הדף מאת: יעל טרן / אתר מדרשת
יוסי צוריה, מחזור החיים של הפירמה היהודית, פורסם באתר המכללה האקדמית נתניה
דבר ידוע ומקובל הוא כי העולם בנוי במחזוריות של צמיחה והרפיה. ללא התכוננות למחזוריות זו המשבר יגיע בהפתעה ובעוצמה. ניתן להדחיק עובדה זו או להתכונן למשבר זה על ידי צבירת נכסים לשנים רזות. אך שיטה מתקדמת יותר תנסה להכניס את המחזוריות הזו לתוך מחזור החיים של הכלכלה בצורה מובנית: וכך, על ידי הכנה מראש ועל ידי יצירת הרפיה מבוקרת מזמן לזמן, ניתן למנוע את הופעת המשבר הלא מתוכנן. המחזור הכלכלי היהודי מורכב משש שנות מעשה ושנת הרפיה, מחזור המקביל גם לששת ימי המעשה ויום המנוחה. הלכות חברות בשמיטה נדונו כבר במקום אחר וכאן נדון בששת שנות המעשה
© כל הזכויות שמורות ל
www.netanya.ac.il
דבר ידוע ומקובל הוא כי העולם בנוי במחזוריות של צמיחה והרפיה. ללא התכוננות למחזוריות זו המשבר יגיע בהפתעה ובעוצמה. ניתן להדחיק עובדה זו או להתכונן למשבר זה על ידי צבירת נכסים לשנים רזות. אך שיטה מתקדמת יותר תנסה להכניס את המחזוריות הזו לתוך מחזור החיים של הכלכלה בצורה מובנית: וכך, על ידי הכנה מראש ועל ידי יצירת הרפיה מבוקרת מזמן לזמן, ניתן למנוע את הופעת המשבר הלא מתוכנן. המחזור הכלכלי היהודי מורכב משש שנות מעשה ושנת הרפיה, מחזור המקביל גם לששת ימי המעשה ויום המנוחה. הלכות חברות בשמיטה נדונו כבר במקום אחר וכאן נדון בששת שנות המעשה
© כל הזכויות שמורות ל
www.netanya.ac.il
י ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו: מפני שהובדל לעבוד את ה' ולשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים--שנאמר "יורו משפטיך ליעקוב, ותורתך לישראל" (דברים לג,י). לפיכך הובדלו מדרכי העולם--לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין, ולא זוכין לעצמן בכוח גופן; אלא הם חיל ה', שנאמר "ברך ה' חילו" (דברים לג,יא), והוא ברוך הוא זיכה להם, שנאמר "אני חלקך ונחלתך" (במדבר יח,כ).
יא ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם--הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים. הרי דויד אומר "ה', מנת חלקי וכוסי--אתה, תומיך גורלי" (תהילים טז,ה).
יא ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם--הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים; ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזיכה לכוהנים וללויים. הרי דויד אומר "ה', מנת חלקי וכוסי--אתה, תומיך גורלי" (תהילים טז,ה).
Why were the Levites not allotted land in Eretz Yisrael or a share in its booty along with their brethren? Because they were singled out to serve the Lord and minister to him, to teach his upright ways and just laws to many people, as it is written: "They shall teach thy laws to Jacob, and thy instruction to Israel" (Deuteronomy 33:10). For this reason, they were separated from worldly affairs: they fought no battles like the rest of Israel; they inherited no land; they won nothing by means of their physical ability. They are indeed the Lord's army, as it is written: "Bless, O Lord, his substance" (11). He, blessed be he, has won them for himself, as it is written: "I am your portion and your share" (Numbers 18:20). Not only the tribe of Levi, but each well-informed thinking person whose spirit moves him to devote himself to the service of the Lord, to know the Lord, and has walked uprightly after casting off his neck the yoke of many a cunning wile that men contrived, is indeed divinely consecrated, and the Lord will forever and ever be his portion. God will provide sufficiently for his needs, as he did for the priests and the Levites. David, may he rest in peace, declared: "The Lord is my allotted portion and my cup; thou holdest my lot" (Psalm 16:5).
