליחסי אדם ואדמה היו מוקד מרכזי בחשיבה הציונית וגם במחשבתו של בן גוריון. מן המפורסמות הוא יחסו לנגב ולתפקידו בהתפתחותה של המדינה. המקורות בדף הלימוד מזמינים לדיון על יחסי העם והארץ מתוך פרספקטיבה היסטורית. דף לימוד זה הוכן כחלק מפרויקט "שבוע ציונות 2012" שנערך בדף הפייסבוק של מדרשת בשיתוף המכון למורשת בן גוריון.

דוד בן גוריון, מתוך: דוד בן-גוריון, חזון ודרך, ג'
ארצנו הקטנטונת
ארצנו קטנה ותהיה קטנה, גם אם נצליח להרחיב את תחומיה על-ידי פיתוח, בנין ואמצעים אחרים. הגדלות היחידה, הצפויה לנו, הטבועה במהותנו, היא גדלות הרוח, המדע, הכרת עולם ומלואו, גילוי רזי הטבע והוויה - בהם נעלה ונתעלה.

דוד בן גוריון, מתוך: דוד בן-גוריון, 'מבצע דורנו ומשימתו'
פיזור אוכלוסין
צפונה סכנה חמורה: גם למיליון וחצי היהודים וגם לאדמה. וקודם כל סכנה לבטחון. ואין סכנה גדולה מזו בימינו אלה. בדורנו זה יש אמצעי השמדה שאיש לא העלה על דעתו לפני דור אחר. והיות רוב העם מרוכז בשטח קטן ומצומצם - בתל אביב וסביבותיה, מסכן כל המדינה וכל עתידנו. קל בימינו למחות בבת אחת את כל תל אביב וסביבתה, ואם חלילה יקרה הדבר הזה - כל המדינה אבודה. התריס היחיד בפני סכנה זו הוא פיזור האוכלוסין.

דוד בן גוריון, מתוך: דוד בן-גוריון, 'מבצע דורנו ומשימתו'
יישוב המדבר
ויש סכנה לאדמה אשר בידינו כשהיא עומדת "בשממונה". עמי ערב החזיקו, ועודם מחזיקים, מאות בשנים מדבריות גדולים, ואין חשש שמישהו יוציא אותם מידיהם. לנו אסור להחזיק מדבר בשממתו לאורך ימים. אנו שבנו למולדת - ליישבה, לעבדה ולאכלסה.

דוד בן גוריון, מתוך: דוד בן-גוריון, 'משמעות הנגב', 17.01.1955
הנגב
בנגב יבחן כושר המדע והמחקר היהודי. ועל אנשי המדע והמחקר שלנו שומה להתרכז בשדות-מחקר חדשים שלעמי הצפון לא היה בהם הצורך: המחקר להמתקת מי-הים בתהליכים זולים ... לניצול אנרגיה שמשית ... לניצול כוח הרוחות לייצור כוח חשמלי.