רבי ישעיהו הורוביץ, שני לוחות הברית, חלק ג, עמ' יא
"וצריך האדם הדר בארץ ישראל לזכור תמיד בשם ארץ כנען, המורה על עבדות והכנעה לה'... תזכו להיות גרים בארצכם, כמו שאמר דוד "גר אנוכי בארץ" (תהילים קי"ט, ט) ... הכלל העולה, יושבי הארץ צריכים להיות בהכנע, וכמו גרים, לא יעשו העיקר להתיישב באיתן מושבו. וזה שאמרו חז"ל: 'וישב יעקב בארץ כנען' - ביקש לישב בשלוה, אמר הקב"ה: לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא?; רק יהיה 'בארץ מגורי אביו'... וזהו 'כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדי' (ויקרא כה, כג). וסימנך: 'ארץ אוכלת יושביה היא' (במדבר יג, לב), מכלה את הרוצים לישב בה בשקט ובשלוה ובתוקף, לאכול פירותיה וליהנות בה לבד.
"וצריך האדם הדר בארץ ישראל לזכור תמיד בשם ארץ כנען, המורה על עבדות והכנעה לה'... תזכו להיות גרים בארצכם, כמו שאמר דוד "גר אנוכי בארץ" (תהילים קי"ט, ט) ... הכלל העולה, יושבי הארץ צריכים להיות בהכנע, וכמו גרים, לא יעשו העיקר להתיישב באיתן מושבו. וזה שאמרו חז"ל: 'וישב יעקב בארץ כנען' - ביקש לישב בשלוה, אמר הקב"ה: לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא?; רק יהיה 'בארץ מגורי אביו'... וזהו 'כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדי' (ויקרא כה, כג). וסימנך: 'ארץ אוכלת יושביה היא' (במדבר יג, לב), מכלה את הרוצים לישב בה בשקט ובשלוה ובתוקף, לאכול פירותיה וליהנות בה לבד.
הרב מרדכי יוסף מאזביצא, "מי השילוח", ספר ויקרא, פרשת בהר, דף מב
עניין השמיטה והיובל הוא נגד המידות הנזכרות במסכת אבות, "שלי שלך, שלך שלך". שמיטה היא נגד מדת "שלי שלך". היינו אף כי הארץ נתן לבני אדם, שיש לאדם קניין בארץ שיוכל להוציא לו ממנה כל הטובות שבעולם, כי כל מיני ערבות שבעולם נכללים בארץ. ובשביעית האדם ייתן הארץ לשם יתברך, כי הוא שובת ממלאכה ומעבודת הארץ, וזה ייקרא "שלי שלך".
ויובל הוא נגד מדת "שלך שלך" שמצוות יובל הוא שישיב "איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו". כי באמת אלוקים עשה את האדם ישר בארץ וחילק נחלה לכל אחד ואחד כפי מעלתו השייך לו בשורשו. אלא מחמת שבני אדם בקשו חשבונות רבים עד שזה יזכה לעלות ולהרחיב את גבולו ולקנות את חברו לעבוד בו, וזה ירד ויצטרך למכור מאחוזתו עד שמוכר את עצמו. וביובל יתגלה שזה שבא לידו על ידי פעולת האדם אף שהיה קניינו עד עתה והיה ברשותו, על כל פנים לפי שאינו שלו בשורש יוכרח להחזירו למקומו השייך...בשנת היובל (המבטאת שורש כל אדם בכוח קניינו), יוכר לכל אדם מקום השייך לכל דבר. ולזה ההכרה וההבנה יבואו אחרי שיתקיימו מדת "שלי שלך". לכן על יד פרשת שמיטה ויובל במקרא סודרו האזהרות על גזל ואונאה ורבית. היינו שלעתיד יוכר שכל מה שבא לאדם דרך עניינים כאלה אינך שלו. רק אולי יהיה בלב האדם לאמור, שלא יישאר שלו רק מה שחלק לו השם יתברך על פי שורשו.
עניין השמיטה והיובל הוא נגד המידות הנזכרות במסכת אבות, "שלי שלך, שלך שלך". שמיטה היא נגד מדת "שלי שלך". היינו אף כי הארץ נתן לבני אדם, שיש לאדם קניין בארץ שיוכל להוציא לו ממנה כל הטובות שבעולם, כי כל מיני ערבות שבעולם נכללים בארץ. ובשביעית האדם ייתן הארץ לשם יתברך, כי הוא שובת ממלאכה ומעבודת הארץ, וזה ייקרא "שלי שלך".
ויובל הוא נגד מדת "שלך שלך" שמצוות יובל הוא שישיב "איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו". כי באמת אלוקים עשה את האדם ישר בארץ וחילק נחלה לכל אחד ואחד כפי מעלתו השייך לו בשורשו. אלא מחמת שבני אדם בקשו חשבונות רבים עד שזה יזכה לעלות ולהרחיב את גבולו ולקנות את חברו לעבוד בו, וזה ירד ויצטרך למכור מאחוזתו עד שמוכר את עצמו. וביובל יתגלה שזה שבא לידו על ידי פעולת האדם אף שהיה קניינו עד עתה והיה ברשותו, על כל פנים לפי שאינו שלו בשורש יוכרח להחזירו למקומו השייך...בשנת היובל (המבטאת שורש כל אדם בכוח קניינו), יוכר לכל אדם מקום השייך לכל דבר. ולזה ההכרה וההבנה יבואו אחרי שיתקיימו מדת "שלי שלך". לכן על יד פרשת שמיטה ויובל במקרא סודרו האזהרות על גזל ואונאה ורבית. היינו שלעתיד יוכר שכל מה שבא לאדם דרך עניינים כאלה אינך שלו. רק אולי יהיה בלב האדם לאמור, שלא יישאר שלו רק מה שחלק לו השם יתברך על פי שורשו.
ד"ר ג'רמי בנשטיין, 'מה עניין שמיטה לצרכנות?', אתר טבע עברי
השמיטה כחזון
במדינת ישראל של היום קשה מאוד לטעון שדווקא רעיון כמו שנת שמיטה, על ערכיה המסורתיים, יכול להוות השראה לאנשי סביבה, חברה וכלכלה שמתמודדים עם בעיות מודרניות מאוד... אך אנו שקועים כל-כך בהקשר החברתי והפוליטי שלנו ובהשקפת עולמנו, שקשה לנו מאוד לבקר אותם מבפנים. לפעמים, על-מנת לקבל פרספקטיבה על מצבנו ולדמיין שאפשר אחרת, יש לחפש "נקודת ארכימדס" מחוץ למערכת הנוכחית, שממנה ניתן להתחיל לנסח חזון אחר, חלופי. ישנן כמה אפשריות למלא תפקיד זה, אך מסורות דתיות ותרבותיות, שלנו ושל שכנינו, בהחלט עשויות לשמש לנו מעוף למחשבה ומנוף לעשייה. אין זה מדע בדיוני. ממש כך חיו אבותינו כאן, בארץ הזאת. הארץ הזאת ואנו בתוכה זקוקים לכל סיוע אפשרי על-מנת להתמודד עם האתגרים, הסביבתיים והחברתיים כאחד, הפוקדים אותנו כאן ועכשיו.
למקור השלם
השמיטה כחזון
במדינת ישראל של היום קשה מאוד לטעון שדווקא רעיון כמו שנת שמיטה, על ערכיה המסורתיים, יכול להוות השראה לאנשי סביבה, חברה וכלכלה שמתמודדים עם בעיות מודרניות מאוד... אך אנו שקועים כל-כך בהקשר החברתי והפוליטי שלנו ובהשקפת עולמנו, שקשה לנו מאוד לבקר אותם מבפנים. לפעמים, על-מנת לקבל פרספקטיבה על מצבנו ולדמיין שאפשר אחרת, יש לחפש "נקודת ארכימדס" מחוץ למערכת הנוכחית, שממנה ניתן להתחיל לנסח חזון אחר, חלופי. ישנן כמה אפשריות למלא תפקיד זה, אך מסורות דתיות ותרבותיות, שלנו ושל שכנינו, בהחלט עשויות לשמש לנו מעוף למחשבה ומנוף לעשייה. אין זה מדע בדיוני. ממש כך חיו אבותינו כאן, בארץ הזאת. הארץ הזאת ואנו בתוכה זקוקים לכל סיוע אפשרי על-מנת להתמודד עם האתגרים, הסביבתיים והחברתיים כאחד, הפוקדים אותנו כאן ועכשיו.
למקור השלם
עין אי"ה, חלק ב', פרק י', משנה ט'
הרב קוק על שמיטת הכספים
התכלית העיקרית של שמיטת החוב בשביעית הוא מפני "כי קרא שמיטה לה'" - להסיר את העול היותר כבד שמתקבץ לרגלי שליטת העשירים על העניים, מפני שהוצרכו להם איזה פעם להלוואה, שהכניעה והעבדות תהיה מוטבעת בלב מי שירגיש על עצמו חוב לחבירו. "עבד לווה לאיש מלוה". והשעבוד הזה עלול להכניע את ישרי לב לפני עשירים תקיפים שיהיו המה המלוים. על כן תבוא השמיטה ותתיר אלה החרצובות.
מילים
הרב קוק על שמיטת הכספים
התכלית העיקרית של שמיטת החוב בשביעית הוא מפני "כי קרא שמיטה לה'" - להסיר את העול היותר כבד שמתקבץ לרגלי שליטת העשירים על העניים, מפני שהוצרכו להם איזה פעם להלוואה, שהכניעה והעבדות תהיה מוטבעת בלב מי שירגיש על עצמו חוב לחבירו. "עבד לווה לאיש מלוה". והשעבוד הזה עלול להכניע את ישרי לב לפני עשירים תקיפים שיהיו המה המלוים. על כן תבוא השמיטה ותתיר אלה החרצובות.
מילים
- חרצובות , אגודות, מוטה - מילים נרדפות לכבל, שלשלת, עול.
אריאל לביא, לייצא את היובל, התפרסם לראשונה בעיתון מקור ראשון
משבר החוב- השלכות
מתוך עשרות המדינות להן הלווה הבנק העולמי כסף לא הצליחה עד היום ולו מדינה אחת לצאת מן החוב, ובכלל זה ישראל.
קודם כל יש לציין כי אין כל אפשרות לקבל הלוואות בקנה-מידה בינלאומי אלא דרך הבנק העולמי מכיוון שהוא מאגד את כל המלווים הגדולים תחתיו במעין קרטל של אשראי.
הבעיה השניה היא שההלוואות ניתנות בריבית, ואין כל פרופורציה בין הריבית שקובעים המלווים לבין הריבית הריאלית שיכולה המדינה הלווה לעמוד בה. כך יוצא שהמדינות מסתבכות בחוב של עצמן, וחלקן כבר שילמו עד היום הרבה מעבר לחוב המקורי, אלא שהריבית ממשיכה לנשוך בהן.
כאשר מדינות העולם השלישי צוברות חובות חיצוניים דירוג האשראי שלהן יורד והן אינן יכולות להשיג אשראי לצורך פיתוח המדינה. אז הן נאלצות לפנות שוב למוסדות הבינלאומיים ולקבל מהן הלוואות בכל תנאי שיציבו. כאשר החל להתברר כי מדינות אלו אינן עומדות בתשלומים, קיבלו ארגוני ההון העולמיים היתר לרדות בהן ולכפות עליהן 'תכניות-הבראה'... אשר משמעותן התערבות גסה של ארגון חיצוני בקביעת המדיניות הכלכלית של המדינה הלווה. מטרת התכניות הנה לפתח במדינות הלוות תעשיות בעלות נמוכה ובעלות תשואה גבוהה, כלומר תעשיות המייצרות מוצרים זולים אשר נחוצים לעולם המערבי בכדי לשמר את רמת החיים שלו, ובזול.
תופעה זו קיבלה את הכינוי CashCrops , דהיינו 'יבולי מזומנים', משום שהיא מאלצת את הממשלה לכפות על חקלאיה לגדל גידולים רווחיים הנוגדים למעשה את האינטרס המקומי שלהם. במקום לגדל אורז למשפחתם נאלצים החקלאים לגדל קפה או כותנה בשביל משפחה בקנדה, מה גם שילדיהם נאלצים לעבוד במפעלים דחוסים ומסוכנים לשם ייצור צעצועים, נעליים ובגדים לילדי העולם הראשון, במסגרת מה שקרוי 'סדנאות-היזע'. למותר לציין שמרבית הרווחים לא מגיעים לידי היצרנים (המשתכרים דולר עד שלושה ליום) או המדינות, אלא נבלעים בחור השחור של החוב העולמי, שרק הולך ותופח למרות אותן תכניות.
כך נוצר למעשה מצב של שיעבוד ברמה עולמית כאשר יבשות שלמות משרתות יבשות אחרות. עוד נדרשות ממשלות העולם השלישי לצמצם בהוצאותיהן הציבוריות (מה שנקרא 'תשלומי-העברה') כאשר המשמעות הנה קיצוץ חד בתקציבים המופנים לבריאות, השכלה, תברואה וכדומה מה שמבטיח עבור המערב את הישארותן בבערותן ונחשלותן, וכספקיות כוח-עבודה זול.
© כל הזכויות שמורות למחבר
he.manhigut.org
משבר החוב- השלכות
מתוך עשרות המדינות להן הלווה הבנק העולמי כסף לא הצליחה עד היום ולו מדינה אחת לצאת מן החוב, ובכלל זה ישראל.
קודם כל יש לציין כי אין כל אפשרות לקבל הלוואות בקנה-מידה בינלאומי אלא דרך הבנק העולמי מכיוון שהוא מאגד את כל המלווים הגדולים תחתיו במעין קרטל של אשראי.
הבעיה השניה היא שההלוואות ניתנות בריבית, ואין כל פרופורציה בין הריבית שקובעים המלווים לבין הריבית הריאלית שיכולה המדינה הלווה לעמוד בה. כך יוצא שהמדינות מסתבכות בחוב של עצמן, וחלקן כבר שילמו עד היום הרבה מעבר לחוב המקורי, אלא שהריבית ממשיכה לנשוך בהן.
כאשר מדינות העולם השלישי צוברות חובות חיצוניים דירוג האשראי שלהן יורד והן אינן יכולות להשיג אשראי לצורך פיתוח המדינה. אז הן נאלצות לפנות שוב למוסדות הבינלאומיים ולקבל מהן הלוואות בכל תנאי שיציבו. כאשר החל להתברר כי מדינות אלו אינן עומדות בתשלומים, קיבלו ארגוני ההון העולמיים היתר לרדות בהן ולכפות עליהן 'תכניות-הבראה'... אשר משמעותן התערבות גסה של ארגון חיצוני בקביעת המדיניות הכלכלית של המדינה הלווה. מטרת התכניות הנה לפתח במדינות הלוות תעשיות בעלות נמוכה ובעלות תשואה גבוהה, כלומר תעשיות המייצרות מוצרים זולים אשר נחוצים לעולם המערבי בכדי לשמר את רמת החיים שלו, ובזול.
תופעה זו קיבלה את הכינוי CashCrops , דהיינו 'יבולי מזומנים', משום שהיא מאלצת את הממשלה לכפות על חקלאיה לגדל גידולים רווחיים הנוגדים למעשה את האינטרס המקומי שלהם. במקום לגדל אורז למשפחתם נאלצים החקלאים לגדל קפה או כותנה בשביל משפחה בקנדה, מה גם שילדיהם נאלצים לעבוד במפעלים דחוסים ומסוכנים לשם ייצור צעצועים, נעליים ובגדים לילדי העולם הראשון, במסגרת מה שקרוי 'סדנאות-היזע'. למותר לציין שמרבית הרווחים לא מגיעים לידי היצרנים (המשתכרים דולר עד שלושה ליום) או המדינות, אלא נבלעים בחור השחור של החוב העולמי, שרק הולך ותופח למרות אותן תכניות.
כך נוצר למעשה מצב של שיעבוד ברמה עולמית כאשר יבשות שלמות משרתות יבשות אחרות. עוד נדרשות ממשלות העולם השלישי לצמצם בהוצאותיהן הציבוריות (מה שנקרא 'תשלומי-העברה') כאשר המשמעות הנה קיצוץ חד בתקציבים המופנים לבריאות, השכלה, תברואה וכדומה מה שמבטיח עבור המערב את הישארותן בבערותן ונחשלותן, וכספקיות כוח-עבודה זול.
© כל הזכויות שמורות למחבר
he.manhigut.org
ערך 'אנטי-גלובליזציה', מתוך אתר ויקיפדיה
הקריאה לשמיטת חובות
הקריאה לשמיטת חובות כללית למדינות העניות עד שנת 2000, ללא סייגים כאלו ואחרים, נוהלה תחת הסיסמה "שמטו את החוב", במסגרת הקמפיין המרכזי "יובל 2000" (על שם שנת היובל העברית, בה יש שמיטת חובות כללית). העצומה לשמיטת החובות הפכה לעצומה הגדולה בהיסטוריה עם למעלה מ- 28 מיליון חתימות. רוב החובות, עם זאת, נותרו על כנם והמאבק, במובן זה, כשל. המאבק שב ועלה לכותרות כאשר ב2005 נערך מופע הצדקה לייב 8, בו השתתפו מוזיקאים מובילים במערב שמחו, בין השאר, על חובות מדינות אפריקה, לקראת כינוס וועידת ארגון המדינות המתועשות ביולי 2005.
© כל הזכויות שמורות לויקיפדיה
bit.ly
הקריאה לשמיטת חובות
הקריאה לשמיטת חובות כללית למדינות העניות עד שנת 2000, ללא סייגים כאלו ואחרים, נוהלה תחת הסיסמה "שמטו את החוב", במסגרת הקמפיין המרכזי "יובל 2000" (על שם שנת היובל העברית, בה יש שמיטת חובות כללית). העצומה לשמיטת החובות הפכה לעצומה הגדולה בהיסטוריה עם למעלה מ- 28 מיליון חתימות. רוב החובות, עם זאת, נותרו על כנם והמאבק, במובן זה, כשל. המאבק שב ועלה לכותרות כאשר ב2005 נערך מופע הצדקה לייב 8, בו השתתפו מוזיקאים מובילים במערב שמחו, בין השאר, על חובות מדינות אפריקה, לקראת כינוס וועידת ארגון המדינות המתועשות ביולי 2005.
© כל הזכויות שמורות לויקיפדיה
bit.ly